עד כמה ניתן לטפל בהשמנה אצל ילדים ומתי מדובר בהשמנה על רקע גנטי שלא ניתן לשלוט בה? חוקרים גרמנים שבחנו לאחרונה את התופעה הגיעו למסקנה אופטימית: בעוד שהשמנה בגילי הילדות עדיין מהווה אתגר משמעותי בעולם הרפואה, וממדיה מתעצמים בעשורים האחרונים על רקע התזונה המתועשת ואורח החיים היושבני הנהוגים במדינות המערב, נמצא כי גנטיקה לרוב אינה מהווה את אחד הגורמים שמשפיעים על כישלון הטיפולים בהשמנה בילדות.

אמנם מחקרים שונים זיהו בשנים האחרונות מספר מוטציות גנטיות שמיוחסות להשמנה ופוגעות בסיכויי ההצלחה של טיפולים להורדה משקל, לרבות דיאטות, אולם במחקר החדש נמצא כי אצל ילדים, גורמים סביבתיים, חברתיים והתנהגותיים משפיעים על סיכויי הצלחת הטיפולים להרזיה הרבה יותר.

החוקרים מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן בחנו את השפעותיהם של גורמים שונים על הצלחת טיפולים להורדה במשקל בקרב ילדים במסגרת מחקר מעקב המכונה LOGIC (קיצור של Lifestyle intervention in Obesity and Genetic Influence in Children) שכלל 1,198 ילדים בגילי 6 עד 19 (בגיל 14 בממוצע) עם משקל עודף והשמנה שהופנו לתוכנית התערבותית בת ארבעה עד שישה שבועות להורדה במשקל במסגרת מרכז רפואי במדינה בין השנים 2006 ל-2013.

במסגרת התוכנית שהתבססה על אימוץ אורחות חיים בריאים – לרבות פעילות גופנית סדירה מדי יום, הקפדה על הגבלת קלוריות בתזונה וטיפול התנהגותי, הילדים עברו בדיקות דם לאיתור שינויים ב-56 גנים המיוחסים להשמנה, ונבחן הקשר בין קיומם של השינויים לבין הצלחת הטיפולים להורדה במשקל כפי שנאמדו בשינוי במדד ההשמנה BMI לצד גורמים נוספים שעשויים להשפיע על ההצלחה.

במשך ארבעת שבועות ההתערבות שכללה תוכנית ההרזיה אליה הופנו הנבדקים דווח על ירידה ממוצעת של 8.7 ק"ג במשקלם וירידה של 3.3 יחידות במדד ההשמנה BMI.

השפעה מינורית 

המחקר זיהה השפעה מצומצמת של השינויים הגנטיים על הצלחת התוכנית ההתערבותית להורדה במשקל: נמצא כי חמישה מתוך 56 השינויים הגנטיים הקשורים להשמנה שנבדקו בקרב הילדים השפיעו באופן מובהק על הירידה במשקלם, כאשר שני שינויים המסומנים באותיות rs7164727 (בגן LOC100287559) ו-rs12940622 (בגן RPTOR) נקשרו עם ירידה קטנה יותר במשקל ואילו שלושה שינויים המסומנים באותיות rs13201877 (בגן IFNGR1), rs10733682 (בגן LMX1B) ו- rs2836754 (בגן ETS2) נמצאו קשורים בנטייה לירידה גדולה יותר במשקל, לאחר תקנון למשתנים מתערבים נוספים לרבות גיל ומין.

החוקרים שדיווחו על ממצאיהם בגיליון דצמבר 2020 של כתב העת JAMA Pediatrics מסכמים כי "נמצא כי גנים משפיעים באופן מינורי על הירידה במשקל בקרב ילדים עם משקל עודף והשמנה שמיישמים אורח חיים בריא". הממצאים מציעים כי גורמים סביבתיים, חברתיים והתנהגותיים חשובים יותר בעת בחירת התוכנית האסטרטגית להורדה במשקל אצל ילדים עם השמנה.

לדברי החוקרת הראשית ד"ר מלני הייטקמפ, שצוטטה בסוכנויות ידיעות בעקבות המחקר, בהתבסס על הממצאים, אצל ילדים עם השמנה "זיהוי מטופלים שהם בעלי סיכוי גבוה יותר או נמוך יותר להיענות לטיפול בהשמנה לפי הנטייה הגנטית שידועה מראש – לא יוביל בהכרח לשיפור בהצלחת הטיפול". לטענתה, הממצאים מצביעים על כך כי גם בקרב ילדים עם משקל עודף שמזוהים כנשאי מוטציות גנטיות שקשורות בהשמנה – צפויה תועלת לטיפולים להורדה במשקל שמבוססים על אימוץ אורח חיים בריא, לרבות פעילות גופנית סדירה ותזונה עם הרכב קלורי מאוזן.

