התפקוד הכלייתי מתייחס לתפקודן של שתי הכליות בשני צידי הגוף. כשנולדים עם כליה בודדת או שכליה אחת מאבדת את תפקודה לחלוטין – הכליה השנייה עוברת תהליכים המאפשרים לה לפצות על אובדן התפקוד של הכליה החסרה, ועל ידי כך לשמור על תפקוד כלייתי כמעט תקין.

כשמאבדים תפקוד כליה בגיל מבוגר יותר, תהליכי הפיצוי פחותים ולא תמיד קיימים – כך שאובדן תפקוד של כליה אחת כרוך בירידה משמעותית יותר בסך התפקוד הכלייתי הכולל. אובדן תפקוד שתי הכליות – משמעו צורך בטיפול כלייתי חליפי בדיאליזה ו/או השתלת כליה.

קצב הסינון הגלומרולרי GFR 

הערכת התפקוד הכלייתי היא חלק חשוב בהערכת חולים עם מחלות כליה. המדד המשמש להערכת התפקוד הכלייתי הינו קצב הסינון הגלומרולרי GFR (קיצור של Glomerular Filtration Rate).

ה-GFR מהווה מדד למסת הכליה המתפקדת ומשתתפת בתהליכי סינון הדם. ה-GFR התקין הוא כ-100 מ"ל לדקה מתוקן לשטח פני הגוף. באופן נורמלי, ה-GFR הולך ויורד עם הגיל בקצב של 0.75-1 מ"ל לדקה לשנה, אחרי גיל 40.

ירידה ב-GFR מהווה לעתים סמן מוקדם ויחיד למחלת כליות, בעוד שמאזן הנוזלים והמינרלים בגוף וכמות השתן נותרים תקינים עד לשלבים מתקדמים מאד של המחלה. ניטור סדרתי של ה-GFR משמש להערכת חומרת המחלה וקצב התקדמותה. ירידה בGFR- משקפת התקדמות או הדרדרות של המחלה הבסיסית, ולעתים התפתחות בעיה חריפה נוספת. מנגד, עליה ב-GFR עשויה לרמז על שיפור של התפקוד הכלייתי.

להערכת ה-GFR חשיבות גם בקביעת מינונים מתאימים של תרופות המופרשות על ידי הכליות בשתן. כאשר ה-GFR יורד, תיתכן ירידה בהפרשת תרופות מסוימות בשתן עם עליה ברמתן בדם וסכנה לרעילות. כדי למנוע זאת, יש צורך להפחית מינון או להימנע משימוש בתרופות אלו, בהתאם ל-GFR.

כיצד בודקים את ה-GFR?

לא ניתן לבדוק ישירות את קצב הסינון הגלומרולרי ה-GFR באופן שגרתי. כדי להעריך במדויק את ה-GFR יש צורך בבדיקה מסובכת שאינה ישימה לצורך הערכה שגרתית של חולים, וזו אינה משמשת בקליניקה.

הערכת ה-GFR נעשית על סמך בדיקת דם פשוטה לרמות הקריאטינין – תוצר פירוק של החומר 'קריאטין פוספט' בשריר, תוך שימוש בנוסחאות לחישוב ה-GFR המוערך (estimated GFR = eGFR). לעיתים רחוקות, יש צורך בהערכת תפקוד הכליות תוך ביצוע איסוף שתן 24 שעות לפינוי קריאטינין.

בדיקת eGFR

שימוש בנוסחאות מורכבות לצורך חישוב והערכת ה-GFR על סמך בדיקת דם פשוטה לרמות הקריאטינין (Creatinine). הנוסחה לוקחת בחשבון את גיל הנבדק, מין וערך הקריאטינין בדם. הערכים המתקבלים נותנים הערכה טובה של תפקוד הכליות, ובוודאי שיש לכך חשיבות בעיקר במעקב אחר מגמת השינוי בתפקוד הכליות עם התקדמות המחלה.

בדיקת פינוי קריאטינין

לעיתים רחוקות, במצבים בהם בדיקת ה-eGFR שמבוססת על רמת הקריאטינין בדם פחות מדויקת – ניתן להעריך את תפקוד הכליות באמצעות 'בדיקת פינוי הקריאטינין'. קריאטינין הינו חומר הנוצר בשרירים, ומשתחרר לדם בקצב קבוע יחסית, עובר סינון דרך הכליות ומופרש כמעט כולו לשתן.  במצבים חריגים בהם יש שינוי קיצוני במסת השריר שעלולה להשפיע על תוצאת בדיקת הקריאטינין בדם ותוצאת ה-eGFR (למשל לאחר קטיעת גפה שמורידה מסת שריר גדולה, תת תזונה קיצוני, ומצבים דומים), ניתן לבדוק את פינוי הקריאטינין בשתן כמדד לתפקוד הכליות. לצורך כך יש לבצע איסוף שתן של 24 שעות ובסיומו לקחת בדיקת דם ושתן לקריאטינין. על סמך ערכי הקריאטינין בדם ובשתן יחד עם נפח השתן ב-24 שעות, משתמשים בנוסחה לחישוב פינוי הקריאטינין. מדד פינוי הקריאטינין נותן הערכה טובה יחסית של ה-GFR.

הערכת התפקוד הכלייתי על ידי הערכת ה-GFR נחוצה לצורך אבחון, הערכה וטיפול במחלות כליות. מדידת קריאטינין בדם בלבד אינה מדד ל-GFR, והסתמכות על בדיקה זו בלבד עלולה להוביל לאבחון מאוחר וסיווג לא נכון של חומרת מחלת הכליות.

חשוב לציין כי לצורך הערכת בריאות הכליות נדרשת לצד הערכת ה-GFR גם בדיקה להפרשת חלבון בשתן. רק שילוב של שתי הבדיקות מאפשר הערכה מלאה למצב הכליות.

עוד על מבנה הכליות

עוד על תפקוד הכליות

עוד על בדיקה להפרשת חלבון בשתן

ד"ר נעמי לוין יינה היא מנהלת המערך לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי ברזילי וראש החוג למחלת כליות כרונית ונפרולוגיה בקהילה באיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם

עדכון אחרון: מארס 2024