הנישואים טובים לבריאות הפיזית והנפשית. כך הכריזו מומחים במאמר מערכת שפורסם לפני מספר ימים בכתב העת student BMJ.

מומחים מאוניברסיטת Cardiff התבססו על מחקרים קודמים שנערכו בתחום הזוגיות והבריאות, והגיעו למסקנה כי מערכות יחסים מחייבות ארוכות טווח, הן טובות לבריאות הפיזית והנפשית, ושההשפעה המיטיבה גוברת במשך הזמן.

לדברי כותבי המאמר, אנשים נשואים חיים בממוצע יותר שנים. בנוסף, נשים שנמצאות במערכות יחסים מחייבות הן בעלות בריאות מנטאלית טובה יותר, בעוד שגברים שנמצאים במערכות יחסים כאלו הם בעלי בריאות פיזית טובה יותר.

הבריאות הפיזית של הגברים כנראה משתפרת בגלל ההשפעה החיובית של בת הזוג על אורח החיים שלהם. במאמר נכתב כי הבונוס הנפשי שהנשים מקבלות יכול להיות קשור לכך שהן מייחסות יותר משמעות לחשיבות של מערכת היחסים.

המומחים ציינו במאמר כי לא כל מערכות היחסים יעשו לנו טוב, בהתייחסותם לעדויות המצביעות על כך שלרווקים בריאות נפשית טובה יותר מאשר אנשים שנמצאים במערכות יחסים מתוחות.

עוד ממצא שהחוקרים מאשררים הוא שהפרידה יכולה להיות קשה וכי לגירושים עלולה להיות השפעה שלילית חזקה.

החוקרים הסיקו כי ההשפעות הטובות של מערכות יחסים יציבות עולות על החסרונות וכי מערכת יחסים טובה תביא לשיפור בבריאות הפיזית והנפשית.

מחקרים רבים שפורסמו בשנה האחרונה התייחסו להשפעת המשפחה על הבריאות, והגיעו למסקנות דומות.

גברים נשואים נבדקים יותר

כך למשל, מחקר שהוצג לפני כשנה בכנס השנתי של אוניברסיטת Surrey בדק מדוע גברים נשואים חיים יותר שנים והגיע למסקנה שהנשים להן נשואים הגברים, מנדנדות להם ללכת לרופא. גברים נשואים היו בעלי סיכוי גבוה יותר ב- 6 אחוז להגיע לרופא, מאשר גברים רווקים שלא היה מי שיאמר להם שהם זקוקים לבדיקה. לעומת זאת, נשים נשואות ורווקות הגיעו לרופא באותם שיעורים.

ממצאי המחקר לא מפתיעים. לפי סקר שנערך על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות בשנים 2003-2004, נשים נבדקות יותר מגברים. כך למשל 72.3 אחוז מהנשים ביצעו בדיקות לחץ דם בשנה שקדמה לסקר, בהשוואה ל- 67.3 אחוז מהגברים. 51.4 אחוז מהנשים ביצעו בדיקה של רמת הכולסטרול בדם, בהשוואה ל- 44 אחוז מהגברים. 30 אחוז מהנשים דיווחו כי התייעצו עם רופא משפחה בארבעת השבועות שקדמו לסקר, בהשוואה ל- 24.5 אחוז מהגברים.

נישואים מפחיתים הפקת הורמונים הקשורים ללחץ

השפעות נוספות של הנישואים קשורות להפחתת רמות לחץ. במחקר שפורסם לפני מספר חודשים בכתב העת Stress סטודנטים התבקשו לבצע מבחנים ונאמר להם כי אלה ישפיעו על ההצבה התעסוקתית שלהם בעתיד. זה הביא לכך שהמבחן הפך לחוויה מתוחה שיכולה להשפיע על רמות הקורטיזול בגופם, המוכר כהורמון לחץ. החוקרים מצאו שריכוז הקורטיזול עלה בכל הנבדקים.

נבדקים משני המינים שלא היו בזוגיות מחייבת, היו בעלי רמות גבוהות יותר של קורטיזול מאשר נבדקים נשואים והחוקרים הסיקו כי לנישואים השפעה על עמעום תגובות הקורטיזול ללחץ פסיכולוגי. המחקר מעלה את האפשרות שאנשים שלא נמצאים במערכת זוגית מגיבים יותר ללחץ פסיכולוגי.

ממצאים אלה מצטרפים לעדויות הולכות ומתרבות המראות כי נישואים ותמיכה חברתית יכולים להגן מפני לחץ. החוקרים מסבירים כי למרות שנישואים עלולים להיות די מתוחים בפני עצמם, הם מקלים על אנשים להתמודד עם גורמי לחץ אחרים בחיים.

נישואים: פגיעה קלה בכושר

לפני כחודש, פורסם מחקר בכתב העת American Journal of Epidemiology, שמצא חיסרון בריאותי לנישואים: גברים ונשים שנותרים רווקים, או גברים שהתגרשו הם בעלי סיכוי גבוה יותר לשמור על כושר גופני טוב יותר מאשר אלה שהתחתנו.

בקרב גברים שנישאו נצפתה ירידה בכושר הקרדיו-וסקולארי, שנמדד בבדיקות על הליכון. אצל גברים שהתגרשו בתקופה זו, נצפתה עלייה מתונה ברמות הכושר. גם בקרב נשים, המעבר מרווקות לנישואים נקשר עם הפחתה בכושר הגופני. יש לציין כי השינויים בסטאטוס הזוגיות, נקשרו רק לשינויים קטנים בכושר.

