טרום סוכרת (Prediabetes) הוא מצב רפואי שמאופיין ברמות גבוהות מהנורמה של סוכר בדם, אשר אינן גבוהות מספיק כדי להיחשב סוכרת סוג 2, אולם מציבות את המטופלים בקבוצת סיכון להתפתחות סוכרת סוג 2, אם לא יבוצעו שינויים משמעותיים באורח חיים. טרום סוכרת גם מהווה בפני עצמה גורם סיכון להתפתחות סיבוכים - הנזק המתמשך ברמות גבוהות של סוכר בדם עלול להשפיע על פגיעה בלב, כלי הדם והכליות.

עם זאת, לדברי פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת סוכרת ויחידת המחקר בסוכרת במרכז הרפואי וולפסון, "המעבר מ'טרום סוכרת' לסוכרת סוג 2 ניתן במקרים רבים למניעה על ידי אימוץ אורח חיים בריא. תזונה בריאה, שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה והקפדה על שינה מספקת בלילה עשויים להשיב את רמות הסוכר בדם לערכים תקינים. במצבים מסוימים ניתן לשקול טיפול תרופתי שעשוי לסייע במאמצים למנוע סוכרת״.

תסמינים של טרום סוכרת

הבעיה המרכזית בתופעת 'טרום סוכרת', שהיא לרוב נחשבת ל"מצב שקט" ונטול תסמינים.

אחד הסימנים האפשריים של עלייה מדאיגה ברמות הסוכר בדם שמאפיינת טרום סוכרת הוא בהתכהות העור באזורים מסוימים בגוף – בעיקר בצוואר, בית השחי והמפשעה.

תסמינים קלאסיים שמעידים על מעבר מ'טרום סוכרת' לסוכרת סוג 2 כוללים תחושת צמא מוגברת, השתנה תכופה, עייפות, ראייה מעורפלת, עקצוצים בידיים וברגליים, זיהומים תכופים, פצעים שמחלימים באיטיות ואובדן משקל לא מכוון.

סיבות וגורמי סיכון לטרום סוכרת

הסיבה המדויקת להתפתחות של טרום סוכרת אינה ברורה לאשורה, כמו גם הסיבה להתפתחות סוכרת סוג 2, וההנחה כיום כי מדובר בשילוב נסיבות גנטיות וסביבתיות שמובילות לפגיעה ביכולת הגוף לעבד סוכר.

בהיבט הביולוגי, רוב הסוכר שמשמש את הגוף – מקורו במזון, והוא חודר דרך מערכת העיכול למחזור הדם. בהמשך, הורמון האינסולין שמופרש מתאי בטא בלבלב מכוון את הסוכר מהדם לתאי הגוף לצורך אספקת אנרגיה, תוך הורדת רמות הסוכר בדם. כשרמות אלה יורדות, הלבלב מאט את קצב הפרשת האינסולין לדם. במצב של טרום סוכרת, יעילותו של תהליך זה נפגעת. כתוצאה מכך, סוכר אינו חודר לתאי הגוף באופן יעיל, ונצבר בזרם הדם, בין אם כתוצאה מכך שהלבלב אינו מייצר די אינסולין או שתאי הגוף מפתחים עמידות (תנגודת) לאינסולין.

לפי מחקרים, מצב טרום סוכרתי מלווה במקרים רבים בעלייה בספיגת השומנים בגוף; ירידה ברמות ההורמון GLP-1 שמופרש מהמעי ואמור לעודד הפרשת אינסולין; וכן שיבוש במנגנון שמדכא הפרשה של הורמון הגלוקגון על ידי תאי אלפא בלבלב – באופן שמחמיר את העלייה ברמות הסוכר בדם.

בין גורמי הסיכון ל'טרום סוכרת' ניתן למנות:

גיל: הגיל כשלעצמו מהווה גורם סיכון משמעותי ל'טרום סוכרת', והתופעה מדווחת בעיקר לאחר גיל 35. עם זאת, בשנים האחרונות מתועדים במדינות מערב יותר ויותר ילדים ובני נוער עם מצבי טרום סוכרת ואף עם סוכרת סוג 2 – על רקע העלייה בממדי ההשמנה. לפי סקירה מארה"ב שפורסמה בנובמבר 2021, ההערכות כי 4% עד 23% מהמתבגרים בישראל מאובחנים עם טרום סוכרת, ולמאובחנים עם התופעה בגיל ההתבגרות סיכון של 8% להתקדם לסוכרת סוג 2 תוך שלוש שנים בלבד.

