קרוהן וקוליטיס
מנהלי קהילה
העצבים של המעי
מחקר שנערך בעכברים גילה דרך לחסום תהליך של הכחדת תאי עצב במעי המתרחש במחלות מעי דלקתיות
חוקרים ממכון הוצ'קיס לחקר המוח בשיתוף עם מכון סניידר למחלות כרוניות באוניברסיטת קלגרי גילו מסלול העשוי לתרום לתסמינים הקשורים למחלות מעי דלקתיות. מחקרם עשוי להוות אבן דרך בפיתוח טיפולים חדשים לאנשים החיים עם קרוהן או קוליטיס.
על מנת לתאם את הפעילויות הרבות המעורבות בעיכול, במעי קיימת מערכת עצבית משלו המכונה גם "המוח השני". התהליך הדלקתי האופייני למחלות מעי דלקתיות מביא לפגיעה ואף הכחדה של מיליוני נוירונים (תאי עצב) הנמצאים במעי. כתוצאה מכך, המטופלים נותרים עם מגוון תסמינים קשים בהם כאבי בטן והפרעות שונות בעיכול.
באמצעות מודלים של בעלי חיים, החוקרים זיהו מולקולות המתווכות את תהליך ההכחדה של נוירונים אלה המכונות "פנקסינים" (pannexins).
במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine החוקרים מתארים כיצד שיחזרו דלקת במעי בעכברים, חסמו את הפנקסינים וכך מנעו הכחדה של נוירונים במעי. עוד הם מצאו כי מולקולות אלה קיימות גם במעי של בני אדם.
גם אם הממצאים יתורגמו לבני אדם, לא מדובר במציאת תרופה שתרפא מחלות מעי דלקתיות, אך הם יכולים להוביל לפיתוח טיפולים לסימפטומים מהם סובלים אנשים עם קרוהן או קוליטיס.
עדי זוסמן RD
אודי,
מחקר מעניין. אשמח לקבל את המקור, אם אפשר.
אני מסיקה מכך שנמצא ההסבר למה שמכונה "להרגיש מהבטן". אולי זה קצה חוט לכך שאנו מגיבים בהחרפה של סימפטומים כאשר אנו נמצאים בלחץ, כעס, עצב וכל התרגשות?
אלה מאייר
אבל עושה הרושם שעד עכשיו הרפואה מחפשת תרופות לסימפטומים בלבד.
הייתי מעדיפה אם הרפואה היתה מחפשת איך לרפא את המעי, איך לגרום לגוף להפסיק לייצר את המחלה ובכך לרפא את המחלה אחת ולתמיד.
כי המציאות מראה שכשמטפלים בסימפטומים בלבד, לאחר כמה זמן המחלה תתפרץ שוב, ולפעמים בצורה חמורה יותר.
לא יודעת מה איתכם, אבל לי נמאס להעביר את חיי בהמתנה להתקף הבא, למרות שאפילו לשם עדיין לא הגעתי. מרגע האיבחון (שהיה לפני שנתיים) אני בהתקף קשה, ועדיין לא הגעתי לרימסיה המיוחלת.
אז הגיע הזמן שהרפואה תמצא לזה תרופה אמיתית ולא תרופת פלסטר.