הפרעה בקצב הלב (arrhythmia) היא פעילות חשמלית לא תקינה של פעימות הלב. קצב לב תקין נובע מפעולה סדירה של קוצב הלב הראשי והוא נע בין 60 ל-100 פעימות בדקה. הפרעה בקצב הלב יכולה להתבטא בקצב איטי מדי, מהיר מדי, דילוג על פעימות או בקצב המשתנה מפעימה לפעימה.

חשוב להבין כי מיליוני אנשים ברחבי העולם מרגישים פעילות לא סדירה של הלב לפחות פעם אחת בחייהם. לרוב אפיזודות אלה הן חסרות משמעות קלינית וניתן להתעלם מהן. עם זאת, יש לזכור כי ישנן הפרעות קצב מסוכנות שיכולות להיות קטלניות, למשל פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation) שהיא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר שמתפתחת לרוב לאחר גיל 65, המתרחשת עקב פעילות חשמלית במוקדים רבים בעליות הלב, שעלולה לגרום להיווצרות קרישי דם ומעלה את הסיכון לתמותה. כמו כן, פרפור חדרים (Ventricular Tachycardia) – הפרעה בקצב הלב שמקורה בחדרי הלב עלולה להוביל לדום לב ולמוות לבבי פתאומי.

יש לציין כי דום לב על רקע הפרעת קצב נבדל רפואית מהתקף לב - שמהווה הפרעה בכלי הדם הכליליים המזינים את הלב ואינו מוגדר כהפרעת קצב. התקף לב עשוי לגרום להפרעת קצב לב מסוג 'פרפור חדרים', כפי שיוסבר בהמשך, וזו עלולה לגרום בהמשך לדום לב.

סוגי הפרעות בקצב הלב

הפרעות בקצב הלב מסווגות רפואית במספר דרכים – הן על פי המקום המהווה מקור לפעילות החשמלית הגורמת להפרעת הקצב (בעליות הלב או בחדרי הלב) וכן על פי קצב דופק הלב:

• דופק לב מהיר הקרוי ברפואה 'טכיקרדיה' (Tachycardia) מוגדר כשהקצב הוא מעל ל-100 פעימות בדקה.

• דופק לב איטי הקרוי ברפואה 'ברדיקרדיה' (Bradycardia) מוגדר כשהקצב הוא מתחת ל-60 פעימות בדקה.

לא כל מצב של טכיקרדיה או ברדיקרדיה מהווה הפרעת קצב הדורשת טיפול רפואי. למשל, בעת פעילות גופנית האצת דופק הלב היא נורמאלית, במטרה לספק לרקמות הגוף יותר דם מועשר בחמצן. במהלך השינה לרוב חלה ירידה בדופק הלב.

הפרעות קצב שמקורן בעליות הלב

פרפור פרוזדורים/עליות 

הפרעת הקצב הנפוצה ביותר נקראת פרפור פרוזדורים/ פרפור עליות (Atrial Fibrillation), והיא מתרחשת עקב פעילות חשמלית חריגה במוקדים רבים ושונים בפרוזדורי/ עליות הלב – שני החללים העליונים של שריר הלב שתפקידם, בין היתר, להעביר דם ממחזור הדם לחדרי הלב על ידי התכווצות.

פרפור פרוזדורים מתבטא בדופק לב מהיר ולא סדיר, וכשלעצמו אינו מסכן חיים באופן ישיר, אך עלול לגרום להיווצרות קרישי דם ולהתפתחות שבץ מוחי, ולכן חשוב לאבחנו. במצבים קשים וחריגים, דופק מהיר מדי לאורך זמן עלול לגרום להיחלשות של שריר הלב ולהתפתחות דום לב פתאומי שבו הלב חדל מלפעום ויש צורך בהחייאה מיידית.

בקרב בני 65 ומעלה שכיחות פרפור הפרוזדורים עומדת על כ-5% מהאוכלוסייה, בעוד שמעל גיל 80 אחד מכל עשרה ואולי אף יותר סובלים מהתופעה. פרפור פרוזדורים שכיח מעט יותר אצל גברים מאשר בקרב נשים.

