מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהפרעת נשימה חסימתית בשינה מעלה סיכון למחלות לב ותמותה

הפרעת נשימה חסימתית בשינה מעלה סיכון למחלות לב ותמותה

הפרעת נשימה חסימתית בשינה (דום נשימה בשינה) בינונית וחמורה מעלה את הסיכון למחלת לב קורונורית ולמוות ב68% בגברים מתחת לגיל 70.


הפרעת נשימה חסימתית בשינה קורית עקב צניחת דרכי האוויר בזמן שינה. כתוצאה מכך, ישנם אירועים של הפסקות בנשימה של עד 10 שניות כל פעם. בהפרעה החמורה האירועים הללו מתרחשים לפחות 30 פעם בשעה. אירועים אלה מפריעים לשינה ובכך  גורמים לעייפות וכן מפחיתים את כמות החמצן בדם ובכך יכולה להופיע פגיעה באיברים פנימיים.


הפרעת נשימה חסימתית בשינה מופיעה בקרב 24% מהגברים ו9% מהנשים. הטיפול השכיח הוא ע"י CPAP - מכשיר קטן המזרים אויר בלחץ חיובי לדרכי האויר, דרך מסיכה על מנת למנוע את ההפסקות בנשימה.


המחקר בדק 1927 גברים ו 2495 נשים,בגילאי 40 ומעלה, שבתחילת המחקר היו ללא מחלות קרדיווסקולריות. בקבוצה זו נמצא כי 24% מגברים ו11% מהנשים סבלו דום נשימה בשינה, ללא טיפול.


ממצאי המחקר הראו כי בגברים בין הגילאים 40 ל70, הסובלים מ30 או יותר הפסקות נשימה בשעה,קיים סיכון של 68% לפתח התקף לב או למות ממחלת לב לאחר כ8.7 שנות מעקב. בנוסף נמצא כי 58% מהגברים, פיתחו אי ספיקת לב. בנשים לא נמצאו מחלות קרדיווסקולריות. לדעת החוקרים זה מאחר והאחוזים הנמוכים של דום נשימה בשינה ויתכן שהמדגם לא היה גדול דיו.


ממצאי המחקר מדגישים כי דום נשימה בשינה הוא מצב חמור ביותר, הדורש טיפול. מרבית המטופלים הסובלים מבעיה זו, בין אם סובלים מסימפטומים (כמו עייפות) או לא, אינם מציינים זאת במהלך בדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה. חשוב מאוד כי כל אדם החושד שסובל מבעיה, יציין זאת בפני הרופא המטפל.

CIRCULATIONAHA.109.901801

עריכה ותרגום: מיכל אברג'יל

המצחיק
15/08/10 3:11

 מעצם ההתעוררות בבוקר, כבר גדל הסיכון להתפגר. אז מה זה משנה מה הסיבה? הרי לא היינו כאן מליוני שנים ואין לנו טענות. אז מה אם שוב לא נהיה כאן? לא צריך לחפש סיבות מתחתית הקיטבג כדי לעשות ביטוחי חיים אקסטרה לארג'