אבלציה

אבלציה (Ablation) הוא כל טיפול שמכוון להרס או הסרה של רקמה חולה בגוף. בסרטן השד קיימים מחקרים שמצביעים על יעילות אפשרית של טיפול באבלציה באמצעות גלי רדיו (RFA, קיצור של Radiofrequency ablation) לטיפול בגידולים קטנים ממוקדים בשד, כשיטה פחות חודרנית בהשוואה לניתוחי שד, אולם מחקרים אלה טרם הובילו להכרה רשמית באבלציה כשיטת טיפול במחלה.

אדנוקרצינומה

סרטן מסוג אדנוקרצינומה הוא כל גידול סרטני שתחילתו בתאים שמרכיבים את הרקמה המצפה את אזורי הגוף השונים מבחוץ – תאים גלנדמולריים (glandular tissue) ובעברית 'תאים בלוטיים'. רוב הגידולים הסרטניים בשד הם מסוג אדנוקרצינומה, אם כי קיימים גם גידולים סרטניים בשד מסוג 'סרקומה' שמקורם בתאי שריר, שומן או חיבור.

אולטרה סאונד של השד

בדיקת אולטרה סאונד של השד (Breast Unltrasound) היא בדיקה אבחנתית המבוצעת באמצעות מכשיר אולטרה סאונד שעושה שימוש בגלי קול לקריאת רקמות הגוף. בדיקה זו אינה מוגדרת כבדיקת סקר לסרטן השד אלא כבדיקה המתבצעת לאחר ממצאים חריגים בממוגרפיה, לצורך בירור נוסף, וכן לנשים עם מבנה שד צפוף – כהשלמה לבדיקת ממוגרפיה ולנשים מתחת לגיל 30 נשים מניקות עם גוש חריג בשד. בבחינת גידולים סרטניים בשד, אולטרה סאונד של השד מאפשר להבחין בין גידולים מוצקים לבין ציסטות המהוות למעשה גידולים המכילים נוזל.

אונית השד

אונית (Acinus) או ברבים 'אוניות' הן למעשה הבלוטות בשד שבהן נוצר החלב, הקרויות גם Lobules. הרקמה המייצרת חלב בשד מכילה כ-20 אוניות.

אונקוגן

הביטוי 'אונקוגן' (Oncogene) הוא ביטוי רפואי שמתאר גנים המצויים בכל תאי הגוף השולטים בביטויי הגנים בחומר התורשתי והפעלתם בדפוס של ביטוי יתר עשויה להוביל להפיכת תאים בגוף לסרטניים. אלו הם חלק מהגנים המיוחסים כגורמים לגידולים סרטניים, לצד 'גנים מדכאי סרטן'. בסרטן השד נמצאו מספר אונקוגנים, לרבות קולטן HER-2 וכן c-myc, erbB-2, hst ו-int-2.h.

אטיפיקל היפרפלסיה

תהליך סרטני הנוצר בתאי האפיתל בצינוריות החלב או בבלוטות החלב שמאופיין בריבוי תאים או שינוי בגודלם או בצורתם או באופן התרבותם קרוי בעגה הרפואית 'אטיפיקל היפרפלסיה'. כשהתהליך מתרחש בתאי בלוטות החלב (אוניות השד) קרוי התהליך 'אטיפיקל לובולר היפרפלסיה' (Atypical Lublar Hyperplasia) ואילו כשהוא מתרחש בתאי צינוריות החלב הוא קרוי 'אטיפיקל דקטל היפרפלסיה' (Atypical Ductal Hyperplasia).

אימונותרפיה

מערכת החיסון הטבעית של הגוף, המורכבת מתאי דם לבנים ואורגניזמים ורקמות של מערכת הלימפה, מתפקדת כדי להילחם בזיהומים החודרים לגוף ולסלקם. בשנים האחרונות מפותחות תרופות נגד סרטן במנגנון של אימונותרפיה (Immunotherapy) – תרופות שמכוונות להפעלה סלקטיבית של מערכת החיסון הטבעית של הגוף כדי שתילחם בגידול הסרטני שמתפשט בגוף. בסרטן השד נעשים בשלב זה מחקרים על חיסונים למניעת הישנות המחלה ותרופות לטיפול בשלבים מתקדמים של המחלה אשר פועלים כתרופות אימונומודולטריות במנגנון של אימונותרפיה.

אינטראדוקטל

המונח 'אינטראדוקטל' (Intraductal) מתייחס לתהליכים שמתרחשים בתוך צינוריות השד, שעשויים להיות גידולים סרטניים או שפירים.

אין סיטו

המונח 'אין סיטו' (in situ) מתאר מצב של גידול סרטני מקומי ומוגבל (לא פולשני) שטרם התפשט וטרם שלח גרורות לאיזורי גוף אחרים. במצב של סרטן השד מסוג 'קרצינומה אין סיטו' סיכויי ההחלמה מסרטן השד לאחר טיפול ניתוחי גבוהים ביותר, מעל ל-90%.

אלופציה

המונח 'אלופציה' (Alopecia) מתאר נשירת שיער - תופעת לוואי של טיפולים שונים לסרטן, לרבות טיפולי כימותרפיה והקרנות.

אלקטרוקאוטר

ראו 'דיאתרמיה'.

אמנוריאה

המונח 'אמנוריאה' (Amenorreha), ובעברית 'אל וסת', מתאר את ההיעדרות או ההפסקה של המחזור החודשי, תהליך שמתרחש באופן טבעי בקרב נשים בגיל המעבר (מנופאוזה), סביב גיל 50, ולעתים בגילים מוקדמים יותר. בסרטן השד קיימת תופעת לוואי של 'אמנוריאה' כתוצאה מהטיפולים הכימותרפיים, אך לעתים מדובר בתופעה הפיכה.

אנאופלואידי

המונח 'אנאופלואידי' (Aneuploid) מתאר מצב של מספר לא נורמאלי של כרומוזומים בתוך תאים של גידולים סרטניים. בסרטן השד נמצא במחקרים כי גידולים אנאופלואידים היו קשים יותר עם סיכויים גבוהים יותר לחזרה של הגידול והישרדות נמוכה יותר בהשוואה לגידולים דיפלואידים (עם שני עותקים של כל כרומוזום, כפי שמצויים בתאים בריאים).

אנגיוגנזיס

אנגיוגנזיס (Angiogenesis) הוא תהליך הצמחת כלי דם חדשים בגוף. בכל הקשור בסרטן השד, השימוש במונח מתאר טיפולים תרופתיים 'מעכבי אנגיוגנזה' (Angiogenesis Inhibitors) שמונעים צמיחת כלי דם חדשים המזינים את הגידול, באמצעות התרופה אווסטין הניתנת כטיפול גם בישראל מחוץ לסל הבריאות הממלכתי.

אנטי אסטרוגנים

'אנטי אסטרוגנים' (Anti Estrogen) הן תרופות בשימוש נרחב לחולות סרטן השד, המכונות גם 'טיפול הורמונלי לסרטן השד', ופועלות לדיכוי התהליך בו נקשר האסטרוגן לקולטן על גבי התא הסרטני, למניעת התפשטות הגידול, וניתנות לרוב כקו טיפול ראשון למחלה. התרופה הנפוצה בקבוצה זו היא טמוקסיפן, המוכרת גם בשמות טמוקסי, וולודקס ונולוודקס. אנטי אסטרוגנים מהדור החדש הן תרופות שחוסמות את הקולטנים לאסטרוגן על גבי התא הסרטני ואף הורסות את הקולטן, בהן התרופה פסלודקס.

אנטיגן CA 15-3

CA 15-3 הוא סמן של אנטיגן בדם המשמש אינדיקציה לתגובה לטיפול בסרטן השד או לחזרה של הגידול הסרטני (הישנות המחלה), אולם מאחר והוא מושפע גם על ידי גורמים נוספים בגוף וכן אינו מיוצר על ידי כלל הגידולים הסרטניים בשד, יש צורך בכלי הערכה נוספים לקביעת אבחנה של הישנות.

אנטראציקלינים

משפחת תרופות האנטראציקלינים (Anthracyclines) הן תרופות מסוג כימותרפיה הפועלות למניעת התחלקות של תאי הגידול על ידי הפרעה ליצירת המטען הגנטי (DNA ו-RNA) של התאים. בסרטן השד המדובר בתרופה גמזר.

אנלוגים להורמון LHRH

'אנלוגים להורמון LHRH' (ובלעז LHRH Analogs) הן תרופות הניתנות בזריקות לעיכוב פעולת ייצור ההורמונים בשחלות על ידי השפעה על בלוטת יותרת המוח, עד למצב רפואי המכונה 'בלות שחלתית'. בסרטן השד המדובר בתרופות זולדקס ואליגרד הניתנות במספר פרוטוקולים - הן כטיפול זמני והן כקבוע. הטיפול עלול לגרום לתופעת לוואי של 'אמנוריאה', אך ברוב המקרים מדובר בתופעה הפיכה.

אספיראט

המונח 'אספיראט' (Aspirate) מתאר דגימה של מספר תאים ונוזל שהוצאה מאחד האיברים בגוף. בסרטן השד אספיראט מתאר דגימה שהוצאה מהגידול באמצעות מחט בביופסיה לצורך בדיקה פתולוגית במעבדה.

אסימפטומטי

המונח 'אסימפטומטי' (Asymptomatic) מתאר מצב של מחלה ללא תסמינים מזהים ואותות אזהרה. בסרטן השד, גידול אסימפטומטי הוא גוש בשד שמזוהה בבדיקת סקר לגילוי מוקדם של המחלה (בדיקת ממוגרפיה) ועדיין לא ניתן לחוש בו בבדיקה עצמית.

אקוטי

המונח 'אקוטי' מתואר מצב חריף ופתאומי של המחלה, או לחילופין מצב זמני קצר של המחלה. זאת בהבדל ממצב מתמשך – כרוני.

אקסילרי דיסקשן

המונח 'אקסילרי דיסקשן' (Axillary Dissection) מתאר ניתוח להסרת בלוטות הלימפה מבית השחי במסגרת הניתוח לסרטן השד, כדי להעריך במעבדה האם הגידול התפשט לבלוטות אלו, ולקבוע את השלב של סרטן השד. לנשים שמאובחנות עם סרטן שד מוקדם שזוהה באמצעות תסמינים קיימים סיכויים של 30% עד 40% להימצאות תאי הגידול בבלוטות הלימפה הללו, בעוד שלנשים עם סרטן שד מוקדם אסימפטומטי שזוהה בממוגרפיה יש סיכוי של 20% עד 25% להימצאות תאי הגידול בבלוטות אלה.