מוצא: לא ברור מדוע, אך אנשים ממוצאים מסוימים נקשרו בסיכון גבוה ל'טרום סוכרת' וסוכרת סוג 2. בארה"ב מדובר בין השאר באפרו-אמריקאים, היספנים ואינדיאנים. בישראל, מחקר שפורסם במאי 2017 בכתב העת PLOS ONE, מצא כי לערבים-ישראלים סיכון גבוה ב-64% עד פי 2.04 יותר לפתח סוכרת סוג 2 בהשוואה ליהודים. מחקר שפורסם ביוני 2016 בכתב העת PLOS ONE, מצא כי גם יהודים ממוצא אתיופי בסיכון גבוה יותר ב-81% עד פי 2.31 לפתח סוכרת, בהשוואה לישראלים ממוצאים אחרים.

גנטיקה: מחקרים מזהים נטייה משפחתית מוגברת בהתפתחות טרום סוכרת, ויש אף עבודות שמצביעות על מוטציות גנטיות ספציפיות שנקשרו לתופעה.

משקל עודף והשמנה בטנית: צבירת משקל עודף והשמנה, שמהוות גורם סיכון מרכזי לסוכרת סוג 2, מעלות גם את הסיכון ל'טרום סוכרת'. ככל שהגוף אוגר יותר רקמת שומן, בעיקר בין השרירים והעור וכן סביב הבטן כשומן בטני, כך התאים הופכים יותר עמידים לאינסולין. מטה אנליזה מסין שפורסמה ביוני 2022 בכתב העת International Journal of Obesity מצאה כי עודף משקל והשמנה מעלים ב-24% את הסיכון לאבחנה ב'טרום סוכרת' (ואילו עודף משקל מעלה פי 2.24 והשמנת יתר מעלה פי 4.56 את הסיכון לסוכרת סוג 2).

תזונה: תזונה לא בריאה מלווה בעלייה בסיכון לסוכרת סוג 2, וזו כוללת בעיקר צריכה מוגברת של מזון מתועש ושתייה ממותקת. מחקר מסין שפורסם ביולי 2020 בכתב העת Nutrition Journal, מצא כי אנשים שניזונים בתזונה המערבית, ברבעון העליון של הצריכה לעומת התחתון, נמצאים בסיכון גבוה ב-54% לאבחון עם טרום סוכרת, בעוד שצריכה גבוהה של ירקות ודגנים מלווה בסיכון נמוך ב-17% לתופעה.

העדר פעילות גופנית: אנשים שאינם פעילים גופנית ואינם עוסקים בפעילות סדירה נמצאים בסיכון להתפתחות טרום סוכרת. לפי הערכות, פעילות גופנית מסייעת להפחית 30% עד 40% מהסיכון ל'טרום סוכרת' וסוכרת סוג 2.

סוכרת הריונית: מספר מחקרים העלו כי מצב של סוכרת במהלך ההיריון מעלה אצל האישה ואצל היילוד את הסיכון ל'טרום סוכרת'. לדוגמה, במחקר מסין שפורסם ביולי 2018 בכתב העת European Journal of Endocrinology, נמצא כי במעקב של 3.5 שנים, סוכרת הריון מעלה פי 25.4 את הסיכון ל'טרום סוכרת' ופי 76.1 את הסיכון לסוכרת.

עישון: עישון סיגריות נקשר במחקרים מסוימים עם עלייה בסיכון לתנגודת לאינסולין, ולמרות שאינו מהווה גורם סיכון ברור לסוכרת כמו השמנה – ניתן להניח כי הוא מעלה את הסיכון לסוכרת ול'טרום סוכרת'. יש לציין כי אין כיום מחקרים נרחבים שזיהו קשר ישיר בין עישון לעלייה ברמות הסוכר בדם.

