בעולם כולו מוסיף היקף התחלואה בסוכרת לעלות בקצב מסחרר, הן במדינות עולם שלישי והן במדינות המערב בהן ישראל.

בארגון הבריאות העולמי הוחלט החל משנת 2014 להאיר במשך שלוש השנים הקרובות זרקור על השפעות אורח חיים בריא על התקדמות המחלה הכרונית. לפי ההערכות העדכניות שפורסמו לרגל יום הסוכרת הבינלאומי המצוין ב-14 בנובמבר, בעולם חיים כיום 382 מיליון חולי סוכרת, ועד שנת 2035 יאמיר מספרם ל-592 מיליון חולים, כשאחד מכל עשרה תושבים בעולם יתמודד עם המחלה המאופיינת ברמות גבוהות מדי של סוכר בדם.

מעבר למספר עצום זה, כיום מוערך כי 316 מיליון נוספים מתושבי העולם במצב של טרום סוכרת המהווה סיכון להתפתחות המחלה בשל ערכים גבוליים של סוכר בדם, מספר הצפוי לגדול לכ-500 מיליון בדור הבא.

רוב המאובחנים בסוכרת סובלים מסוכרת סוג 2 הניתנת למניעה באמצעות אורח חיים בריא, לרבות תזונה בריאה והקפדה על פעילות גופנית סדירה.
 

תחלואה בישראל

בישראל חיים 458,769 חולי סוכרת מאובחנים נכון לסוף שנת 2012, לפי דוח המדדים הלאומי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, המאגד נתונים מכל ארבעת קופות החולים. המספר מהווה 6.5% מהאוכלוסייה בארץ, וכולל את כלל הישראלים שקיבלו מרשמים לתרופות ואינסולין לסוכרת וכן אלו שבתיקיהם הרפואיים מתועדת בדיקת סוכר (גלוקוז) בדם בצום ברמה של 126 מ"ג לדציליטר ו/או רמת המוגלובין מסוכרר (HbA1C) של 6.5% ומעלה. שיעור התחלואה בסוכרת, לפי הנתונים, עולה בקצב של 0.3% מדי שנה.

ההערכה על פי סקרי בריאות לאומיים של משרד הבריאות כי 7.6% עד 8.8% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מסוכרת, ומספר החולים צפוי להאמיר ל-1.2 מיליון עד שנת 2030.

חולים לא מאובחנים

לפי הערכות של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות והמועצה הלאומית לסוכרת, מעבר למספר החולים המאובחנים במחלה המוכרים למערכת הבריאות, קיימים מעל ל-100 אלף ישראלים שסובלים מסוכרת אך אינם מודעים לבעיה ו/או אינם מטפלים בה רפואית.

גיל ומגדר

נכון לשנת 2012, שיעור חולי הסוכרת עולה עם הגיל - 0.2% בקרב ילדים ונוער (גילי 17-2), 0.4% בקרב חיילים וצעירים (גילי 24-18), 0.6% בגילי 34-25, 2.4% בגילי 44-35, 8.5% בגילי 54-45, 18.9% בגילי 64-55, 28.8% בגילי 74-65 ו-32.3% בגילי 84-75. שיעור חולי הסוכרת דומה בין המינים: נכון לשנת 2012 מאובחנים במחלה 6.6% מהגברים ו-6.4% מהנשים בכלל קופות החולים.

מצב כלכלי

שיעור חולי הסוכרת גבוה משמעותית בקרב עניים שזוכים לפטור מתשלום מס בריאות, בהשוואה לאוכלוסייה המבוססת. נכון לשנת 2012 עמד שיעור החולים על 20.8% מבין העניים מקבלי הפטור, בהשוואה ל-4.6% מקרב האוכלוסייה המבוססת שמשלמת מס בריאות.

תחלואה לפי יישובים

בדומה לנתוני דוח המדדים הלאומי המצביעים על שיעורי סוכרת גבוהים משמעותית באוכלוסייה ענייה, הדבר משתקף גם בפערים בתחלואה בין יישובים עשירים לעניים, העולים מנתוני דוח הפרופיל הבריאותי-חברתי של יישובים בישראל לשנים 2009-2005 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על אחוז החולים בגילי 75-50:

סיבוכי הסוכרת

תמותה

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2010-2008 יוחסו 5.8% ממקרי המוות בישראל לסוכרת, והמחלה מהווה את גורם התמותה השלישי בשכיחותו בארץ אחרי סרטן (מקום ראשון) ומחלות לב (מקום שני), לפני שבץ מוחי (מקום רביעי) ומחלות כליה (מקום חמישי). למרות ירידה בתמותה מסוכרת בישראל בעשור האחרון, היא עדיין גבוהה משמעותית מזו שמתועדת במדינות מערב אחרות. לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD), ישראל מובילה עם שיעור התמותה מסוכרת הגבוה ביותר (28.3 למאה אלף, לשנת 2010) ואחריה ארה"ב (18.1 למאה אלף), גרמניה (14), צרפת (9.1), בריטניה (5.9) ויוון (5.3).

