ניוון מקולרי גילי היא מחלה מתקדמת של הרשתית המאופיינת בניוון תאי אזור המקולה במרכז הרשתית ומהווה את הסיבה המובילה בישראל לעיוורון. נכון להיום, אין טיפול שהוכח מועיל לריפוי ניוון מקולרי גילי, אולם קיימים טיפולים שביכולתם לעכב את התקדמות המחלה, ואף באופן משמעותי, ולמנוע החמרה בראייה עד כדי עיוורון.

ניוון מקולרי נחלק לשלב ההתחלתי עד בינוני – שהוא 'ניוון מקולרי יבש' המתאפיין בדרוזן – נקודות צהבהבות זעירות באזור המקולה שרופא העיניים יכול לראותן בבדיקת עיניים שגרתית, אשר מעידות על משקעים של חומר חוץ תאי; ולשלב המתקדם שמתבטא לרוב באחד משני מצבים: צמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית הקרויה 'ניוון מקולרי רטוב'; או סיבוך מסוג 'אטרופיה גאוגרפית' המתבטא בתהליך ניווני מחמיר במספר סוגי תאים, ובהם תאי האפיתל הצבעני במקולה (RPE) שיש להם תפקיד בספיגת אור חיצוני בעין וביכולת הראייה.

הטיפולים המרכזיים בניוון מקולרי גילי התחלתי עד בינוני כוללים אורח חיים בריא ותוסף תזונה ייעודי המכיל ויטמינים ונוגדי חימצון.

למתמודדים עם השלב המתקדם הרטוב המאופיין בכלי דם פתולוגיים ברשתית, מותאם בשנים האחרונות טיפול בתרופות מקבוצת נוגדי VEGF  הניתנות ברובן הזרקה לעין אחת או לשתי העיניים.

כמו כן, בשנים האחרונות אושרו מספר תרופות חדשות המיועדות לסיבוך מסוג 'אטרופיה גאוגרפית', אם כי היעילות שלהן עדיין לא מספקת.

בעבר היה נהוג גם לבצע ניתוחים לחלק מהמאובחנים עם ניוון מקולרי גילי מתקדם – אולם כיום אלו כבר כמעט ואינם מבוצעים על רקע מורכבותם והתוצאות שאינן חד משמעיות.

טיפולים לניוון מקולרי יבש

נכון להיום, הטיפולים המרכזיים המוצעים למתמודדים עם ניוון מקולרי גילי בשלב היבש כוללים אורח חיים בריא, עזרי ראייה ותוסף תזונה שהוכח כמועיל לעיכוב הידרדרות הראייה.

אורח חיים בריא 

לאור הקשרים שהוכחו במחקרים בין עישון, משקל עודף ותזונה לקויה לניוון מקולרי גילי, על אף שאינם חד משמעיים ואינם בולטים כמו סיכון העלייה בגיל, אורח חיים בריא מומלץ למאובחנים במחלה ועשוי לתרום להאטת הידרדרות הראייה, ובין השאר גמילה מעישון, הימנעות מחשיפה לעישון פסיבי והקפדה על משקל תקין ותזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה והקפדה על שינה סדירה.

עישון סיגריות הוא גורם הסיכון בר המניעה המרכזי שנקשר עד כה לניוון מקולרי גילי. במאמר סקירה של חוקרים מבריטניה שפורסם בספטמבר 2005 בכתב העת EYE נמצאו עדויות כי עישון סיגריות מעלה פי 2 עד 3 את הסיכון לניוון מקולרי גילי. חלק מהמחקרים שנכללו בסקירה אף הצביעו על קשר לינארי של עלייה בסיכון למחלת העיניים ככל שכמות הסיגריות שמעשנים המטופלים ליום גדלה.

עוד על אורח חיים בריא בניוון מקולרי גלי

עוד על המלצות תזונתיות בניוון מקולרי גילי

עוד על חשיבות הספורט בניוון מקולרי גילי

עזרי ראייה

מאחר וניוון מקולרי גילי פוגע במרכז הראייה אך לא בצידי שדה הראייה (הראייה הפריפרית), משקפיים רגילות או עדשות מגע אינן מסייעות לרוב למתמודדים עם מחלת העיניים, וגם לא מונעות את ההידרדרות בראייה שמאפיינת את המחלה.

עם זאת, במצבים מסוימים, כשתסמיני המחלה כוללים קושי בקריאת אותיות והעלמות אותיות – שימוש בזכוכית מגדלת או במשקפיים טלסקופיות שמאפשרות הגדלה משמעותית של הטקסט הנקרא עשויים לסייע בשיפור הראייה, לצד התאמות נוספות, למשל הגברת התאורה בעת הקריאה והגדלת אותיות במחשב וכן שימוש בעזרים אלקטרוניים שונים כמו טמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור). משקפיים לא מונעות כמובן את ההידרדרות המאפיינת את המחלה.

עוד על עזרי ראייה בניוון מקולרי גילי

עוד על התאמות לבית בניוון מקולרי גילי

עוד על עזרים לפיתוח תחביבים בניוון מקולרי גילי

תוסף תזונה ייעודי

עם השנים הוכנס תוסף תזונה ייעודי לשימוש שגרתי כחלק מהטיפול בניוון מקולרי יבש לאחר שהוכח כיעיל למניעת הידרדרות של ניוון מקולרי גילי. התוסף מכיל שילוב של נוגדי חמצון (ובהם ויטמינים) ומינרלים ספציפיים שהוכחו כיעילים לטיפול במחלה. תחילה היה בשימוש תוסף שפותח על רקע ממצאי מחקר שכונה AREDS במימון המכון הלאומי לבריאות העין בארה"ב (NEI), ובהמשך פורסמו ממצאי מעקב בשם AREDS2 והרכב התוסף השתנה, ובין השאר הוצא ממנו נוגד חמצון מסוג 'בטא קרוטן' עקב חשש מפני סיכון יתר לסרטן הריאות אצל מעשנים. כיום, בהתאם לראיות, תוסף התזונה מכיל שני ויטמינים שהם גם נוגדי חמצון – 500 מ"ג ויטמין C ו-400 יחידות IU של ויטמין E; מינרלים: 2 מ"ג נחושת (נחושת חמצנית) ו-80 מ"ג אבץ; וכן שני נוגדי חמצון נוספים שנוספו לתוסף התזונה לצד הוצאת בטא קרוטן: 10 מ"ג לוטאין ו-2 מ"ג זאקסנטין.

תוסף התזונה מומלץ כיום למטופלים עם ניוון מקולרי גילי בשלב היבש, כשמאובחן דרוזן משמעותי בעיניים (בגודל של 125 מיקרון ומעלה). תוסף התזונה הוכח ביעילותו בעיכוב התקדמות המחלה.

מחקרים מוכיחים כי למאובחנים עם ניוון מקולרי יבש – נטילת התוסף מפחיתה ב-25% את הסיכון לעבור לשלב המחלה הרטוב שנחשב למסוכן יותר. לפי ממצאים חדשים ממחקר AREDS2 שפורסמו ביוני 2022, נבדקים שקיבלו עשר שנים את תוסף התזונה החדש, בהשוואה לאלו שקיבלו כמחצית מזמן זה את הפורמולה הישנה, הציגו ירידה של 20% נוספים בסיכון להתקדמות של ניוון מקולרי גילי.

לתוסף התזונה מלוות תופעות לוואי במערכת העיכול, לרבות בחילות, הקאות ונפיחות בבטן, על רקע שינויים בפעילות עיכול המזון שנגרמים על רקע צריכת הוויטמינים והמינרלים המצויים בתוסף.