אנשים רבים הסובלים מההפרעה לא חשים בטוב במהלך הפרפור ומתלוננים על דפיקות לב עזות, קוצר נשימה ועוד. הבעיה נובעת ממעגלים חשמליים מרובים בעליות הלב היוצרים כיווץ לא סדיר של שריר הלב וגורמים לקצב לב שנע בין 120 ל-170 פעימות לדקה.

פרפור פרוזדורים עלול להופיע כהפרעה כרונית, אך יכול להתבטא גם כהפרעה חולפת. התופעה יכולה להופיע בלי קשר למחלת לב, אבל היא נפוצה במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממחלת מסתמיםאו אי ספיקת לב ,מחלת לב איסכמית. .

אנשים מעל גיל 60 הסובלים מפרפור פרוזדורים באופן כרוני חייבים להשתמש בקביעות במדללי דם כמו קומדין למניעת היווצרות קרישים.

עוד על פרפור פרוזדורים/ פרפור עליות

רפרוף עליות

מצב הקרוי רפרוף עליות (AFL, קיצור של Atrial Flutter) דומה לפרפור עליות בכך שמוקד ההפרעה החשמלית בעליות הלב, אם כי הפעילות החשמלית וקצב הלב מאורגנים יותר. גם מצב זה מעלה את הסיכון להתפתחות קרישי דם ושבץ מוחי.

סינוס טכיקארדיה

הפרעת קצב שמקורה בקוצב הלב הראשי – הקרוי גם 'קשרית הסינוס' ו'קשרית הגת' (SA node, קיצור של Sinoatrial node) שממוקם בחלק העליון של העלייה הימנית ואחראי לגירוי שריר הלב ולהתכווצות תקינה של הלב. הבעיה בהפרעה זו מתבטאת בקצב לב מהיר מדי - מעל 100 פעימות בדקה. במקרים בהם קצב הלב הוא מהיר באופן כרוני והדבר מפריע לחולה, ניתן להאט אותו באמצעות תרופות.

סינוס ברדיקארדיה

הפרעת קצב לב שמקורה בקשרית הסינוסSA node , הגורמת לקצב שהוא איטי יחסית לטווחי הנורמה, פחות מ-60 פעימות לדקה. הברדיקארדיה נפוצה בעיקר אצל ספורטאים. הטיפול בברדיקארדיה יינתן בדרך כלל רק לאנשים שקצב הלב האיטי מפריע לאורח החיים שלהם.

הפרעות קצב שמקורן בחדרי הלב

טכיקרדיה חדרית

טכקרדיה חדרית (Ventricular Tachycardia) מאופיינת בדופק לב מהיר על רקע הפרעות בפעילות החשמלית שמקורן בחדרי הלב. לעתים התופעה מלווה למחלת לב נוספת, ולעתים מתפתחת גם בקרב אנשים בריאים. הטיפול בה ניתן לרוב על ידי תרופות והשתלת קוצב.

פרפור חדרים

הפרעת קצב שאינה שכיחה אך נחשבת לקטלנית היא פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation) וקרויה לעתים גם 'פרפור לב', והיא מתרחשת כשקיימת אי סדירות בפעילות החשמלית של הלב ובקצב הלב שמקורה במוקדים בחדרי הלב. במצב של פרפור חדרים נפגע קצב פעילותו של קוצב הלב הראשי – 'קשרית הסינוס' (SA node).

מצב זה עלול להיגרם ממספר גורמי סיכון, ובעיקר איסכמיה של שריר הלב שאינו מקבל אספקת חמצן מספקת - טרשת עורקים והתקף לב עלולים להוות סיבה להתפתחות פרפור חדרים.

