תרופות נפוצות למניעת צרבת מקבוצת מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) עלולות להעלות את הסיכון של המטופל לפתח מחלת כליות כרונית ואף להכפיל את הסיכון לאי ספיקת כליות הדורשת טיפולי דיאליזה או השתלת כליה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי של החברה האמריקאית לנפרולוגיה.

מעכבי משאבות פרוטונים (או מעכבי משאבות מימן) הן מהתרופות הפופולאריות ביותר בעולם. התרופות מפחיתות את חומציות הקיבה וכך מונעות תחושת צרבת המלווה רפלוקס קיבתי ושטי (Gastroesophageal reflux disease ובקיצור GERD), כיבי קיבה ובעיות נוספות הקשורות לחומציות במערכת העיכול.

במשפחה תרופות רבות, בהן אומפרזול (אומפרדקס, לוסק, אומפרה ואומפריקס), לנסופרזול (לנטון, לנסו ולנסופרזול טבע), פנטופרזול (קונטרולוק, פנטואבניר, פנטופרזול טבע ואולסרון), אסומפראזול (נקסיום) ותרופות נוספות. 

בעוד שהתרופות נחשבות לבטוחות מאוד, לאחרונה הולכים ומצטברים מחקרים שקושרים אותן לבעיות רפואיות שונות, בהן גם מחלות כליה. 

במחקר החדש החוקרים התבססו על מידע מבסיס הנתונים הלאומי של חיילים משוחררים בארה"ב שכלל נתונים של 173,321 אנשים שהחלו לאחרונה ליטול PPI ואלה הושוו לקבוצה של 20,270 אנשים שהחלו ליטול סוג אחר של תרופות לטיפול ברפלוקס קיבתי הפועלות במנגנון שונה - תרופות חוסמות H2. כל הנבדקים היו ללא בעיות הקשורות לכליות בתחילת המעקב שנמשך חמש שנים.

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות בהם גורמים אישיים, חברתיים וכלכליים ומצבים רפואיים שיכולים להשפיע על הסיכון למחלת כליות, נמצא כי לאנשים שהחלו ליטול PPI היה סיכון מוגבר משמעותית לפתח בעית כליות חדשה בהשוואה לאלה שהחלו ליטול חוסמי H2.

בהשוואה לאלה שהחלו ליטול חוסמי H2, באלה שהחלו ליטול PPI היה סיכון גבוה יותר ב-32% לירידה בתפקוד הכליות, ב-28% להתפתחות מחלת כליות כרונית וב-96% להתפתחות אי ספיקת כליות הדורשת טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.

שימוש זהיר 

החוקרים מציינים כי PPIs נחשבות באופן כללי לתרופות בטוחות ובמקרים רבים ניתנות ללא צורך ולתקופות ארוכות. הם ממליצים על שימוש זהיר בתרופות מהמשפחה ושהשימוש יהיה מוגבל למצבים בהם זה הכרחי מבחינה רפואית ולמשך הזמן הקצר ביותר שניתן.

מדובר במחקר תצפיתי ומחקר שכזה לא יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. משמע שלא ניתן לקבוע על פיו כי התרופות עצמן גורמות לפגיעה בכליות. ייתכן שהקשר נובע, לפחות בחלקו, מכך שלאנשים הנוטלים PPI מאפיינים משותפים שמעמידים אותם בסיכון מוגבר למחלת כליות, שהחוקרים לא הצליחו לנטרל בניתוח הנתונים.

עם זאת, הממצאים מתווספים למחקרים קודמים שקשרו תרופות מסוג PPI לנזק כלייתי ובפרט לדלקת כליות חריפה המכונה נפריטיס טובולואינטרסטיציאלית חדה ולמחלת כליות כרונית. בינואר השנה פורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מחקר נוסף שקשר מעכבי משאבות פרוטונים לנזק כלייתי. חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ניתחו נתונים משני מאגרים שונים. במאגר הראשון, לאחר שלקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, נמצא כי שימוש ב-PPI קשור לסיכון גבוה ב-50% למחלת כליות כרונית. גם בניתוח נתוני המאגר השני נמצא כי שימוש ב-PPI קשור לסיכון מוגבר למחלת כליות כרונית. כשהתרופה ניטלה פעם ביום הסיכון המוגבר עמד על 15%, אך כאשר היא ניטלה פעמיים ביום הסיכון המוגבר קפץ ל-46%. לעומת זאת, החוקרים לא מצאו קשר בין תרופות חוסמות H2 לסיכון מוגבר למחלת כליות.

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שקשרו בין תרופות מסוג PPI לסיכון מוגבר לנזקים בריאותיים שונים, בהם דמנציה, התקפי לב, זיהומים ושברים. למרות שהעדויות המצטברות על הסיכונים הכרוכים בטיפול ב-PPI עדיין אינן חד משמעיות, במאמר מערכת שליווה את פרסום המחקר בינואר, מומחים מאוניברסיטת קליפורניה קראו לרופאים ולמטופלים לשקול את היתרונות והסיכונים הפוטנציאלים שטמונים בשימוש ב-PPI ואת האלטרנטיבות כמו שינויים באורח החיים - או כשנדרש תרופות חוסמות H2 - לפני שהם רושמים טיפול ב-PPI. הם ציינו שפעמים רבות התרופות ניטלות גם כשאין סיבה ברורה לכך – לעיתים כשהאדם סבל מתסמיני צרבת שכבר מזמן פסקו. לדבריהם, במצבים כאלה יש להפסיק את הטיפול כדי לראות אם התסמינים חוזרים ואם בכלל יש צורך בטיפול. כמו כן, יש להיות זהירים במיוחד עם הרישום של PPI למטופלים שנמצאים בסיכון מוגבר למחלת כליות.

על טיפולים נוספים שעלולים לפגוע בכליות

כך תתמודדו עם צרבת

Journal of the American Society of Nephrology, online April 14, 2016