השמנה היא אחת הבעיות החמורות בימינו בהשפעותיה השליליות על בריאות הציבור. אנשים עם משקל עודף והשמנת יתר נמצאים בסיכון גבוה יותר לשורה ארוכה של סיבוכים רפואיים ותמותה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

הסיכונים העיקריים שנלווים להשמנה מתבטאים במאפייניה של התסמונת המטבולית, הכוללים גם יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים בדם ותנגודת לאינסולין. מכאן, אנשים עם השמנה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לפתח סיבוכים שונים, בין השאר בלב ובכליות, וכן במוח, בכלי דם, בכבד, בדרכי הנשימה ובאיברים נוספים.

ההשפעות השליליות של השמנה על איברים שונים בגופנו הופכת משמעותית יותר בשנים האחרונות, עם הגידול בהיקף האנשים שחיים עם משקל עודף. בישראל כ-60% מהאוכלוסייה מתמודדים עם משקל עודף, כאשר מדד ההשמנה BMI הוא 28 עד 30 יחידות, וכ-30% עם השמנת יתר, כשמדד ההשמנה בגובה 30 יחידות ומעלה – תופעה שהיקפה מגיע אפילו לכדי כ-50% באוכלוסייה הערבית. לפי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס שפורסמו באוגוסט 2024, 3.6% מהגברים ו-3.9% מהנשים בישראל מתמודדים עם השמנה חולנית, כשמדד ההשמנה בגובה 35 יחידות ומעלה.

לצד ההיקפים הגדלים של השמנה והסיבוכים הנלווים ללב ולכליות, לאחרונה מצטברות ראיות על יעילותם של טיפולים להשמנה על שיפור בריאות הלב ותפקודי כליה – הן שיפור בהשפעה של תרופות הרזיה והן בקרב מי שפונים לניתוח בריאטרי לקיצור קיבה במצבים של השמנה חולנית.

איך השמנה משפיעה על הלב?

השמנה היא אחד מגורמי הסיכון המוגדרים לתחלואה לבבית. השמנה עלולה להשפיע לרעה על בריאות הלב במספר היבטים, לרבות השפעה על שריר הלב, כלי הדם וקצב הלב. השומנים העודפים למעשה מעמיסים על הלב, גורמים לדלקת במעטפת הלב ומפריעים לתפקודו, וכן גורמים להתפתחות רובד טרשתי שחוסם את כלי הדם, לצד הפרעות בקצב הלב.

בנוסף, עודף שומנים בגוף מלווה בעלייה בתנגודת לאינסולין שמתבטאת בעלייה ברמות הסוכר בדם עד כדי סוכרת וסיבוכיה על איברי הגוף, עלייה בלחץ הדם ועלייה ברמות השומנים בדם – אשר אף הם קשורים בטרשת עורקים ותחלואה לבבית. משקל עודף גם מעלה את הנטייה לפעילות דלקתית מוגברת בגוף, שמלווה גם בהפרשת הורמונים שונים והצטלקות הלב. ובנוסף, משקל עודף מעלה את הסיכון למעמסה על דרכי הנשימה ולדום נשימה בשינה, אשר מלווה בעלייה בלחץ הדם הריאתי.

מחקרים מצאו כי לאנשים עם השמנת יתר סיכון גבוה פי 3.5 ליתר לחץ דם, וכי ניתן לייחס 60% מהיקף המתמודדים עם לחץ דם גבוה לצבירת שומנים עודפים בגוף; מטה אנליזה שפורסמה בספטמבר 2007 בכתב העת JAMA Internal Medicine מצאה בהתבסס על נתונים בקרב מעל ל-300 אלף איש, כי בנטרול משתנים מתערבים, עודף משקל מעלה ב-32% את הסיכון למחלת לב כלילית והשמנת יתר ממעלה ב-81% את הסיכון למחלת הלב; לפי מטה אנליזה שפורסמה באוקטובר 2014 בכתב העת Archives of Medical Sciences, עודף משקל מעלה ב-27% את הסיכון להתפתחות התקפי לב והשמנת יתר מעלה ב-22% את הסיכון לתופעה; מטה אנליזה נוספת שפורסמה בפברואר 2008 בכתב העת American Heart Journal מצאה כי השמנה מעלה ב-49% את הסיכון להפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים; מטה אנליזה בהשתתפות כמיליון נבדקים, שפורסמה ביוני 2023 בכתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי, מצאה כי שומנים עודפים גם מעלים את הסיכון לאי ספיקת לב, כאשר נמצא כי כל עלייה של 5 יחידות במדד ההשמנה מלווה בעליה של 42% בסיכון לאי ספיקת לב, וכל עלייה של 10 ס"מ בהיקף המותניים מעלה ב-28% את הסיכון למחלה.

איך השמנה משפיעה על הכליות?

השמנה היא גורם סיכון לתחלואה כלייתית, וליתר דיוק למחלת כליות כרונית מעל דרגת חומרה 3, שמתבטאת בערכי תפקודי הכליות GFR נמוכים מ-60 יחידות (מ"ל/ דקה/1.73  מטר רבוע).

השמנה עלולה להשפיע לרעה על תפקודי הכליות – בין השאר על רקע לחץ של רקמות שומן עודפות על הכליות ועלייה בערכי לחץ הדם בכלי הדם הכלייתיים. לפי מחקרים, אצל אנשים עם השמנה מתרחשת פעולה אינטנסיבית יותר של סינון הדם, כדי לפצות על הדרישות המטבוליות הגוברות של הגוף, וזו עלולה להוביל לפגיעה מתקדמת בתפקוד הכליות ולאורך זמן למחלת כליות כרונית ואף לאי ספיקת כליות.

לפי מחקר עוקבה אמריקאי שהקיף מעל ל-3 מיליון איש, שממצאיו פורסמו בספטמבר 2015 בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology, נמצא כי השמנת יתר שמאופיינת במדד השמנה BMI של 30 יחידות ומעלה מלווה בהידרדרות במצב הכלייתי כפי שמתבטא בירידה בערכי מדד תפקוד הכליות GFR. מטה אנליזה נוספת שפורסמה במאי 2017 בכתב העת Kidney International מצאה כי השמנת יתר מלווה בעלייה של 51% להמצאות חלבון בשתן – אלבומינוריה המעידה על נזק כלייתי, ועלייה של 28% בסיכון לאי ספיקת כליות שמתבטאת בערכי GFR נמוכים.

השמנה משפיעה על עלייה בלחץ הדם בכלי הדם הכלייתיים ומובילה ללחץ של רקמות שומן עודף על הכליות (איור: Shutterstock)

אבחון סיבוכים לבביים בהשמנה

אבחון סיבוכים לבביים בהשמנה נסמך על בדיקות מעבדה והדמיה למתמודדים עם השמנה. לפי הקווים המנחים לקידום בריאות ורפואה מונעת של המכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית מאוקטובר 2022, לאנשים עם משקל עודף והשמנה המוגדרים כגורמי סיכון למחלות לב, מומלץ על מספר פעולות כדי לאתר מראש גורמי סיכון לבביים:

לבוגרים בגילי 64-20 מומלץ למנוע התפתחות השמנה מרכזית שמעלה את הסיכון לתסמונת המטבולית, ולכן מומלץ למדוד את היקף הבטן למטופלים עם משקל עודף (מדד השמנה BMI בגובה 25 עד 30 יחידות), ולקבוע היקף גבוה הדורש פעולות מניעתיות לגברים עם היקף של 94 ס"מ או יותר ולנשים עם היקף של 80 ס"מ ומעלה.

לבוגרים בגילי 70-35 מומלץ לבצע בדיקות לרמת הסוכר בדם (סוכרת בצום והמוגלובין מסוכרר HbA1C) אחת לשלוש שנים למתמודדים עם עודף משקל או השמנה.