חולים מאוזנים

יותר משליש מחולי הסוכרת המאובחנים בישראל אינם מאוזנים ברמות הסוכר, כך לפי דוח המדדים הלאומי המרכז מידע מארבעת קופות החולים. שיעור החולים המאוזנים, המוגדרים רפואית לפי רמות המוגלובין מסוכרר של 7% ומטה או 8% ומטה בקרב חולים מעל גיל 75 או עם מחלה שמאובחנת כבר מעל לעשור, עומד על 63.1% מכלל המאובחנים. שיעור המאוזנים עולה עם הגיל, החל מ-18.4% מהחולים בגילי 17-2 ועד ל-84.2% בגילי 75 ומעלה. שיעור המאוזנים גבוה יותר בקרב נשים - 65.4%, בהשוואה לגברים - 60.7%, ודומה בין עניים המקבלים פטור ממס בריאות - 63.1% לבין ישראלים מבוססים המשלמים מס בריאות - 63%.

תחלואה כרונית נוספת

ככלל, חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לאבחנה מקבילה בתסמונת המטבולית (מקבץ של מצבים בריאותיים שמביא לסיכון מוגבר למחלות ולתמותה בהם יתר לחץ דם ועודף שומנים וכולסטרול רע בדם). תסמונת זו כשלעצמה מעלה פי 2 את הסיכון למחלות לב וכלי דם (המהווים גורמי סיכון עצמאיים לסוכרת, ככתוב בהמשך) ופי 5 את הסיכון לסוכרת סוג 2. מחקר מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, שהופיע ביולי 2014 בכתב העת של החברה האמריקאית לרופאים גריאטריים, מצא כי במעקב שנמשך כעשרים שנה אחר מדגם גדל של מעל לאלף ישראלים מגיל 70 ומעלה, שיעור הסוכרתיים גדל מ-15.7% בגיל 70 ל-18.7% בגיל 78 ול-21.3% בגיל 85. המחקר הצביע על קשר בין סוכרת למצבים כרוניים נוספים, ובעיקר באי ספיקת לב כרונית. עד 25.6% מחולי הסוכרת בגיל 70 אובחנו עם שלוש מחלות כרוניות לפחות, וכך 42.2% בגיל 78 ו-50.4% בגיל 85, זאת בהשוואה לשיעורים נמוכים יותר של עד ל-10.9% בגיל 70, 12.4% בגיל 78 ו-19.5% בגיל 85 בקרב אנשים שאינם סוכרתיים.

עיוורון

לפי דוח המדדים הלאומי, שיעור גבוה של חולי סוכרת בישראל מבצעים בדיקות עיניים תקופתיות בהתאם להמלצות הרפואיות המקובלות: אחת לשנתיים לכלל החולים ואחת לשנה לחולים המאובחנים מעל לעשור.

נכון לשנת 2012 ביצעו בדיקות עיניים 76.7% מחולי הסוכרת בישראל, נשים (78.1%) מעט יותר מגברים (75.3%), ועניים המקבלים פטור ממס בריאות (77.8%) מעט יותר ממבוססים המשלמים מס בריאות (76%).

הסיכון המרכזי לפגיעה בראייה בקרב חולי סוכרת נוגע לפגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתית העין, מצב הרפואי הקרוי 'רטינופתיה סוכרתית'. בשנים האחרונות אמנם מדווחת ירידה של 33% בשיעור העיוורים כתוצאה מסוכרת בישראל, משיעור של 4.8 למאה אלף בשנת 2000 ל-3.2 למאה אלף בשנת 2007. אך עדיין לפי נתוני השירות לעיוור במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, בשנת 2011 הפכו 144 ישראלים לעיוורים כתוצאה מסיבוכים של סוכרת וקיבלו תעודות עיוור, 11% מכלל העיוורים החדשים באותה שנה. מחקר ישראלי שהופיע בפברואר 2012 בכתב העת American Journal of Ophthalmology המסכם נתונים על הסיבות לעיוורון בישראל מצא כי סוכרת מהווה את הסיבה השנייה בשכיחותה בקרב 12.5% מהעיוורים בשנת 1999 ו-13.2% בשנת 2008, אחרי הסיבה הראשונה - ניוון מקולרי הקשור בגיל (AMD).

קטיעות גפיים

לפי נתונים המוצגים בדוח מדדי האיכות, המודעות הגבוהה לסיבוכים בכלי דם בקרב חולי סוכרת והטיפולים החדשים למניעת קטיעות הובילו בעשור האחרון לירידה של 33% בהיקף הקטיעות בקרב חולים בגילי 65 ומעלה משיעור של 12 למאה אלף איש בשנת 2004 ל-8 למאה אלף בשנת 2007. מנתוני משרד הבריאות עולה כי מדי שנה עוברים 1,100 ישראלים קטיעות גפיים כתוצאה מסוכרת, ובשנים האחרונות 78%-70% מהקטיעות נגרמות כתוצאה מסיבוכי סוכרת. מדוח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמועצה הלאומית לסוכרת הנוגע לשנת 2007 עולה כי מתוך 1,097 הישראלים שעברו קטיעות גפיים כתוצאה מסוכרת הרוב היו גברים - 694 במספר (63%), והמיעוט נשים - 403 במספר (37%). מבין הגברים, הרוב היו בגילי 74-65 (32.6%), ומבין הנשים הרוב היו בגילי 84-75 (31.3%).

מחלות לב וכלי דם ומחלות עצבים

סוכרת מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, וחלק מהתרופות למחלה מוגדרות גם כתרופות למניעת אירועי לב. לפי נתוני האיגוד הקרדיולוגי, שיעור חולי הסוכרת מתוך מדגם של 1,898 ישראלים שעברו התקפי לב בשנת 2013 ואושפזו ב-25 בתי חולים ברחבי המדינה, עמד על 39.3% סוכרתיים, וסוכרת נמדדה בסקר כגורם סיכון זהה למחלות לב כמו עישון סיגריות בהווה (39.3% מהמדגם מעשנים), וגבוה מהיסטוריה של אירועי לב במשפחה (28.9%) ומעישון בעבר (20.6%). באיגוד אף זוהתה עלייה משמעותית של 20% בשיעור הסוכרתיים מקרב העוברים התקפי לב בין סקר משנת 2000 לסקר של 2013. מחקר ישראלי שבוצע במרכז הרפואי לין של שירותי בריאות כללית בחיפה והופיע ביוני 2006 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית העלה כי מקרב מדגם של 415 חולי סוכרת, מהם 270 שאובחנו גם עם התסמונת המטבולית, נמצא כי שליש סבלו מסיבוכים בכלי דם קטנים - 46.6% מקרב הסוכרתיים עם תסמונת מטבולית ו-26.8% מבין חולי הסוכרת ללא התסמונת. סיבוך נוסף בקרב סוכרתיים כולל פגיעה בעצבים, וקרוי בעגה הרפואית 'נוירופתיה סוכרתית', ומתאפיין בתחושות עקצוץ, הירדמות כאב וחולשה, עיכוב ברפלקסים ואובדן תנועתיות בגפיים. במחקר הישראלי נמצא כי מהתופעה סובלים 10.4% מחולי הסוכרת עם תסמונת מטבולית ו-7.5% מקרב חולי הסוכרת ללא התסמונת.

סיבוכים בכליות ודיאליזה

אחד הסיבוכים המרכזיים של סוכרת היא פגיעה בתפקודי כליות המכונה 'נפרופתיה סוכרתית', ועלולה להידרדר עד כדי אי ספיקת כליות הדורשת טיפולי דיאליזה והשתלת כליה. לפי דוח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, שיעור הסיבוכים המאובחנים בכליות בקרב חולי סוכרת גדל משמעותית פי 2.5 לאורך עשור, משיעור של 18.1% סוכרתיים מקרב מטופלי הדיאליזה בשנת 1990, דרך 35.7% מהמטופלים בשנת 2000, ועד ל-44.7% מהמטופלים בשנת 2010.

גם אחוז הסוכרתיים מקרב מושתלי הכליה בישראל עלה פי 4.4 באותם שנים. לחולי סוכרת גם סיכויים נמוכים יחסית להחזיק מעמד בדיאליזה, ודווח על שיעור הישרדות של 36.2% לחולי סוכרת לאחר חמש שנים של טיפולי דיאליזה.