פוטוביומודולציה

בשנים האחרונות הוכחה יעילותם של טיפולים בניוון מקולרי יבש בשלב הבינוני בשיטת פוטוביומודולציה (Photobiomodulation – ובקיצור PBM או PBMT). הטיפול הוא למעשה טיפול באור, שאינו פולשני ולכן נחשב בטוח יותר מהזרקות תוך עיניות, אשר מבוצע בפליטת אנרגית אור בתדר נמוך באמצעות טכנולוגיה פולטת אור משקפיים מיוחדים פולטי אור, במטרה להוביל להתחדשות בתאי הרשתית ולמנוע תהליכים ניווניים.

מערכת טכנולוגית שמיישמת את השיטה (LumiThera Valeda Light Delivery System) אושרה בנובמבר 2024 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול בניוון מקולרי יבש על בסיס מחקר LIGHTSIGHT III, שממצאיו הוצגו ביוני 2023 בכנס האיגוד לחקר הראייה ואופטלמולוגיה בארה"ב (ARVO), אך יעילות השיטה עדיין אינה מצויה בקונצנזוס ונדרשים מחקרים נוספים עם מספרים גדולים יותר של נבדקים על מנת לבדוק יעילות בתנאי טיפול יומיומיים.

מחקרים מדגימים כי שיטה זו מצליחה להאט את התהליך הניווני האטרופי בעיניים, באופן שעשוי למנוע התקדמות לכדי סיבוך מסוג 'אטרופיה גאוגרפית'. עוד נמצא במחקר כי הטיפול בפוטוביומודולציה תורם לשיפור מדדי ראייה כמו חדות ראייה ושיפור בראיית ניגודים (קונטרסטים).

טיפול פוטוביומודולציה לניוון מקולרי נעשה במכשיר הפולט אנרגית אור בתדר נמוך (צילום: Shutterstock)

עוד על טיפולים באור

טיפולים לניוון מקולרי רטוב

תוסף תזונה ייעודי

תוסף התזונה המכיל נוגדי חמצון ומינרלים מומלץ גם למאובחנים עם ניוון מקולרי בשלב הרטוב, כאשר הראייה בעין אחת לפחות עדיין טובה. התוסף לא הוכיח יעילות ביכולת למנוע את השלב הרטוב של ניוון מקולרי, אולם הוכח במחקרים כמועיל בעיכוב הידרדרות הראייה בעין השנייה למי שאובחנו עם צמיחת כלי דם פתולוגים המעידה על ניוון מקולרי רטוב בעין אחת. עם זאת, המחקרים לגבי יעילות התוסף למטופלים עם ניוון מקולרי רטוב עדיין מציגים ממצאים מעורבים. מחקר ישראלי בנושא מהמרכז הרפואי וולפסון, שפורסם באוקטובר 2023 בכתב העת IMAJ השייך ההסתדרות הרפואית, מצא כי תוסף התזונה שניתן למאובחנים עם ניוון מקולרי רטוב לא משפיע על ירידה במספר ההזרקות התוך עיניות שנדרשות מהמטופלים ואינו משפיע על עיכוב ההידרדרות בחדות הראייה ובעובי המקולה.

הזרקות תוך עיניות

השלב הרטוב של ניוון מקולרי מאופיין בצמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית אשר מסכנים את המטופלים בהתקדמות לכדי עיוורון. למאובחנים בשלב זה מומלץ כיום טיפול קבוע באמצעות זריקות לעיניים. התרופות בקבוצה זו פועלות במנגנונים ביולוגיים שונים שמשותפת להם חסימת גורם גדילה באופן שמונע התפתחות של כלי דם חדשים פתולוגיים ברשתית העין, ותרופות אלה מכונות קבוצת 'מעכבי אנגיוזה' (Angiogenesis Inhibitors) או 'נוגדי VEGF'.

