מחלות לב

מנהלי קהילה

מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.

ד"ר אבישי גרופר

אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.

דייאנה קליין

פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר

הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.

גיל מלצר

בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם

ורד שיראזי

חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

כמונימחלות לבחדשותהספה שלכם עלולה לגרום לאי-ספיקת לב

הספה שלכם עלולה לגרום לאי-ספיקת לב

ישיבה ממושכת מעלה סיכון לאי-ספיקת לב בגברים, גם באלה שמבצעים פעילות גופנית באופן קבוע

מאת אלה הר-נוי

22/01/14

תגובות 0

יש לכם שאלה? הצטרפו לקהילת מחלות לב והתייעצו עם המומחים שלנו

פעילות גופנית

(צילום: Shutterstock)

גם הקפדה על פעילות גופנית וגם הימנעות מישיבה ממושכת הם שני גורמים חשובים במניעה של אי-ספיקת לב. כך מצא מחקר חדש שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי Circulation: Heart Failure.

במשך כ-8 שנים בממוצע, חוקרים אמריקאים מ-Kaiser Permanent עקבו אחר 84,170 גברים בגילאי 45 עד 69, שלא סבלו מאי-ספיקת לב בתחילת המחקר.

הם מצאו כי מחוץ לסביבת העבודה, גברים שבילו 5 שעות או יותר בישיבה היו בעלי סיכון גבוה ב-34% לפתח אי-ספיקת לב, בהשוואה לגברים שבילו לא יותר משעתיים ביום בישיבה – וזאת בלי קשר לפעילות הגופנית שהם ביצעו.

מצד שני, לגברים עם רמות נמוכות של פעילות גופנית היה סיכון גבוה ב-52% לפתח אי-ספיקת לב, בהשוואה לגברים עם רמות גבוהות של פעילות גופנית - וזאת בלי קשר למשך הזמן בו בילו בישיבה.

לגברים שישבו יותר מ-5 שעות ביום בשעות הפנאי וגם ביצעו מעט פעילות גופנית היה סיכון יותר מכפול לפתח אי-ספיקת לב, בהשוואה לגברים שהיו פעילים מאוד וישבו פחות משעתיים ביום בשעות הפנאי.

מחקר זה מצטרף לגל מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, שהראו כי ישיבה ממושכת מעלה את הסיכון למחלות כרוניות שונות, ושפעילות גופנית לא מפצה על הזמן בו אנו מבלים בישיבה.