פרפור חדרים נחשב לקטלני ועלול לגרום לכיווץ והרפיה לא אחידים ולא יעילים של שריר הלב, כשלרוב דופק הלב אינו מורגש כלל, וכך להוביל לפגיעה באספקת הדם החיונית לתפקוד איברי הגוף, לאובדן הכרה מהיר תוך שניות ולדום לב שעלול להוביל למוות. במצב זה יש להזעיק מיד עזרה ראשונה ולבצע החייאה ידנית או באמצעות דפיברילטור.

תסמונת QT המוארך

תסמונת QT המוארך (בלעז: Long QT Syndrome) היא תסמונת שמתפתחת לרוב כתוצאה של טכיקרדיה חדרית, ובו חלה התארכות של תהליך הרפולריזציה בשריר הלב – תהליך שבו תא עצב חוזר לפעילות תקינה לאחר העברת אות חשמלי. שכיחות התופעה נאמדת באחד לכל 2,000 עד 10,000 איש, וללא אבחנה וטיפול היא עלולה להוביל לפרפור חדרים ולמוות מיידי. התופעה לרוב מטופלת על ידי תרופות – לרבות חוסמי בטא, ובאמצעות השתלת דפיברילטור.

הפרעות קצב משולבות לעליות ולחדרי הלב

פעימות מוקדמות

פעימות מוקדמות(Premature Contractions)  הן הפרעות קצב הנובעות משחרור מוקדם של פעימות מהעליות או מחדרי הלב. הפעימות המוקדמות יכולות להופיע ללא קשר למחלת לב. ייתכן כי הן מהוות סימן לבעיה במסתם, אוטם שריר הלב או מחלה כרונית אחרת כגון מחלת ריאות. עישון, צריכת קפאין ואלכוהול עלולים גם כן להגביר תדירות של פעימות עלייתיות מוקדמות. לרוב אין צורך בטיפול בהפרעת הקצב.

עוד על פעימות מוקדמות 

פעימות מאוחרות

פעימות מאוחרות (Escape Heartbeat) הן הפרעות קצב הנובעות מפעימה ממקור חיצוני שמקורה אינו בקשרית הסינוס, הפוגעת במסלול הפעימות התקין של הלב. פעימה זו יכולה להיות בודדת או להופיע כמספר פעימות מאוחרות, וככל שמדובר ברצף של שלוש פעימות ומעלה – כך מצב זה נחשב למסוכן יותר רפואית. פעימת לב מאוחרת נוצרת לרוב בעקבות השהייה של הדחף החשמלי של קצב הלב הבסיסי או השהייה בהולכת האותות החשמליים, בין השאר כתוצאה מהפסקת פעילותו של הקוצב הטבעי – קשרית הסינוס. מטרת הפעולה למעשה להציל את הלב מהפסקה ארוכה/ מוחלטת בפעילותו.

חסם עלייתי-חדרי

הפרעת הולכה משולבת שמקורה במעבר שבין העליות לחדרים קרויה 'חסם עלייתי-חדרי' (AV Block), ובה הגירוי החשמלי לא מצליח לעבור מהקוצב הטבעי הממוקם בעליית הלב הימנית, דרך סיבי ההולכה, עד לחדרי הלב.

החדרים מסוגלים לייצר דופק עצמוני, אך זה איטי מאוד, לפעמים לא יותר מ-20 עד 30 פעימות בדקה. חלק ממצבים אלה מוגדרים רפואית כתסמונת 'וולף פרקינסון ווייט' (Wolif-Parkinson-White Syndrome) שבה קיימים שני מסלולים נפרדים להעברת אותות חשמליים מעליות הלב לחדרים, במקום מסלול אחד.

במיעוט המקרים, החולים שהדופק שלהם לא מסתדר, יזדקקו לקוצב לב קבוע. 

הפרעות קצב לב נוספות

הפרעת קצב פרוקסיזמלית

דופק לב מואץ בדפוס התקפי, שאינו ניתן לחיזוי במצבים מוגדרים, אלא פורץ בפתאומיות ומסתיים בפתאומיות – קרוי בעגה הרפואית 'הפרעת קצב פרוקסיזמלית'. מצב זה קשה לזיהוי בבדיקת אק"ג רגיל ודורש לעתים בדיקת הולטר לב/ לופ רקורדר שאף היא אינה מבטיחה את זיהויו. במצב זה, מוקד הפרעת הקצב עשוי להיות בעלייה או בחדר של הלב, באופן שמפריע לקוצב הלב העיקרי – קשרית הסינוס.

תסמינים של הפרעות בקצב הלב

הפרעות בקצב הלב עשויות להתפתח ללא תסמינים כלשהם ולעתים מאובחנות בבדיקה רפואית שגרתית. עם זאת, קיימים מצבים בהם מופיעים תסמינים אופייניים להפרעות קצב, אם כי נוכחותם לא מעידה בהכרח על בעיה חמורה יותר. בין התסמינים המרכזיים להפרעות קצב:

• תחושת פרפור בחזה.

• דופק לב מהיר מאוד – הקרוי ברפואה 'טכיקרדיה' (Tachycardia).

• דופק לב איטי מאוד – הקרוי ברפואה 'ברדיקרדיה' (Bradycardia).

• כאבים בחזה.

• קוצר נשימה.

• סחרחורת.

• הזעות.

• תחושת עילפון או התעלפויות – אובדן הכרה זמני (סינקופה).

במקרה של תסמינים חדים, חמורים ומפתיעים – יש לפנות מיידית לטיפול רפואי.

גורמי סיכון להפרעות בקצב הלב

גורמים רבים הוכחו במחקרים כמעלים את הסיכון להתפתחות הפרעות בקצב הלב, לרבות:

• התקף לב המתרחש כשהזרימה החופשית של דם מועשר בחמצן לשריר הלב נחסמת ומופסקת בפתאומיות.

• היסטוריה של אירוע לבבי הגורמת להצטלקות רקמת לב.

• שינויים במבנה הלב, למשל כתוצאה מהרחבה של חדרי הלב (קרדיומיופתיה).

• מחלת לב כלילית המתבטאת בהיצרות/חסימה של העורקים המוליכים דם ללב.

• יתר לחץ דם המעלה את הסיכון הן לטרשת עורקים והן להתקשות של קירות החדר השמאלי של הלב.

• פעילות יתר של בלוטת התריס (היפר-תיררואידיזם).

• תת פעילות של בלוטת התריס (היפו-תירואידיזם).

• עישון.

• שתייה מרובה של אלכוהול וקפאין.

• צריכת סמים מסוכנים.

• לחץ נפשי.

• תרופות ותוספי תזונה שונים עלולים אף הם לגרום להפרעות בקצב הלב, לרבות תרופות להצטננות שנמכרות ללא מרשם המכילות פסאודואפדרין, תרופות לאלרגיות מהדור הראשון כגון דיפנהידראמין, כלורפניראמין, קלמבטין והיקרוקסיזין וכן מהדור השני כמו צטיריזין, פקסופנאדין ולורטדין, תרופות להפרעות קשב וריכוז מסוג ריטלין וקונצרטה (אמפטמינים), תרופות לדיכאון ממשפחת מעכבי MAO ונוגדי דיכאון טריצתיקליים ועוד, וכן תוספים שונים, ולפי מחקרים בייחוד נגזרות שונות של אומגה 3, ל-קרטינין וקואנזים Q10.

• סוכרת.

• דום נשימה בשינה.

• מחלות אוטואימוניות: מחקרים העלו כי מחלות אוטואימוניות שונות, כגון דלקות מפרקים אוטואימוניות - מעלות את הסיכון להפרעות בקצב הלב. בשנת 2012 קבעו חוקרים מדנמרק במסגרת מחקר נרחב כי דלקת מפרקים שגרונתית מעלה את הסיכון להפרעות בקצב הלב והעלתה ב-41% את הסיכון לפרפור פרוזדורים/עליות. חוקרים מטוויאן מצאו בשנת 2015 כי אנשים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות קצב, במיוחד אם הם סובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית.

• גורמים גנטיים: הוכח כי אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות לב נוטים יותר לפתח הפרעות קצב, וכן פורסמו עבודות רבות הקושרות מוטציות גנטיות ספציפיות להפרעות קצב, לרבות מוטציות בגנים המסומנים באותיות KCNQ1, KCNH2 ו-SCN5A.

סיבוכים של הפרעות בקצב הלב

הפרעות בקצב הלב עלולות לגרום להתפתחות סיבוכים רפואיים, בעיקר כשהטיפול בהן מתעכב. בין הסיבוכים המרכזיים:

• שבץ מוחי: הפרעות שונות בקצב הלב ובעיקר פרפור פרוזדורים – מובילות להפרעה בהתכווצות הלב ולכשל בתפקידו של הלב כמשאבה של הדם, מצב המעלה את הסיכון להתפתחות קרישי דם. וכך, קרישי דם עלולים לנוע מהלב למוח ולגרום לחסימה של עורקי התרדמה ולהתפתחות שבץ מוחי. יש לציין כי קיימים מחקרים שמצביעים גם על קשר הפוך, לרבות מחקר מגרמניה שמצאו בשנת 2012 כי אצל רבע מהאנשים שאושפזו עקב שבץ הופיעו הפרעות קצב לב חמורות בימים שאחרי האירוע המוחי.

• אי ספיקת לב: כשהלב אינו מתפקד כראוי על רקע הפרעה בקצב הלב, למשל במצבים מתמשכים של דופק לב מהיר מדי (טכיקרדיה) או איטי מדי (ברדיקרדיה) – עלולה להתפתח אי ספיקת לב.

מניעת הפרעות בקצב הלב

אורח חיים בריא הוכח כתורם לבריאות הלב, ובין השאר מסייע גם למנוע התפתחות הפרעות בקצב הלב. בין הפעולות המניעתיות שהוכחו במחקרים:

• אימוץ הרגלי תזונה בריאה, הפחתה בכמויות השומנים והנתרן במזון.

• ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר.

• גמילה מעישון סיגריות.

• שמירה על משקל תקין.

• הגבלה בצריכת אלכוהול וקפאין.

• הפחתת לחצים.

• הקפדה על זהירות בשימוש בתרופות ללא מרשם, שכן חלק מהן עלולות להאיץ את קצב הלב.

אבחון הפרעות בקצב הלב

אבחון הפרעות בקצב הלב הכרחי בשלב מוקדם למניעת הסיבוכים האפשריים של התופעה שעלולים להיות קטלניים. האבחון כולל לרוב בדיקה קלינית אצל רופא קרדיולוג הכוללת סקירה של תסמינים והיסטוריה רפואית ובדיקה פיזית. בין השאר נבחנים מצבים רפואיים שעלולים לגרום להפרעה בקצב הלב, למשל סיבוכים בתפקוד בלוטת התריס. בהמשך האבחון עשוי לכלול בדיקות לב שונות לניטור קצב הלב, לרבות:

• אק"ג לקריאת הפעילות החשמלית של הלב העשוי לזהות הפרעות בקצב הלב.

• הולטר לב/ לופ רקורדר היא בדיקה המבוצעת באמצעות מכשיר אק"ג נייד כדי לבחון קיומן של הפרעות לב קצרות שלא ניתנות לזיהוי באק"ג רגיל על רקע תסמינים שונים, לרבות דופק לב מואץ בדפוס התקפי – תופעה הקרויה בעגה הרפואית 'הפרעת קצב פרוקסיסמלית', וכן אירועי חולשה וסחרחורת ואובדן הכרה. כיום ישנם מכשירי אק"ג ניידים המאפשרים גם לרופא בזמן אמת לצפות במחשב בקריאות בניסיון להתחקות אחר אופיה של הפרעת הקצב.

• בדיקת מאמץ/ ארגומטריה מהווה למעשה בדיקת אק"ג תחת מאמץ מאפשרת לזהות הפרעות בקצב הלב שמתפתחות או מחמירות במאמץ גופני.

• בדיקת Tilt: בדיקה זו, הקרויה גם 'בדיקת המיטה הנטיה' עשויה לסייע באבחון הפרעות בקצב הלב בקרב אנשים שסובלים מדפוס של התעלפויות. בבדיקה זו מנוטרים קצב הלב ולחץ דם בעת שכיבה על שולחן מיוחד, ובהמשך השולחן משנה את זויתו כדי להעמיד את הנבדק, כדי לבחון כיצד הלב ומערכת העצבים מגיבים לשינוי משכיבה לעמידה.

• בדיקה אלקטרופיזיולוגית של מערכת ההולכה הקרויה גם EPS וכן 'צנתור חשמלי של הלב' היא בדיקה פולשנית, בדומה לצנתור, שמטרתה לאבחן את מקורן של הפרעות בקצב הלב תוך החדרת קטטרים (צנתרים) לחללי הלב לרישום הפעילות החשמלית של הלב באזורים שונים בחדרים ובעליות הלב. רישום חשמלי בו זמנית במספר חללים, כפי שמבוצע בבדיקה, מאפשר לזהות מעגלים חשמליים היוצרים הפרעות קצב שונות ולזהות את מוקד ההפרעה, וכן להעריך האם יש צורך בהשתלת קוצב.

הטיפול בהפרעות בקצב הלב

איתור הפרעות בקצב הלב לעתים אינו דורש כל טיפול רפואי, וברוב המקרים טיפול נדרש רק כשהמצב שזוהה מסכן את המטופל בסיבוכים רפואיים או בהחמרה של הפרעת הקצב.

קצב לב איטי

קוצב לב 

כשקצב הלב איטי מדי – ברדיקרדיה (Bradycardia) הטיפול ניתן לרוב באמצעות השתלת קוצב לב, מאחר ואין תרופות יעילות שמאפשרות להאיץ את קצב הלב. קוצב לב הוא מכשיר קטן שמושתל בניתוח מתחת לעור בסמוך לצלעות, ממנו יוצאות אלקטרודות שעוברות לאורך כלי הדם ועד לתוך הלב. הקוצב מתוכנת כך שאם קצב הלב נמוך מדי או שהלב מפסיק לפעום, הקוצב משגר אותות אלקטרוניים שמגרים את הלב להשיב את הדופק לקצב תקין-אחיד. קוצב לב מופעל באמצעות בטריה הדורשת החלפה בטיפול פולשני כל מספר שנים.

קצב לב מהיר

במקרים של קצב לב מהיר מדי – טכיקרדיה (Tachycardia) ישנן מספר אפשרויות טיפוליות, המותאמות בהתאם לסוג הפרעת הקצב:

גירויים וגאליים עצמוניים

אחד הטיפולים המוצעים לעתים בהפרעות המאופיינות בקצב לב מהיר מדי שמקורן בחדרי לב מוצע באמצעות גירויים וגאליים עצמוניים (vagal maneuvers) שבהם יוצר המטופל מצבים שונים שמשפיעים על העצב הוגאלי השולט על קצב הלב וגורמים להאטה של קצב הלב, לרבות עצירת הנשימה למספר שניות, הכנסת הפנים למי קרח או שיעול מדומה. עם זאת, מצבים אלה לא תמיד מיסייעים להאט את קצב הלב, ואינם מהווים טיפול רפואי מקובל.

תרופות

למצבים רבים של קצב לב מהיר מותאמות תרופות מרשם שמסייעות לשלוט על קצב לב, להאט אותו ולהשיב אותו לקצב נורמאלי. במקרה של פרפור פרוזדורים/עליות ניתן טיפול במדללי דם כדי למנוע היווצרות קרישי דם מסוכנים.