תסמונת שחלות פוליציסטיות: לפי מחקרים, נשים עם שחלות פוליציסטיות שמלווה בשיבוש במחזור החודשי, שיעור יתר והשמנה – נמצאות בסיכון גבוה ל'טרום סוכרת'.

הפרעות שינה: דום נשימה בשינה שנקשר בסיכון גבוה לתחלואה לבבית, גם מעלה את הסיכון לתנגודת לאינסולין ולהתפתחות טרום סוכרת – בעיקר אצל אנשים עם משקל עודף. לפי מטה אנליזה מסין שפורסמה באוגוסט 2022 בכתב העת Journal of Diabetes Investigation, דום נשימה שינה מעלה פי 2.34 את הסיכון לרמות חורגות של סוכר בדם בצום ומעלה ב-58% את הסיכון לאי סבילות לאינסולין ומעלה ב-65% את הסיכון לשיבושים ברמות הסוכר בדם, מהמאפיינים הבולטים של טרום סוכרת, וכן מעלה פי 3.62 את הסיכון לסוכרת סוג 2. גם מחסור בשעות שינה, שמאפיין הפרעת אינסומניה (נדודי שינה), מלווה לפי מחקרים בעלייה ברמות הסוכר בדם.

במרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) פותח שאלון שמאפשר להעריך את הסיכון ל'טרום סוכרת' על פי מספר גורמי סיכון מובילים: גיל, מין, היסטוריה של סוכרת אצל קרובי משפחה ביולוגיים מדרגה ראשונה, המצאות יתר לחץ דם, פעילות גופנית סדירה, המצאות סוכרת הריון ונתוני משקל וגובה.

סיבוכים של טרום סוכרת

טרום סוכרת היא תופעה שבהגדרתה מעלה את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. לפי מחקרים המבוססים על בדיקות ל'טרום סוכרת' בהעמסת סוכר, בין 3% ל-10% מהאנשים עם טרום סוכרת יתקדמו תוך שנה לסוכרת סוג 2, ובאופן כללי הסיכון לפתח סוכרת אצל מי שאובחן עם טרום סוכרת גבוה פי 6 בהשוואה לאלו שערכי הסוכר שלהם תקינים.

מעבר לכך, עמידות לאינסולין ורמות גבוהות מדי של סוכר בדם לאורך זמן, הם מצבים שבפני עצמם מלווים בסיכון לסיבוכים נוספים. לפי מחקר ישראלי ממכון גרטנר שכלל מעקב של 40 שנים אחר מדגם של 2,844 נבדקים, וממצאיו פורסמו במארס 2021 בכתב העת BMJ Open Diabetes Research & Care, תוחלת החיים של מבוגרים צעירים מתחת לגיל 60 שמאובחנים עם טרום סוכרת קצרה יותר בכשנתיים בממוצע מזו של אנשים עם רמות תקינות של סוכר בדם, והיא קצרה יותר בעיקר בקרב נשים ואלו עם משקל עודף.

מחלת לב וכלי דם: טרום סוכרת מוגדרת כיום כגורם סיכון למחלות לב וכלי דם, והיא אף מהווה את אחד המאפיינים בתסמונת המטבולית – צבר תסמינים שקשור בעלייה בסיכון למחלות אלה.

במחקר מנורבגיה, שפורסם עוד בינואר 1999 בכתב העת Diabetes Care וכלל מעקב של 22 שנים אחר גברים ללא סוכרת, נמצא כי הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים בקרב מי שאובחנו במעקב כטרום סוכרתיים היה גבוה פי 2-3 יותר בהשוואה לאנשים עם ערכי סוכר תקינים, וסיכון זה היה חמור יותר בקרב צעירים. במטה אנליזה מסין, שפורסמה במארס 2021 בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism, נמצא כי טרום סוכרת מלווה בעלייה של עד 40% בסיכון לאי ספיקת לב.

השמנה וכבד שומני: לצד מחקרים שמצביעים על השפעה דו כיוונית בין סוכרת להשמנה, מחקרים רומזים על השפעה דו כיוונית בין טרום סוכרת לכבד שומני. מאחר ולכבד יש תפקיד בוויסות רמות הסוכר בדם, הצטברות שומנים בכבד עשויה להוביל ל'טרום סוכרת'; ומאידך, טרום סוכרת כשלעצמה מגדילה את הנטייה להצטברות שומנים בגוף ובכבד בפרט.

מחלות כליה: בדומה לנפרופתיה סוכרתית, שהיא פגיעה בכליות שמאפיינת סוכרת, גם טרום סוכרת עשויה להיות כרוכה בפגיעה כלייתית. לפי מחקרים, מעל לשליש מהאנשים עם טרום סוכרת חווים פגיעה שקטה בכליות שמתבטאת בחלבון בשתן (אלבומינוריה) וירידה בערכי מדד קצב הסינון הגלומרולרי של הכליות. במחקר מדרום קוריאה שפורסם באפריל 2019 בכתב העת BMC Nephrology נמצא כי במעקב של 8.3 שנים, מעל לעשירית מהאנשים עם טרום סוכרת (11.3%) פיתחו מחלת כליות כרונית.

נזק עצבי: בדומה לסוכרת סוג 2, גם טרום סוכרת מלווה בסיכון גבוה לנזק עצבי ולכאב נוירופתי ממקור עצבי. במחקר מקנדה, שפורסם במאי 2015 בכתב העת Diabetes Care (מחקר PROMISE), הודגם כי עם נוירופתיה פריפרית התמודדו 49% מהמאובחנים עם טרום סוכרת ו-50% מהסוכרתיים, בהשוואה ל-29% מאלו שאינם מאובחנים עם הפרעה ברמות הסוכר בדם.

נזקים לראייה: בעוד שנזקים לרשתית מופיעים לפי מחקרים כסיבוך של סוכרת אצל 2.2% עד 12.7% מהסוכרתיים, בסקירה מבריטניה שפורסמה בסתיו 2022 בכתב העת Survey of Ophthalmology נמצא שיעור משמעותי של סובלים מהתופעה גם בקרב 0.3% עד 14.1% מהאנשים שמאובחנים עם טרום סוכרת. הסיבה לכך היא בנזקים לכלי הדם הקטנים ברשתית, שככל הנראה מתחילים להצטבר כבר בשלב הטרום סוכרתי.

שכיחות של טרום סוכרת

מצב של טרום סוכרת שכיח מאוד באוכלוסייה, ולפי הערכות מיליוני אנשים בעולם מתמודדים עם התופעה, חלקם מבלי לדעת זאת כלל. כאמור, בשנים האחרונות נרשמת עלייה בשכיחות של טרום סוכרת גם בקרב ילדים ומתבגרים.

במחקר אמריקאי, שפורסם במאי 2023 בכתב העת Diabetes Care, נבחן היקף התופעה בעולם, ולמרות שבכשני שליש מהמדינות אין מידע ברור על היקף האנשים במצב טרום סוכרתי, ההערכה כי נכון לשנת 2021, לפי אומדנים מתוצאות בדיקות העמסת סוכר, מהתופעה סובלים 9.1% מהאנשים בגילי 79-20 בעולם, ושכיחותה צפויה לעלות עד ל-10% מהאוכלוסייה בשנת 2045. לפי אומדנים מעט שונים, שמתבססים על בדיקות לרמות הסוכר בדם בצום, ההערכה כי עם התופעה מתמודדים 5.8% מהאנשים הבוגרים בעולם, ושכיחותה צפויה להאמיר ל-6.5% עד שנת 2045.

בישראל, במחקר ממכון גרטנר שעקב אחר 2,844 איש בגיל העמידה לאורך 40 שנים, כמחצית מהנבדקים (48.8%) אובחנו עם טרום סוכרת, גברים (53.2%) יותר מאשר נשים (46.8%).

האבחון של טרום סוכרת

טרום סוכרת מאובחנת בבדיקות שמודדות את רמות הסוכר בדם. לפי המלצות איגוד הסוכרת האמריקאי (ה-ADA) שעודכנו בינואר 2023 בכתב העת Diabetes Care, מומלץ לבצע בדיקות לאבחון טרום סוכרת כבר החל מגיל 35, ובאופן קבוע אחת לשלוש שנים ואף בתדירות גבוהה יותר כשמופיעים תסמינים מחשידים או שחל שינוי בגורמי הסיכון. הבדיקות מומלצות עוד לפני גיל 35 וגם אצל ילדים ומתבגרים במצבים של עודף משקל וגורם סיכון אחד נוסף ל'טרום סוכרת', למשל היסטוריה משפחתית, מוצא בסיכון, משקל לידה נמוך ולידה לאם ביולוגית שפיתחה סוכרת בהיריון. לילדים מומלצת הבדיקה מגיל ההתבגרות המינית או מגיל 10, המוקדם מבניהם, במקרים של עודף משקל (מעל אחוזון 85 לגיל) או השמנת יתר (מעל אחוזון 95) או כשיש גורמי סיכון לסוכרת. בנוסף, לנשים שאובחנו עם סוכרת הריון מקובלת ההמלצה לבצע בדיקות לרמות הסוכר בדם אחת לשלוש שנים – עקב הסיכון הגבוה ל'טרום סוכרת' וסוכרת סוג 2.

בישראל, המלצות עדכניות של כוח המשימה הישראלי לקידום בריאות ורפואה מונעת בהסתדרות הרפואית, שפורסמו באוקטובר 2022, קובעות סף נמוך יותר להמלצה על בדיקות לאיתור סוכרת: מגיל 35 עד 70 מומלצת הבדיקה אחת לשלוש שנים רק לאלו שמתמודדים עם עודף משקל או השמנה או אלו עם גורמי סיכון מוגדרים. מגיל 65 מומלצת לפי ההנחיות הישראליות בדיקה לסוכרת אחת לשלוש שנים, בהיעדר סוכרת ידועה, וגם בגילים אלה רק במצבים של משקל עודף.

בדיקת סוכר בדם לאחר צום של שמונה שעות נחשבת לבדיקה המרכזית המבוצעת כיום במרפאות הקהילה בישראל שמתריעה על התפתחות טרום סוכרת. בבדיקה זו קיימת מחלוקת בין הגישה האמריקאית לגישה האירופית בדבר הגדרה של טרום סוכרת. בארה"ב, לפי המלצות איגוד הסוכרת האמריקאי (ה-ADA) שעודכנו בינואר 2023  ואף היו נהוגות קודם לכן, בדיקה מוגדרת כתקינה ברמות נמוכות מ-100 יחידות מ"ג/ד"צ. רמות של 100 עד 125 מ"ג/ד"צ בבדיקה מאובחנות כטרום סוכרת ורמות של 126 מ"ג/ד"צ ומעלה בשתי בדיקות נפרדות מאובחנות כסוכרת. הגישה האירופית – כפי שהיא משתקפת בהנחיות האירופיות שפורסמו בגרסתן האחרונה בינואר 2020 בכתב העת European Heart Journal, אשר מקובלת גם בהנחיות ארגון הבריאות העולמי, פחות מחמירה, ומגדירה טרום סוכרת ברמות של 110 עד 125 יחידות מ"ג/ד"צ. בישראל אומצו הקריטריונים האמריקאים – כך שערך הגבוה מ-100 מ"ג/ד"צ סוכר כבר מהווה סמן ל'טרום סוכרת'.

בבדיקת המוגלובין מסוכרר HbA1C שמשקפת את ממוצע רמות הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים, כאשר התוצאות מעידות על רמות נמוכות מ-5.7% – הבדיקה נחשבת לתקינה. רמות שבין 5.7% ל-6.4% יאובחנו כטרום סוכרת, ורמות של 6.5% ומעלה בשתי בדיקות דם נפרדות מאובחנות כסוכרת סוג 2, אך בדיקה זו נחשבת פחות מתאימה לאבחון של טרום סוכרת.   

"ככל שהערכים במסגרת אבחון טרום סוכרת גבוהים יותר – כך מצב הטרום סוכרת יותר חמור ומחייב התערבות משמעותית יותר", מדגיש פרופ' ויינשטיין.