עד כה זוהו בספרות הרפואית מעל ל-900 שינויים גנטיים שנקשרו למשקל עודף והשמנה – אשר גם עשויים להשפיע על הצלחת הטיפולים להורדה במשקל. עם זאת, אצל רוב האנשים לא ניתן לאתר מוטציה גנטית ספציפית הקשורה לעודף משקל, ולרוב השמנה מהווה תמונת מצב מורכבת שקשורה בשילוב של סיבות גנטיות, סביבתיות, חברתיות והתנהגותיות, וגם בהיבט הגנטי – בשילובם של מספר שינויים גנטיים.

מחקרים נוספים שבחנו את הקשר בין השמנה בגילי הילדות וגנטיקה זיהו שינויים גנטיים נוספים שמשפיעים על הסיכון להשמנה מגיל צעיר, בעיקר בגן FTO שכבר זכה לכינוי 'גן ההשמנה' אשר נמצא כי הוא משפיע על הפרשת הורמונים במוח הקשורים בעלייה בתחושת הרעב וכן בגן MC4R. המחקר הנוכחי לא זיהה השפעות של שינויים בגנים אלה על הסיכוי להצלחת תוכנית התערבותית להורדה במשקל בילדות, אולם החוקרים מציינים כי יתכן וקיימת השפעה לשינויים בגן ההשמנה FTO – שכן שיעור הכיסוי הבדיקות לשינויים בגן זה שנכללו במחקר היה חלקי, ועמד על 75% מהנבדקים בלבד.

החוקרים ממליצים על העמקת המחקר כדי להבין טוב יותר את הקשר שבין גנטיקה וסביבה בכל הקשור להשמנת ילדים.

ממדים של מגפה

כיום ההיקפים של השמנת ילדים בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט גואים, וברוב המדינות האמידות כ-25% מהבנים והבנות מתמודדים עם משקל עודף או השמנה. לפי דו"ח ארגון המדינות המפותחות ה-OECD לשנת 2017, בישראל 17% מהילדים בגיל 15 מתמודדים עם עודף משקל או השמנה – שיעור גבוה לצד פינלנד וסלובניה, הנמוך רק ממספר מצומצם של מדינות ובהן ארה"ב (31%), קנדה (24.5%), יוון (21.5%) ואיסלנד (18%), וגבוה מרוב המדינות ובכללן גרמניה (16%), איטליה (15.5%), בריטניה (14%), הולנד ואוסטריה (12.5%), צרפת ותורכיה (12%) ודנמרק בתחתית (9.5%). לפי סקר הבריאות והתזונה של משרד הבריאות בקרב הנוער בכיתות ז' עד י"ב לשנים 2016-2015, המבוסס על מדגם ארצי של 6,274 בני ובנות נוער, נמצא כי 19.5% סובלים ממשקל עודף (עם שיעור דומה בקרב נערים ונערות) ו-10.7% עם השמנה (12.1% מהנערים ו-8.7% מהנערות). בהשוואה לסקר קודם מהשנים 2004-2003, מדובר בעלייה של 33.6% בהיקפי המשקל העודף ועלייה של 57.4% בהיקפי ההשמנה בקרב הנוער הישראלי תוך מעט יותר מעשור.

הישראלים בגילי הנעורים גם הוכתרו בשנים האחרונות לשיאני דיאטות, ולפי סקר התזונה האחרון 22.7% דיווחו כי הקפידו על דיאטה כלשהי, ו-18.4% דיווחו כי אימצו דיאטה לירידה או שמירה על המשקל.

במאמר מערכת שנלווה למחקר עליו חתומה ד"ר מארי פרנס היוורט מאוניברסיטת הרווארד, נטען כי "השמנת ילדים היא אחת מהמצבים הכרוניים השכיחים ביותר שמשפיעים כיום על ילדינו, וילדים עם משקל עודף מצויים בסיכון גבוה יותר לשמור על משקלם העודף גם בגילים מבוגרים ולפתח מחלות לב וכלי דם וסיבוכים נוספים לרבות סוכרת סוג 2 בגיל צעיר ועל כן בסיכון לפתח סיבוכים של סוכרת כבר בגיל העמידה".

לדבריה, ממצאי המחקר מעודדים, מאחר והם מהווים ראיה נוספת לחשיבות של אימוץ אורח חיים בריא כבר מילדות עם בחירת מזונות בריאים יותר, אורח חיים פעיל יותר ובחירות בריאות יותר בחיי היומיום, למשל בחירה לטפס במדרגות במקום להשתמש במעלית. לטענתה, "ככלל, אם נאמץ אורח חיים בריא, יש סיכוי שנוכל לשלול או להפחית את הנטייה הגנטית לצבור משקל עודף לרמה נמוכה יותר. אני מדגישה בפני מטופליי כי גורלנו לא נגזר מראש על ידי הגנים, ועדיין יש משמעות רבה לבחירות שלנו ולאורח החיים שבו נתמיד".

JAMA Pediatrics, doi:10.1001/jamapediatrics.2020.5142