אריאולה

האריאולה (Areola), ובעברית 'עטרה', היא המעגל המאופיין בעור כהה יותר המקיף את הפטמה על גבי השד. שינויים באריאולה עשויים להוות את אחד התסמינים של סרטן השד. שינויים סרטניים באריאולה הם המאפיינים המרכזיים של מחלת פאג'ט המהווה סוג נדיר של סרטן השד.

בדיקה ידנית

בדיקה ידנית של השד (BSE, קיצור של Breast Self Exam) היא בדיקת מישוש לאיתור גושים חריגים בשד, המומלצת על ידי האגודה למלחמה בסרטן החל מגיל 20, כדי להבחין בשינויים החלים ברקמת השד ובהתפתחות גושים בשד, והיא מהווה בדיקה משמעותית כמניעה של סרטן השד, אם כי התועלת הקלינית שלה עדיין מוטלת בספק.

בדיקת סקר

מדינות שונות נוטות להפעיל תכניות לאיתור מוקדם של גידולים סרטניים באמצעות בדיקות בהיקף נרחב המיועדות לאוכלוסיות בסיכון להתפתחות סרטן – בדיקות הקרויות 'בדיקות סקר' (Screening Tests). בסרטן השד מומלצת כבדיקת סקר ממוגרפיה, הכלולה בישראל בסל הבריאות הממלכתי אחת לשנתיים לנשים בגילי 74-50 בסיכון רגיל לסרטן השד, וכן אחת לשנה לנשים בגילי 49-40 בקרב נשים בסיכון משפחתי או גנטי לסרטן השד.

ביופסיה

ביופסיה (Biopsy) היא הוצאת מקטע של רקמה לצורך בדיקת מעבדה פתולוגית. ביופסיה מהווה שלב הכרחי בקביעת סוג הגידול של סרטן השד. כיום נהוג לבצע ביופסיה בהנחיה של בדיקת הדמיה. ישנם סוגים שונים של ביופסיות שד, לרבות ביופסית מחט עדינה (FNA), טרו קאט וממוטום.

ביופסית מחט עדינה

הבדיקה השכיחה לביופסיה של השד מבוצעת כיום במרפאות הקהילה בשיטת ביופסית מחט עדינה (FNA, קיצור של Fine Needle Aspiration) על ידי כירורג שד המחדיר מחט דקה לחזה ושואב מקטע מרקמת הגידול (אספיראט) לבדיקת מעבדה תחת מיקרוסקופ, לצורך אפיון התאים המצויים בו. ביופסית מחט עדינה מבוצעת בהכוונה של אולטרה סאונד או תחת מישוש.

ביופסית חתך קפוא

במקרים בהם ביופסית מחט עדינה אינה מאפשרת אבחנה ברורה לגבי הממצא שהתפתח בשד, ניתן לבצע ביופסיה ניתוחית (Surgical Biopsy), הקרויה גם 'ביופסית חתך קפוא' (Frozen Section Biopsy) במהלכה נכרתת דגימה מהגידול במהלך הניתוח, בהרדמה כללית או מקומית ונשלחת לבדיקה פתולוגית מידית. ביופסיה ניתוחית היא בדיקה ברמת ודאות גבוהה יותר מביופסיות אחרות (ביופסית מחט עדינה, טרו קאט או ממוטום) ומאפשרת את קביעת סוג הניתוח שמתבצע בהמשך הפרוצדורה על סמך התוצאות שמתקבלות מיידית, במסגרת הליך חד שלבי. שיטת הביופסיה הניתוחית אינה שכיחה בישראל ונהוג באופן מסורתי לבצע ביופסיה וניתוח כריתה בנפרד ולאפשר למטופלת לבחור את סוג ניתוח הכריתה המועדף לאחר הביופסיה.

ביופסית פאנץ'

ביופסית פאנץ' (Punch Biopsy) אחת מסוגי הביופסיות הנהוגות במסגרת תהליך האבחון של סרטן השד, שבמהלכה מוסר עיגול קטן של העור על ידי מכשיר הקרוי Punch או Trephine, כדי לבחון את המצאותם של תאים סרטניים.

בילטרלי

'בילטרלי' (Bilateral) הוא מונח המתייחס לשני צדי הגוף, ובסרטן השד: לשני השדיים. מיעוט מהגידולים הממאירים בשד, כ-4% עד 20% מהגידולים הראשוניים בשד, מאובחנים בשני השדיים, כשגורמי הסיכון שזוהו עם התופעה בעבודות שונות כוללים סרטן שד תורשתי/ משפחתי, אבחון בגיל צעיר וחשיפה לקרינה. במסגרת הטיפול בסרטן השד מקובל להציע לעתים ניתוח מסטקטומי בילטרלי לכריתה מניעתית מלאה של שני השדיים.

בלוטות החלב

ראו 'אונית השד'.

גורם הגדילה של כלי הדם (VEGF)

אחד החלבונים המצויים בזרם הדם הוא גורם גדילה של כלי דם, ובלעז VEGF, קיצור של Vascular Endothelial Growth Factor, המעודד צמיחה ושגשוג של כלי דם חדשים. מאחר ורכיב זה מופרש ביתר בגידולים סרטניים שונים, לרבות סרטן השד, הוא מסייע לצמיחת כלי דם שמזינים את הגידול ומהווה יעד לתרופות ביולוגיות מסוימות מסוג נוגדנים חד שבטיים, הנקשרות לגורם הגדילה וחוסמות את פעילותו וכך גורמות לנסיגת כלי דם מהגידול ומניעת היווצרות כלי דם חדשים המזינים אותו ותורמות לגוויעתו של הגידול. בסרטן השד המדובר בתרופה אווסטין הניתנת כטיפול בישראל מחוץ לסל הבריאות הממלכתי.

גוש

גוש (Lump) הוא כל מסה א-נורמלית המתפתחת באיברי גוף שונים, ובסרטן השד מהווה את אחד מסימני האזהרה המרכזיים לפני פנייה לאבחון סרטן השד, פרט לבדיקות הממוגרפיה לאבחון מוקדם של המחלה. גושים בשד עשויים להיות מסווגים כציסטה או פיברוזיס ואז רוב הסיכויים כי יהיו שפירים ועלולים להיות גידולים סרטניים. כ-80% עד 85% מהגושים בשד מהווים גידולים שפירים.

גידול ממאיר

גידול ממאיר (Malignant Tumor) הוא מקבץ של תאים שגדלים ומתרבים ללא שליטה ומייצרים גידול סרטני, התוקף רקמות שכנות ומתפשט לאזורי גוף שונים ומייצר מושבות – גרורות סרטניות.

גידול משני

גידול משני (Secondary Tumor) הוא מונח המתאר התפשטות של הסרטן מעבר לגידול המקורי והתפתחות גרורות סרטניות. גידול משני מאופיין באותו סוג תאי סרטן כמו הגידול המקורי. סרטן השד נוטה בעיקר להתפשט לעבר העצמות, הכבד, הכליות או הריאות.

גידול שפיר

גידול שפיר (Benign Tumor) הוא גידול המהווה אוסף א-נורמלי של תאים, אשר אינו מתפשט כמו גידול סרטני ואינו עובר לחלקי גוף אחרים. גידול שפיר עלול לגרום לסיבוך רפואי אף הוא, כתוצאה מלחץ על רקמות ואיברים שמסביב. בין המינוחים הרפואיים המתארים גידולים שפירים בשד מסוגים שונים נכללים ציסטה ופיברוזיס וכן אדנומה (Adenoma), אגנוסיס (Agenosis), פיברואדנומה (Fibroadenoma), ניפל אדנומה (Nipple Adenoma), המרטומה (Hamartoma) וליפומה (Lipoma).

גידול מסוג DCIS

גידול סרטני מקומי בצינורית (DCIS, קיצור של Ductal Carcinoma In Situ) הוא גידול סרטני מקומי וממוקד בצינוריות החלב בלבד (שמקורו באפיתל המצפה את צינוריות החלב), המהווה שלב ממוקד של סרטן השד ובמקרים מסוימים כלל לא מתפתח לכדי גידול חודרני. גידול זה מהווה אבחנה נפוצה בבדיקות ממוגרפיה לגידול בשד שאינו ניתן לזיהוי בבדיקת שד עצמית ולעתים מיוחסים לו מצבים של טיפול רפואי מיותר בסרטן השד (overtreatment). עם זאת, כיום אין שיטה המאפשרת לדעת מראש אילו גידולים ממוקדים יהפכו בהמשך לסרטניים ולכן ממצאים גידוליים כמו DCIS מחייבים מתן טיפול רפואי, לרוב לאחר בירור מידת הנמק של תאי הגידול – הקרויה נקרוזיס. גידול מסוג DCIS נחלק למספר סוגים בהתאם לדרגת התמיינות של התאים.

גידול מסוג קומדו

גידול מסוג 'קומדו' (Comedo Carcinoma of the breast) הוא למעשה גידול מסוג DCIS שבו ניתן לראות בתאי הדגימה נקרוזיס מרכזי. למרות שגידול מסוג DCIS נחשב לקל יחסית וממוקד, גידול קומדו נחשב למעט אגרסיבי יותר מיתר הגידולים מסוג זה ולרוב יוצע עבורו טיפול רפואי יותר אגרסיבי.

גידול מסוג IDC

גידול מסוג IDC (קיצור של Infiltrating Duct Carcinoma) הוא גידול פולשני בשד מסוג קרצינומה שמקורו בתאי האפיתל המצפים את צינוריות החלב (בדומה לגידול ממוקד מסוג DCIS) והוא הגידול השכיח ביותר ומהווה כ-50% עד 60% מכלל הגידולים הסרטניים בשד. גידול זה מסווג בהתאם למבנה התאים ובהתאם לדרגת ההתמיינות של התאים, שנקבעת בין השאר על פי מידת השונות של תאי הגידול מתאים תקינים וכמות התאים שמצויים בחלוקה.

גידול מסוג LCIS

גידול מסוג LCIS (קיצור של Lobular Carcinoma In Situ) הוא גידול סרטני מקומי וממוקד בבלוטות החלב בלבד (שמקורו באפיתל המצפה את צינוריות החלב), אשר כיום אינו נחשב לגידול הדורש התאמת טיפול, אלא מעקב בלבד.

גידול מסוג ILC

גידול מסוג ILC (קיצור של Infiltrating Lobular Carcinoma) הוא גידול פולשני בשד מסוג קרצינומה שמקורו בתאי האפיתל המצפים את בלוטות החלב של השד. בהבדל מגידול חודרני שמקורו בצינוריות השד (מסוג IDC), לגידול מסוג ILC צורת צמיחה מפוזרת והוא לרוב מלווה במוטציה גנטית בגן המסומן אותיות E-Cadherin. גידול זה דורש תכנון ניתוח קפדני יותר, מאחר והוא אלים יותר מאשר גידול IDC ומעלה את הסיכון לשליחת גרורות וגם את הסיכון להתפתחות גידול גם בשד השני.

גידול מחלחל

גידול סרטני מחלחל (Infiltrating Cancer) הוא גידול פולשני שפרץ את מעטפת תאי האפיתל באזור המקורי שלו ופלש לרקמות סמוכות. בסרטן השד, גידול שמקורו בצינוריות החלב או בלוטות החלב שהתפשט לרקמות שכנות, יסווג כמחלחל או פולשני – מסוג IDC או ILC. 

גלקטוצל

גלקטוצל (Galactocele) היא ציסטה שפירה בשד מלאה בחלב שנוצרת כתוצאה מחסימה של צינוריות החלב בשד. לרוב היא מאובחנת בשלבי ההנקה לאחר לידה.

גלקטוגרפיה/ דקטוגרפיה

בדיקת גלקטוגרפיה או דקטוגרפיה (ובלעז: Galactography, Galactogram או Ductography) היא בדיקת ממוגרפיה של השד המבוצעת בטכנולוגיית סי.טי במקרים של הפרשה חריגה מהפיטמה, לרוב בצבע חלבי, צהוב או ירוק. ברוב המקרים (כ-90%) הפרשה זו אינה נגרמת מגידול סרטני, אלא מגידול שפיר מסוג פפילומה של השד. במקרים של הפרשת דם מהפיטמה נהוג להחדיר במהלך הבדיקה קטטר זעיר לתעלת החלב כדי לעודד הפרשה ומוזרק חומר בצבע, לאחר מכן מתבצעת סריקת ממוגרפיה. במקרה של תוצאה חריגה, מופנית המטופלת לבדיקת ביופסיה.

גן מדכא סרטן

הביטוי 'גנים מדכאי סרטן' (Tumor Suppressor Genes) ובעגה הרפואית 'טומור סופרסורים' הוא ביטוי רפואי שמתאר גנים המצויים בתאי הגוף והפעלתם מעכבת את התרבות התא, כאשר דווקא חוסר בגנים אלה או פגיעה בהם (בהבדל מביטוי יתר ב'אונקוגנים') עלול להוביל להתפתחות גידול סרטני. הגנים BRCA1 ו-BRCA2 המזוהים עם סרטן השד הם שניהם מסוג 'גנים מדכאי סרטן'.

דיאפנוגרפיה

בדיקת 'דיאפנוגרפיה' (Diaphanography) הקרויה גם 'טרנסאילומינציה' (Transillumination) ו'תרמוגרפיה' (Thermography) היא בדיקה לא פולשנית לאיתור גושים בשד שבהבדל מממוגרפיה משתמשת בטכנולוגית תאורה, כשהשד מואר בתאורה מיוחדת בעוצמה נמוכה והבוחן מאתר אזורים רגישים בשד באמצעות מסך הרגיש לתאורה אינפרא-אדומה. מאחר והבדיקה פחות רגישה מממוגרפיה, היא פחות בשימוש בימינו כבדיקה לאבחון סרטן השד, אם כי צוברת תאוצה בשנים האחרונות, בעיקר מאחר ובהבדל מממוגרפיה – היא אינה כרוכה בקרינה. ביוני 2011 פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אזהרה מפני ביצוע הבדיקה כחלופה לממוגרפיה.

דיאתרמיה

אחד הטיפולים האפשריים לגידולים סרטניים במצבים מסוימים הוא טיפול צריבה בחום, הקרוי גם 'דיאתרמיה' (Diathermy) או אלקטרוקאוטר (Electrocautery). זהו אחד הטיפולים מסוג אבלציה, הניתן באמצעות מכשיר הצורב את הגידול הסרטני. בסרטן השד נעשה לעתים שימוש בדיאתרמיה במהלך ניתוחים לכריתת אזורים בשד – בצריבה של אזור הגידול הסרטני.

דקט

דקט או דקטיל (Duct או Ductile) היא צינורית שמובילה חלב מאוניות החלב אל הפיטמה. תאי האפיתל המצפים צינוריות אלו עלולים להוות מקור להתפתחות גידול סרטני.

דקטוגרפיה

ראו 'גלקטוגרפיה'.

דקטל קרצינומה

כשמקורו של הגידול הסרטני בתאי האפיתל שבצינוריות החלב (דקט) – הוא מכונה 'דקטל קרצינומה' (Ductal carcinoma) ועשוי להיות מקומי – DCIS או ממוקד – IDC. דקטל קרצינומה הוא הסוג השכיח ביותר המהווה כ-80% מהמקרים של סרטן השד בקרב נשים והוא גם הנפוץ ביותר במקרים של סרטן השד של גברים.

הדמיית MRI

בדיקת הדמיה באמצעות MRI (קיצור של Magnetic Resonance Imaging) מאפשרת סריקה גופנית ממוקדת של הרקמות הרכות באזור מסוים בעזרת קרני רדיו ותוך שימוש בשדות אלקטרומגנטיים. הבדיקה נחשבת לבדיקה בטוחה בהשוואה לבדיקות רנטגן וסי.טי, מאחר ואינה מערבת קרינה רדיואקטיבית. בסרטן השד נהוג לבצע בדיקת הדמיה מסוג MRI של השד לנשים בסיכון והיא כלולה בסל הבריאות הממלכתי בישראל לנשים בקבוצות סיכון משפחתי או תורשתי בגילי 70-30 (כולל) אחת לשנה ולנשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד מתחת לגיל 30 (אם/אחות) כבר החל מגיל 25.

הדמיית PET

בדיקת הדמיה באמצעות PET (קיצור של Positron Emission Tomography) מאפשרת סריקה ממוקדת של אזור מסוים על ידי איתור חומר רדיואקטיבי שמוזרק לגוף בכמות קטנה ונספג בתוך הגידול הסרטני. איתור החומר נעשה באמצעות מכשיר סי.טי ולכן הבדיקה קרויה גם PET/CT. בסרטן השד נעשה לעתים שימוש בבדיקה לצורך אבחון גידולים קטנים במיוחד או במקרים של אינדיקציה לקיומם של גידולים רבים בשד וכן לצורך מיקום מדויק של גידול סרטני שהתפשט לבלוטות הלימפה ולצורך בדיקת התגובה לטיפול כימותרפי הניתן למחלה. הבדיקה כלולה בישראל בסל הבריאות לסרטן השד לצורך דירוג ודירוג מחדש של שלב הגידול עם התפתחות גרורות או חזרה (הישנות) של המחלה וכן כבדיקה בחולות עם סרטן שד מתקדם כשקיים חשד לפיזור גרורתי באמצעי הדמיה אחרים וכבדיקה לניטור התגובה לטיפול שניתן בסרטן מקומי מתקדם ובסרטן גרורתי.

החלמה

החלמה היא מצב רפואי המוגדר כהיעלמותה של מחלה ובסרטן כהיעלמותו של הגידול הסרטני בצורה מוחלטת, על פי בדיקות רפואיות שונות, לרוב כתוצאה מתגובה מלאה לטיפול. ברוב המקרים גם החלמה מלאה במחלות סרטן טומנת את הסיכון לחזרה של הגידול הסרטני ולרוב נותרים שרידים מהגידול בגוף שלא ניתן לאתרם בבדיקות. בחקר הסרטן מקובל להגדיר החלמה כהישרדות חמש שנים לאחר האבחנה ובסרטן השד שיעורי החלמה על פי הגדרה זו גבוהים יחסית ועומדים בישראל בסרטן שד חודרני על 87.2% בקרב יהודיות ו-78.4% בקרב ערביות (לפי נתוני השנים 2006-2001) כעבור חמש שנים.

הדמיית MBI

בשנים האחרונות החל השימוש בשיטה אבחונית חדשה לסרטן השד בטכנולוגית הדמיה מולקולארית של השד (MBI, קיצור של Molecular Breast Imaging), המוגדרת עדיין כניסויית. במהלך הבדיקה מוזרק לווריד חומר רדיואקטיבי מסוג Tc-MiBi שנקלט בגידולים סרטניים. לאחר ההזרקה מבוצעת הדמיה של השדיים, בשתי תנוחות לכל שד. הבדיקה מיועדת בעיקר לזיהוי גידולים אצל נשים עם מבנה שד צפוף או נשים בסיכון מוגבר לסרטן השד, או כשהממצאים בבדיקת הממוגרפיה אינם ברורים.

היפרפלזיה

היפרפלזיה של השד (Hyperplasia) מתאר חלוקה של תאים של גידול שפיר בשד שמאובחנים בבדיקה פתולוגית. כשהתאים מתפתחים ומתחלקים בקצב מהיר – התופעה קרויה 'היפרפלזיה אטיפית' (Atypical Hyperplasia). ממצא זה מופיע בכעשירית מהבדיקות שבוצעו לביופסיות של גידולים שפירים בשד והוא מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד.  

הישרדות BCSS

המונח BCSS (קיצור של Breast cancer Specific Survival) הוא מונח מקצועי המתאר הישרדות ספציפית מסרטן השד בתקופת זמן מוגדרת, לרוב כעבור חמש שנים מהאבחנה, ולעתים – אם מצוין כך – כעבור עשר שנים מהאבחנה, לאחר ניקוי מהממצאים של גורמי תמותה אחרים מעבר לסרטן השד (כלומר אנשים שמתו מסיבות אחרות כמו מחלות לב) וזאת בהבדל מהישרדות כוללת (Overall Survival).

הליך חד-שלבי

המונח 'הליך חד שלבי' (One Step Procedure) מתאר בסרטן השד מצב שבו מבוצעת ביופסיה, למשל ביופסית חתך קפוא, ובהמשך בהתאם לתוצאותיה בזמן אמת מתבצע ניתוח כריתה מלאה או חלקית של השד. במקרים אלו יש לבקש מראש את הסכמת המטופלת להמשך ניתוח בהתאם לתוצאות הביופסיה. הליך זה אינו מקובל כיום באופן שגרתי בישראל ומבוצע במקרים בודדים.

הליך דו שלבי

המונח 'הליך דו שלבי' (Two Step Procedure) מתאר בסרטן השד מצב שבו מבוצעת תחילה ביופסיה להוצאת דגימה של הגידול הסרטני ולאחר האבחון הפתולוגי נקבע בהמשך ניתוח להסרת הגידול, כתהליך המורכב משני שלבים. זוהי השיטה המקובלת בישראל.

הסתיידות

המונח 'הסתיידות' (Calcification) מתאר בסרטן השד ממצא שנצפה לעתים בבדיקות ממוגרפיה של נקודות לבנות זעירות שמבטאות שיירי סידן ברקמת שד, שעשויות ברוב המקרים להוות סמן לגידול שפיר בשד ובמקרים חריגים מהוות סמן אפשרי לסרטן ממוקד או סרטן פולשני בשלב מוקדם.

הפוגה

'הפוגה' או 'רמיסיה' (Remission) הוא מונח המתאר היעלמות חלקית של הגידול הסרטני ותסמיניו והשגת שליטה על המחלה, אך עדיין לא מצב של היעלמות מלאה, שמוגדר כ'הפוגה מלאה' או החלמה. בטיפול בסרטן לעתים נעשה שימוש זהיר יותר במונח 'הפוגה' במטרה לתאר החלמה, מאחר ולא ניתן להיות בטוחים אף פעם בהיעלמות מוחלטת של גידול סרטני וייתכן כי תאי סרטן מצויים בגוף גם לאחר טיפול מוצלח ברמות קטנות מדי מכדי שיאותרו.

הקרנות

טיפולי רדיותרפיה באמצעות הקרנות (Radiation) מותאמים לחולות סרטן השד בהתאם למצבן ומבוצעים בשגרה לנשים שעוברות כריתה חלקית של השד (למפקטומיה), למניעת התפשטות ו/או חזרה של הגידול, בסדרות טיפולים המותאמות אישית למטופלת, בהכוונה מדויקת של הקרן הנפלטת מהמאיץ למוקד הגידול. כיום ישנן עדויות כי חלק מהנשים לאחר ניתוח אינן זקוקות להקרנה, בייחוד נשים מבוגרות עם סרטן השד שאובחן בשלב מוקדם עם גידולים שעדיין רגישים להורמונים.

הקרנה תוך ניתוחית

טיפולי הקרנה תוך ניתוחית של גידולים סרטניים (Intraoperative Radiation Therapy), מבוצעים במהלך הניתוח במכשיר הקרנה מסוג Intra-beam, לאחר הסרת הגידול, תוך הקרנה ממוקדת של הגידול למשך כ-50-40 דקות. לעתים טיפולים אלו יכולים למנוע את הצורך בהקרנות לאחר הניתוח המלוות לעתים בתופעות לוואי קשות. בסרטן השד מבוצעת כיום לעתים הקרנה תוך ניתוחית במסגרת ניסויית, אך זו טרם הפכה לטיפול שגרתי במחלה.

זמן הכפלה

המונח 'זמן הכפלה' (Doubling Time) מתאר בסרטן השד את ההערכה המבוצעת בבדיקת הממוגרפיה לגבי הזמן שנדרש לתא סרטני להכפיל את גודלו, כשהטווח נע כיום בין 20 ימים למעל ל-900 ימים ומבטא את קצב התקדמות הגידול. זמן ההכפלה הממוצע לגידול חודרני של השד הוא לרוב כ-280 ימים.

חלבון Ki-67

חלבון/ נוגדן מסוג Ki-67 שניתן לאבחון בבדיקה פתולוגית של דגימה, לרוב לאחר שהוצאה בביופסיה, משמש סמן לקביעת קצב התפשטות הגידול הסרטני. ככל שהחלבון נקשר ליותר תאים בדגימה, כך הגידול צפוי להתפתח ולהתחלק ולהתפשט בגוף במהירות גבוהה יותר.

חלבון m-TOR

חלבון מסוג m-TOR הוא חלבון המשמש תפקיד בתהליך העברת אותות לצורך חלוקה של תאי הגוף ויצירת כלי דם חדשים במסגרת מסלול הקרוי PI3K-AKT-m-TOR ומהווה מטרה לטיפולים תרופתיים ביולוגיים שמבקשים לחסום את התפשטות הגידול הסרטני. בסרטן השד המדובר בתרופה אנפיניטור.

טובולר קרצינומה

טובולר קרצינומה (Tubular Carcinoma) הוא סוג של סרטן שד פולשני מסוג IDC המאופיין במבנים בצורת צינורות המכונים 'טובולות'. הוא נחשב לנדיר – פחות מ-5% מהגידולים הסרטניים בשד ובעל סיכויי החלמה טובים יחסית.

טומוסינתזיס

שיטת 'טומוסינתזיס' (Digital Breast Tomosynthesis או בקיצור DBT) היא שיטה מיוחדת של ממוגרפיה שפותחה לאיתור גידולים בשד בקרב נשים עם רקמת שד צפופה. בשיטה זו מועבר מכשיר הדדקטור על גבי השד בצורת מניפה כדי לאפשר קבלת תמונות רבות של אזורי שד שונים מזוויות שונות בכמות קרינה נמוכה יחסית, בהבדל מבדיקת ממוגרפיה רגילה שמורכבת מתמונות של השד כולו.

טיפול אדג'ובנטי

טיפול אדג'ובנטי (Adjuvant Therapy) ברפואה הוא טיפול משלים הניתן לאחר טיפול עיקרי כלשהו, שמטרתו להעלות את הסיכויים לריפוי. 

טיפול אופנוטי משולב

טיפול אופנוטי משולב (Combined Modality therapy) הוא טיפול המשולב משני טיפולים או יותר שמיועדים להשיג יעילות גבוהה יותר, למשל שילוב של הקרנות עם כימותרפיה.

טיפול אנדרוגני

טיפול אנדגרוגני (Androgen Treatment) הוא טיפול הניתן לעתים לחולות בסרטן שד באמצעות הורמונים אנדרוגנים (בהבדל מטיפולים באנטי אסטרוגנים), זאת מאחר שגידולים של סרטן השד חיוביים במקרים רבים לקולטן לאנדרוגן (AR+). הטיפול ניתן על ידי הורמו הטסטוסטרון המוזרק לשריר או בתרופה האלוטסטין ומיועד לרוב לחולות סרטן השד בגיל הפוריות עם גידול מפושט וגרורתי, שמגיבות לו טוב יותר מהטיפולים ההורמונאליים המקובלים.

טיפול הורמונאלי

טיפול הורמונאלי (Hormone therapy) הוא למעשה טיפול אנטי הורמונאלי לסרטן השד הניתן על ידי אנטי אסטרוגנים כדי לחסום את הגידול הסרטני המוזן לעתים על ידי הורמונים אלה. הטיפול יעיל בעיקר לגידולים חיוביים לקולטנים ER (חיובי לאסטרוגן) ו-PR (חיובי לפרוגסטרון).

טיפול הורמונאלי חלופי

טיפול הורמונאלי חלופי (Hormone replacement treatment) הוא טיפול שמוצע לעתים לנשים בגיל המעבר באמצעות הורמונים, להקלה בתסמינים האופייניים לגיל זה שנגרמים על רקע הפסקת ייצור ההורמונים על ידי גוף האישה. ביולי 2002 שפורסמו ממצאים מ'מחקר האחיות' – מחקר גדול בתמיכת המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, שהצביעו על עלייה של 26% בסיכון לסרטן השד בקרב נשים שקיבלו טיפול זה, כמו גם עלייה בסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי – ממצא שהוביל לירידה משמעותית בפופולאריות הטיפול ולספקנות לגביו, למרות שבשנים האחרונות ארגונים רפואיים חוזרים לטיפול זה, על רקע הסתייגויות שונות מהממצאים שנאספו באותו מחקר.

טיפול נאו אדג'ובנטי

טיפול נאו אדג'ובנטי (Neoadjuvant Therapy) ברפואה הוא טיפול שניתן לפני טיפול עיקרי כלשהו במטרה לשפר את התגובה לטיפול. בסרטן השד ניתן טיפול נאו אדג'ובנטי לפני ניתוח כריתה, במטרה להקטין את הגידול עד כמה שאפשר ובמקרים מסוימים הוא עשוי לאפשר ניתוח משמר עם כריתה חלקית של השד ולהימנע מכריתה מלאה של השד (מסטקטומי).

טיפול משלים

טיפול משלים המכונה לעתים בקיצור CAM (קיצור של Complementary and Alternative Therapy) ברפואה הוא טיפול לא סטנדרטי שניתן כתוספת לטיפול הרפואי המקובל. בסרטן השד, המדובר בטיפולים ברפואה משלימה בגישות שונות המוצעים לחולות, בייחוד להקלה בתופעות הלוואי של הטיפולים הרפואיים, לרבות באמצעות שיטות שונות של גוף-נפש ותנועה כמו יוגה וטאי צ'י, דיקור, הפחתת לחצים וטיפולי הבעה, לרבות בקבוצות תמיכה.

טיפול פליאטיבי

טיפול פליאטיבי (Palliative Care), ובעברית 'טיפול תומך', הוא כל טיפול שמטרתו לתמוך במטופל, להקל בתסמיני המחלה ולשפר את איכות חייו, והוא לא מוגדר מראש כטיפול שמטרתו לרפא את המטופל ממחלתו. בסרטן השד בשלב 4 מתקדם וגרורתי,– כל טיפול הוא למעשה טיפול פליאטיבי שמטרתו המוגדרת מראש להקל בתסמיני המחלה ולתמוך במטופלת.

טיפולים פרוגסטיניים

טיפולים פרוגסטיניים (Progesterone treatments) פועלים על המסלול המשפיע על הורמון הפרוגסטרון בגוף ומיועדים לגידולים חיוביים לקולטן לפרוגסטרון (PR+), ועל אף שמנגנון פעולתם המדויק אינו ברור, הם משנים את הסביבה ההורמונאלית סביב הגידול ותורמים למניעת התפשטותו. טיפולים אלה ניתנים לרוב כקו טיפול מתקדם לחולות סרטן שד מתקדם שאינן מגיבות לטיפולים הורמונאליים אחרים, בתרופות מגייס (Megace) ופרוורה (Provera).

טיפול קורטיבי:

טיפול קורטיבי' בעגה הרפואית (Curative Therapy) הוא טיפול שהוביל לתגובה מלאה והחלמה.

טקסנים

טקסנים (Texans) הוא כינוי בעגה הרפואית לקבוצה של תרופות כימותרפיות המיועדות לטיפול בגידולים סרטניים שונים, לרבות סרטן השד וכלולות בקבוצה זו התרופות טקסול/ פקליטקסל הנמצאות בשימוש נרחב וכן אברקסן וטקסוטר/ דוקטקסל.

טרו קאט

בדיקת טרוק אט (Tru Cut) היא ביופסית שד המבוצעת באמצעות מחט עבה, לרוב בהרדמה מקומית, במהלכה מוחדרת לשד מחט חלולה, בהנחיית אולטרה סאונד או תחת מישוש ונשאבת החוצה רקמה בצורת גליל צר הנשלחת לבדיקה פתולוגית. בבדיקות מסג זה נשאבות לרוב 6-3 דגימות לצורך אבחון מקיף.

טריפל נגטיב

סרטן מסוג 'טריפל נגטיב' (Triple Negative) המכונה בעגה הרפואית גם Basal Like, הוא סרטן שד לומינלי שלילי לכל שלושת הקולטנים ER ,PR  ו-HER-2, כפי שמאובחן בבדיקה פתולוגית של תאי הגידול שהוצאו בביופסיה. סרטן זה לרוב נחשב לאלים עם קצב התפשטות גבוה ועם סיכויים גבוהים יותר לחזרה של הגידול לאחר טיפול והוא לרוב מאובחן בשלבים מתקדמים יותר. סרטן זה מאפיין חולות צעירות שאובחנו לפני גיל 50 וכן חולות עם סרטן שד שהן נשאיות של המוטציה האשכנזית.

טרנסאילומינציה

ראו 'דיאפנוגרפיה'.

כימותרפיה CMF ו-CAF

כימותרפיה לסרטן השד ניתנת לעתים בשילוב של מספר תרופות, כשהשילובים הנפוצים הם: כימותרפיה CMF שכוללת שילוב של שלוש תרופות כימותרפיות: מטוטטרקסט/מטרקס (Methotrexate, Matrex), ציטוקסן ו-5FU/פלואורואורציל, הניתנת לרוב כנוזל צהוב בזריקה לווריד ולעתים בכמוסה צהובה, וכימותרפיה CAF שכוללת שילוב של ציוטקסן, אדריאמיצין ו-5FU/פלואורואורציל.

כירורג שד

כירורג שד (Breast Surgeon) הוא בישראל למעשה כל רופא מומחה לכירורגיה כללית שמתמחה בביצוע ניתוחי שד. בארה"ב קיימת מומחיות על בכירורגית שד (שאינה מוכרת בישראל) ואף פועלת חברה אמריקאית המאגדת רופאים המומחים לתחום בשם American Society of Breast Surgeons. בישראל פועלת במסגרת איגוד הכירורגים החברה הישראלית לכירורגיה אונקולוגית, המקדמת את הידע בתחום הניתוחים לחולי סרטן שונים. כירורג שד הוא לרוב הרופא המומחה הראשון שפוגשת מטופלת עם ממצא חריג בשד שמאותר בבדיקה עצמית או מזוהה בממוגרפיה, לאחר ביופסיה. כירורג שד הוא זה שלרוב מפנה את המטופלת לאונקולוג לבחינת האפשרות בטיפולים.

כתף קפואה

'כתף קפואה' (Frozen Shoulder) הוא אחד התסמינים האפשריים של סרטן השד ומתבטא במוגבלות משמעותית בטווח התנועה של הכתפיים ובכאבים. לכתף קפואה עשויות להיות גם סיבות אחרות, לרבות מחלת לב, שבץ מוחי ופעילות יתר של בלוטת התריס (היפר תיראודיזם).

לובולר קרצינומה

לובולר קרצינומה (Lobular Carcinoma) הוא סוג של סרטן השד שמקורו בתאי האפיתל שבבלוטות החלב. הוא עשוי להיות מקומי – LCIS או ממוקד – ILC.

לימפדמה

לימפדמה (Lymphedema) היא נפיחות בצקתית נרחבת באזור בלוטות הלימפה בבית השחי, בזרוע או ביד או בבית החזה, שמהווה את אחת מתופעות הלוואי של טיפולי הקרנות לסרטן השד ושל ניתוחי שד המערבים הוצאה של בלוטות לימפה. התופעה עלולה להופיע חודשים ואף שנים לאחר הטיפול שניתן למחלה.

מדד BI-RADS

מדד BI-RADS (קיצור של Breast Imaging, Reporting and Data System) הוא מדד המשמש בבדיקות ממוגרפיה לקביעת תוצאות הבדיקה בסקלה שבין 0 ל-6, כשמשמעות הערכים השונים: 0 - אין די נתונים ויש צורך בבדיקה משלימה או חוזרת; 1- הבדיקה תקינה, ללא ממצאים; 2- אובחן ממצא שפיר; 3- אובחן ממצא ככל הנראה שפיר הדורש עקב; 4- אובחן חשד לממאירות ויש לשקול הפניה לביופסיה; 5- חשד גבוה לממאירות ונדרשת ביופסיה; 6- לאחר ביופסיה ניתן דירוג 6 המהווה אבחנה רשמית של גידול סרטני בשד.

מדד BI-RADS משמש גם להערכת צפיפות השד בסקלה שבין 1 ל-4, כשמשמעות הערכים השונים: 1 – שד שומני כמעט לחלוטין; 2 – רקמה צפופה (פיברוגלאנדולרית) המהווה 20% עד 25% מהשד; 3 – רקמה צפופה באופן הטרוגני המהווה 51% עד 75% מהשד ומקשה על אבחון גושים קטנים בשד; 4 – רקמה צפופה מאוד המהווה מעל ל-75% מהשד ומקשה את האפשרות לאבחן גידולים סרטניים שונים בשד.

מדד TNM

מדד TNM הוא מדד שנקבע באבחון הפתולוגי של דגימה מהגידול הסרטני שהוצאה בביופסיה, הקובע את גודל הגידול (T), מעורבות של בלוטות לימפה (N) וקיום או היעדר של גרורות (M). ככל שהוא גבוה יותר, כך המחלה נרחבת ומפושטת יותר.

מדולר קרצינומה

מדולר קרצינומה (Medullary Carcinoma) הוא סוג של סרטן פולשני שבו קיים גבול ברור בין רקמות הגידול לרקמות גדולות והוא מאופיין בתאי סרטן גדולים יחסית שמגיבים לטיפולים עם סיכויי החלמה גבוהים. בסרטן השד, סוג זה מהווה כ-5% מהמקרים של סרטן שד חודרני. כמו כן, קיימים גידולים מסוג מודולר קרצינומה גם בסרטנים אחרים, לרבות סרטן בלוטת התריס, הלבלב, הקיבה והמעי הגס.

מודל גייל

מודל גייל (Gail Model) הוא מודל חישובי סטטיסטי לסיכויים של אישה לפתח סרטן שד פולשני בחמש השנים הקרובות (Breast Cancer Risk Assessment Tool), בהתבסס על גורמים כלליים כגון גיל וגיל וסת ראשון ועל גורמי סיכון, לרבות הימצאותן של מוטציות גנטיות שמעלות את הסיכון למחלה.

מוקינוס קרצינומה

מוקינוס קרצינומה (Mucinous carcinoma) הוא סוג נדיר של סרטן שד פולשני מסוג IDC הקרוי גם Colliod Carcinoma, שנגרם על ידי תאים שמייצרים חומר רירי (מוקוס). סוג סרטן זה מהווה כ-2% עד 3% מהגידולים הסרטניים החודרניים בשד וסיכויי הריפוי ממנו גבוהים יחסית.

המוטציה האשכנזית

המוטציה האשכנזית הוא ביטוי עממי שגור המכיל בתוכו שלוש מוטציות בגנים מסוג BRCA1 (שתי מוטציות) ו-BRCA2 (מוטציה שלישית) שמזוהים עם סרטן השד, המצויות בקרב 80% מהמשפחות עם תמונה של סרטן שד ושחלות משפחתי ובקרב 40% מהמשפחות עם סרטן שד משפחתי בלבד ללא סרטן השחלות. כיום מבוצעות בישראל בדיקות גנטיות לנשים עם סיכון משפחתי של סרטן השד לנוכחות מוטציות אלה, ולפי נתונים הנאספים במחקרים, מוטציות אלה קיימות בקרב 0.5% מכלל הישראליות ואילו בקרב 2.5% מהנשים היהודיות ממוצא אשכנזי. גם בקרב גברים קיומה של המוטציה מעלה פי 16.44 את הסיכון לסרטן השד של הגבר. בשנים האחרונות מצטברות עדויות על נוכחות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 גם באוכלוסיות בישראל שאינן אשכנזיות, לרבות ילידי צפון אפריקה, עיראק והבלקן.

מוטציה בגן BRCA1

בין המוטציות הגנטיות שמגדילות את הסיכון להתפתחות סרטן השד מצויות שתי מוטציות אפשריות בגן המסומן באותיות BRCA1 הממוקם בכרומוזום 17 (המוטציות מסומנות באותיות deIAG ו-5382InsC 185), המהוות חלק מ"המוטציה האשכנזית". קיומה של מוטציה בגן BRCA1 מצריך ביצוע בדיקות תקופתיות תכופות יותר לסרטן השד, לרבות בדיקות סקר החל מגיל 40 במקום 50 ובאמצעות הדמיית MRI של השד שהיא רגישה יותר מבדיקת ממוגרפיה ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה. נשאית של אחת משתי המוטציות בגן BRCA1 נמצאת בסיכון של 50% עד 84% לפתח סרטן השד - פי 7 יותר מהסיכון באוכלוסייה הכללית וכן בסיכון של 20% עד 50% לפתח סרטן השחלות - פי 30 יותר מהאוכלוסייה הכללית.

מוטציה בגן BRCA2

בין המוטציות הגנטיות שמגדילות את הסיכון להתפתחות סרטן השד מצויה מוטציה אפשרית בגן המסומן באותיות BRCA2 הממוקם בכרומוזום 13 (המוטציה מסומנת באותיות deIT 6174), המהווה חלק מ"המוטציה האשכנזית". קיומה של מוטציה בגן BRCA2 מצריך ביצוע בדיקות תקופתיות תכופות יותר לסרטן השד, לרבות בדיקות סקר החל מגיל 40 במקום 50 ובאמצעות הדמיית MRI של השד שהיא רגישה יותר מבדיקת ממוגרפיה ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה. לנשאיות המוטציה בגן BRCA2 סיכון של 50% עד 70% לסרטן השד - פי 7 יותר מהסיכון באוכלוסייה הכללית ו-11% עד 59% לסרטן השחלות - עד יותר מפי 30 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מוטציית מייסד

מוטציית מייסד (Founder Mutation) היא מוטציה גנטית המאפיינת אוכלוסייה מסוימת ומועברת מדור לדור. מוטציות תורשתיות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מהוות מוטציות מייסד עקב ביטוין ביתר באוכלוסייה של יהודים ממוצא אשכנזי, מה שהקנה להן את השם העממי "המוטציה האשכנזית". 

מוטציה סומטית

מוטציה סומטית (Somatic Mutation) היא מוטציה גנטית לא מולדת שמתרחשת במטען הגנטי ומועברת לתא אחר במסגרת תהליך החלוקה, זאת בהבדל ממוטציה תורשתית. המוטציות המיוחסות לסרטן השד, לרבות "המוטציה האשכנזית" – עשויות להיות סומטיות או תורשתיות.

מוטציה תורשתית

מוטציה תורשתית (Germline Mutation) היא מוטציה גנטית מולדת ומועברת מהורים לצאצאים כהעברה של גן פגום מאחד ההורים במהלך הזיווג המטען הגנטי בזרע ובביצית. עד כה זוהו ברפואה עשרות מוטציות תורשתיות המיוחסות לתאי גידולים סרטניים. המוטציות המיוחסות לסרטן השד, לרבות "המוטציה האשכנזית" – עשויות להיות סומטיות או תורשתיות.

מחלת פאג'ט של השד

מחלת פאג'ט (Paget Disease) היא סוג נדיר של סרטן השד שבו תאים סרטניים מצטברים בתוך הפטמה או מסביבה. גידול סרטני זה לרוב מערב את צינוריות החלב באזור הסמוך לפיטמה (כלומר לרוב מסוג DCIS או IDC) ומתפשט בהמשך לפיטמה ולאריאולה. מחלה זו מהווה כ-3% מהגידולים הסרטניים בשד ולרוב מאובחנת בקרב מטופלות מעל גיל 50. המחלה אינה קשורה למחלת פאג'ט של העצמות.

מטסטזה

מטסטזה (Metastasis) היא גרורה סרטנית מרוחקת מהגידול הסרטני המקורי, המהווה התפשטות של הגידול המקורי, כשמבנה התאים בגרורה הוא כמו של תאי הגידול המקורי. הגידול הסרטני לרוב מתפשט לאזורים מרוחקים דרך זרם הדם או מערכת הלימפה.

מטפלזיית שד

מטפלזיית שד (Brest Metaplasia) מהווה סוג של גידול סרטני מחלחל ואלים בשד שנגרם כתוצאה מהחלפה של סוג אחד של תא בוגר בסוג אחר בתוך רקמת השד/ היא עשויה להיות מסווגת כקרצינומה או סרקומה ולרוב אינה נוטה להגיב לרוב הטיפולים התרופתיים לסרטן השד ומגיבה בעיקר לכימותרפיה.

מיקרוציסט

מיקרוציסט (Microcyst) הוא מונח המתאר ציסטה קטנה בשד שלא ניתנת לאבחון באמצעות בדיקה ידנית ומזוהה בממוגרפיה או באולטרה סאונד.

מיקרומטסטזיס

מיקרומטסטזיס (Micrometastasis) הוא מונח המתאר התפשטות של תאי סרטן לכדי גרורות מוגבלות בגודלן שיוצרות מקבץ ספורדי של תאים סרטניים ולא מקבץ מסיבי המאפשר אבחון גרורה. במקרים רבים לאחר תגובה מלאה לטיפול בסרטן השד, שמתבטאת בהעלמות הגידול והחלמה, הדבר מהווה למעשה הפוגה בלבד, מאחר ולא ניתן להיות בטוח שלא נותרו תאים סרטניים באזור הגידול או תאים מסוג מיקרומטסטזיס באזורי גוף אחרים שטרם התפתחו לכדי גרורות הניתנות לאיתור.

ממוגרפיה

ממוגרפיה (Mammography) היא הבדיקה המרכזית לאבחון מוקדם של סרטן השד שתורמת לסיכויי ההחלמה מהמחלה כתוצאה מאבחון מוקדם של גידולים שאינם ניתנים עדיין לאיתור בבדיקה ידנית. הבדיקה מבוצעת באמצעות טכנולוגיית סי.טי ובישראל כלולה בסל הבריאות הממלכתי אחת לשנתיים לנשים בגילי 74-50 בסיכון רגיל לסרטן השד וכן אחת לשנה לנשים בגילי 49-40 בקרב נשים בסיכון משפחתי לסרטן השד, דהיינו נשים עם אם או אחות שלקו בסרטן.

ממוגרפיה דיגיטלית

בדיקת ממוגרפיה דיגיטלית (Digital Mammography) שמבוצעת בחלק ממכוני השד ומאפשרת לשמור את צילום השד שמתקבל בבדיקה במערכת ממוחשבת ולבצע עיבוד לתמונה לצורך זיהוי סימנים שונים, למשל הסתיידות או סטלייט וכן מאפשרת השוואת תמונות לממוגרפיה קודמת במקרה של בדיקה חוזרת או בבדיקה עוקבת כעבור שנה/ שנתיים.

ממוגרפיה נרחבת

בהבדל מממוגרפיה רגילה שמהווה צילום של השד כולו מזווית מסוימת, ממוגרפיה נרחבת (Extensive Mammography) היא בדיקה המצלמת את השד בטכנולוגית סי.טי ממספר זוויות. מופנים אליה לעתים נשים עם ממצא חיובי בממוגרפיה רגילה הדורש בירור נוסף בטרם ההחלטה האם יש מקום להפנות לביופסיה.

ממוגרפיה עם קונטקסט

בדיקת ממוגרפיה עם חומר ניגוד (Contrast-Enhanced Spectral Mammography) מבוצעת באמצעות הזרקת יוד בעירוי בטרם ביצוע הבדיקה, כדי להגביר את דיוקה. הבדיקה מבוצעת כיום במסגרת ניסויית ובמצבים מסוימים נחשבת לרגישה יותר מממוגרפיה רגילה לזיהוי מבנים חריגים בשד.

ממוטום

ממוטום (Mammotome) היא למעשה השם המקוצר לבדיקת 'ביופסית שד בוואקום ממוטום' (Vacum Assisted Core Biopsy) ומיועדת להוצאת גושים זעירים והסתיידויות שאותרו בבדיקת ממוגרפיה לצורך אבחון פתולוגי. בבדיקה המבוצעת בשכיבה על הבטן בהרדמה מקומית, מוחדרת מחט עבה חלולה לשד בהנחיית אולטרה סאונד או רנטגן, הכוללת בתוכה מכשיר חד המחובר למערכת ואקום. המכשיר נע בתוך רקמת השד בתנועות סיבוביות ושואב החוצה דגימות רקמה מהאזור המיועד לבדיקה, לרבות הסתיידויות וגושים זעירים, בדיוק רב יותר מהביופסיה המסורתית. 

ממרי דקט אקטזיה

המחלה הקרויה 'ממרי דקט אקטזיה' (Mammary Duct Ectasia) היא מחלת שד לא סרטנית שמקורה בסתימת צינוריות החלב המובילות לפטמה בפסולת שומנית או תאית, המתבטאת בהפרשה מהפטמה בצבע ירוק/ אפור ותחושת גוש באזור ולעתים התפתחות דלקת וכאבים. המחלה לרוב מופיעה כמקדימה את גיל המעבר, בגילי 45 עד 55.

מסטופתיה סוכרתית

'מסטופתיה סוכרתית' (Diabetic Mastopathy) הוא גידול שפיר בשד המורכב מגושים ולרוב מתפתח בקרב נשים עם סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים). הגושים לרוב מורכבים מרקמה סיבית (פיברוטית) עם רכיבים דלקתיים. התופעה יחסית נדירה ומהווה פחות מ-1% מהגידולים השפירים בשד, אם כי מופיעה בקרב 0.6% עד 13% מהחולות בסוכרת סוג 1.

מסטיטיס

מסטיטיס (Mastitis) היא דלקת זיהומית בשד שמובילה לנפיחות, אדמומיות, כאב ורגישות ולעתים מלווה גם בחום. הדלקת לרוב ניתנת לריפוי באמצעות אנטיביוטיקה.

מעכבי אנגיוגנזה

קיימים מספר נוגדנים חד שבטיים המכוונים למנוע צמיחת כלי דם שמזינים את הגידול הסרטני. קבוצה זו קרויה בשם המדעי 'מעכבי אנגיוגנזה' (angiogenesis inhibitors) – תרופות שמעכבות את תהליך ה'אנגוגנזה' (angiogenesis) של צמיחת כלי דם המזינים את הגידול הסרטני. קבוצה זו כוללת תרופות המשמשות כטיפול לגידולים סרטניים שונים ובסרטן השד את אווסטין שניתנת כטיפול גם בישראל מחוץ לסל הבריאות הממלכתי.

מעכבי ארומטאז'

תרופות מקבוצת 'מעכבי ארומטאז' (Aromatase Inhibitors) הן תרופות הורמונאליות (אנטי הורמונאליות) שמעכבות אנזים בשם ארומטאז' האחראי על השלב האחרון ביצור הורמון האסטרוגן בבלוטת יותרת הכליה וברקמות השומן. הטיפול מונע מראש את יצור האסטרוגנים והגעתם לתאי הגידול ויעיל בעיקר בקרב חולות סרטן השד עם גידולים חיוביים לקולטנים לאסטרוגן ופרוגטסטרון. הטיפול ניתן בתרופות אנסטרוזול (ארימידקס, Arimidex), לטרוזול (פמרה, Femara) אקסמסטאן (ארומזין, Aromasin) ואנסטרוז (Anastrose).

הטיפול במעכבי ארומטאז ניתן כיום גם טיפול אדג'ובנטי למשך חמש שנים בקרב נשים לאחר גיל המעבר, לאחר ניתוח שד, להפחתת הסיכון להישנות המחלה ולעתים מותאם גם טיפול נאואדג'ובנטי בתרופות אלו.

מקרוציסט

מקרוציסט (Macrocyst) הוא מונח המתאר ציסטה גדולה בשד שניתן לאבחן אותה באמצעות בדיקה ידנית.

מתאמת שד

מתאמת שד (Breast Cancer Nurse) הוא מקצוע מוכר במכונים אונקולוגיים בעולם ובישראל של אחות ייעודית שמטרתה לטפל בנשים עם סרטן השד ולכוונן למומחים הרפואיים השונים וללוות אותן בשלבי האבחון והטיפול השונים ובריכוז מידע רפואי, לרבות מידע על הופעת תסמיני המחלה ועל תופעות לוואי של הטיפולים.

נוגדן מונוקלונלי

נוגדן מונוקלונלי (Monoclonal Antibody, mAb) ובעברית 'נוגדן חד שבטי' הוא נוגדן המיוצר כשיבוט (clone) של תא יחיד של מערכת החיסון. נוגדנים המיוצרים כנגד אנטיגנים מסוימים מסוגלים לבלום את התפתחותם של תאים סרטניים. קבוצת תרופות זו משמשת כיום כטיפול לא רק כנגד סרטן, אלא למגוון מצבי תחלואה נוספים, לרבות דלקות מפרקים אוטואימוניות וכוללת בסרטן השד מספר תרופות ביולוגיות, לרבות הרצפטין, פרג'טה, קדסיילה (שמהווה "נוגדן מצומד כימותרפיה"), אקסג'יבה ואווסטין.

נוגדן מוצמד

'נוגדן מוצמד' (Antibody Drug Conjugate, קיצור של ADC) הוא טיפול תרופתי ביולוגי המשלב נוגדן מונוקלונלי עם תרופה כימותרפית ומיועד לרוב לחולות בסרטן השד עם גידולים חיוביים לקולטנים HER-2. קדסיילה היא התרופה הראשונה מסוג נוגדן מצומד כימותרפיה לטיפול בסרטן שד ומהווה שילוב של התרופה הרצפטין עם כימותרפיה מסוג DM1. תרופות מסוג זה מאפשרות הכוונה של הכימותרפיה לתאי הסרטן שנקשרים לנוגדן ומפחיתות את הסיכון לחשיפה של תאים בריאים לכימותרפיה, מה שיוצר הפחתה משמעותית בסיכון לתופעות לוואי. 

נקרוזיס

נקרוזיס (Necrosis) הוא מונח המתאר את מידת הנמק של הגידול הסרטני. כשבדיקה פתולוגית מצביעה על קיומו של נקרוזיס (Tumor Necrosis), הכוונה כי ישנם תאים מתים של הגידול הסרטני בדגימה, ממצא המצביע לרוב על גידול אלים שמתפשט במהירות רבה יותר.

סטייג'ינג

המונח 'סטייג'ינג' (Staging) מבטא את הסיווג של גידולים סרטניים לפי שלבי המחלה.

סטלייט

סטלייט (stellate) ובעברית דמוי-כוכב, מוזכר בהקשר לסרטן השד כממצא שצורתו דומה לכוכב, שנצפה לעתים בבדיקת ממוגרפיה על רקע צמיחה בלתי תקינה של תאים לרקמות שכנות ועשוי להוות סימן להתפתחותו של גידול שפיר או ממאיר.

סקלרוזיס אדנוזיס

סקלרוזיס אדנוזיס (Sclerosis Adenosis) הוא גידול שפיר קטן של השד שנוצר על ידי רקמות בלוטיות מוגדלות ולעתים מלווה בכאבים.

סרטן השד

סרטן השד (Breast Cancer) הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים ואחת מכל שמונה נשים מצויה בסיכון לפתח את המחלה לאורך חייה. לסרטן השד סוגים שונים וכן שלבים שונים והטיפול במחלה מותאם באמצעות תרופות הורמונאליות (אנטי הורמונאליות), כימותרפיה, הקרנות ותרופות ביולוגיות חדשניות. סרטן השד עלול להתפתח גם אצל גברים, אך מדובר תופעה נדירה של כ-1% מכלל המקרים של סרטן השד.

סרטן שד דלקתי

סרטן שד דלקתי (IBC, קיצור של Inflammatory Breast Cancer) הוא סוג נדיר של סרטן השד שאינו גדל כגוש שניתן למישוש, אלא מתבטא בתסמיני דלקת בשד: אדמומיות, נפיחות בלפחות שליש מהשד ולעתים בחריצים בולטים על השד ועור מצולק. גידול זה מתפתח לרוב לאורך בלוטות הלימפה בעור השד וחוסם אותן. סוג זה נחשב לנדיר ומהווה 1% עד 5% מהגידולים הסרטניים בשד ונחשב לגידול מקומי אך אגרסיבי ביותר ביחס לסוגים אחרים. רבים מגידולים אלה הם מסוג 'טריפל נגטיב'. לעתים עשוי להיווצר בלבול בינו לבין מסטיטיס (דלקת בשד) המקשה על אבחנה.

סרטן שד משפחתי

סרטן שד משפחתי (Familial Breast Cancer) הוא סרטן שד המאובחן כשיש ריבוי של מקרי סרטן במשפחה על רקע מוטציה גנטית ידועה או לא ידועה. במצבים אלו קיים גם סיכון יתר בקרב בנות המשפחה לפתח סרטן השחלות ומומלץ במצבים רבים ניתוח של כריתת שד מניעתית.

סרטן שד מתקדם

סרטן שד מתקדם (Advanced Breast Cancer) הוא שלב של סרטן השד שבו המחלה התפשטה לאזורי גוף אחרים – בסמוך למקום בו התפתח הגידול המקורי (סרטן שד מתקדם מקורית) או כגרורה באזור גוף מרוחק (מטסטזיס).

סרטן שד רב מוקדי

'סרטן שד רב מוקדי' או 'רב מרכזי' (Multicentric Breast Cancer) הוא מצב שבו קיימים שניים או יותר מקורות להתפתחות הגידול הסרטני בשד, שיכולים להוות מוקדים הקשורים אחד לשני או שאין בניהם קשר. סרטן שד רב מוקדי נחשב לנדיר ולרוב הגידולים השונים מצויים ברבעים שונים של השד (different quadrants).

סרטן שד תורשתי

סרטן שד תורשתי (Genetic Breast Cancer) הוא סרטן שד משפחתי שבו ניתן להצביע על קיומה של מוטציה גנטית ספציפית שמחוללת את המחלה או כשמאובחנת מוטציה גנטית בבדיקה שבוצעה למטופלת שאובחנה. בין המוטציות הגנטיות שנמצאו במחקרים כקשורות עם סרטן השד השכיחות מכונות בשם הגג "המוטציה האשכנזית" וכן קיימות מוטציות בגנים TP53 הממוקם על גבי כרומוזום 17, מוטציה בגן CDH1 הממוקם בכרומוזום 16 ומוטציה בגן STK11 בכרומוזום 19.

סריקת עצמות

בדיקת סריקת עצמות (Bone Scan) מבוצעת באמצעות הזרקת חומר רדיואקטיבי לווריד, שזורם דרך הדם לעצמות ונקלט בתאים בעלי פעילות מטבולית חריגה – דהיינו תאים סרטניים. בהמשך, הדמיה מסוג סי.טי או MRI מזהה אזורים בעצמות שסומנו כבעלי פעילות סרטנית, הקרויים בעגה המקצועית Hot Spots ("נקודות חמות"). בסרטן השד, סריקת עצמות משמשת כדי לבדוק האם הגידול התפשט לעצמות, המהוות את אחד האתרים השכיחים יותר למטסטזות.

סרקומה של השד

בהבדל מקרצינומה, סרקומה (Breast Sarcoma) הוא סוג אחר של גידול שמקורו ברקמות חיבור. בסרטן השד מקור הגידול ברקמות החיבור של השד, מחוץ לאוניות ולצינוריות השד. סרקומה נחשבת לגידול נדיר, השכיח יותר בקרב ילדים. בסרטן השד, מרבית הסרקומות מהוות גידולים שפירים, וחלקן ממאירים, כ-1% עד 2% מכלל מקרי סרטן השד.

מספר רקמות חיבור בשד עלולות להוות מוקד להתפתחות גידול מסוג סרקומה של השד ולסרקומות שמות שונים בהתאם לסוג התאים שמהם נוצרו: אנגיוסרקומה מפתחת מכלי דם, פיברוסרקומה מתאים סיביים (פיברוטיים), ליפוסרקומה מתאי שומן, רבדומיוסרקומה מתאי רקמות רכות, ליומיוסרקומה מתאי שריר חלק, סרקומה בעלת מרכיבים גרמיים וסרקומות בעלות מבנה מעורב. מטפלזיית שד עשויה אף היא להיות מסוג סרקומה.

סרקומה שפירה ניתנת להסרה בקלות עם רקמה בריאה שבשוליה, אולם במקרה של סרקומה סרטנית נדרשת כריתה מלאה של השד (מסטקטומי). סרטן מסוג זה לרוב מגיב חלקית להקרנות וכימותרפיה ואינו מגיב לטיפולים הורמונאליים.

פאג'ט

ראו 'מחלת פאג'ט של השד'.

פטמה הפוכה

המונח 'פטמה הפוכה' (Inverted Nipple) מתאר מצב פיזיולוגי שבו הפטמה אינה בולטת החוצה, אלא מתהפכת כלפי פנים, אשר לרוב מהווה מום מולד ובמצבים מסוימים עלול להתפתח בגילי הבגרות ולהוות את אחד התסמינים של סרטן השד, לרבות אחד מסוגי קרצינומה של השד, מחלת פאג'ט או סרטן שד דלקתי.

פיברואדנומה

פיברואדנומה (Fibroadeoma) או בשמה בעברית: 'בלוטת ליפית', היא הגידול השפיר השכיח ביותר בשד שמאובחן לרוב בקרב נשים צעירות, ומהווה למעשה גוש שמורכב מרקמה סיבית (רקמה ליפית, פיברו) ובלוטית (אדנומה). המדובר בגוש בעל גבולות ברורים ולרוב קל להסרה, המכונה לעתים גם 'עכבר השד' בגלל יכולתו לנוע בתוך השד.

פיברוזיס

פיברוזיס (Fibrosis) הוא מונח המתאר גוש המורכב מצבר של רקמת חיבור סיבית מוצקה (Fibrous), בהבדל מציסטה המכילה נוזל והוא לרוב מהווה גידול שפיר בשד שאינו מזיק וניתן להסרה בקלות יחסית.

פלואידיות

פלואידיות (Ploidy) הוא מונח המתאר את מספר עותקי הכרומוזומים בתוך תאים של גידולים סרטניים, כפי שמאובחנים בבדיקה פתולוגית של רקמת השד שהוצאה בביופסיה. בבדיקת פלואידיות מבררים לרוב את הסימטריות של עותקי הכרומוזומים (בדיקת ציטומטריות, cytometry) וכן מתגלים גידולים מסוג אנאופלואידי.

פלסבו

פלסבו (Placebo) המכונה לעתים 'גלולת סוכר' (Sugar pill) הוא למעשה 'תרופת דמה' שניתנת לחלק מהחולים במסגרת מחקר מבוקר כפול סמיות, אשר אינה תרופה, אלא מכילה חומרים לא תרופתיים שאינם פעילים פיזיולוגית. במחקר כפול סמיות, הן הנבדק והן הרופא אינם יודעים האם המטופל מקבל טיפול בתרופה הנחקרת או בפלסבו.