התוצאות תומכות בגישה לפיה ברגע שאנשים מתחתנים ויוצאים משוק ה"פנויים-פנויות", הם נוטים קצת לתת לעצמם להתדרדר גופנית. אבל, אם הם נותרים רווקים או מתגרשים, יש להם תמריץ חזק יותר להיכנס לכושר.

מחקר נוסף הצביע על מגמה דומה. לפני למעלה משנה חוקרים בריטים מצאו כי אחת מתוך חמש כלות חדשות, משמינות בממוצע כמעט עשרה קילוגרם לאחר שנה אחת של נישואין בלבד. יותר ממחצית מהנשים אמרו כי הן כבר לא מוטרדות מהמראה החיצוני ומהמשקל בפרט, לאחר היום הגדול. 22 אחוז אף אמרו כי הן כבר לא מרגישות צורך להרשים את אהובן מהרגע שהתחתנו. בנוסף, כשליש מהנשואות הטריות ביצעו פחות פעילות גופנית במהלך החודשים הראשונים של חיי הנישואים, ממה שנהגו לבצע בעבר.

מערכות יחסים רעות עלולות להרע ללב

כפי שציינו כותבי המאמר החדש, לא כל מערכת יחסים טובה לבריאותנו. כך למשל, מחקר שפורסם לפני מספר חודשים בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health מצא שמשפחה שמנדנדת, דורשת ומהווה מקור לדאגות, מעלה את הסיכון לאנגינה (תעוקת לב) שעלולה להוות סימן למחלת לב כלילית. כשהקשרים עם בני זוג היו תובעניים, הסיכון לאנגינה היה גבוה פי 3.5. קשרים כאלה עם ילדים או בני משפחה אחרים הגבירו את הסיכון בערך פי שניים. ככל שרמת התובעניות או דאגנות במערכת היחסים עלתה, כך עלתה גם הסבירות שהאדם ידווח על תסמיני אנגינה. המחקר מצא גם כי ויכוחים תדירים עם בני הזוג העלו את הסיכון לאנגינה ב- 44%.

מסתבר שאיכות מערכת היחסים היא חשובה מאוד. מחקר נוסף שפורסם בשנה האחרונה מצא כי אנשים עם דלקת מפרקים שגרונית הנשואים באושר סובלים מפחות כאב מפרקים והם בעלי תפקוד טוב יותר ופחות נכויות, מאשר אנשים עם דלקת מפרקים שנמצאים בנישואים שאינם טובים. מחקרים קודמים כבר מצאו שאנשים נשואים עם דלקת מפרקים שגרונית הם בעלי פחות נכות ומחלה פחות מתקדמת מאשר אנשים שאינם נשואים. במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת The Journal of Pain, הראו החוקרים כי מה שעוזר זה לא רק היותך נשוי, אלא חוזק ואיכות הנישואים. נמצא כי רק נישואים טובים ויציבים קשורים למצב בריאותי טוב יותר. כאשר הנישואים אינם טובים, אין הבדל בין אנשים נשואים לרווקים מבחינת הכאב והנכויות.

על גירושי הורים וסיכון לשבץ

בכנס גרונטולוגיה שנערך לפני מספר חודשים, הוצגו תוצאותיו של מחקר לפיו גירושי הורים מעלים את הסיכון לשבץ. המחקר מצא כי גירושי הורים בילדות הכפילו את הסיכון לשבץ מוח בנקודה כלשהי לאורך החיים, בהשוואה לילדים שהוריהם לא התגרשו. גם לאחר נטרול גורמי סיכון ידועים כמו מצב סוציו-אקונומי, עישון, השמנה וצריכת אלכוהול, עדיין נראה כי גירושי ההורים העלו באופן מובהק את הסיכון לשבץ. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשר את התוצאות, אולם אין ספק כי מדובר בממצא מעניין המדגיש את הקשר בין טראומות נפשיות וסטרס לבין תחלואה וסקולארית.

הבת מאמצת את הרגלי האם, הבן את הרגלי האב

במחקר שפורסם בשבוע האחרון בכתב העת Oxford Bulletin of Economics and Statistics חוקרים ביקשו לבדוק כיצד הרגלי עישון מועברים בתוך המשפחה ומצאו כי בבתים בהם שני ההורים נוכחים, יש רמה משמעותית של העברת הרגלי עישון בין הדורות, כשההורה והילד בני אותו מגדר. אבות מעבירים את הרגלי העישון שלהם לבניהם ואותו הדבר נכון לאמהות ובנותיהן. עוד עלה מהמחקר כיההסתברות המשוערכת שהילד יעשן אם שני ההורים מעשנים היא כ- 24%, אבל ההסתברות יורדת לפחות מ- 12% אם אף אחד מההורים לא מעשן.

מחקר נוסף שפורסם לפני כשנה מצא כי השמנה של הילד מושפעת מהורה שמן מאותו מין. לילדות לאמהות שמנות היה סיכון גבוה פי 10 להיות שמנות לעומת השכיחות הרגילה של השמנה בילדות. אצל האבות השמנים היה הסיכוי לילדים שמנים גבוה פי 6. בשני המצבים לא היה קשר משמעותי בין השמנת ההורה ובין השמנת הילד מהמין השני.

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה