סרטן המעי הגס
מנהלי קהילה
מחכים עם הקולונוסקופיה?
חוקרים אמריקאים מצאו כי פרק הזמן שחולף עד לביצוע קולונוסקופיה לאחר תוצאה חיובית לדם סמוי בצואה – משפיע על הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס
בדיקת דם סמוי בצואה הפכה זה מכבר לבדיקת הסקר המועדפת במדינות המערב, ומיושמת גם בישראל, לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס. בישראל מומלצת הבדיקה לאנשים בסיכון רגיל מגיל 50 עד 75, אחת לשנה, ולפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן שפורסמו במארס 2017, כ-60% מהישראלים באוכלוסיית היעד מבצעים את הבדיקה. תוצאה חיובית בבדיקה מובילה להפנייה לבדיקת קולונוסקופיה שביכולתה לזהות נגעים במעי ולאפיין אותם.
עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי הזמן החולף עד לביצוע קולונוסקופיה לאחר שאותר דם סמוי בצואה – משפיע על הסיכון לפתח בהמשך סרטן המעי הגס. במחקר, שנערך על ידי צוות מאוניברסיטת פנסילבניה, המרכז הרפואי לסרטן סלואן קטרינג בניו יורק וחברת ביטוח הבריאות הגדולה בארה"ב – קייזר פרמננטה, נבחנו רטרוספקטיבית נתונים של 70,124 מטופלים ממדינת קליפורניה בגילי 50 עד 70 עם תוצאה חיובית לדם סמוי בצואה, בפרק הזמן שבין ינואר 2010 לדצמבר 2014. ככלל, 2,191 מהנבדקים במדגם פיתחו בתקופה זו סרטן המעי הגס, מהם 601 אובחנו עם סרטן המעי הגס בשלב מתקדם.
החוקרים מצאו כי ביצוע הקולונוסקופיה בחלוף עשרה חודשים ומעלה לאחר קבלת התוצאה החיובית לדם סמוי – הייתה קשורה בסיכון מוגבר לפתח סרטן המעי הגס וכן לאבחון המחלה בשלב מתקדם.
נמצא כי ביצוע קולונוסקופיה בין 10 חודשים לשנה לאחר תוצאה חיובית לדם סמוי בצואה העלתה ב-48% את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס והעלתה ב-97% את הסיכון לפתח את המחלה בשלב המתקדם, בהשוואה לקולונוסקופיה שבוצעה כעבור שמונה ימים עד חודש מביצוע דם סמוי. ביצוע קולונוסקופיה כעבור למעלה משנה מתוצאות חיוביות לדם סמוי כבר העלתה פי 2.25 את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס שיאובחן בשלב כלשהו ופי 3.22 את הסיכון שיאובחן בשלב מתקדם.
אמנם בהשוואה לביצוע קולונוסקופיה עד חודש לאחר תוצאה חיובית לדם סמוי, כל חודש נוסף של עיכוב העלה ב-3% את הסיכון לאבחון בסרטן המעי הגס וב-5% את הסיכון לאבחון המחלה בשלב מתקדם, אולם יחד עם זאת, ביצוע קולונוסקופיה עד עשרה חודשים לאחר קבלת תוצאה עם דם סמוי בצואה לא העלה את הסיכון לסרטן המעי הגס באופן מובהק סטטיסטית.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2017 של כתב העת JAMA היוצא לאור על ידי ההסתדרות הרפואית האמריקאית.
היערכות לוגיסטית
החוקרים מציינים כי למרות שנדרשת בדיקה נרחבת יותר לאימות הממצאים, הרי שהתוצאות מדגישות את הצורך לחדד את ההמלצות בנוגע לחיוניות ביצועה של בדיקת קולונוסקופיה בסמיכות לקבלת תוצאה חיובית לדם סמוי בצואה.
כיום השונות בזמן החולף בין איתור דם סמוי בצואה ועד לביצוע קולונוסקופיה היא גבוהה. במחקר הנוכחי עברו קרוב ל-75% מהנבדקים שאובחנו עם דם סמוי בצואה בדיקת קולונוסקופיה תוך שלושה חודשים. לטענת החוקרים, ביצוע קולונוסקופיה במהירות דורש הערכות לוגיסטית נרחבת, לרבות נגישות גבוהה יותר לבדיקה ולרופאים המבצעים אותה, תכנון מהיר של לוח הזמנים במרפאות בהן מבוצעת הבדיקה ושליחתה במהירות לקבלת תוצאות. לדבריהם, גם במחקר שבו בוצע מעקב מהיר ביותר עד כה לאחר זיהוי דם סמוי, רק שליש מהנבדקים עברו קולונוסקופיה תוך חודש בלבד.
