בחודשים האחרונים, סביב ההתמודדות העולמית עם מגפת הקורונה – הולכות ונחשפות תכונותיו של נגיף ה-COVID-19, מחולל המגפה המסתורי. התסמינים האופייניים של הנגיף הכוללים חום גבוה, שיעול וקוצר נשימה וכן הממצאים אודות שיעורי ההידבקות הגבוהים בנגיף שעלול להיות קטלני – כבר הובילו לשינויים ניכרים באורחות החיים, לרבות חבישת מסכות בציבור, הקפדה על מרחק בטוח של שני מטר לפחות, הימנעות מהתקהלויות ומדידות חום בכניסות למתחמים ציבוריים.

אך בד בבד עם מאפייני הנגיף המוכרים – דיווחים בספרות הרפואית מצביעים על תסמינים נוספים מעבר לחום ופגיעה בנשימה אשר עשויים לבטא הידבקות בקורונה. עוד בחודש מארס, בתחילת התפשטות הקורונה בעולם – החלו להצטבר ראיות כי הנגיף עשוי להשפיע על פעילות הלב ולהתבטא בתסמינים של התקף לב. בחודש מאי פורסם מחקר בכתב העת British Medical Journal שהצביע על קשר אפשרי בין הידבקות בנגיף לכשל בתפקוד הקיבה וסיבוכים בתהליך עיכול המזון. ועתה מצביע מחקר בריטי נרחב כי הידבקות בקורונה גם מעלה את הסיכון לשורה של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים המרמזים על פגיעה אפשרית בתפקוד מערכת העצבים המרכזית שבמוח, ובכללם שבץ מוחי, פסיכוזה, עוררות יתר נפשית ותסמינים דמויי דמנציה שמאופיינים בפגיעה בזיכרון ואפילו תיאורים של תסמיני דיכאון והפרעות אישיות בקרב החולים.

החוקרים בפרסום הנוכחי משתייכים למוסדות רפואיים ואקדמיים בבריטניה, לרבות בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סאות'המפטון, אוניברסיטאות ניוקאסל, ליברפול וקינגס קולג' בלונדון, ומהווים חלק מרשת מחקר בשם CoroNerve שיזמו חוקרים מליברפול – רשת האוספת דיווחים על קשרים בין מגפת הקורונה לפגיעות במערכת העצבים המרכזית שבמוח. החוקרים אספו נתונים מכל רחבי בריטניה אודות 153 חולים בגילים 23 עד 94 שנדבקו בקורונה ופיתחו תסמינים הנוגעים למערכת העצבים המרכזית, ובחנו נתונים על 125 מטופלים שהמידע הרפואי על מחלתם היה זמין ברשומות הרפואיות.

התברר כי רוב החולים במדגם חוו תסמין כלשהו המעיד על מחלת לב וכלי דם, כש-77 מהם (62%) פיתחו שבץ מוחי שמאופיין גם בפגיעה במערכת העצבים המרכזית – מתוכם הרוב (74%) לקו בשבץ איסכמי והשאר בשבץ דימומי (המורגי) עם מקרה אחד של דלקת בכלי הדם במערכת העצבים המרכזית (וסקוליטיס).

39 מחולי הקורונה במדגם (31%) תועדו עם "ערות נפשית גבוהה" (altered mental status), וכחמישית מהם (18%) אובחנו עם דלקת מוחית (אנצפליטיס).

ל-23 מחולי הקורונה במדגם הייתה תסמונת נפשית מאובחנת כלשהי שעשויה לפי החוקרים להיות קשורה להידבקות בנגיף: עשרה מתוך 23 המטופלים סבלו מהתקפים פסיכוטיים, ושישה התמודדו עם תסמונת נוירו-קוגניטיבית שמהווה מקבילה להפרעת זיכרון כגון אלצהיימר. כמו כן, שבעה מתוך 23 החולים אובחנו עם הפרעות נפשיות נוספות – שלושה עם דיכאון, שניים עם הפרעות אישיות, אחד עם קטטוניה ואחד עם התקפי מאניה.

מכלל חולי הקורונה עם פגיעות נפשיות שתועדו במחקר, כמחצית היו צעירים מתחת לגיל 60 וכמחצית מבוגרים יותר, כשהפערים היו משמעותיים במיוחד בקרב חולי הקורונה במדגם שפיתחו הפרעה קרדיו-וסקולריות כמו שבץ מוחי, אשר מתוכם הרוב (82%) היו מבוגרים מעל גיל 60.

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בגיליון יוני 2020 של כתב העת Lancet Psychiatry קוראים לקהילה הרפואית להיות מודעים לאפשרות שקורונה עשויה להתבטא גם בתסמינים עצביים ובכללם מאפיינים פסיכיאטריים, וכן קוראים לבחון לעומק את השלכות הקורונה על הבריאות המוחית.