לבוגרים מגיל 20 מומלץ על מדידת לחץ דם אחת לשנה לאלו המאובחנים עם גורמי סיכון למחלות לב, לרבות המתמודדים עם משקל עודף.

אנשים עם משקל עודף נדרשים לפי הצורך להתייעץ עם רופא המשפחה על הפנייה לבדיקות לתפקודי הלב, או להפניה לקרדיולוג שיוכל להתאים בדיקות מתאימות כדי לוודא שפעילות הלב תקינה. בין הבדיקות הלבביות שיכולות לספק אינדיקציה לפגיעה לבבית שנלווית להשמנה:

• אק"ג: בדיקת אק"ג מאפשרת הערכה מהירה של תפקוד הלב, ומזהה חריגות שונות, בהן דופק (קצב לב) לא סדיר, מהיר או איטי, אספקה חריגה של דם לשריר הלב (כתוצאה מהיצרות או חסימה בכלי דם ונזק לשריר הלב כתוצאה מהתקף לב.

• ארגומטריה: בדיקת מאמץ, הקרויה גם 'ארגומטריה', היא למעשה בבדיקת אק"ג להערכת תפקודי לב והפרעות בקצב הלב שנעשית תחת מאמץ גופני, לרוב בהליכה מהירה/ ריצה על הליכון, והיא משמשת לעתים לזיהוי חשד לסתימה בכלי דם.

• קלציום סקור: בדיקה זו נמשכת פחות מעשר דקות ובודקת שקיעת סידן בלב. במידה ואין שקיעה – הממצא מאשר חוסר בטרשת עורקים.

• אקו לב: בדיקת אקו לב או אקוקרדיוגרפיה במנוחה ובמאמץ היא בדיקת אולטרסאונד של הלב שמאפשרת להעריך את תפקוד שריר הלב ולזהות חריגות במבנה הלב ובפעילות הלב. בדיקה זו מאפשרת לבחון אזורים שונים בלב, לרבות העליות, החדרים, המסתמים ואבי העורקים, ומאפשרת להעריך את מהירות זרימת הדם בלב ולאבחן בעיות פתולוגיות בחללי הלב, מומי לב והיצרויות ודליפות במסתמי הלב. המדובר גם בבדיקה השכיחה ביותר לזיהוי נוזלים בשק הלב (פריקרד). עם זאת, בדיקה זו אינה מאבחנת או שוללת קיומו של אירוע לב.

• צנתור אבחנתי: צנתור אבחנתי מהווה בדיקה פולשנית המבוצעת במקרה של תסמינים המעלים חשד לחסימה בכלי דם. צנתור במקרה זה מאפשר לבחון האם עורק המוליך כלי דם ללב נחסם באופן חלקי או מלא על ידי הצטברות רובד טרשתי – מצב המוגדר כ'טרשת עורקים' ובמצבים הרלוונטיים ניתן להתקדם ולבצע במסגרתה גם טיפול צנתורי לפתיחת כלי הדם החסום בעזרת סטנט (תומכן) משחרר תרופה.

• צנתור וירטואלי: בדיקת סי.טי לב המכונה גם 'צנתור וירטואלי' עשויה לאפשר למטופלים עם תפקוד כלייתי תקין תשובה מלאה לאבחון סיבוכים קרדיו וסקולאריים, ללא צורך בבדיקה פולשנית.

• בדיקות נוספות למצב הלב וכלי הדם.

אבחון סיבוכים כלייתיים בהשמנה

אבחון סיבוכים כלייתיים של השמנה מבוסס בעיקרו על בדיקות דם ושתן לתפקודי כליות, המומלצות אחת למספר שנים למתמודדים עם משקל עודף או השמנה.

