מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד״ר אמור משה שי
ד״ר אמור משה שי
רופא בכיר במערך למחלות ריאה - מרכז רפואי רבין אני רופא מומחה ברפואה פנימית ובמחלות ריאה, ופועל כחלק מצוות המכון למחלות ריאה במרכז הרפואי רבין – בלינסון. תחומי ההתמחות שלי כוללים אבחון וטיפול בסרטן הריאה, מחלות חסימתיות של דרכי הנשימה, מחלות של רקמת הריאה ויתר לחץ דם ריאתי. אני שואף לשלב בין ידע רפואי מתקדם לבין גישה אישית ומקצועית, במטרה להעניק למטופלים את הטיפול המיטבי.
כמונינשימהחדשותהרגלי עישון עוברים מההורים לילדים

הרגלי עישון עוברים מההורים לילדים

מחקר: הרגלי עישון עוברים מאם לבת ומאב לבן


 אם שני ההורים מעשנים הסיכון שהילד יעשן כפול (צילום: panthermedia)
אם שני ההורים מעשנים הסיכון שהילד יעשן כפול (צילום: panthermedia)

 

חוקרים אירופאים ביקשו לבדוק כיצד הרגלי עישון מועברים בתוך המשפחה. התוצאות מראות כי בבתים בהם שני ההורים נוכחים, יש רמה משמעותית של העברת הרגלי עישון בין הדורות, כשההורה והילד בני אותו מגדר.

 

אבות מעבירים את הרגלי העישון שלהם לבניהם ואותו הדבר נכון לאמהות ובנותיהן, למרות שנראה כי אם האימא מעשנת זה לא משפיע על הסבירות שהבן שלה יעשן, כך גם לגבי אבות ובנות.

 

המחקר שפורסם בכתב העת Oxford Bulletin of Economics and Statistics מבוסס על מידע מהסקר הבריטי הלאומי שנערך בין השנים 1994-2002.

 

על-פי התוצאות, לאחר שנוטרלו משתנים סוציו-אקונומיים, הרגלי עישון של בנות נטו לחקות את זו של אמהותיהן, והבנים את של אבותיהם.

 

מהנתונים עלה גם כי ההסתברות המשוערכת שהבן יעשן אם שני ההורים מעשנים היא 24%, אבל ההסתברות יורדת לפחות מ- 12% אם אף אחד מההורים לא מעשן. לבנות, הסבירות לעישון אם שני ההורים מעשנים היא 23% , גם אצלן היא יורדת ל- 12% אם אף אחד מההורים לא מעשן.

 

במקרים של אמהות חד הוריות, אמהות משפיעות על הרגלי העישון של ילדיהן, בין אם מדובר בבנים או בנות. בקרב משפחות כאלה, הסבירות שהבן יעשן אם אמו מעשנת היא 32%, ו- 28% סבירות שהבת תעשן.

 

מסתבר שהעברת הרגלים בין אם לבת ואב לבן לא מוגבלת רק לעישון. מחקר קודם מצא כי השמנה של הילד קשורה להורה שמן מאותו מין

 


Oxford Bulletin of Economics and Statistics, 2010; 72 (6): 717 DOI: 10.1111/j.1468-0084.2010.00603.x