מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

כליות ודיאליזה

מנהלי קהילה

פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
ד
ד"ר פזית בקרמן
מנהלת המכון הנפרולוגי בשיבא. סיימה התמחות ברפואה פנימית בהדסה עין כרם והתמחות-על בנפרולוגיה בשיבא. השתלמה שלוש שנים באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב במחקר בסיסי של מחלות כליה ופרסמה מאמרים בנושא. בעלת ניסיון קליני מגוון בקרב מטופלי דיאליזה, מטופלי אי ספיקת כליות חריפה וכרונית ומחלות כליה שונות. עוסקת גם במחקר קליני ובסיסי במכון הנפרולוגי בשיבא.

מובילי קהילה

מחוברת פז מושקוביץ
מחוברת פז מושקוביץ
נעים מאד, פז - מובילת קהילת כליות ודיאליזה. ראשית מוזמנים לתכנית הרדיו שלי "הרוקנרול של החיים" בעמוד "מחוברת פז מושקוביץ" ובערוץ היוטיוב. כל שאלה שתירצו לשאול אותי אני כאן עבורכם. במקצועי אני מאמנת בכירה, מרצה ויוצרת, כותבת הרצאות השראה לאנשים והרצאות עסקיות. אני מחוברת לדיאליזה מזה 30 וחצי שנים, 3 השתלות כליה שנכשלו ומאה ניתוחים. דרך סיפורי האישי רב התהפוכות, אני מציעה לכם כלים שיאפשרו לכל אחד להתחבר לחיים שלו, ולהתגבר על קשיים בתחום האישי ובתחום הקריירה והעסקים, ובוודאי שבתחום התמודדותכם עם עולם הכליות. הוצאתי לאור את הספרים: "מחוברת - צופן ליזה" ו"השמיים הם לא הגבול" ומעבירה מופע-הרצאה "מחוברת" שמעניק פרספקטיבה וכלים לחיים. יש לי ולבעלי מקס 11 ילדים כלבתולים שהם אהבה ללא תנאי. מומלץ בחום גם לבריאות שלנו הנפשית והפיסית :) ולמי ששואל אז אסור לי ללדת ילדים, כאן עבורכם תמיד לכל שאלה ושיתוף! לחיזוק מוטיבציה והשראה תוכלו לצפות בקטעים נבחרים מתכנית הרדיו בלינק הבא: https://www.youtube.com/playlist?list=PL1QPzpvna7OzfBMpmM9pKwBM8r1sQyGUY
כמוניכליות ודיאליזהחדשותסבלתם מאבנים בכליות? זה מה שכדאי לאכול כדי שלא יחזרו

סבלתם מאבנים בכליות? זה מה שכדאי לאכול כדי שלא יחזרו

חוקרים אמריקאים מצאו כי צריכת מזונות עשירים בסידן ואשלגן מסייעת למנוע התפתחות חוזרת של אבנים בכליות. אילו מזונות יסייע להפחית סיכון לחזרה של אבנים בכליות? ומהי התזונה המומלצת למניעתן מלכתחילה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אבנים בכליות (נפרוליתיאזיס) הן אבנים שמכילות מינרלים ומלחים, אשר עלולות להתפתח מהכליות ועד שלפוחית השתן. מדובר בתופעה נפוצה ולפי מחקרים, השכיחות של אבנים בכליות משתנה בהתאם לאזורים שונים בעולם, החל מ-3.5% מהאוכלוסייה בדרום קוריאה ועד ל-8.5% מהאוכלוסייה ואף למעלה מכך במדינות מערביות.

 

למרות טיפולים רפואיים רבים שניתן להציע למאובחנים עם אבנים בכליות, החל מתרופות ועד לפעולות פולשניות שונות לשליפת האבנים, אבנים בכליות נוטות לחזור, ולמי שכבר פיתח אותן יש סיכון גבוה ב-30% עד 50% שיפתח אבנים חוזרות תוך חמש שנים וסיכון גבוה ב-80% לפתח מחדש אבנים בכליות תוך עשר שנים. אבנים בכליות גם נקשרות בסיבוכים שונים, לרבות מחלת כליות כרונית, אוסטאופורוזיס ואף מחלות לב וכלי דם.

 

למאובחנים עם אבנים בכליות מומלץ לרוב על שינויים תזונתיים, ובכללם הקפדה על שתייה מרובה, הפחתת מזונות עשירים באוקסלט, הפחתה בצריכת בשר אדום ומלח, שילוב לימונים בתפריט היומי והורדת משקל עודף. עם זאת, עד כה לא היה ברור אלו המלצות תזונתיות עשויות למנוע חזרה של אבנים בכליות עם הזמן. עתה מדווחים חוקרים אמריקאים על שיטה פשוטה יחסית למניעת חזרה של אבנים בכליות. 

 

סידן ואשלגן

 

החוקרים מהמרכז הרפואי 'מאיו קליניק' במינסוטה בחנו את ההשפעות של שינויים תזונתיים על אבנים בכליות בקרב 411 בוגרים שאובחנו עם אבנים ולצידם 384 נבדקים ששימשו כקבוצת ביקורת. הנבדקים, שגויסו בין השנים 2009 ל-2018, נתבקשו למלא שאלונים פרטניים על הרגלי התזונה ועברו בדיקות מעקב רפואיות.

 

בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת, אלו שאובחנו עם אבנים בכליות נטו יותר להיות מבוגרים, עם היסטוריה משפחתית של אבנים בכליות וזיהומים בדרכי השתן, רמת השכלה נמוכה יותר, מדד השמנה BMI גבוה יותר ולחץ דם גבוה יותר, והם אף נטו יותר לסבול משלשולים כרוניים ולדווח על עבודה בתנאים של טמפרטורות חום גבוהות. מכלל הנבדקים עם אבנים בכליות, הרוב (237 נבדקים) אובחנו עם אבנים מסוג 'סידן אוקסלט' או 'הידרוקסי-אפטיט' (230 נבדקים).

 

החוקרים מצאו כי צריכה נמוכה של מינרלים מסוג סידן ואשלגן בתזונה, וכן צריכה נמוכה של נוזלים, קפאין וחומצה פיטית – קשורים באופן מובהק בסיכון גבוה יותר להתפתחות ראשונית של אבנים בכליות.

 

הסיכון לאבנים בכליות בקרב מי שצורכים סידן בכמות גבוהה מ-1,200 מ"ג ליום היה נמוך ב-57%, לאחר נטרול משתנים מתערבים. צריכת אשלגן הובילה לירידה של עד 33% בסיכון לאבנים בכליות, צריכת קפאין לוותה בירידה של עד 16% בסיכון לאבנים בכליות, וצריכה של חומצה פיטית – בירידה של עד 24% בסיכון.

 

באשר לנוזלים, נמצא כי צריכה של פחות מ-3.4 ליטר נוזלים ביום קשורה בסיכון גבוה ב-35% לפתח אבנים בכליות, לאחר נטרול משתנים מתערבים, כאשר כמות זו כוללת גם שתיית נוזלים וגם צריכת נוזלים שמקורם במזונות, למשל בפירות וירקות.

 

לא נמצא במחקר קשר מובהק סטטיסטית בין כמויות המלח, פירות וירקות, חלבונים מן החי, סיבים תזונתיים ואוסקלט בתפריט היומי לבין התפתחות של אבנים בכליות.

 

מבין המטופלים שאובחנו עם אבנים בכליות, 73 (17.7%) פיתחו אבנים חוזרות בכליות תוך 1.3 עד 5.6 שנים ובממוצע תוך 4.1 שנים. הסיכון לאבנים חוזרות בכליות היה גבוה יותר בקרב מטופלים עם מדד השמנה BMI גבוה יותר ואלו שאובחנו לראשונה עם אבנים בכליות על סמך בדיקות סי.טי וללא תסמינים ("במצב שקט").

 

ניתוח הנתונים הצביע כי צריכה נמוכה של סידן ואשלגן בתפריט היומיומי מעלה את הסיכון לחזרה של אבנים בכליות: צריכה גבוהה של סידן לוותה בירידה של עד 26% בסיכון לאבנים חוזרות בכליות, וצריכה גבוהה של אשלגן השפיעה על ירידה עד 25% בסיכון לחזרה של אבנים בכליות, לאחר נטרול משתנים מתערבים.

 

המחקר לא מצא קשר מובהק סטטיסטית בין כמות הנוזלים היומית לבין הסיכון לחזרה של אבנים בכליות. עם זאת, החוקרים מדגישים כי לא ניתן להסיק מכך ששתיית נוזלים אינה מועילה למניעת אבנים בכליות.

 

החוקרים מציינים כי לא היו בידיהם נתונים על צריכת תרופות ותוספי תזונה בקרב הנבדקים, וייתכן כי נבדקים במחקר שטופלו בתרופות מקבוצת המשתנים נטלו גם תוספי אשלגן, ונתונים אלה לא עובדו עם כלל הממצאים. כמו כן, מאחר והמחקר התבסס על שאלונים – מגבלה נוספת היא האפשרות לטעויות בדיווחים העצמיים של הנבדקים.

 

המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליה בארה"ב (NIDDK), וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2022 של כתב העת Mayo Clinic Proceedings.

