תזכורת חשובה וכואבת: מחקר חדש ורחב היקף מראה שהפרעות אכילה מעלות את הסיכון למוות בטרם עת. שיעורי התמותה שתועדו מעידים על טבען הרציני והקטלני של ההפרעות.

במחקר, אותו ערכו חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי, השתתפו 2,329 נשים ו–113 גברים שטופלו במרכז המתמחה בטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים של האוניברסיטה, בין השנים 1995 ל–2010.

המרכז כולל מרפאת חוץ ומחלקת אשפוז. מרבית המטופלים (81%) טופלו במרפאות החוץ. יחד עם זאת, כמחצית מהמטופלים אשר סבלו מאנורקסיה נרבוזה (45%) נזקקו גם לאשפוז.

עבור כל מטופל נבחרו ארבעה נבדקי ביקורת מהאוכלוסייה הכללית, הדומים לו במאפיינים כגון מין, גיל ומקום מגורים. ניתוח סטטיסטי נערך על מנת לחשב את גורמי הסיכון למוות כתוצאה מכלל הסיבות, לרבות גורמים חיצוניים, תאונות, פציעות והתאבדות.

תוצאות המחקר שהוצגו בכנס איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, הראו שלמטופלים הסובלים מהפרעת אכילה סיכון גבוה למוות בטרם עת בהשוואה לנבדקי הביקורת.

באופן פרטני, מטופלים שסבלו מאנורקסיה היו בסיכון גבוה פי יותר מ- 6 למוות מכל סיבה שהיא, בעוד שאלה שסבלו מבולימיה היו בסיכון של פי 3. למטופלים אשר סבלו מהפרעת אכילה בולמוסית הסיכון למוות כתוצאה מכל סיבה שהיא היה גבוה ב – 78%.

הסיכון למוות הכרוך באנורקסיה היה גבוה ביותר בשנים הראשונות לאחר הפנייה הראשונה לקבלת טיפול וירד בהדרגה. בבולימיה לעומת זאת, הסיכון למוות התחיל לעלות רק כשנתיים לאחר התחלת הטיפול.

המחקר הנוכחי תומך במחקרים דומים שפורסמו בעבר ומראה שמטופלים שסובלים מהפרעת אכילה הינם בעלי סיכון גבוה למוות באופן משמעותי, כאשר אנורקסיה קשורה לשיעורי התמותה הגבוהים ביותר.

American Psychiatric Association's 2012 Annual Meeting. Abstract NR8-08