מחלות לב

מנהלי קהילה

מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.

ד"ר אבישי גרופר

אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.

דייאנה קליין

פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר

הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.

גיל מלצר

בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם

ורד שיראזי

חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

כמונימחלות לבחדשותהמלצות חדשות להורדה בצריכת המלח עשוייה להפחית מחלות לב וכלי דם

המלצות חדשות להורדה בצריכת המלח עשוייה להפחית מחלות לב וכלי דם

הארגון הקרדיולוגי האמריקאי יצא בקריאה לציבור, למקצועות הבריאות, לתעשיית יצור המזון ולממשלה, לעשות מאמץ על מנת להפחית את צריכת הנתרן (המלח) היומית של הציבור האמריקאי ובכך לסייע בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

מאת מערכת כמוני

31/01/11

תגובות 1

יש לכם שאלה? הצטרפו לקהילת מחלות לב והתייעצו עם המומחים שלנו

שבץ איסכמי

הארגון הקרדיולוגי האמריקאי יצא בקריאה לציבור, למקצועות הבריאות, לתעשיית יצור המזון ולממשלה לעשות מאמץ על מנת להפחית את צריכת הנתרן (המלח) היומית של הציבור האמריקאי ובכך לסייע בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

המלצת הארגון הקרדיולוגי האמריקאי, בנוגע לצריכת מלח, לכלל האוכלוסיה, היא לצרוך עד 1500 מ"ג נתרן ליום. הסיבה לכך היא, שלנתרן השפעות מזיקות כגון: עליה בל.ד, עליה בסיכון לפתח שבץ מוחי ומחלות כליה, וכן עליה בסיכון לפתח התקפי לב.

צריכת הנתרן בקרב האוכלוסיה כיום היא פי 2 מהצריכה המומלצת לפי הנחיות אלו. 77% מצריכת הנתרן הינה מזון מוכן, ארוז וכן מאכילה במסעדות.

מטרות הארגון הקרדיולוגי האמריקאי לשנת 2020 הן: לשפר את בריאות הלב וכלי הדם של כלל האמריקאים ב20% ולהפחית תמותה ממחלות לב ומשבץ מוחי ב20%. חלק עיקרי מהדרך להשגת מטרות אלה הינה הגבלה בצריכת הנתרן של כלל הציבור לעד 1500 מ"ג ביממה. לחץ דם בטווח הנורמה מהווה את אחד המדדים החשובים שימדדו לבחינת הבריאות הקרדיווסקולרית.

כעת, הארגון הקרדיולוגי האמריקאי פועל בשיתוף עם יצרני תעשיית המזון, להפחתת תכולת המלח במזונות המוכנים וכן במסעדות.

כותבי המאמר מציינים כי המאמץ הלאומי להפחתת הנתרן, צפוי להפחית את העומס על מערכת הבריאות בכל הקשור למחלות לב וכן לחסוך בעלויות למערכת הבריאות הארה"ב של עד 24 מיליארד דולר בשנה.

חשיבות רבה קיימת לתויות המזון, שעשויות לסייע לצרכנים להבין כמה נתרן נמצא במזון אותו הם צורכים וכן לסייע להם בזמן אכילה במסעדה לבחור מזונות דלים בנתרן.

עריכה ותרגום: מיכל אברג'ל

Circulation published online Jan 13, 2011;DOI: 10.1161

יש לכם שאלה? הצטרפו לקהילת מחלות לב והתייעצו עם המומחים שלנו

שבץ איסכמי