בדיקה לאבחון פגיעה בתפקוד הכליות היא בדיקה לרמת קריאטינין בדם, הבודקת את ערכי מולקולות קריאטינין שנוצרות מחילוף חומרים בשרירי הגוף ועוברות לנוזל הדם ומופרשות בעת סינון הדם בכליות לשתן, תוך שימור רמת קריאטינין בטווח תקין לתפקוד תאי הגוף. רמה עודפת של קריאטינין מעידה על פגיעה בתפקוד הכליות וביכולתם לסנן עודפים של החומר; לצדה נהוג לבצע בדיקה לנוכחותן חלבון האלבומין בשתן,

ממצאים חריגים לרוב יצריכו בדיקות הדמיה של הכליה כדי לבחון לעומק פגיעה בתפקוד הכליות, ובמרכזן בדיקות אולטרסאונד של הכליות.

אבחון סיבוכים כלייתיים חשוב בשלבים מוקדמים, שבהם הטיפול בתופעה קל יותר. ככל שהטיפול מתעכב והמצב הכלייתי מדרדר – קשה יותר להשיב את הגלגל לאחור ולטפל בתופעה, ובמקרים קשים מחלת כליות עלולה להתקדם לכדי אי ספיקת כליות סופנית שמצריכה טיפולי דיאליזה והשתלת כליה.

טיפולים לשיפור בריאות הלב והכליות למתמודדים עם השמנה

אורח חיים בריא

למטופלים עם משקל עודף כגורם סיכון למחלות לב וכליה חשוב להקפיד בראש ובראשונה על אורח חיים בריא המתמקד בפעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה, מניעת עישון ושיפור איכות השינה בלילה.

מחקרים רבים מזהים השפעות מיטיבות לשמירה על אורח חיים בריא בקבוצה זו – לא רק על ירידה במשקל, אלא גם על תפקוד הלב והכליות. מעבר לכך, יש לזכור כי מדובר בהתערבות שאיננה כרוכה בחשיפה לחומרים תרופתיים.

לפי מחקרים, פעילות גופנית היא התערבות מרכזית למטופלים עם השמנה לצורך הורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם ועידוד ירידה במשקל העודף. כך, לפי עבודה מארה"ב שפורסמה במאי 2020 בכתב העת PLOS ONE, המבוססת על נתונים מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי הלאומי לאורך עשור (2016-2007), נמצא כי פעילות גופנית הפחיתה ב-52% את הסיכון לתחלואה לבבית אצל אנשים עם משקל עודף והפחיתה ב-50% סיכון זה אצל אנשים עם השמנת יתר, והשפעותיה על הסיכון הקרדיו וסקולארי היו מתונות יותר אצל אנשים עם משקל תקין (ירידה של 41% בסיכון). ביולי 2013 דווח בכתב העת New England Journal of Medicine על ממצאי מחקר אמריקאי (Look AHEAD) שהציג כיצד במעקב חציוני של 9.6 שנים, בבדיקה בקרב 5,145 מטופלים עם משקל עודף והשמנה וסוכרת סוג 2 מ-16 מרכזים רפואיים ברחבי ארה"ב, נבדקים שהופנו לקבוצת התערבות לשינויים אינטנסיביים בחייהם והטמעת אורח חיים בריא הציגו ירידה משמעותית יותר בערכי ההמוגלובין המסוכרר ושיפור בכושר ובגורמי סיכון למחלות לב למעט כולסטרול רע מסוג LDL.

במארס 2024 דווח בכתב העת British Journal of Sports Medicine, כי במעקב חציוני של 12 שנים אחר הנבדקים במחקר, אצל מתמודדים עם השמנה וסוכרת סוג 2, פעילות גופנית הייתה מלווה בשיפור בתפקוד הכלייתי, כאשר כל 100 דקות פעילות גופנית נוספות תרמו לירידה של 9% בסיכון להתקדמות מחלת כליה כרונית.

מחקרים רבים מצביעים על תזונה בריאה ודיאטה דלת שומנים כאמצעי נוסף לטיפול בהשמנה עם השפעות מטיבות גם על בריאות הלב והכליות של המטופלים. כך, למשל, חוקרים מספרד דיווחו במאי 2024 בכתב העת Nutrition & Diabetes על יתרונותיה של התזונה הים תיכונית בשימור תפקודים כלייתיים אצל אנשים עם סוכרת, השמנה ומחלת לב כלילית.

