לאינטראקציה של הורים עם ילדיהם סביב הארוחות עשויות להיות השלכות משמעותיות. כך עולה ממחקר קטן שפורסם בכתב העת Journal of Adolescent Health. המחקר מצא כי יחס שלילי של מתבגרים כלפי אכילה עשוי לנבוע מהאופן בו הם תופסים את היחס של הוריהם כלפי מזון.

במסגרת המחקר, יותר מ-500 ילדים בני 13 עד 15, דיווחו על מדדים הקשורים להפרעות בהתנהגות האכילה, על מנהגי ההאכלה של הוריהם כיום ועל המשקל והגובה שלהם.

גם בקרב בנים וגם בקרב בנות, מעורבות הורית באכילת הילדים נקשרה לפחות סימפטומים של הפרעות אכילה, בעוד ששליטה מוגזמת נקשרה ליותר סימפטומים של הפרעות אכילה.

החוקרים, מהמרכז להפרעות אכילה שבאוניברסיטת Loughborough בבריטניה, אומרים שזה מצביע על כך שהורים צריכים להיות מעורבים בכך שהמתבגר שהם מגדלים אוכל את סוגי המזונות הנכונים, אבל צריכים להימנע מלומר לו כמה הוא צריך לאכול.

עוד עולה מהמחקר כי כאשר בנים האמינו שהוריהם הגבילו את האכילה שלהם, היו להם יותר תסמינים של הפרעות אכילה. לעומת זאת, אצל בנות היו יותר תסמינים של הפרעות אכילה אצל אלה שהוריהן עודדו אותן לאכול יותר.

הקשר בין הורים, ילדים ומזון עשוי להיות מאוד מורכב. החוקרים מסבירים כי לרוב ההורים יש את הכוונות הטובות ביותר והם רוצים שילדם יהיה בריא. כתוצאה, הם עלולים באופן בלי מכוון לעודד או ללחוץ על הילד לאכול יותר ממה שהוא רוצה או לאכול מזון מסוים שהוא לא רוצה לאכול.

לדבריהם, הורה שאומר "אתה לא עוזב את השולחן עד שתאכל את הירק הזה" יוצר אווירה שלילית בזמן הארוחות. זה גם עלול ללמד את הילד להתעלם מתחושות טבעיות של שובע.

הם מוסיפים כי הפרעות אכילה צצות לרוב בגיל ההתבגרות – תקופה של בניית עצמאות. כאשר הורה מנסה לשלוט באכילה של הילד שלו, הילד עשוי בהמשך לנסות להשיג שליטה עצמית באכילה באמצעות הימנעות מאכילה או אכילה בולמוסית.

הם מסכמים כי חשוב למצוא איזון בתחום ההאכלה של הילדים כדי לנסות למנוע הפרעות אכילה. עם זאת, מדובר כאמור בנושא מורכב, ונדרשים מחקרים נוספים בתחום.

10 עצות למניעת הפרעות אכילה  

Journal of Adolescent Health published online 02 October 2013