הצוות המייעץ לחיסוני קורונה במשרד הבריאות והמועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות המייעצת להנהלת המשרד גיבשו הנחיות חדשות לחיסון חולי סרטן במסגרת מבצע החיסונים כנגד נגיף הקורונה שמתנהל מזה שבוע וחצי באמצעות קופות החולים.

נכון לעכשיו, במסגרת מעגל המתחסנים הראשון, מקבלים את החיסון לקורונה ישראלים מבוגרים מגיל 60 ומעלה. לפי תעדוף הצוות המייעץ לחיסון קורונה במשרד הבריאות, מטופלים צעירים מדוכאי חיסון, ובכללם חולי סרטן עד גיל 60 – יכללו במעגל המתחסנים השני לאחר השלמת היעד במעגל הראשון.

על רקע חששות לבטיחות החיסון לקורונה, נערכה ישיבה דחופה במשרד הבריאות בה נקבעו הנחיות למתן החיסון לחולי סרטן.

בסיכון לפתח קורונה קשה

בהנחיות שנוסחו נקבע כי ככלל, חולים עם דיכוי של המערכת החיסונית, לרבות חולי סרטן תחת טיפול אונקולוגי או המטולוגי בהקרנות ובתרופות מסוג כימותרפיה, תרופות ביולוגיות ואימונותרפיה וכן לאחר השתלת מח עצם – מצויים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים ותמותה במקרה של הידבקות בנגיף הקורונה, ו"לכן דווקא בחולים אלה יש להקפיד עוד יותר על חיסון", נקבע בהנחיות.

מכיוון שלעיתים מערכת החיסון של חולים סרטן אלה אינה מסוגלת לעבור שפעול בעקבות החיסון ולספק הגנה ראויה – הוחלט להגדיר גם את בני ביתם של חולי סרטן כבעלי עדיפות לקבלת החיסון וזאת כדי לספק "הגנה היקפית מקסימלית", לשון ההנחיות.

מחקרים מהחודשים האחרונים מצביעים על סיכון מוגבר של חולי סרטן להידבק בקורונה ונטייה מוגברת לפתח מחלה קשה. במחקר אמריקאי נרחב שפורסם בגיליון דצמבר 2020 של כתב העת JAMA Oncology נבחנו נתונים על 73.4 מיליון איש מתוך 360 מרכזים רפואיים בארה"ב, ונמצא כי לחולים שאובחנו לאחרונה בסרטן סיכון גבוה פי 7.14 להידבק בקורונה ולפתח מחלה, בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית, כשהסיכון גבוה במיוחד למאובחנים עם לוקמיה (פי 12.16), לימפומה שאינה הוד'גקין (פי 8.54) וסרטן הריאות (פי 7.66) ונמוך למאובחנים עם סרטן בלוטת התריס (סיכון גבוה פי 3.1 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית). למאובחנים בסרטן עם קורונה תועד במחקר גם סיכון גבוה יותר לסיבוכים, לרבות אשפוז (47.46%) ותמותה מקורונה (14.93%), בהשוואה לסיכון עם חולי קורונה ללא סרטן (סיכון של 24.26% לאשפוז ו-5.26% לתמותה) ולסיכון בקרב חולי סרטן ללא קורונה (סיכון של 12.39% לאשפוז ו-4.03% לתמותה). 

תזמון נכון 

ההנחיות החדשות מורות כי בקביעת מועד החיסון לקורונה לחולי סרטן – מומלץ לתזמן את קבלת החיסון מול הרופא המטפל, בהתאם לתזמון הטיפול הצפוי, ולקבל את החיסון בתקופה בה צפוי דיכוי חיסוני מינימלי, למשל מספר שבועות לפני השתלת מח עצם מתוכננת או לפני תחילת מחזור טיפולים תרופתי חדש.

ככלל, לחולי סרטן תחת טיפול תרופתי ובהקרנות לא מומלץ על קבלת חיסונים, למעט החיסון לשפעת, מאחר ובתקופות אלה המערכת החיסונית מוחלשת, מה שמפחית משמעותית מיעילותם של חיסונים.