למטופלים שאובחנו עם טרום סוכרת מומלצות בדיקת דם לרמות הסוכר אחת למספר חודשים עד שנה, כשההמלצה האופטימאלית הרפואית היא לבצע בדיקות חוזרות אחת לשלושה חודשים – כדי לוודא שאין עלייה ואולי חלה ירידה מבורכת בערכים. עם זאת, קופות החולים בישראל עשויות לאשר בדיקות אלה רק במרווחי זמן גדולים יותר.

אורח החיים המומלץ למאובחנים בטרום סוכרת

המסר המרכזי במצב של טרום סוכרת הוא לנסות ולמנוע את התקדמותה למחלת סוכרת סוג 2 – בעיקר באמצעות אורח חיים בריא ולעתים בשילוב טיפול תרופתי. מחקרים מצאו כי מניעה זו מתאפשרת גם במצבים שבהם קיימת נטייה גנטית להתפתחות סוכרת.

תזונה בריאה: במצבים של טרום סוכרת מומלצת תזונה בריאה עשירה בפירות וירקות המכילים סיבים תזונתיים ובאגוזים, דגנים מלאים ושמן זית. ככלל מומלץ להפחית באכילת מזונות שמכילים פחמימות.

יש הטוענים כי לדיאטה הקטוגנית דלת הפחמימות שעשירה בשומנים יש השפעה מיטיבה על טרום סוכרת, אך המחקרים כיום חלוקים במסקנותיהם בנושא. במחקר אמריקאי מאוניברסיטת סטאנפורד שהשווה בין הדיאטה הקטוגנית לדיאטה הים תיכונית ב'טרום סוכרת', שממצאיו פורסמו במאי 2022 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition, נמצא כי דיאטה קטוגנית אמנם מורידה יותר את רמות הטריגליצרידים בדם, אך היא מלווה גם בעלייה ברמות הכולסטרול הרע LDL, ונדרשות עבודות נוספות לבחינת הסוגייה לעומק.

הפחתת משקל עודף: לאנשים עם משקל עודף מומלץ על הורדת המשקל למניעת המעבר מ'טרום סוכרת' לסוכרת סוג 2. במצבים של עודף משקל מומלצת בשלב הראשון הורדה של 5% עד 10% במשקל, בשילוב עם מרכיבים נוספים של אורח חיים בריא. מחקרים מצאו כי ירידה בהיקפים אלה משפרת את הסיכון הקרדיו וסקולארי ואת הסיכון של מעבר מטרום סוכרת לסוכרת סוג 2. במחקר מפינלנד, שזכה לפרסום עולמי לאחר שהופיע במאי 2001 בכתב העת New England Journal of Medicine, סווגו 522 נבדקים בגיל העמידה עם עודף משקל וטרום סוכרת לשתי קבוצות, כשבקבוצת המחקר ניתנה לנבדקים הדרכה תזונתית על ידי דיאטנית להפחתה במשקל, הורדה בכמויות השומן הרווי, העלאה בכמות הסיבים התזונתיים ופעילות גופנית סדירה. בהשוואה לקבוצת ביקורת, במעקב כעבור 3.2 שנים בממוצע, התברר כי הפחתה במשקל נקשרה לירידה של 58% בסיכון לפתח סוכרת.

פעילות גופנית סדירה: למאובחנים עם טרום סוכרת מומלץ להקפיד על פעילות גופנית סדירה בהתאם להמלצות המקובלות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לכלל האוכלוסייה, כולל חולים כרוניים: לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות מתונה או 75 דקות של פעילות אינטנסיבית, בפיזור ברוב ימי השבוע. לילדים ומתבגרים מומלץ להקפיד על פעילות גופנית לפחות שעה ביום.

גמילה מעישון: יש מחקרים שרומזים כי גם גמילה מעישון סיגריות עשויה להפחית מהסיכון במעבר מ'טרום סוכרת' לסוכרת. מספר מחקרים מדגימים כי ניקוטין עלול לפגוע בפעילות תאי בטא מפרישי אינסולין בלבלב והפסקת עישון משפרת את התגובה לאינסולין ומובילה לאיזון ברמות הסוכר בדם. לדברי פרופ' ויינשטיין, "בהבדל מהקשר בין השמנה לסוכרת שהוא מאוד ברור, יש עבודות שרומזות גם על קשר אסוציאטיבי בין עישון לסוכרת, אם כי אין הסבר מדעי משכנע לכך שמדובר בסיבה ומסובב".

שיפור איכות השינה:  אורח החיים הבריא המומלץ לאנשים עם טרום סוכרת כולל גם המלצות לשיפור איכות השינה באופן שאינו פוגע בשעון הביולוגי של הגוף ולהקפדה על שעות שינה מספקות בלילה. על רקע עבודות שמדגימות קשר בין עבודת משמרות ושיבוש במנגנון השינה הטבעי לבין סוכרת, לאנשים עם טרום סוכרת שעובדים בעבודת משמרות מומלץ להפסיק משמרות לילה. לדברי פרופ' ויינשטיין, "לאחות שעובדת בלילות עם טרום סוכרת – ההמלצה היא לעבור למשמרות בוקר בלבד, וכך גם לגבי שוטרים עם משמרות לילה שמפתחים טרום סוכרת".

טיפול תרופתי לטרום סוכרת

כאמור, הטיפול המרכזי למצב של טרום סוכרת הוא הקפדה על אורח חיים בריא. במצבים מסוימים מומלץ לאנשים עם טרום סוכרת גם על טיפול תרופתי, לרוב לאחר מספר חודשים בהם נעשה ניסיון להקפדה על אורח חיים בריא לצורך הורדה של 5% עד 10% במשקל, אשר אינו מצליח להוביל לירידה בערכי רמות הסוכר הגבוליות בדם.

התרופה המרכזית שמשמשת כיום ברוב מדינות העולם למצבים של טרום סוכרת היא מטפורמין, המשווקת בישראל גם בשמות גלוקמין וגלוקופאז', שמהווה כיום תרופה קו ראשון לטיפול בסוכרת סוג 2. זאת למרות שמטפורמין לא אושרה עד כה בהתוויה של מניעת סוכרת.

לתרופה מטפורמין המשתייכת לקבוצת הביגואנידים מנגנון פעולה ייחודי מבין התרופות לסוכרת: היא מפחיתה את ייצור הגלוקוז בכבד, מגבירה את רגישות הגוף לאינסולין, ומעלה את רמות הגלוקוז שנספגות ברקמות הגוף, לרבות שרירי השלד.

במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2002 בכתב העת New England Journal of Medicine, סווגו 3,234 נבדקים עם עודף משקל וטרום סוכרת למספר קבוצות, ובמעקב כעבור 2.8 שנים בממוצע, בקבוצה שבה ניתן טיפול יומי במטפורמין חלה ירידה של 31% בסיכון לפתח סוכרת סוג 2. בקבוצה נוספת בה הודרכו הנבדקים לירידה במשקל נרשמה ירידה של 58% בסיכון לסוכרת סוג 2. חישוב סטטיסטי העלה כי כדי למנוע במשך שלוש שנים מקרה אחד של סוכרת בקרב אנשים עם משקל עודף שבסיכון למחלה, יש צורך בהשתתפותם של 7 אנשים (6.9 אנשים) בתוכנית להורדה במשקל או לחילופין בהתאמת טיפול במטפורמין ל-14 אנשים (13.9 אנשים). יצוין כי עבודות חדשות מראות כי הטיפול התרופתי במטפורמין אצל אנשים בסיכון לפתח סוכרת מעלה את הסיכויים לשמר את הירידה במשקל לאורך זמן.

התרופה מטפורמין ל'טרום סוכרת' ניתנת בכדור בשעות הלילה, אחת ליום, אשר משפיע עד הורדת רמות הסוכר בדם בצום בשעות הבוקר. לדברי פרופ' ויינשטיין, "במידה והורדה במשקל בשילוב הטיפול התרופתי מובילים להעלמות טרום הסוכרת – ניתן להפסיק את מתן התרופה ולהמשיך לעקוב אחת למספר חודשים ולוודא שערכי הסוכר בדם לא עולים מחדש".

פרופ' חוליו ויינשטיין הוא מנהל יחידת סוכרת ויחידת המחקר בסוכרת במרכז הרפואי וולפסון ולשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת

עדכון אחרון: אוגוסט 2023