כליות ודיאליזה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
הסיכון לפגיעה כלייתית מחומר ניגוד בצנתור כלילי
במחקר הנוכחי הוערכו גורמי הסיכון לפגיעה כלייתית לאחר חשיפה לחומרי ניגוד בצנתור
פגיעה כלייתית משנית לחשיפה לחומר ניגוד המוזרק בצנתור שכיחה בקרב חולים מאושפזים. על אף שמדובר במצב חריף שצפוי להשתפר ספונטנית, סיבוך זה כרוך באשפוזים ממושכים, ולעיתים אפילו צורך בטיפול זמני בדיאליזה.
מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך שכיחות פגיעה כלייתית לאחר חשיפה לחומר ניגוד בצנתור כלילי והערכת גורמי הסיכון הקשורים לכך. במחקר נכללו 136 חולים מתוך 784 חולים שעברו צנתור כלילי. נבחרו החולים בעלי גורמי סיכון לפגיעה כלייתית.
מקרב 136 החולים, 21 (15.44%) פיתחו פגיעה כלייתית חדה לאחר הצנתור. גורמי הסיכון שהיו קשורים עם כך היו בעיקר גיל מבוגר וקיומה של אי ספיקת לב (מקטע פליטה פחות מ-40%). שילוב גורמי סיכון של סוכרת, אנמיה, אוטם שריר הלב קודם, גיל מעל 70, בו זמנית, היה קשור עם עליה פי-3 בסיכון לפתח פגיעה כלייתית לאחר הצנתור.
חולים בסיכון צריכים להיות מאושפזים ולקבל טיפול מונע, על מנת לנסות ולהפחית את הסיכון לפגיעה כלייתית בעקבות החשיפה לחומר הניגוד.
www.ingentaconnect.com/content/bsc/aor/2010/00000034/00000006/art00002
תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה