מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהנחיות חדשות לשימוש באספירין

הנחיות חדשות לשימוש באספירין

האיגוד הקרדיולוגי קבע הנחיות חדשות לשימוש באספירין שיהוו סטנדרט רפואי מקובל בישראל


למטופלים עם גורם סיכון אחד למחלות לב כמו אנשים שסובלים מעודף משקל, לא מומלץ לתת אספירין למניעת מחלות לב (צילום: אתר סטוק פוטוז)
למטופלים עם גורם סיכון אחד למחלות לב כמו אנשים שסובלים מעודף משקל, לא מומלץ לתת אספירין למניעת מחלות לב (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 

האיגוד הקרדיולוגי קבע לראשונה הנחיות למתן טיפול באספירין למניעת מחלות לב. כך פרסם היום כתב הבריאות של עיתון "הארץ" דן אבן.

 

לפי הערכות, עשרות אלפי ישראלים בוגרים מטופלים באספירין למניעת מחלות לב. בשנים האחרונות התפרסמו עדויות סותרות לגבי יעילות הטיפול באספירין למניעת מחלות לב, לצד הסיכון לדימום באיברים פנימיים, בייחוד בקרב נשים. לאור חילוקי הדעות והמחקרים שהטילו ספק בחשיבות האספירין, החליטו באיגוד הקרדיולוגי לנסח הנחיות חדשות, שיהיו הסטנדרט הרפואי המקובל בארץ מעתה. ההמלצות צפויות לצמצם את השימוש בתרופה בישראל.

 

לפי ההנחיות אין להמליץ על מתן אספירין לכלל האוכלוסייה באופן שגרתי. בעת קביעת טיפול באספירין יש לנסות ולאמוד פרטנית את סיכוייו של כל מטופל לתחלואה במחלות לב וכלי דם, כנגד סכנות הדימום.

 

תחילה יש לקבוע את רמת הסיכון להתקף לב, בהתאם לגורמי הסיכון של המטופל, ביניהם: התקף לב קודם, עישון, שומנים בדם וסוכרת.

 

כשמדובר בחולה בסיכון גבוה לאירוע לב, קבוצה הכוללת את חולי הסוכרת הגברים מעל גיל 50 והנשים מעל גיל 60, הסובלים מגורם סיכון אחד נוסף לפחות, מומלץ על טיפול באספירין, וזאת כשלא קיים סיכון מוגבר לדימומים במערכת העיכול.

 

במטופלים בסיכון בינוני להתקף לב, הסובלים משני גורמי סיכון לפחות, ניתן לשקול מתן טיפול קבוע באספירין במקרים מסוימים, בייחוד כשהופיעה מחלת לב כרונית בקרוב משפחה בגיל צעיר, כשהמטופל אובחן בתסמונת מטבולית או סובל מטרשת עורקים. ההנחיות מורות על זהירות יתר בעיקר בקרב מטופלים אחרי גיל 80, אצלם הסיכון לדימום עולה. בנשים ההמלצה לשקול טיפול באספירין רק אחרי גיל 65, מחשש לדימומים.

 

למטופלים עם גורם סיכון אחד למחלות לב, למשל מעשנים (פחות מ-5 סיגריות ביום) או אנשים שסובלים מעודף משקל, לא מומלץ לתת אספירין למניעת מחלות לב, בייחוד כשמדובר בצעירים.

 

בנוסף, בעקבות מחקרים בתחום, הוחלט להסתפק במינון אספירין נמוך של 75-100 מ"ג ליום למניעת מחלות לב.

 

 

עריכה: אלה הר-נוי

 

 

לכתבה המלאה באתר "הארץ"