מחקרים שהוצגו בכנס איגוד הלב האמריקאי (AHA) במארס 2020 מצאו כי גם שינה איכותית מלווה בשיפור בתפקוד הלבבי אצל אנשים עם משקל עודף.

ככלל, ההנחה כי אורח חיים בריא מחזק את תפקודי הגוף הבריאים ומפחית גורמי סיכון רבים לתחלואה לבבית, לרבות יתר לחץ דם, שומנים בדם, רמות גבוהות של סוכר בדם וצבירת משקל עודף – ובכך טמונות היתרונות של חיים בריאים.

תרופות הרזיה

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקף המטופלים עם משקל עודף והשמנה שמסתייעים בזריקות הרזיה, ובעיקר לאחר פיתוח התרופות מקבוצת האנלוגים/ אגוניסטים להורמון GLP-1 – תרופות המחקות את פעילותו של ההורמון GLP-1 בגוף, שפותחו במקור לסוכרת, ובהמשך התגלו בהשפעתן המיטיבה על תהליכים מטבוליים בגוף ודיכוי תחושות רעב. תרופות מקבוצה זו צברו פופולאריות רבה בשנים האחרונות להורדת משקל, בשילוב עם אורח חיים בריא. לאחרונה מתברר כי מעבר לירידה במשקל העודף, תרופות אלה גם מועילות לשיפור התפקוד הלבבי ותפקוד הכליות.

התרופה להרזיה ווגובי (Wegovy) המכילה את החומר הפעיל סמגלוטיד (Semaglutide), הוכחה במספר עבודות ביעילותה בשפור בריאות הלב. במחקר SELECT שפורסם באוגוסט 2024 בכתב העת Lancet תועדו השפעותיה המיטיבות של התרופה על הורדת מחלות לב אצל אנשים עם השמנה שטופלו בה. במחקר נמצא כי הטיפול בתרופה, בהשוואה לתרופת דמה (פלסבו), היה מלווה בשיפור בתוצאותיהם של מטופלים עם השמנה ואי ספיקת לב. כמו כן, המחקר העלה כי במעקב של מעל ל-3 שנים (40 חודשים) התרופה הובילה לירידה של 19% בתמותה מכל הסיבות, כולל מחלות זיהומיות. במחקר רב מרכזי שפורסם בנובמבר 2023 בכתב העת New England Journal of Medicine נמצא כי אצל מטופלים עם עודף משקל ומחלת לב וללא סוכרת, הטיפול בסמגלוטיד היה מלווה במעקב חציוני של 39.8 שבועות בירידה של 20% בסיכון לאירוע קרדיו וסקולארי. מחקר שפורסם בדצמבר 2024 בכתב העת  JACC השייך האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי מזהה השפעות מיטיבות של התרופה על תפקוד הלב של מטופלים עם השמנה שעברו ניתוח מעקפים.

גם התרופה להרזיה סאקסנדה (Saxenda) המכילה את החומר הפעיל לירגלוטיד (Liraglutide) הוכחה במחקרים בהשפעותיה המיטיבות על בריאות הלב. מחקר שעקב אחר מטופלים בתרופה זו לסוכרת בזמן מעקב חיצוני של 3.8 שנים, שממצאיו פורסמו ביולי 2016 בכתב העת New England Journal of Medicine, זיהה ירידה של 22% בסיכון לתמותה מאירוע קרדיו וסקולארי, בהשוואה לטיפול בתרופת דמה. בספטמבר 2017 דיווחו חוקרים בריטיים בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism כי התרופה גם לוותה בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב אנשים עם עודף משקל והשמנה שטופלו בה.