מנתוני רישום מחלות הכליה בארה"ב (USRDS) לשנת 2009 עולה כי בעוד שבישראל סוכרת היוותה את הסיבה לסיבוכים בכליות בקרב 43.1% ממטופלי הדיאליזה, השיעור דומה לארה"ב (43.7%), נמוך ממלזיה (59.9%), מקסיקו (58%) ותאילנד (47.7%), אך גבוה מרוב מדינות המערב, לרבות אוסטרליה (32.6%), בריטניה (25.6%), שבדיה (25%), צרפת (22%), פולין (20.6%), רוסיה (16.8%) ורומניה (13.1%).

השמנה וסיבוכים בתפקוד מערכת העיכול

סוכרת קשורה בקשר ישיר ומוכר להשמנה: ל-75% מחולי הסוכרת יש עודף משקל או השמנת יתר. לנשים עם השמנת יתר סיכון גבוה פי 6.7 לסבול גם מסוכרת, ובקרב גברים השמנת יתר מעלה פי 12.4 את הסיכון לסוכרת.

סוכרת עלולה להוביל גם לסיבוכים במערכת העיכול, לרבות בתפקודי הקיבה, תופעה רפואית המוכרת בשם 'גסטרופרזיס' (שיתוק קיבה), ומתבטאת בהאטה בפעולת ריקון הקיבה למעי.

מחקר ישראלי שבוצע בבית החולים בילינסון אודות התופעה בקרב סוכרתיים, והופיע בפברואר 2014 בכתב העת BMC Gastroenterology, בחן מדגם של 382 חולי סוכרת סוג 2, והעלה כי לנשים סוכרתיות נטייה גדולה יותר להשמנה המתבטאת במדד השמנה ממוצע של 31.9 יחידות BMI (המחושב כמשקל בקילוגרמים חלקי ריבוע הגובה במטרים) הגבוה מזה שנמדד בקרב גברים (29.2 יחידות). באשר לסיבוכים במערכת העיכול, מכלל המדגם סבלו 57.8% מבטן או כרס בולטת, 53.25 ממראה חיצוני מנופח, 52.6% מתחושת כבדות אחרי ארוחות, 45.7% מתחושת עצירות בבטן, 36.7% מתחושת שובע מוקדמת, 31.8% מבחילות, 23.1% מאובדן תיאבון, 9.8% מרפלקס הקאה ו-6.9% מהקאות.

סוכרת נעורים

לפני נתונים שנאספו בישראל במרכז הלאומי לבקרת מחלות, בשנים האחרונות חלה עלייה גם במספר המאובחנים בסוכרת סוג 1 המכונה גם סוכרת נעורים - המאופיינת בחוסר יכולת מוחלט של הגוף לייצר אינסולין, מ-161 אנשים שאובחנו עם המחלה בשנת 1997 ל-301 שאובחנו בשנת 2006. בבחינת השיעורים, בשנת 2006 חיו בישראל 12.8 אנשים עם סוכרת נעורים לכל מאה אלף איש, עלייה של 52% תוך עשור, בהשוואה לשיעור של 8.4 למאה אלף בשנת 1997. לפי הרישום הארצי לסוכרת בגילי 17-0 של משרד הבריאות לשנים 2009-2008, בשנתיים אלו אובחנו 609 ילדים ונוער עם סוכרת נעורים, שהם רוב (93.4%) חולי הסוכרת שאובחנו בגילים אלה, רובם (57%) בנים.

עלות הסוכרת

ההוצאות הישירות והעקיפות של המשק הישראלי על מחלת הסוכרת נאמדות ב-2.8 מיליארד שקל, כך לפי הערכה שבוצעה לפני כעשור במשרד הבריאות. ללא שינוי בשיעורי התחלואה והסיבוכים הוערך אז כי עד שנת 2020 יזנקו ההוצאות ב-49% ויגיעו ל-4.1 מיליארד שקל בשנה, הכוללים בין היתר הוצאות על טיפולים רפואיים ונפשיים, הוצאות בגין המחלה וסיבוכיה - לרבות אביזרי נכות וכן אובדן ימי עבודה למשק של חולים וקרוביהם. העלות הממוצעת למערכת הבריאות בישראל עבור חולה סוכרת עמדה על פי אותה הערכה על 10,613 ש"ח.