הפרעות אכילה
מנהלי קהילה
הפרעות אכילה מגיל ארבע
נתונים מדאיגים מאוסטרליה: ילדים החל מגיל ארבע מאושפזים בשל הפרעות אכילה וסירוב לאכול
המרפאה הגדולה ביותר באוסטרליה לטיפול בהפרעות אכילה מדווחת על עליה של 270% במספר הילדים שאושפזו בבית החולים בעשור האחרון על רקע הפרעות אכילה.
עלייה חדה עוד יותר - פי יותר מעשר- נרשמה במרפאות החוץ של בית החולים, מ – 298 בשנת 2003 ל – 3,157 בשנת 2009.
מנהל המרפאות גם מדווח כי גיל הילדים שמגיעים לטיפול יורד עוד ועוד. לדבריו, הגיל הממוצע של התפרצות ההפרעה יורד בגלל שהלחץ על ילדים כה צעירים עולה, והם הופכים מועדים ופגיעים יותר להתפתחות של הפרעת אכילה בגילאים צעירים.
גורם נוסף שמשפיע על הירידה בגיל המטופלים הוא החשיפה לתקשורת שמשדרת מסר בעייתי על אידיאל של רזון.
קבוצה חדשה של מטופלים שמתקבלים הם ילדים להורים הסובלים מהשמנת יתר שאינם מעוניינים להיות כמו הוריהם ומפחדים לאכול. ילדים אלה עושים דיאטות לא מבוקרות ולא בריאות בגילאים צעירים מאוד מה שגורם להתפתחות של הפרעת אכילה.
לפרטים נוספים באתר עיתון ההראלד סאן
תרגמה וערכה: מיכל אפק
יוליול
כן.את צודקת לכל ילד יש משהוא שקשור לאוכל, זה טבעי.
אבל אצלינו זה הצטבר ועבר למחלה ביחד עם עוד גורמים שסובבו אותנו. הרי את הקשיים שלנו אנחנו מפנות אל אוכל.אנחנו לא יודעים דרכים אחרות.זה לא רק אוכל.ככה אומרים לפחות.
hory
אני חושבת שכבר ההפרעה קיימת אפשר להסתכל אחורה ולראות איך לאט לאט זה טפטף לנו לתוך החיים, והתקבע.
גם אני תמיד חשבתי שאני שמנה ואף פעם לא הייתי מרוצה, על אף הרזון..וגם היה לי קטע שלא הייתי נוגעת בפחמימות ואכלתי מלא ירקות, וכאילו זה לא דיבר אלי..ועוד.
השאלה אם באמת כל סימן קטן, שממש לא מראה על הפרעה וודאית, צריך להדאיג?
הרי לכל ילד יש איזה שהוא סרט עם האוכל..
יוליול
וגם תמיד הייתי חייבת לסיים לאכול אפילו שלא רציתי והייתי שבעה...
יוליול
אף פעם לא נתתי לזה משמעות, אבל עכשיו אני חושבת על זה כשהייתי קטנה כבר אז לא הייתי מרוצה מאיך שאני נראית, גם אז כמו עכשיו הייתי מסתכלת במראה וכמו עכשיו לא מתלהבת ממראה עצמי...