ההזרקות התוך עיניות לניוון מקולרי רטוב כוללות את התרופות הבאות:

• אווסטין (Avastin) המכילה את החומר הפעיל בווציזומאב (Bevacizumab).
• לוסנטיס (Lucentis) המכילה את החומר הפעיל רניביזומאב (Ranibizumab) ותרופות עם אותו המרכיב הפעיל במנגנון ביוסימילר.
• אייליה (Eylea) במינון 2 מ"ג המכילה את החומר הפעיל אפליברספט (Aflibercept) ותרופות עם אותו מרכיב בפעיל במנגנון ביוסימילר.
• ביאובו (Beovu) המכילה את החומר הפעיל ברולוסיזומאב (Brolucizumab).
• ואביסמו (Vabysmo) המכילה את החומר הפעיל פריסימאב (Faricimab-svoa).
• אייליה (Eylea) במינון 8 מ"ג המכילה את החומר הפעיל אפליברספט (Aflibercept)/

ההזרקות התוך עיניות לניוון מקולרי רטוב מבוצעות לתוך חלל העין דרך לובן העין בהרדמה מקומית לאחר מתן חומר חיטוי (פולידין) למניעת זיהום תוך עיני וטיפות לאלחוש מקומי. טיפולים אלה ניתנים בהזרקות לעין אחת או לשתי העיניים – לפי הצורך.

בנוסף, בקבוצה זו כלולה התרופה סוסבימו (Susvimo) המכילה את אותו החומר הפעיל שמצוי בתרופה לוסנטיס –'רניביזומאב' (Ranibizumab) – הניתנת באמצעות התקן שתל תוך עיני המוחדר בניתוח המצריכה החלפה כל שישה חודשים.

עוד על ההזרקות תוך עיניות לניוון מקולרי רטוב

טיפול פוטודינאמי

טיפול פוטודינאמי (Photodynamic Therapy) מותאם למצבים של ניוון מקולרי רטוב, כשכלי הדם הפתולוגים צומחים במרכז המקולה. בטיפול זה מוזרקת לווריד בזרוע התרופה 'ויזודיין' (Visudyne) אשר נעה לעבר כלי הדם בעין. בהמשך, רופאי העיניים מכוונים קרן לייזר ממכשיר מיוחד לעבר כלי הדם הפתולוגים בעין הפגועה, ותאורת הלייזר 'מפעילה' את התרופה באופן שמוביל לסגירת כלי הדם הפתולוגים ולהפסקת הפרשות של נוזלים ודם לשכבות הרשתית.

טיפול פוטודינמי מאט את קצב ההידרדרות של ניוון מקולרי רטוב לכדי אובדן ראייה, אולם כיום כבר כמעט ואינו בשימוש לניוון מקולרי.

פוטוקואגולציה

בטיפולי 'פוטוקואגולציה' (Photocoagulation) נעשה שימוש בקרן לייזר חזקה כדי לאטום כלי דם חריגים שהתפתחו מתחת למקולה. רופא העיניים מכוון את קרן הלייזר ממכשיר מיוחד לעבר העין הפגועה, וזו מובילה להצטלקות של כלי הדם ואוטמת את כלי הדם הפתולוגיים ומונעת הפרשות של נוזלים ודם מתוכם, כדי לצמצם את המשך הידרדרות המקולה. גם טיפול זה כבר כמעט ואינו בשימוש לניוון מקולרי.

טיפולים לאטרופיה גאוגרפית

בשנים האחרונות פותחו טיפולים מתקדמים לסיבוך של ניוון מקולרי יבש מתקדם המכונה 'אטרופיה גאוגרפית' המלווה בתהליכים ניווניים בתאים ספציפיים במקולה שבמרכז הרשתית, ובהם תאי האפיתל הצבעני של הרשתית (RPE) המתפקדים כשכבת תאי פיגמנט בעלת תפקיד בספיגת אור חיצוני בעין וביכולת הראייה.

תוסף תזונה ייעודי

תוסף התזונה המבוסס על ממצאי מחקר AREDS2 המכיל נוגדי חמצון ומינרלים מומלץ גם למאובחנים עם סיבוך מסוג אטרופיה גאוגרפית, כאשר הראייה בעין אחת לפחות עדיין טובה.

מחקר בהובלת המכון הלאומי לבריאות העין בארה"ב (NIE) בשיתוף חוקרים מארה"ב ובריטניה, שפורסם בינואר 2025 בכתב העת Ophthalmology, הוכיח כי התוסף מסייע בעיכוב התקדמות הנגעים האטרופיים במצב של אטרופיה גאוגרפית.

מעכבי מערכת המשלים

התקווה הגדולה ביותר בטיפול התרופתי באטרופיה גאוגרפית מתקבלת בשנים האחרונות מקבוצה של תרופות שמעכבות חלבון הקרוי C3 אשר שייך ל"מערכת המשלים" – חלק ממערכת החיסון המולדת שמסייעת למאבק בחיידקים ונגיפים. מחקרים מצאו כי ביטוי יתר של חלבון זה, המיוצר בכבד, מעורב בתהליכים ניווניים ברשתית שמתקיימים בניוון מקולרי גילי, ובייחוד בסיבוך של אטרופיה גאוגרפית. גם תרופות אלה ניתנות בהזרקות תוך עיניות, בדומה לטיפולים התרופתיים המרכזיים לניוון מקולרי רטוב.

ההזרקות בתוך עיניות מקבוצת 'מעכבי מערכת המשלים' מבוצעות לתוך חלל העין דרך לובן העין (אזור המכונה 'סקלרה'), במרחק של כ-3.5 מ"מ מהקרנית, ובהרדמה מקומית לאחר מתן חומר חיטוי (פולידין) למניעת זיהומים בעיניים וטיפות לאלחוש מקומי. טיפולים אלה ניתנים בהזרקות לעין אחת או לשתי העיניים – לפי הצורך.

הזרקות תוך עיניות אלה הוכחו ביכולתן להאט את קצב התקדמות התהליך האטרופי ברשתית, ולכן מתאימות בעיקר למטופלים עם קצב גדילה מהיר של תהליך האטרופיה, אולם הן לא הוכחו כמשפרות את חדות הראייה, כלומר שאינן מחזירות חדות ראייה שאבדה, וכמו כן לא מונעות אובדן חדות ראיה. בנוסף, הן כרוכות בתופעות לוואי, לרבות סיכון להתקדמות מחלת העיניים לכדי ניוון מקולרי רטוב.

• סיפוברה

התרופה הראשונה מקבוצת 'מעכבי חלבון C3' לטיפול באטרופיה גאוגרפית אושרה בפברואר 2023 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA). המדובר בזריקה בשם המסחרי סיפוברה (Syfovre) המכילה את החומר הפעיל פגסטקופלן (Pegcetacoplan).

התרופה הוכיחה יעילותה בטיפול באטרופיה גאוגרפית במחקרים OAKS ו-DERBY, שממצאיהם פורסמו באוקטובר 2023 בכתב העת Lancet – מחקרים שהדגימו את יעילות התרופה בהפחתת קצב התפשטות הנגעים הניווניים בעין המאפיינים אטרופיה גאוגרפית, בהשוואה להזרקה של תרופת דמה (פלסבו). עם זאת, התרופה לא הוכיחה יעילות בשיפור חדות הראייה ובבלימת התקדמות אובדן הראייה ומניעת עיוורון.

אופן השימוש: ההזרקות התוך עיניות בתרופה זו מבוצעות במינון של 15 מ"ג, במנה אחת.

• איזרביי

התרופה איזרביי (Izervay) המכילה את החומר הפעיל AvacinCaptad Pegol (ובקיצור ACP) אושרה על ידי מינהל מזון והתרופות האמריקאי באוגוסט 2023 לטיפול בסיבוך של אטרופיה גאוגרפית. התרופה פועלת במנגנון המעכב את החלבון C5 של מערכת המשלים.