החיסון נגד קורונה הניתן כיום בישראל במסגרת מבצע החיסונים הארצי הוא חיסון של חברת פייזר (החיסון BNTb262), ובקרוב יינתן במסגרת מבצע החיסונים גם החיסון של חברת מודרנה (חיסון mRNA-1273). חיסונים אלה ניתנים בשתי מנות עוקבות (בהפרש של שלושה שבועות בחיסון של פייזר וארבעה שבועות בחיסון של מודרנה), ואינם מכילים נגיפים חיים מוחלשים או מומתים, אלא מכילים חומצת גרעין (mRNA), ומוזרקים לשריר במטרה לעודד את הגוף לייצר מקטע חלבוני המעורר בגוף תגובה חיסונית הכוללת לייצור נוגדנים שיגנו על הגוף במקרה של חשיפה עתידית לנגיף הקורונה.

בהנחיות משרד הבריאות והמועצה הלאומית לאונקולוגיה נקבע באשר לבטיחות החיסונים לקורונה לחולי סרטן כי "חולים אלה מקבלים באופן קבוע מגוון חיסונים דוגמת חיסון השפעת, שנחשבים לאקטיביים יותר, ולמרות זאת לא דווחו עד היום תופעות לוואי מיוחדות. מכיוון שהחיסון החדש אינו מכיל נגיף מוחלש, אינו כולל אדג'ובנט (תוסף לשיפור התגובה החיסונית) וכרוך בחשיפה קצרה יחסית למקטע חלבוני בגלל פרוק מהיר של חומצת הגרעין mRNA, נקבע כי "צוות המומחים אינו צופה בעיה בטיחותית מיוחדת".

על המטופלים באימונותרפיה להיוועץ ברופא המטפל

במסמך ההנחיות הוחלט על זהירות יתר במתן החיסון לקורונה לחולי סרטן המטופלים באימונותרפיה, דהיינו בתרופות אימונו-אונקולוגיות המהוות חלק ממגוון הטיפולים המכוונים נגד הגידול הסרטני, המבוססות על הפעלה של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף להילחם בגידול, ובייחוד המטופלים בתרופות מקבוצת Check Point Inhibitors, כלומר תרופות הפועלות במנגנון של מודולציה של התגובה החיסונית, לרבות התרופות מקבוצת 'מעכבי PD-1/ PD-L1' קיטרודה אופדיבו וטסנטריק (והתרופה ספרטליזומאב הניתנת במסגרת מחקרית) וכן התרופה ירבוי מקבוצת 'מעכבי CTLA4' – תרופות המשמשות כיום למגוון רחב של גידולים סרטניים בהתאם להמצאות סמנים ספציפיים בבדיקה הגנומית של רקמת הגידול, לרבות לחולים בסרטן הריאות, סרטן השד, סרטן שלפוחית השתן, סרטן העור מסוג מלנומה, סרטן ראש-צוואר וסוגים של סרטן הלימפומה ואף גידולים נוספים.

לחולי סרטן המטופלים בתרופות אלה עלה חשש תיאורטי בספרות הרפואית כי החיסון לקורונה עלול לגרום לעירור יתר של מערכת החיסון ולעלייה בסיכון לתופעות לוואי וסיבוכים כתוצאה מהחיסון. למרות שחולים אלה מקבלים מזה שנים את החיסון לשפעת ללא עדות לנזקים ותופעות לוואי מיוחדות, הוחלט בצעד של משנה זהירות להנחות מתן חיסון לקורונה לחולים אלה "אך ורק לאחר דיון עם הרופא המטפל", לשון ההנחיות.

ההנחיות החדשות מורות כי בכלל חולי סרטן יש לפרט למטופלים על משמעות החיסון והסיבוכים האפשריים, לרבות סיכונים תיאורטיים, ולסייע בידם לקבל החלטה מודעת לגבי קבלת החיסון.

התפרצות מגפת הקורונה בחורף שעבר הובילה לחששות רבים בקרב אונקולוגים לגבי השפעות המחלה על חולי סרטן. עם זאת, לאורך החודשים האחרונים לא נמצאו עדויות לכך שהתפרצות המגפה דורשת שינויים כלשהם במשטר הטיפול המומלץ לחולי סרטן מסוג כלשהו, ובהנחיות שהופצו על ידי האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה עוד במארס 2020 נקבע כי "אין שום המלצה מבוססת ספרות לגבי שינויים כלשהם בטיפול האונקולוגי המתוכנן לחולים וכי "יש לתת עדיפות למתן הטיפול הסדיר על פני החשש מהידבקות בנגיף".

להנחיות המלאות