 

ברוקולי ובננות

 

בראיון לתקשורת האמריקאית עם פרסום ממצאי המחקר ציין החוקר הבכיר פרופ' אנדרו רול כי "לממצאי המחקר חשיבות בעיקר כי עד כה ההמלצות התזונתיות למטופלים התבססו על גורמים שנקשרו עם היווצרות ראשונה של אבנים בכליות ולא עם התפתחות חוזרת". לדבריו, "מטופלים עשויים שלא להתמיד בתפריט תזונתי שמונע אבנים בכליות, אך צפויים יותר להתמיד בדיאטה לאחר אבחון של אבנים בכליות, כדי למנוע את חזרתן". לדבריו, מאחר ושינוי תזונתי עשוי להיות כרוך בקשיים, ולאור המלצות תזונתיות רבות שניתנות בשנים האחרונות לאנשים עם אבנים בכליות, ממצאי המחקר מסייעים לנבדקים לדעת אלו המלצות יש לתעדף גבוה יותר.

 

החוקרים מדגישים במחקר בעיקר את הצורך של המאובחנים עם אבנים בכליות להוסיף לתפריט פירות וירקות עשירים בסידן ואשלגן כאמצעי למניעת חזרתן.

 

סידן הוא מינרל שהוכח כחיוני לתפקוד של מערכות גוף רבות, לרבות לבריאות העצמות ומניעת אוסטאופורוזיס, וכן לתפקוד תקין של כלי הדם, השרירים, העברת אותות במערכת העצבים, העברת אותות בין עצב לשריר, תפקוד מערכת קרישת הדם, שמירה על מבנה תקין של דפנות תאי הגוף והפרשת הורמונים שונים. בין המזונות שנחשבים לעשירים בסידן ניתן למנות חלב ומוצריו, מוצרי סויה מועשרים בסידן, וכן עלי תרד, ברוקולי, קייל, שקדים וטחינה גולמית.

 

לפי ממצאי המחקר צריכה יומית של 1,200 מ"ג סידן, כמומלץ בארה"ב באוכלוסייה הבוגרת, מסייעת הן למנוע התפתחות ראשונית של אבנים בכליות והן למנוע חזרה של אבנים. יש לציין כי ההנחיות המקובלות בישראל ממליצות על צריכה יומית של 1,000 מ"ג סידן לגברים בוגרים ונשים עד הפסקת הווסת, ו-1,200 מ"ג סידן לנשים לאחר גיל המעבר.

 

אשלגן הוא מינרל חיוני נוסף שמשמש בתהליכים ביולוגיים רבים בגוף, לרבות הולכה עצבית, התכווצות שרירים, תהליכים במערכת העיכול, תפקוד הלב ושמירה על מאזן הנוזלים בגוף. בין הפירות והירקות שעשירים באשלגן נכללים בננות, תפוזים, אשכוליות, מלון, אפרסק, תפוחי אדמה, פטריות, אפונה, מלפפון וקישוא.

 

ממצאי המחקר אינם כוללים מינון יומי מומלץ לצריכת אשלגן, מאחר ואין כיום בנמצא המלצות ברורות של רשויות הבריאות בארה"ב (USDA) בסוגייה זו. בישראל הנחיות משרד הבריאות ממליצות על צריכה יומית של 4,700 מ"ג אשלגן באוכלוסייה הבוגרת.

 

מספר מנגנונים עשויים להסביר את ממצאי המחקר: צריכה נמוכה מדי של נוזלים וקפאין עשויה לצמצם את כמות השתן ולהעלות את ריכוזו, ובכך תורמת להיווצרות ראשונית של אבנים בכליות ובדרכי השתן; חומצה פיטית – נוגד חמצון המצוי בין השאר בדגנים מלאים ואגוזים – מגבירה את ספיגת הסידן בגוף ומעודדת הפרשה של סידן עודף בשתן, ובכך מונעת אף היא אבנים בכליות, ולכן מחסור בה עשוי להתבטא בעלייה בסיכון לתופעה; צריכת סידן בכמות מספקת מונעת חדירה של אוקסלט למחזור הדם ובכך מפחיתה את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות ולחזרתן; ואילו השפעות של אשלגן על אבנים בכליות עדיין אינן ברורות, אך ככל הנראה שמינרל זה משפיע על מאזן היסודות הכימיים בתאי הגוף באופן שמונע היווצרות אבנים וחזרה שלהן.

 

יש לציין כי הקשר בין צריכת סידן לאבנים בכליות מורכב, כאשר סידן מהווה לפי מחקרים מרכיב מרכזי ב-85% מהאבנים בכליות. מחקרים שבחנו קשר זה זיהו בחלקם דווקא סיכון גבוה יותר להתפתחות אבנים בקרב מי שצורכים סידן בתוספי תזונה. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שניתח נתונים מתוך מחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות", שפורסם עוד באפריל 1997 בכתב העת Annals of Internal Medicine, מצא כי בקרב נשים בגילי 59-34, בעוד שצריכת סידן ממקורות תזונתיים מפחיתה עד 35% מהסיכון לאבנים בכליות, הרי שצריכת סידן בתוספים מעלה ב-20% את הסיכון להתפתחות אבנים.

 

עוד המלצות תזונתיות למניעת אבנים בכליות

עוד על אשלגן 

עוד על סידן 

 

Mayo Clinic Proceedings, doi: 10.1016/j.mayocp.2022.04.016