חיבתם של הישראלים לטכנולוגיית הטלפונים הסלולריים מוכרת לכל, למרות שבימים אלה, כשהקשר בין חשיפה מוגברת לסלולר לבין הסיכון לקרינה עדיין נבדק ולא ידוע לחלוטין, רבים מהחוקרים ממליצים לצמצם את החשיפה הישירה לקרינה מטלפונים ניידים ככל שניתן, בעיקר אצל ילדים.

מחקר בינלאומי שמהווה חלק מפרויקט של ארגון הבריאות העולמי שמטרתו לבחון לבסוף את הסיכון לסרטן בעקבות חשיפה לסלולרי אצל ילדים ונוער, מגלה כי נכון לעכשיו, יש סיבה לדאגה: הצעירים בישראל, כצפוי, מחזיקים בשיאים של חשיפה לקרינה סלולרית, שהשלכותיה הרפואיות על סיכון לגידולים סרטניים יתבררו רק בעתיד.

נערות מדברות יותר

המדובר בממצאים ממחקר השוואתי שנערך בקרב 539 צעירים בגילי 10 עד 24 מ-12 מדינות ובכללן ישראל, על חשיפה ושימוש לטלפונים סלולריים. המחקר הקרוי מחקר Mobi-Expo, ממומן בעיקרו על ידי הסוכנות הצרפתית למזון, סביבה ובריאות ובטיחות תעסוקתית (Anses) וגופי מחקר ברחבי העולם וכן גופים תעשייתים שונים, שלפי הצהרות החוקרים אין להם קשר לעיבוד הנתונים ולממצאים. המחקר נערך כחלק ממחקר Mobi KIDS הממומן על ידי האיחוד האירופי וגופים נוספים, שבוחן את הסיכון לגידולים במוח מסיבות שונות, לרבות חשיפה לסלולרי, בקרב כ-3,000 נבדקים בגילי 10 עד 24 ב-14 מדינות כולל ישראל לאורך כחמש שנים.

בישראל מנוהל המחקר על ידי היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה בראשות פרופ' סיגל סדצקי, ובמסגרת העבודה הנוכחית גויסו 51 נבדקים בין אוגוסט 2013 ליולי 2014, כמחציתם (26) היו מצויידים בטלפונים סלולריים מהבית ולמחציתם (25) סופקו מכשירים ניידים (מכשירי "אנדרואיד"). במסגרת המחקר הותקנו תוכנות מיוחדות במכשירים הסלולריים של הנבדקים לצורך איסוף נתונים רציף ומתמשך. בנוסף לישראלים, השתתפו במחקר נבדקים מאוסטרליה, קנדה, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, יפן, דרום קוריאה, ניו זילנד, ספרד והולנד.

ככלל, נמצא כי מספר שיחות הטלפון שביצעו בני הנוער היה גבוה ב-17% יותר אצל נערות בהשוואה לנערים ומשך השיחות היה ארוך יותר ב-42% אצל נערות. כמו כן, כמות השיחות ומשך השיחות היו כצפוי גדולות יותר אצל צעירים בגילי 20 עד 24 בהשוואה לילדים בגילי 10 עד 14. ובנוסף, נבדקים ממעמד סוציו אקונומי נמוך נטו לבצע 52% יותר שיחות מאשר נבדקים ממעמד סוציו אקונומי גבוה, וגם משך השיחות שלהם היה ארוך ב-58% יותר. כל אלה הגדילו כמובן את הסיכון הפוטנציאלי שלהם להחשף לקרינה מייננת ממכשירים סלולריים שעלולה להעלות אצלם את הסיכון לסרטן.

עוד עלה מניתוח הנתונים כי כמות הודעות הטקסט הייתה אף היא גבוהה יותר בקרב הנערות ב-46% בהשוואה לנערים שנבדקו.

הנוער בישראל: שיאן בזמן השיחות בסלולר

בבחינת ההבדלים בין המדינות אובחנה שונות גבוהה בחשיפה לשיחות טלפון, הודעות טקסט ונתונים מהאינטרנט. בבדיקת מספרי השיחות בסלולר, השיאים נרשמו בהולנד (82 שיחות בממוצע לשבוע לנבדק), איטליה (61), ספרד (58) ודרום קוריאה (51), וישראל מדורגת שביעית (42 שיחות בממוצע לשבוע).

עם זאת, כשנבחן משך השיחות בשבוע, ישראל עלתה לראש הטבלה (66 דקות שיחה בשבוע), במקום השני בלבד אחרי יוון (86.6 דקות לשבוע), ואחריה כל שאר המדינות, ובתחתית יפן (5.1 דקות שיחה בלבד בממוצע לשבוע). זאת לאחר תקנון הנתונים למשתנים מתערבים אפשריים, לרבות מין, קבוצת גיל והשכלת האם.

בבדיקת כמות הודעות הטקסט שנשלחו או התקבלו בשבוע אצל הצעירים שנבדקו, ישראל במקום השביעי (42 הודעות טקסט בממוצע לשבוע), כשבראש הולנד (82) ואיטליה (61).

