צריכה מוגברת של מלח היא בעיית בריאות מרכזית בארצות הברית, הגורמת לעלייה בשיעור מקרי לחץ הדם ומחלות לב וכלי דם קשורות, והרבה סיבות יש כדי להוריד את השימוש בו.

ההמלצות הרפואיות הקבועות הן שצריכת המלח תהיה מוגבלת ל- 2.3 גרם מלח ביום עם כמות קטנה יותר בקרב קשישים, חולים אפרו-אמריקאים ואלו הסובלים מיתר לחץ דם.

החוקרים בדקו את רמת לחץ הדם, שימוש בתרופות כנגד לחץ דם וצריכת נתרן בקרב נתונים שנאספו באוכלוסיה האמריקאית במהלך סקירה של הרשות האמריקאית לבריאות (NIH) .
תוצאות המחקר מראות שהורדת צריכת המלח לרמה הממולצת על ידי הרשויות יכולה להביא לחיסכון שנתי של 18 מיליארד דולאר, בהוצאות בריאות ולהביא לשיפור איכות חייהם של מיליוני אנשים.
החוקרים מעריכים שהקפדה על צריכה מבוקרת תביא לירידה של 11 מיליון מקרי יתר לחץ דם ותאריך את חייהם של אלפי אנשים מדי שנה. הערך המוניטרי של עלייה באיכות החיים מוערך ב- 32 מיליארד דולר בשנה.
מחקר זה הוא מהראשונים שבדקו את השפעת צריכת מלח על האוכלוסייה האמריקאית. החוקרים ציינו שיש לפתח שיטות התערבותיות להורדת צריכת המלח.
מחקרים מראים ש- 75% מצריכת המלח בדיאטה של האמריקאים מגיעה ממזון מעובד ופחות ממלח המוסף בזמן הבישול. כמו כן מזון מסעדות אף הוא עשיר במלח. החוקרים מציעים שמפעלים יציינו באופן מודגש את רמות המלח ובכך תיווצר תחרות בין יצרנים להורדת רמות מרכיב זה.
Am J Health Promot. 2009, 24(1), 49-57

Hypertension 2009, 54(3), 475-481 

וגם פרסום מסמך ה- FDA על הפחתה בצריכת המלח בתזונה.

תרגום ועריכה: ד"ר זיו פז