היפוך חשמלי של קצב הלב

אחד הטיפולים הניתן לסוגים שונים של הפרעות בקצב הלב, לרבות לפרפור פרוזדורים/עליות הוא טיפול להיפוך חשמלי של קצב הלב, הקרוי בלעז Cardioversion, במהלכו ניתן שוק חשמלי ללב, המשפיע על קצב הלב ועשוי להשיבו למצב נורמאלי. לצורך ההיפוך נעשה שימוש בכפות או במדבקות המונחות על בית החזה ודרכן מועבר זרם חשמלי בעל עוצמה להסדרת קצב הלב, לאחר הזרקת חומרי הרגעה לווריד.

אבלציה באמצעות צנתר

אחד הטיפולים להפרעות מסוימות בקצב הלב לרבות לפרפור פרוזדורים/עליות ניתן באבלציה (צריבה) באמצעות צנתר המוחדר דרך כלי הדם ללב. אלקטרודות המוצבות בצנתר צורבות בחום או בקור או באמצעות גלי רדיו חלק מרקמת הלב כדי ליצור מחסום דרך המסלול שגורם להפרעת הקצב, לאחר שזה זוהה בבדיקה אבחנתית.

קוצב לב

הטיפול בהפרעות המאופיינות בקצב לב מהיר דורש לעתים השתלה בניתוח של קוצב לב – מכשיר קטן שמושתל מתחת לעור בסמוך לצלעות, ויוצאות ממנו אלקטרודות שעוברות לאורך כלי הדם ועד לתוך הלב. הקוצב מתוכנת כך שאם קצב הלב נמוך מדי או שהלב מפסיק לפעום, הקוצב משגר אותות אלקטרוניים שמגרים את הלב להשיב את הדופק לקצב תקין-אחיד. קוצב לב מופעל באמצעות בטריה הדורשת החלפה בטיפול פולשני כל מספר שנים.

דפיברילטור

במקרה של הפרעות בקצב הלב שמקורן בחדרי הלב, לרבות במצב של פרפור חדרים, או במצבים של מטופלים ששרדו דום לב, עשוי הרופא להמליץ על השתלה בניתוח של דפיברילטור (ICD) – מכשיר המופעל בבטריה ומושתל בדומה לקוצב לב מתחת לעור בסמוך לצלעות, ומחובר באצעות אלקטרודות לאורך וריד שטחי ועד ללב עצמו. הדפיברילטור מתוכנן לזהות הפרעות בקצב הלב, ובמידה וזוהו, משגר שוק חשמלי בעצימות גבוהה או נמוכה כדי "לאפס" את הלב ולהשיבו לקצב תקין. 

ניתוחים

לחלק מההפרעות בקצב הלב נדרש ביצוע ניתוחים שונים, פרט לניתוחים להשתלת קוצב לב או דפיברילטור, והנפוצים שבהם כוללים:

ניתוח מבוך: ניתוח מבוך ובלעז 'ניתוח מייז' (Maze Surgery) הוא ניתוח שפותח בשנות השמונים המוצע כטיפול קו שלישי בפרפור פרוזדורים אחרי תרופות ואבלציה באמצעות צנתר, ובמהלכו מבוצעת צריבה בקור בחנקן נוזלי ובאמצעות גלי רדיו של מוקדים שונים בעלייה הימנית והשמאלית – באופן שמוביל כחודשיים לאחר הניתוח להופעת רקמה צלקתית לאורך קווי הצריבה בצורה המדמה מבוך. שיטה זו מסייעת לבלימה של מעגלים חשמליים הגורמים לפרפור הפרוזדורים ולהשבת קצב לב סדיר. ניתוח מבוך בעל אחוזי יעילות גבוהים, אך נחשב למורכב, ובשנים האחרונות פותחו שיטות כירורגיות מתקדמות המאפשרות ביצוע ניתוחים פשוטים יותר.

ניתוח מעקפים: במקרה של הפרעה בקצב הלב שקשורה גם בטרשת עורקים חמורה – מבוצע ניתוח מעקפים המשפר את זרימת הדם ללב ועשוי לסייע גם בהשבת קצב לב סדיר.

סייע בהכנת הכתבה פרופ' דורון זגר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי סורוקה

עדכון אחרון: מארס 2018