בבדיקת תעבורת הנתונים המועברים לסלולרי בכל שבוע על ידי האינטרנט שמספקות חברות הסלולר, שלא דרך רשתות אלחוטיות, ישראל מחזיקה בשיא של 170.4 מגה בייטים לשבוע, בפערים גבוהים ביותר ביחס לשאר המדינות שנבדקו, כשבמקום השני דרום קוריאה (123.4 מגה בייטים לשבוע), ובמקום השלישי יפן עם מידע בכמות הנמוכה ב-61% מזו שנמדדה בישראל (67.5 מגה בייטים לשבוע). בהמשך, בבחינת הנתונים שמועברים לסלולרי מרשתות אלחוטיות (Wi-Fi), ישראל ממוקמת במקום השישי (118.5 מגה בייטים לשבוע), כשבשיא מחזיקה דרום קוריאה (1,210.7 מגה בייטים). 

מיעוט אמצעי זהירות

בבדיקת השימוש הזהיר בטלפונים סלולריים והרחקתם מהגוף לצורך הפחתת החשיפה לקרינה – לא נמצאו הבדלים בין המדינות ובין קבוצות נבדקים שונות.

על סמך נתוני 248 נבדקים מכלל המדינות שהמידע בנושא היה זמין עבורם, פחות מחמישית מזמן השיחות הכולל (18.8%) בוצע כשהטלפון מרוחק מהגוף (בלי לגעת במכשיר), על ידי שימוש בדיבורית או באמצעות החזקת הטלפון הרחק מהראש ושימוש במיקרופון. בישראל עמד שיעור המשתמשים בנייד בצורה בטוחה סביב הממוצע (19% מזמן השיחות), כשבשיא החזיקו יפן (36.2%) ודרום קוריאה (35.4%), ובתחתית גרמניה (8.3%) וספרד (9.8%).

מתוך זמן השיחות הכולל שבו הטלפון הוחזק בצמוד לראש, ברוב הזמן החזיקו הנבדקים את המכשיר הנייד סמוך לצדו הימני של הראש, וחשפו אותו לקרינה בעוצמה גבוהה יותר מאשר בצד השמאלי (63.8%). חוקרים שונים העוסקים בקרינה נוטים להמליץ בעת השימוש בנייד להרחיקו מהראש, וכן כשהוא מוצמד לאוזן – להחליף בין האוזניים לסירוגין כדי למנוע חשיפה מוגברת לקרינה בצד אחד של הראש.

החוקרים מבהירים כי מדובר במחקר השוואתי ראשון הבוחן את הרגלי השימוש בסלולר בקרב צעירים, ומציינים כי הממצאים מהמחקר עשויים לשמש כדי לתכנן עבודות מחקר עתידיות לבחינת הסיכון בחשיפה לקרינה אצל ילדים ונוער ובחיפוש דרכים להפחתת הסיכון לקרינה מייננת מהסלולר. 

ממצאי המחקר שדווחו לאחרונה בכתב העתEnvironment International  אמנם לא קושרים בפועל בין חשיפה לסלולרי לבין סרטן או מחלות כלשהן, אולם הם מלווים בממצאים ממחקרים קודמים שהצביעו על האפשרות שהסלולרי נושא עמו גם סיכונים רפואיים, ואף עלול להעלות את הסיכון לגידולים שונים בשימוש ממושך, בעיקר בקרב ילדים.

הממצאים המפתיעים ביותר בתחום, שעוררו סערה בעולם במאי 2010, העלו כי שימוש מרובה בטלפונים סלולריים מעלה את הסיכון לגידולים סרטניים במוח. במחקר אמנם לא נמצא קשר כולל בין שימוש בסלולרי להתפתחות גידולים במוח, אולם נבדקים ששוחחו בממוצע חצי שעה ביום ומעלה בטלפונים סלולריים נמצאו בסיכון גבוה ב-40% לפתח גידולים סרטניים במוח מסוג גליומה ובסיכון גבוה ב-15% לפתח גידולים שפירים במוח מסוג מנינגיומה. פרסום הממצאים שנאספו בישראל עוד קודם לכן, בדצמבר 2007, חולל סערה במדינה, כשנמצא כי אצל משתמשים שנהגו לבצע את השיחות בטלפון הנייד באוזן קבועה, אלו שביצעו כמות שיחות גבוהה במיוחד (לפחות 450 שיחות טלפון מדי חודש) היו בסיכון גבוה של 5% לפתח גידולים במוח. 

בעקבות הממצאים מהמחקר העולמי, במאי 2011 דרגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי (IARC) שדות קרינה אלקטרומגנטיים מטלפונים סלולריים כ"מסרטנים אפשריים בבני אדם" (קבוצה 2B). ארגונים וחוקרים שונים, לרבות משרד הבריאות בישראל, יצאו עקב כך בהמלצה להגביל את השימוש בסלולר, בעיקר בקרב ילדים.

עם זאת, מאז פורסמו מחקרים הפוכים שלא אבחנו קשר ברור בין שימוש מוגבר בסלולר לסרטן, לרבות מחקר ישראלי מפברואר 2011, שהתבסס על נתוני רישום הסרטן הלאומי, והצביע על ירידה בשיעור גידולי המוח בשלושת העשורים האחרונים שבהם נרשם זינוק בשימוש בטלפונים סלולריים.

במחקר הנוכחי מציינים החוקרים כי לצד העלייה בדאגה לגבי הסכנות שעשויות להיות מלוות לשימוש הנרחב בטלפונים סלולריים בימינו בעולם כולו, יש להתייחס גם לשינויים התכופים בחשיפה לסלולרי על רקע השכלולים הטכנולוגיים והכניסה לשוק של מכשירים סלולריים מהדור השלישי והדור הרביעי.

Environment International, ​doi: 10.1016/j.envint.2017.06.002