גם התרופה זפבאונד (Zepbound) המכילה את החומר הפעיל טריזפטיד (Trizepatide) תועדה בהשפעותיה המיטיבות על בריאות הלב. בעבודה שהוצגה בנובמבר 2024 בכנס של איגוד הלב האמריקאי (AHA) נמצא כי בהשוואה לטיפול דמה, הטיפול בתרופה לאנשים עם השמנה היה מלווה במעקב של מעל לשנתיים בירידה בסיכון תמותה מאירוע קרדיו וסקולארי וכן בירידה בסיכון להחמרה בקרב המאובחנים במקביל עם אי ספיקת לב.

לאחרונה התרופות להרזיה מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1 מציגות גם עדויות לשיפור בבריאות הכליות אצל המטופלים בהן. לגבי התרופה ווגובי המכילה את החומר הפעיל סמגלוטיד, במחקר שפורסם במאי 2024 בכתב העת New England Journal of Medicine נמצא כי במעקב חציוני של 3.4 שנים, התרופה שניתנה לאנשים עם סוכרת ומחלת כליות כרונית הובילה לירידה של 24% בסיכון להתפתחות אי ספיקת כליות סופנית המלווה בצורך בדיאליזה והשתלת כליה, בהשוואה לתרופת דמה. במחקר שפורסם באוקטובר 2024 בכתב העת Nature Medicine נמצא כי כעבור חצי שנה של טפול בתרופה באנשים עם משקל עודף ומחלת כליות כרונית וללא סוכרת, הטיפול בתרופה לווה בירידה של 52.1% בפגיעה חמורה יותר בערכי הכליות כשפי שהתבטא ביחס ערכי אלבומין-קראטינין בשתן, בהשוואה לתרופת דמה.

גם ביחס לתרופה סאקסנדה המכילה את החומר הפעיל לירגלוטיד, מחקר שפורסם באוגוסט 2017 בכתב העת New England Journal of Medicine מצא כי במעקב חציוני של 3.84 שנים, הטיפול בתרופה לסוכרת היה מלווה בירידה של 22% בסיכון להתפתחות מחלת כליות סוכרתית, בהשוואה לתרופת דמה. במחקר שפורסם בדצמבר 2020 הודגם בעכברים כי התרופה מובילה לירידה בנזקים הכלייתיים שנלווים להשמנה.

ואילו ביחס לתרופה זפבאונד המכילה את החומר הפעיל טריזפטיד, מחקר שפורסם בנובמבר 2023 בכתב העת JASN הצביע על יתרונות של התרופה להגנה על בריאות הכליות למטופלים עם השמנה, ומתבצעים בימים אלה מחקרים נוספים בתחום.

יש עדויות כי גם תרופות נוספות להורדת המשקל אשר פועלות במנגנונים חלופיים לאנלוגים ל-GLP-1 מסייעות אף הן לשפר תפקודים לבביים. כך, לדוגמא, התרופה קסימיה (Qsymia) המכילה שילוב של חומרים הפעילים 'פנתרמין' ו'טופירמאט' הוכחה במחקרים ביעילותה בהורדת רמות השומנים בדם באופן שמשפר את מדד הסיכון הלבבי.

זריקות הרזיה – משפיעות לטובה על שיפור תפקוד הלב והכליות (צילום: Shutterstock) 

תרופות נוספות

לצד היתרונות של התרופות להורדה במשקל בשיפור סיבוכים בלב ובכליות, לעתים נדרשים המתמודדים עם השמנה וסיבוכים נלווים גם לטיפול תרופתי נוסף כדי לצמצם את הנזק הלבבי ו/או הכלייתי, למשל לתרופות להורדת לחץ דם.

עם זאת, יש לציין כי מדובר באתגר טיפולי, שכן תרופות שמפחיתות גורמי סיכון לתחלואה לבבית כמו 'חוסמי בטא' בעייתיות לאנשים עם השמנה, מאחר והן משבשות ניסיונות להשיל את המשקל העודף.

בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה בדבר יעילותן של תרופות לסוכרת מקבוצת מעכבי SGLT2 – תרופות אשר פועלות לעיכוב ספיגת הגלוקוז בכליה, הגברת הפרשת הגלוקוז בשתן והורדת רמות הסוכר בדם – בהורדת הסיכון לפגיעה כלייתית לאנשים עם סוכרת והשמנה.

לאחרונה התקבע טיפול תרופתי משולב למאובחנים עם סוכרת והשמנה ומחלת כליות כרונית – למניעת התקדמות המחלה הכלייתית, שילוב הכולל תרופות להורדת לחץ דם המעכבות את המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מקבוצת מעכבי האנזים ACE או מעכבי הקולטן לאנגיוטנסין 2 (ARB),בשילוב עם התרופות לסוכרת מקבוצת מעכבי SGLT2 ובשילוב תרופה נוספת המעכבת סלקטיבית את הקולטן למינרלקורטיקואידים שאינה סטרואידית (קרנדיאה), כאשר מחקרים רומזים על האפשרות שיתווספו לשילוב זה בהמשך גם התרופות מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1.

ניתוח בריאטרי

למאובחנים עם השמנת יתר, מחקרים מזהים יתרונות גם לניתוח בריאטרי לקיצור קיבה בהפחתת הסיכון לסיבוכים לבביים וכלייתיים. לפי סקירה של חוקרים אמריקאים, שפורסמה במאי 2022 בכתב העת Cureus, ההשפעה של ניתוחים בריאטריים להורדת המשקל העודף מלווה בשיפור מדדים קרדיו מטבוליים התורמים לבריאות הלב, ובין השאר לשיפור בתפקוד הלב ומבנה הלב וירידה בסיכון לאירועים לבביים, וכן מובילה לירידה בסיכון לתמותה מסיבות קרדיו וסקולאריות. החוקרים מציינים כי נדרשות עבודות נוספות כדי לבסס את השפעות המיטיבות של ניתוחים בריאטריים על אנשים עם השמנה ויתר לחץ דם.

לפי מטה אנליזה של חוקרים מהולנד שפורסמה במארס 2022 בכתב העת European Heart Journal, ניתוחים בריאטריים מלווים בירידה של 41% בסיכון לתמותה קרדיו וסקולארית, ירידה של 50% בסיכון לאי ספיקת לב וירידה של 42% בסיכון להתקף לב ולירידה של 36% בסיכון לשבץ מוחי, אם כי ללא השפעה מובהקת סטטיסטית על הסיכון להפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים.

מחקרים גם מזהים יתרונות בניתוחים בריאטריים לבריאות הכליות. כך, במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת Kidney International נמצא כי במעקב של שלוש שנים, מתבגרים עם השמנת יתר שעברו ניתוחים בריאטריים הציגו שיפור בתפקודים הכלייתיים הודות לניתוח. חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי קליבלנד קליניק דיווחו באוקטובר 2018 בכתב העת JASC של הקולג' האמריקאי לכירורגיה, כי מטופלים עם השמנה ומחלת כליות כרונית שעברו ניתוחים בריאטריים הציגו כעבור שנה שיפור משמעותי במדד GFR האומד את תפקוד הכליות והניתוח למעשה סייע לבלום את הידרדרות התפקוד הכלייתי לכדי אי ספיקת כליות סופנית.

עם זאת, חשוב לציין כי למטופלים שמתמודדים מראש עם השמנה ומחלת לב – יש לבצע הערכה מקדימה לפני ניתוח בריאטרי כדי לוודא שהניתוח בטוח עבורם. לפי הנחיות ההסתדרות הרפואית לביצוע ניתוחים בריאטריים משנת 2017, על מטופלים מעל גיל 40 המועמדים לניתוח שיש להם בעיה קרדיאלית או שהם סובלים מסוכרת לעבור יעוץ קרדיולוגי הכולל אקו לב להערכת הסיכון הניתוחי.

פרופ' איתמר רז הוא רופא מומחה לרפואה פנימית סוכרת והשמנת יתר

עדכון אחרון: פברואר 2025