התרופה הוכחה כמועילה בטיפול באטרופיה גאוגרפית במסגרת מחקר GATHER2 אשר פורסם באוקטובר 2023 בכתב העת Lancet – מחקר שהדגים את יעילות התרופה בהפחתת קצב התפשטות הנגעים הניווניים בעין המאפיינים אטרופיה גאוגרפית, בהשוואה להזרקה של תרופת דמה (פלסבו). עם זאת, התרופה לא הוכיחה יעילות בשיפור חדות הראייה ובבלימת התקדמות אובדן הראייה ומניעת עיוורון. בפברואר 2025 אושרה התרופה במתן ממושך יותר – לפרק זמן של יותר מ-12 חודשים.

אופן השימוש: ההזרקות התוך עיניות בתרופה זו מבוצעות במינון של 2 מ"ג, אחת לחודש.

האם ההזרקות לאטרופיה גאוגרפית בסל הבריאות?

נכון לתחילת 2025, ההזרקות התוך עיניות לאטרופיה גאוגרפית אינן כלולות בסל הבריאות הישראלי, ועדיין אינן רשומות בישראל, וניתן להשיגן באמצעות טופס 29ג' ובמימון דרך ביטוחי בריאות פרטיים.

מהן תופעות הלוואי של ההזרקות התוך עיניות לאטרופיה גאוגרפית?

הזרקות תוך עיניות מלוות בתופעות לוואי משותפות, שהן לרוב נפוצות וחולפות, הכוללות דימום בלחמית העין וגופים צפים ("פלואוטרים"), וכן צריבה ויובש בעיניים כתוצאה מחומר החיטוי (פולידין). בנוסף, כתוצאה מההזרקה עלולים להתפתח לחץ תוך עיני מוגבר שעלול במקרים קיצוניים וחריגים לגרום לעיוורון (בשכיחות של אחד לכל 4,000 מקרים), והיפרדות רשתית או קטרקט כתוצאה מנגיעה של המחט המשמשת להזרקה בעדשה בשוגג.

הזרקות תוך עיניות לאטרופיה גאוגרפית המעכבות את מערכת המשלים מלוות בעלייה בסיכון להתקדמות המחלה לכדי ניוון מקולרי רטוב שמשמעו צמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית. כמו כן, ההזרקות כרוכות בסיכון לדלקות בכלי הדם בעיניים (וסקוליטיס) ול'נורופתיה אופטית איסכמית' (ION) – מצב המלווה בזרימה לא תקינה של דם בעצב האופטי באופן שעלול להוביל לנזק לעצב זה עם הזמן.

ממה להימנע לאחר הזרקות תוך עיניות?

לאחר הזרקות תוך עיניות מומלץ לשמור על העיניים נקיות ויבשות. אסור לשפשף את העיניים.

למטופלים בהזרקות תוך עיניות מומלץ להימנע מטראומה ישירה לעין, ולכן מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מתונה יחסית, ללא כדור או מגע פיזי אינטנסיבי. לאחר הזרקות תוך עיניות יש להיזהר בביצוע פעילות אינטנסיבית, לרבות פעילות גופנית, למשך 24 עד 72 שעות לאחר הזרקה:

• אין לבצע פעילות גופנית מאומצת למשך 24 שעות, לרבות ריצה ורכיבה על אופניים וכן משימות יומיום הכרוכות במאמץ כמו כיסוח דשא.
• יש להימנע משחייה ופעילות גופנית במים לפחות 48 שעות לאחר הזרקה תוך עינית.
• יש להימנע מהפעלת לחץ על העין בימים הראשונים לאחר ההזרקה. לכן גם מומלץ שלא לישון בלילה על הצד בעין שבה בוצעה הזרקה תוך עינית.
• יש להיזהר בכיפוף הגוף ולהימנע מהרמת משאות כבדים למשך שבוע לפחות.

לאחר ההזרקות מומלץ להימנע מאמבטיה חמה למשך 24 שעות. ניתן לשטוף פנים ולהתרחץ במקלחת באופן רגיל, אך יש להימנע ממבט ישיר לראש הטוש ב-24 השעות לאחר ההזרקה כדי שהמים הזורמים לא יפגעו בחדות בעיניים.

ניתן ליטול טיפות עיניים בהתאם למרשם הרופא גם לאחר הזרקות תוך עיניות.

טיפולים בשלבי מחקר

צוותי מחקר עמלים בשנים האחרונות בניסיון לפתח טיפות עיניים שיוכלו להועיל לעיכוב הידרדרות הראיה בניוון מקולרי גילי – כתחליף לצורך בהזרקות תוך עיניות.

במקביל, יש ניסויים שבוחנים את ההשפעות של תאי גזע עובריים על סיבוכים של ניוון מקולרי. במחקר שנערך בישראל בבתי החולים הדסה, קפלן ובילינסון, מתבצעת בשנים האחרונות הערכת בטיחות לטיפול עתידי נוסף לאטרופיה גאוגרפית בשם OpRegen – טיפול שניתן באמצעות תאי אפיתל צבעני של הרשתית (RPE) המופקים מתרבית תאי גזע עובריים אנושיים – כאמצעי לטיפול באטרופיה גאוגרפית. תרבית התאים מושתלת מתחת לרשתית אצל החולים במסגרת ניתוח עיניים (ויטרקטומיה).

כמו כן, תרופות נוספות מקבוצת 'מעכבי מערכת המשלים' שמעכבות את חלבון C3 מצויות בשלבי מחקר מתקדמים לאטרופיה גאוגרפית לקראת אישורן.

בשנת 2024 הוצגו בכנסים בקהילה הרפואית והמדעית ממצאים ממחקר SIGLEC על התרופה AVD-104 הפועלת כנגד פעילות פתולוגית של מערכת המשלים, תוך השפעה על פעילותם של מרכיבים במערכת החיסונית מסוג מאקרופאגים, כשהיא ניתנת בזריקה חודשית. בנוסף הוצגו ממצאי מחקר ARCHER על התרופהANX007  המעכבת מולקולה השייכת למערכת המשלים המסומנת באותיות C1q, הניתנת בהזרקה חודשית.

טיפול שנבחנת יעילותו לשלבים שונים של ניוון מקולרי הוא טיפול דרך הפה בכדורים המכילים ויטמין A בשילוב דיטריום (מימן כבד), טיפול שהוכיח יעילותו בעיקר בטיפול במחלת סטרגרדט – מחלה שמאופיינת במוות של תאים במקולה המפתחת אצל צעירים, לרוב לפני גיל 20.

מחקרים נוספים בוחנים את יעילותן של התרופהNGM621  שמהווה נוגד חד שבטי החוסם את פעילות החלבון C3; התרופה זימורה (Zimura) המכילה את החומר הפעיל Avacincaptad Pegol, מעכבת את החלבון C5 השייך למערכת המשלים, ומחקרים עליה מבוצעים גם בישראל; התרופה IONIS-FB-LRx שנחקרת לאטרופיה גאוגרפית מעכבת את 'הגורם המשלים B' השייך למערכת המשלים, והיא מפותחת גם כנגד מצבים נוספים שמתפתחים על רקע פגיעה במערכת המשלים, ובכללם דלקת פקעיות הכליה מסוג 'נפרופתיה של IgA'; והתרופהGT005  היא טיפול גנטי שמחדיר לעין גן על גבי וירוס לא מזיק, שמטרתו להוביל לייצור בעין של מרכיב של מערכת המשלים בשם 'גורם משלים I', אשר רמות נמוכות ממנו נקשרו אף הן להתפתחות והתקדמות של אטרופיה גאוגרפית.

ד"ר אור שמואלי הוא רופא במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה ומנהל בקהילת ניוון מקולרי גילי באתר "כמוני"

עדכון אחרון: מארס 2025