פרוגנוזה

פרוגנוזה (Prognosis) הוא מונח רפואי לתיאור התחזית – התוצאה הצפויה של מחלה. במחלות סרטן היא מבטאת את הסיכויים לריפוי ולחזרה של המחלה ותלויה בדיאגנוזה ומסומנת לרוב באחוזים. ככלל, סיכויי ההחלמה מסרטן השד גבוהים ועומדים בישראל בסרטן שד חודרני על 87.2% בקרב יהודיות ו-78.4% בקרב ערביות (לפי נתוני השנים 2006-2001) כעבור חמש שנים.

ציטומטריה באמצעות זרימה

ציטומטריה באמצעות זרימה (Flow Cytometry) היא למעשה בדיקה למדידת התוקפנות של גידול סרטני שמבוצעת באמצעות מכשיר טכנולוגי אליו מוחכנסת דגימה שנאספה בביופסיה. הבדיקה מאפשרת לקבוע את קצב התחלקותם של תאי הסרטן ואת תוכן המטען הגנטי של התאים.

ציס

המונח 'ציס' (Cis) בסרטן השד מהווה קיצור ל'ציספלטין' ומציין טיפול תרופתי כימותרפי המיועד לסרטן השד באמצעות 'כימותרפיה מבוססת פלטינום' בשילוב של התרופה 'ציספלטין' (Cisplatin) עם תרופה אחרת, כטיפול רגיל, אדג'ובנטי או נאו אדג'ובנטי בהתאם למצב הרפואי.

ציסטה

ציסטה (Cyst) גוש דמוי שקיק המכיל נוזל, אוויר או חומר מוצק למחצה, שברוב המקרים אינו מזיק ומוגדר כ'שפיר' וניתן להסרה בשאיבה, אם כי לעתים מתמלא מחדש בנוזל לאחר שהוסר. רוב הציסטות בשד שפירות ואינן סרטניות.

צפיפות השד

צפיפות השד (Breast Density) היא מידת הצפיפות של רקמת השד כפי שמאובחנת בבדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, כאשר לנשים עם מבנה שד צפוף קשה יותר לאבחן גידולים בשד באמצעות הבדיקה ולעתים יש להסתייע בבדיקות אחרות. מדד BI-RADS כולל ערכים המסווגים את מידת הצפיפות בשד בסקלה שבין 1 ל-4.

קו טיפול

במחלות שונות, לרבות בסרטן, נהוג לסווג את הטיפולים השונים המוצעים לחולים בהתאם לקווי טיפול, על פי ממצאים על תועלת הטיפולים, כשקו טיפול ראשון (First Line Treatment) הוא הטיפול הראשון הניתן למחלה. במקרה של מיצוי הטיפול או כישלונו על רקע התפתחות תופעות לוואי קשות או סבילות לטיפול – עובר המטופל לקו טיפול שני (Second Line Treatment) ושלישי (Third Line Treatment). הכנסת תרופות לסרטן בישראל לסל הבריאות הממלכתי נעשית על פי הגדרה של קו הטיפול המיועד לתרופה ומאפשרת קבלת תרופה דרך הסל לעתים רק בקו טיפול מתקדם, לאחר מיצוי קווי טיפול קודמים.

קומדוקרצינומה

ראו 'גידול מסוג קומדו'.

קצ'קסיה

קצ'קסיה (Cachexia) הוא מונח רפואי המתאר אובדן תיאבון וירידה במשקל ומהווה תופעת לוואי אפשרית של טיפולי כימותרפיה והקרנות הניתנים לסרטן מסוגים שונים, לרבות סרטן השד.

קרצינוגן

קרצינוגן (Carcinogen) הוא חומר שחשיפה אליו הוכחה כמעודדת התפתחות סרטן, למשל אסבסט ובסרטן השד בעיקר כימיקלים שמשבשים את הפעילות ההורמונאלית של הגוף, לרבות בנזן, אטרזין, דיוק סינים, DDT, פרבנים ופנולים שונים.

קרצינומה

קרצינומה (Carcinoma) הוא מונח המתאר את הגידול הסרטני השכיח ביותר, שבו הגידול מתפתח מתאי האפיתל המצפים את איברי הגוף השונים. בסרטן השד מספר סוגים של קרצינומות.

קשריריות

קשריריות (Nodularity) מבטאת שינויים הורמונאליים שגורמים לתחושת רפיון בשד ולהתפתחות של צפיפות השד והיא לרוב מתבטאת בשני השדיים.

רזרבה שחלתית

המונח 'רזרבה שחלתית' (Ovarian Reserve) מתאר את יכולת הפריון של אישה, כפי שמתבטאת בכמות הביציות הזמינות להפריה בשחלות, לצורך יצירת היריון. במצב של רזרבה שחלתית נמכה קיים מיעוט ביציות שנותרו בשחלה ויכולת הפריון של האישה נמוכה. מצב זה נגרם בין היתר כתוצאה מטיפולים תרופתיים בכימותרפיה לסרטן השד. אחד הסמנים לקביעת הרזרבה השחלתית היא בדיקת דם להורמון האנטימלריאני (AMH) וכן בדיקה לרמות האסטרדיול בדם.

רטרקציה של השד

רטרקציה של השד (Breast Retrection) מבטא משיכה של עור השד כלפי פנימה, מצב שמתבטא לעתים גם בפטמה הפוכה ועלול להוות את אחד התסמינים של סרטן השד.

רמיסיה

ראו 'הפוגה'.

שד

שד הוא אחד מתוך זוג איברים גמישים בגופם של בני אדם, על גבי החזה, אשר אצל נשים מכילים את האוניות (בלוטות חלב) וצינוריות חלב לצורך הזנת הצאצאים ורקמת שומן המקיפה אותן. מאחר והשד מכיל רקמות שונות, הוא מהווה מקור להתפתחות גידול סרטני שהוא השכיח ביותר בקרב נשים – סרטן השד. כיום אחת מכל שמונה נשים מצויה בסיכון לפתח את המחלה לאורך חייה.

שדיים פיברוציסטיות

ראו 'שינויים פיברוציסטים בשד'.

שיטת אקלונד

שיטת אקלונד (Eklund Views) ובשמה החלופי: Implant Displacement Views היא שיטה מיוחדת של ממוגרפיה שמבוצעת בקרב נשים שעברו ניתוחים קוסמטיים עם שתלים בשד המכילים תמיסת מלח או סיליקון, המפחיתה את הסיכון לפיצוץ השתל בעקבות הלחץ המופעל הלב בעת הבדיקה. במהלכה מוזז השתל בשד אחורנית לדופן בית החזה, כשהשד מובא קדימה - לפני השתל, לצילום טוב יותר של החלקים הקדמיים של השד.

שינויים פיברוציסטים בשד

מצב של 'שינויים פיברוציסטים בשד' (FBC, קיצור של Fibrocystic Breast Changes), הקרוי גם 'שדיים פיברוציסטיות' (Fibrocystic Breasts) מבטא תופעה לא ממארת של היווצרות גושים רבים או ציסטות מרובות בשד אחד או בשני השדיים, המהווים גידולים שפירים, כתלות במחזור החודשי, תופעה שמלווה בחוסר נוחות וכאבים. התופעה די שכיחה ומתרחשת אצל קרוב למחצית הנשים בשלב מסוים בחיים ואף אינה מוגדרת כ'מחלה' במובן הקלאסי. התופעה לרוב חולפת מעצמה ללא צורך בטיפול, אולם במצבים מסוימים דורשת שאיבה של נוזלים מתוך הציסטות להקלה בכאבים.

שתל שד

שתל שד (Breast Implant) הוא שקיק המוחדר לשד במסגרת ניתוחים לשחזור שד, כדי לשחזר את צורתו של שד שעבר ניתוח כריתה. שתלי שד מכילים לרוב תמיסת מלח, סיליקון או חומר מילוי אחר.

תאי אפיתל

תאי האפיתל (אפיתליום, Epithelium) הם תאי הרקמה המצפה את השטח החיצוני באיברי הגוף השונים שמהם מתפתחים גידולים סרטניים מסוג אדנוקרצינומה.

תגובה מלאה: 

תגובה מלאה לטיפול – CR או: Complete Response – מוגדרת בסרטן השד (כמו בכל הגידולים הסרטניים המוצקים) כהיעלמות של כל הנגעים הממאירים וצמצום של קשריות הלימפה הנגועות לגודל של עד 10 מ"מ, כפי שנצפית בבדיקות הדמיה המשמשות למעקב אחר תוצאות הטיפול.

תגובה חלקית

תגובה חלקית לטיפול – PR או: Partial Response – מוגדרת בסרטן השד (כמו בכל הגידולים הסרטניים המוצקים) כנסיגה של לפחות 30% בנפח הגידול ביחס לנפחו לפני תחילת הטיפול.

קראו עוד על בדיקת תגובה לטיפול בסרטן

מחלה פרוגרסיבית

תגובה הקרויה 'מחלה פרוגרסיבית' – PD או Progressive Disease – היא מחלה המתקדמת למרות הטיפול, שבה על פי הקריטריונים המקובלים בסרטן השד (כמו בכל הגידולים הסרטניים המוצקים) ניתן להבחין בגידול של 20% בנפח הגידול ביחס לנפחו לפני תחילת הטיפול.

מחלה יציבה

תגובה הקרויה 'מחלה יציבה' – SD או Stable Disease – היא מחלה שנותרת יציבה למרות הטיפול ועל פי הקריטריונים המקובלים בסרטן השד (כמו בכל הגידולים הסרטניים המוצקים) מוגדרת כמצב של צמצום לא מספק בנפח הגידול של עד 30% או עלייה בנפח הגידול שהיא קטנה מ-20%.

תרופות אימונומודולריות

אימונומודולטורים (Immunomodulators) או בשם המלא 'תרופות אימונומודולריות' הן קבוצת תרופות שמטרתן לווסת את פעילות המערכת החיסונית של הגוף. תרופות אלו משמשות למצבים רפואיים שונים, לרבות כנגד מחלות דלקתיות כמו מחלות מעי דלקתיות ודלקות מפרקים, ובסרטן השד מצויים כיום בשלבי מחקר תרופות חדשות לסרטן הפועלות במנגנון של אימונותרפיה, שמסייעות למערכת החיסון הטבעית של הגוף בגידולים הסרטניים וכן חיסונים למניעת הישנות המחלה שפועלים על עיקרון חיזוק מערכת החיסון הטבעית.

תרופות מאלקלות

תרופות מאלקלות (Alkylating Agents) הן תרופות מסוג כימותרפיה לסרטן שנחשבות לוותיקות מאוד ופועלות במנגנון של בלימת התפתחותם של התאים הסרטניים שמובילה בהמשך למותם, למשל בתרופה ציטוקסן.

תרמוגרפיה

ראו 'דיאפנוגרפיה'.