לטובת המחקר נבחנו תיקיהם של 5,296 מאובחנים בטרשת נפוצה והושוו לקבוצת ביקורת שכללה 26,478 אנשים המתאימים לקבוצת המחקר. במחקר נבחנו הקשרים אל מול 44 אבחנות אחרות מלבד טרשת נפוצה.

תוצאות המחקר הראו כי לאנשים עם טרשת נפוצה יש סיכוי גבוה יותר, בהשוואה לנבדקים ללא טרשת נפוצה המתאימים בגיל ובמגדר, לקבל את האבחנות הבאות טרם האבחנה של טרשת נפוצה: מחלת מעיים דלקתית (IDB), אוביאיטיס – דלקת עינבייה,ו- פציאליס – שיתוק פנים על שם בל.

בנוסף לכך, אנשים עם טרשת נפוצה נוטים לפתח יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת מותאמת: מחלת מעיים דלקתית, אוביאיטיס, פציאליס, סינדרום גיליאן-ברה, ו- פמפיגואיד (bullous pemphigoid).

עוד נמצא, כי אנשים עם טרשת נפוצה אינם נוטים לפתח יותר מקבוצת הביקורת את האבחנות הבאות: דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis), זאבת ו- דלקת בלוטת התריס (thyroiditis).

ממצאי המחקר מצביעים על כך שייתכן וטרשת נפוצה חולקת מאפיינים סביבתיים המעוררים את המחלות, מאפיינים גנטיים או שינויים ביציבות המערכת החיסונית, אשר משותפים עם מחלת מעיים דלקתית (IBD) ואוביאיטיס. אלו האבחנות הבודדות שנמצאו קשורות לאבחנה של טרשת נפוצה מתוך 44 האבחנות האוטואימוניות שנבחנו במחקר.

ממצאי המחקר תומכים בעדויות ממחקרים קודמים המראים שלאנשים עם טרשת נפוצה באופן כללי, אין סיכוי גדול יותר לפתח מחלות אוטואימוניות נוספות.

מתוך ה-     16(7) 855–861 Multiple Sclerosis

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'