במאמר דעה שנלווה למחקר מודגש כי המחקר היה מבוסס על איסוף נתונים בדיעבד, וחסרה בו התייחסות לסיבה בגינה בוצעה הקולונוסקופיה, ונקבע כי יש לבצע מחקרים נוספים כדי לבחון את הממצאים לאשורם.
לצד הממצאים שמצביעים על הצורך שלא להיכנס לשאננות לאחר תוצאה חיובית לדם סמוי בצואה, יש לזכור כמודגש גם במחקר הנוכחי, כי סרטן המעי הגס מוכר כאחד מסוגי הסרטן שמתפתחים באיטיות יחסית, וברוב המקרים אינו מתקדם במהירות.
גם בישראל - מתעלמים מתשובה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה
ההיענות לקולונוסקופיה מהווה בעיה עולמית על רקע אי הנוחות שמערבת הבדיקה, וקיים חשש שרבים דוחים את הבדיקה בגלל חוסר נעימות – עד להופעתם של תסמינים המרמזים על סרטן המעי הגס.
לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, נכון ל-2015 נמצא כי בין 30% ל-50% מאלו שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה, לא המשיכו לביצוע קולונוסקופיה כנדרש. מתוצאות ראשוניות של מחקר שנערך בימים אלו בקופות חולים "מאוחדת" ו"מכבי שירותי בריאות" ובמימון המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, עולה כי במקרים רבים אנשים מתעלמים מתשובה חיובית בבדיקת דם סמוי או מעדיפים שלא להתעמק במשמעות התוצאה, ולכן אינם ממשיכים בבירור. חסמים נוספים שאותרו במחקר הם החשש מהבדיקה עצמה ומממצאיה האפשריים.
מחקרים רבים מצביעים על רתיעה באוכלוסייה מבדיקות קולונוסקופיה. כך, למשל, במחקר אמריקאי שבחן את הנושא מאוניברסיטת יוטה, שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת Journal of Community Health נמצא כי הסיבות המובילות לאי ביצוע הבדיקה הן החשש מתוצאותיה (27.6%), חוסר היכולת לקבל זמן מחוץ לעבודה לצורך ביצועה (26.9%), חוסר מודעות לחשיבות הבדיקה (25.4%) והעדר המלצה ברורה ומפורשת לבדיקה מצד הרופא או המבטח (24.9%).
ולמרות כל אלה, בשנים האחרונות ניכרת עלייה בישראל בהיענות הכוללת לבדיקות לגילוי מוקדם לסרטן המעי הגס, שיש לה תוצאות בשטח. בשנת 2014, 34.1% מהחולים החדשים אובחנו בשלב מחלה מוקדם, עלייה של 71% בהשוואה לאלו שאובחנו בשלב מוקדם בשנת 2000 (19.9%), ואילו פחות מעשירית (9.3%) אובחנו עם מחלה גרורתית, ירידה של 36% בהשוואה לשנת 2000 (14.6%).
JAMA, doi:10.1001/jama.2017.3634
pfs1
למה להתעלם גם ממשך הזמן שלוקח להגיע לגסטרואנטרולוג שיקבע את הצורך בקולונוסקופיה, +משך זמן ההמתנה לתור לקולונוסקופיה. ביחד - זה בד"כ לא יהיה מיידית. צריך מזל מיוחד וצרוף נסיבות חריג. [ולקבל מידע גם אם רוצים להשקיע ולעשות מהר בפרטי - זה גם לא ענין קל לביצוע].
אבי10
מוזר ביותר שבסיבות להמנעות .נעדר גורם ההכנה המסורתית .הארוכה .המסורבלת והמזיקה מאד לבריאות החולה.(ראו מאמר של הנפרולוגית דוקטור נעמי לוין יינה).יתכן שבעולם(וביוטיוב) כבר התקדמו וניתן לראות ערכות אישיות רבות ומסוגים שונים להכנה הידרוקולונית ללא חומרים זוועתיים המזיקים לכליות למעי ולכבד .