נזק לכלי הדם, ספסיס והיפוקסיה

החוקרים מסייגים את ממצאיהם, ומציינים כי למרות שרוב ההפרעות הנפשיות שתועדו במסגרת המחקר היו חדשות, לא ניתן לשלול כי בחלק מהמקרים מדובר במצוקה נפשית שהייתה קיימת עוד טרם ההידבקות בקורונה.

ממצאי המחקר מתיישבים עם דיווחים נוספים על קשר אפשרי בין הידבקות בקורונה להתפתחות שבץ מוחי, אם כי העדויות המדווחות על מצבים פסיכיאטריים נוספים בפרסום הנוכחי הן חדשות ולא דווחו בעבר.

באשר לשבץ מוחי – קיימות הערכות של מדענים כי נגיף הקורונה מוביל לפגיעה בכלי הדם בגוף ועלול לערב נזקים לכלי הדם ופגיעה בקרישיות הדם שמעודדים היווצרות שבץ, וזאת מעבר לסיכון הרגיל לשבץ מוחי על רקע זיהומים כלליים במחזור הדם (ספסיס).

כמו כן, הממצאים מתיישבים עם עדויות נוספות בספרות הרפואית על חולים שנדבקו במחלות זיהומיות חמורות ופיתחו במהלך אשפוזם בבתי החולים תסמינים נפשיים, כשברוב המקרים מדובר בחולים מבוגרים יותר שעשויים לסבול מראש מירידה קוגניטיבית אשר מואצת על רקע מאפייני זיהומים, לרבות זיהום בדם (ספסיס), חוסר בחמצן (היפוקסיה) ושימוש בתרופות מרובות ובכלל זה בתרופות לטשטוש.

ממצאי המחקר מתיישבים עם סקירה ומטה אנליזה, שפורסמה בגיליון יולי 2020 של כתב העת Lancet Psychiatry, אף היא על ידי חוקרים בריטיים, במימון המכון הבריטי הלאומי לחקר הבריאות (NIHR) – מטה אנליזה אשר מרכזת דיווחים על תסמינים נפשיים גם בקרב חולים שנדבקו בזיהומים קודמים והובילו להתפרצויות נרחבות בדומה ל-COVID-19 – נגיפי הסארס (SARS) והמרס (Mers). במחקרים שנכללו בסקירה, שכללו מעקבים אחר החולים שנמשכו בין 60 יום ל-12 שנים, נמצא כי במהלך התחלואה במחלות זיהומיות אלה, במדגם של 129 חולים, כשליש הציגו תסמיני דיכאון (32.6), כשליש תסמיני חרדה (35.7%), כשליש פגיעה בזיכרון (34.1%), מעל לשליש הפרעות שינה (41.9%) וכרבע בלבול (27.9%). מבין 1,744 חולי סארס במצב אקוטי שנאספו בסקירה זו – תועדו 13 מקרים קשים של התקפים פסיכוטיים (0.7%). המחקר גם מזהה דיווחים על מצוקה נפשית לאחר החלמה מהמחלות סארס והמרס, ובכלל זה תסמיני דיכאון, נדודי שינה, חרדה, רוגז, הפרעות זיכרון, תשישות ואף תסמינים פוסט טראומטיים.

יש לציין כי בקרב חולי קורונה – קיימים תיעודים על סיכון מוגבר לדיכאון בקרב מחלימים, אך תסמיני דיכאון גם מיוחסים לאחרונה להשלכות המגפה, לרבות הריחוק החברתי ופגיעה כלכלית משמעותית.

החוקרים מסכמים כי "אם ההידבקות בנגיף הקורונה דומה במאפייניה להידבקות בסארס ובמרס, הרי שרוב החולים צפויים להחלים מבלי לפתח תסמינים נפשיים", אולם לדבריהם עדויות ראשונות מצביעות על כך שנגיף הקורנה החדש עלול לגרום בשיעורים גבוהים לדליריום – דהיינו מצב בלבולי חריף, ועל רופאים גם להיות מודעים לאפשרות להתפתחות תסמינים נפשיים, לרבות דיכאון, חרדה ותשישות ופוסט טראומה בקרב החולים, ולבחון כיצד ניתן לטפל בהם הן בתקופת המחלה, כשהחולה על פי רוב מבודד, והן לאחר ההחלמה.

לאחרונה גוברים הדיווחים בתקשורת על חולי קורונה שמפתחים במהלך ההתמודדות עם המחלה תסמיני דליריום. בכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס מרואיינים חולי קורונה שמעידים שבזמן אשפוזם חוו הזיות ללא אחיזה במציאות, כגון תחושה של שריפה באש, הפיכה לפסל קרח והפיכתם לקורבנות תקיפה על ידי בעלי חיים.

חוקרים מעריכים כי עד 75% מחולי הקורונה שמאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ חווים הזיות בדרגות משתנות, כשקיימות עדויות כי הזיות עשויות להעיד על זיהום מתפשט בדם וכי הפגיעה הקוגניטיבית אף עלולה להישאר קבועה לאורך זמן. 

Lancet Psychiatry, doi: 10.1016S2215-0366(20)30287-X