נערות עם מגוון של הפרעות אכילה – אפילו מצבים פחות חמורים מאשר אנורקסיה או בולמיה – בסיכון להשמנה ושימוש בסמים ואלכוהול בעתיד. כך מצאו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד.

הפרעות האכילה אנורקסיה ובולמיה מוגדרות לפי קריטריונים מסוימים ב-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, בו מרוכזות כל ההפרעות הנפשיות ותסמיניהן. רבים סובלים מהפרעות אכילה שאינן עומדות בקריטריונים של אנורקסיה ובולמיה - אלה מכונות הפרעות אכילה בלתי ספציפית (EDNOS) והן מהוות יחד את הפרעת האכילה הנפוצה ביותר בנשים.

מחקר חדש ביקש לבדוק ולהעריך האם בולמיה נרבוזה והפרעות אכילה בלתי ספציפית יכולות לנבא התפתחות של תוצאות שליליות בהמשך החיים.

המדגם כלל 8594 נשים. שאלונים נשלחו אל הנבדקות מידי שנה בין השנים 1996 ל-2001. ולאחר מכן פעם בשנתיים בין 2007 ל-2008. נבדקות אשר היו בגילאי 9-15 בשנת 1996 ומילאו 2 שאלונים עוקבים ב -1996 וב-2008 נכללו בניתוח הסטטיסטי.

2-3% מהנחקרות דיווחו על אכילה בולמוסית יותר מפעם בשבוע, ו-2-3% נוספות הקיאו יותר מפעם בשבוע. יותר מאחוז סווגו כסובלות מבולמיה נרבוזה המאופיינת באכילה בולמוסית והקאות לפחות פעם בשבוע.

מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי בקרב צעירות שדיווחו על אכילה בולמוסית ללא הקאות, היה סיכון כמעט כפול להיות בעלות משקל עודף או שמנות בהמשך החיים, בהשוואה לבנות אחרות. בנות שדיווחו על אכילה בולמוסית היו גם בעלות סיכון גבוה מפי 2 לתסמיני דיכאון.

מתבגרות שהקיאו יותר מפעם בשבוע, אפילו ללא אכילה בולמוסית, היו בסיכון גבוה ב-70% להתחיל להשתמש בסמים וב-80% לשתות יותר מידי אלכוהול.

בנות עם בולמיה היו בעלות סבירות גבוהה כמעט פי 4 לשימוש בסמים שאינם מריחואנה, בהשוואה לבנות ללא הפרעות אכילה.

החוקרים ניתחו גם השלכות של התנהגויות הקשורות להפרעות אכילה שהתרחשו באופן חודשי ולא שבועי, ומצאו שיעורים גבוהים יותר של השלכות שליליות בהשוואה לבנות ללא התנהגויות כאלה. 

התוצאות חוזרות ומדגישות את החשיבות הקריטית של זיהוי, אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר בהפרעות אכילה באשר הן.

Pediatr 2012; DOI: 10.1542/peds.2011-3663