טיפול בבן זוג חולה אלצהיימר שמצבו הולך ומתדרדר, עלול להיות קשה מאוד פיזית ורגשית. כעת מחקר חדש מעלה את האפשרות שזה גם כרוך גם בסיכון מוגבר לפתח דמנציה, ביחס לסיכון הקיים בקרב מבוגרים הנשואים לבן זוג שאינו סובל מדמנציה.

מחקרים כבר מצאו כי אנשים שסועדים בני זוג הסובלים מדמנציה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות בריאות ודיכאון. אבל, הסיכון של המטפלים לפתח דמנציה בעצמם לא נבדק.

במחקר הנוכחי, צוות חוקרים אמריקאיים עקב במשך 12 שנים אחר בריאותם של יותר מ- 1,200 זוגות שהיו נשואים תקופה ממוצעת של 49 שנים. אף אחד מהנבדקים לא סבל מדמנציה בתחילת המחקר, אבל בסופו 225 מהזוגות הושפעו מדמנציה באיזושהי דרך.

ב- 125 מהזוגות, רק הבעל פיתח דמנציה, ב- 70 מהזוגות רק האישה פיתחה דמנציה. ב- 30 מהזוגות שני בני הזוג סבלו מדמנציה (60 אנשים).

לאחר שהחוקרים נטרלו משתנים מתערבים כגון גיל, גנטיקה ומעמד סוציו-אקונומי, הם מצאו כי בן זוג עם אלצהיימר, מהווה גורם סיכון למחלה. כשמסתכלים על שני המינים, הסיכון לדמנציה מוכפל פי שש כאשר בן הזוג סובל מאלצהיימר. עוד מצאו החוקרים כי הסיכון גבוה בעיקר לגברים שמטפלים בבת זוג הסובלת מאלצהיימר. הסיכון בגברים מטפלים לפתח דמנציה גבוה פי 3, מאשר הסיכון לנשים שמטפלות בבן זוג חולה.

במאמר שפורסם בכתב העת המדעי- American Geriatrics Society Journal of the הסבירו החוקרים כי ייתכן והאתגרים המנטאליים, הפיזיים והרגשיים, הכרוכים בטיפול בבן זוג שמצבו מתדרדר, עלולים להעמיד את בן הזוג השני בסיכון לדמנציה בשל גרימת נזק למרכז הזיכרון של המוח. הסבר אפשרי נוסף לתוצאות הוא שזוגות שחיים יחד במשך שנים רבות, נחשפים לאותם גורמי סיכון למחלה הקשורים לאורח החיים.

יחד עם זאת, המחקר בתחום עדיין מוגבל, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לקבוע אם אכן בני זוג נמצאים בסיכון מוגבר למחלה ומה הסיבות לכך.

תרגום ועריכה: אלה הר-נוי

http://www.americangeriatrics.org/press/id:665

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה