מיגרנות הן כאבי ראש כרוניים עוצמתיים שמאופיינים בפעימות אינטנסיביות או תחושת פולסים באזור ממוקד בראש – לרוב בקדמת הראש או באחד מצדי הראש, ולרוב מלווים בבחילות, הקאות ורגישות קיצונית לאור ולרעש. כאב ראש המאפיין מיגרנה לרוב אינו מאפשר פעילות שגרתית, ומלווה בתחושה של צורך לנוח במקום חשוך ושקט.

מיגרנה נמשכת לרוב בין 4 שעות לשלושה ימים, כ-24 שעות בממוצע, ומופיעה ברוב המקרים בתדירות של 4-1 פעמים בחודש, ובקרב כעשירית מהחולים מדי שבוע ואף מעבר לכך. בקרב כשליש מהסובלים ממיגרנות, כאבי הראש מלווים באאורה – תחושות של אורות בוהקים, הבזקי אור, קווי זיגזג או אזורים חשוכים בשדה הראייה.

טיפולים להפסקת התקפי מיגרנות

הטיפולים שמסייעים בהפסקת התקפי מיגרנה לאחר שפרצו נקראים 'טיפולים אבורטיביים'. בשלב הראשון, טיפול זה ניתן באמצעות משככי כאבים הנמכרים לרוב ללא מרשם וכשנדרש שימוש מרובה במשככים – מעבר לתרופות מקבוצת הטריפטנים, ולעתים אף שילוב של השניים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות חדשות שחלקן מיועדות להפסקת התקפים פעילים.

בעת התפתחות התקפי מיגרנה נהוגות שתי גישות טיפוליות שונות: האחת היא באמצעות טיפול תרופתי מדורג – תחילה במשככי כאבים קלים ובהמשך בתרופות ייעודיות למיגרנה, ואילו השנייה היא במתן התרופות הייעודיות למיגרנות מיד עם התפתחות ההתקף.

התרופות שמסייעות להתקפי מיגרנות יעילות לרוב בעיקר בתחילת התקף, וככל שמתמהמהים – יעילותן יורדת. לסובלים ממיגרנות מומלץ להסתובב עם התרופות כשהם שוהים מחוץ לבית, לרבות בעבודה ובבילויים, למקרה של התפתחות התקף.

משככי כאבים

בקבוצה זו נכללים משככי הכאבים הפופולאריים הנמכרים ללא מרשם רופא מקבוצת NSAIDs הכוללים אספירין ותרופות המכילות את החומר הפעיל איבופרופן, כגון נורופן, אדוויל ואדקס, וכן משככי כאבים נוספים כגון אלו המכילים פרצטמול כגון אקמול, דקסמול ונובימול ואף אופטלגין המכיל את החומר הפעיל דיפירון. קיימים גם משככי כאבים מורכבים יותר המכילים מספר חומרים פעילים כמו אקסדרין, אקסידול ומיגרלב שעשויים להיות יעילים.

לפי הקווים המנחים של החברה האמריקאית למטפלים בכאבי ראש (AHS), שפורסמו ביוני 2021 בכתב העת Headache, מחקרים על משככי כאבים לטיפול קו ראשון במיגרנות הצביעו על יעילותם של משככים מקבוצת NSAIDs מסוג איבופרופן (כמו נורופן, אדקס ואדוויל) ואספירין, הנמכרים גם ללא מרשם רופא, וכן סלקוקסיב דרך הפה (סלברה, סלקוקס), נפרוקסן ודיקלופנק, וכן משככי כאבים שמשלבים פרצטמול, אספירין וקפאין (כמו אקסדרין, אקסידול ואקמול פוקוס).

אם התקפי המיגרנות מתמשכים לאורך זמן, יש לפנות לרופא כדי לקבל מרשם לתרופה ייעודית למיגרנות – כשלרוב תינתן תחילה תרופה מקבוצת הטריפטנים, שכן טיפול ממושך במשככי כאבים עלול לגרום לנזקים בשימוש מתמשך, ובייחוד לסיבוכים בדרכי העיכול והכבד ואף לתופעת ריבאונד הקרויה 'כאב ראש כתוצאה משימוש יתר במשככי כאבים' (MOH). לדברי ד"ר הרינג-חנית, "כיום נהוג להמליץ שלא לקחת משככי כאבים יותר משמונה ימים בחודש. כלומר אם בממוצע נוטלים משככים יותר מפעמיים בשבוע עלולים להידרדר לכאבי ראש שנגרמים ממשככי הכאבים עצמם, ותופעה זו עלולה להתפתח בכל משככי הכאבים. חשוב לציין כי ישנם חולים שאצלם משככי הכאבים הם היחידים שמקלים בעת הופעת מיגרנות".

טריפטנים

התרופות הייעודיות למיגרנות מקבוצת הטריפטנים (Triptans) מיועדות למצבים שאינם מגיבים או פיתחו סבילות למשככי כאבים ללא מרשם, או כשתדירות ההתקפים גוברת – ומאובחנת מיגרנה כרונית אשר בה כבר אין זה בטיחותי ליטול משככי כאבים בתדירות גבוהה/ מדי יום.

התרופות מקבוצת הטריפטנים:

בישראל רשומות תרופות רבות המכילות חמישה חומרים פעילים מקבוצת הטריפטנים:

אלטריפטן (Eletriptan): התרופות רילרט (Relert), אלטריפטאן אינובמד (Eletriptan Inovamed) ואלטריפטן תרימה (Eletriptan Trima)

ריזטריפטן (Rizatriptan): התרופות ריזלט (Rizalt) וריזטריפטן אינובמד (Rizatriptan Inovamed).

סומטריפטן (Sumatriptan): התרופות אימיטרקס (Imitrex) וסומטרידקס (Sumatridex).

זולמיטריפטן (Zolmitriptan): זומיג (Zomig).

נאראטריפטן (Naratriptan): נרמיג (Narmig).  

קיימות תרופות נוספות בקבוצת הטריפטנים שאינן רשומות/ משווקות בארץ, וניתנות לייבוא במסלול מיוחד באמצעות טופס 29ג, למשל פרובה (Frova) שמכילה את החומר הפעיל פרובטריפטן (Frovatriptan) ואקסרט (Axert) ואלמוגרן (Almogran) שמבוססות על החומר הפעיל אלמוטריפטן (Almotriptan).

ככלל, הטריפטנים כולם פועלים במנגנון פעולה דומה, והשפעתם משתנה באופן אינדיבידואלי בין מטופל למטופל. לדברי ד"ר הרינג-חנית, "יש מטופלים עם מיגרנות שיחוו הקלה רק עם ריזטריפטן ויש כאלה שמצבם יוקל רק עם אליטריפטן וכן הלאה". לעתים נדרשים מספר ניסיונות בכמה טריפטנים כדי לאתר את זה שמשפיע באופן המוצלח ביותר על הפסקת המיגרנה.

מחקרים מצביעים על שוני בתגובה לתרופות שונות מקבוצת הטריפטינים, בפרמטרים של יעילות וסבילות, אם כי שינויים אלה אינם יכולים לחזות את התגובה האינדיבידואלית לטריפטנים של כל מטופל.

מטה אנליזה שפורסמה עוד בשנת 2002 וסיכמה מחקרים בתחום הצביעה על טריפטנים המכילים את החומרים הפעילים אלטריפטן וריזטריפטן וכן אלמוטריפטן שאינו משווק בישראל כתרופות הפועלות לאורך זמן רב יותר. לדברי ד"ר הרינג-חנית, "לטריפטנים אלה יש 'זמן מחצית חיים' ארוך יותר מטריפטנים אחרים, ולכן הן נחשבות לתרופות מתאימות יותר למצבים של התקפי מיגרנה ממושכים, למשל אלו שקשורים לשינויים הורמונאליים ולמחזור החודשי, אם כי כל מטופל מגיב באופן שונה לטריפטנים השונים".

במקרים של מיגרנות עם אאורה נהוג להימנע מנטילת טריפטנים בשלב האאורה, אשר לרוב מקדים את כאבי הראש, ויש ליטול אותם רק מאוחר יותר, כשמתפתח כאב הראש, לרוב כחצי שעה לאחר תסמיני האאורה. לדברי ד"ר הרינג-חנית, "הטריפטנים מכווצים את כלי הדם ושלב האאורה מאופיין כשלעצמו בכיווץ כלי הדם, אז חשוב להימנע מכיווץ יתר״. 

מנגנון פעולה של טריפטנים

תרופות ממשפחת הטריפטנים פועלות כולן בשלושה מנגנונים: הן גורמות להתכווצות כלי דם, מונעות דלקת סביב כלי הדם, ומונעות את מעבר הכאב דרך העצבים שמוליכים כאב למוח.

התרופות דומות במבניהן למוליך העצבי סרוטונין, ומהוות למעשה 'אגוניסט סלקטיבי לסרוטונין' הנקשרות לסוג מסוים של קולטנים לסרוטונין המסומן באותיות 5HT 1B/1D שנמצא כפעיל במצבים של התקפי מיגרנות, ובכך מסייעות להפסקת התקף המיגרנה.

אופן נטילה של תרופות מקבוצת הטריפטנים

לתרופות מקבוצת הטריפטנים אופני נטילה שונים. התרופות הניתנות בטבליות לבליעה וטבליות מסיסות מתאימות יותר למטופלים שחווים תחושות בחילות והקאות הנלוות למיגרנות.

טיפולים הניתנים בהזרקה תת עורית לרוב מלווים בתגובה מהירה יותר.

לאחרונה משווקים טיפולים בטריפטנים בתרסיס לאף שמשפרים את מהירות התגובה בהשוואה לטיפולים בנטילה לפה.

• תרופות המכילות את החומר הפעיל אלטריפטן (Eletriptan) ניתנות בטבליות לפה.
• תרופות המכילות את החומר הפעיל ריזטריפטן (Rizatriptan) ניתנות בטבליות ובטבליות מסיסות לפה.
• תרופות המכילות את החומר הפעיל סומטריפטן (Sumatriptan) משווקות במספר אופנים: אימטיטרקס משווקת בטבליות לפה, תרסיס לאף ותמיסה להזרקה מתחת לעור וסומטרידקס ניתנת בטבליות לפה. התרופה החדשה ביותר מקבוצת הטריפטנים שאושרה בינואר 2019 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) היא Tosymra הניתנת בתרסיס לאף המכילה סומטריפטן, והיא עדיין אינה רשומה בישראל.
• זומיג ניתנת בטבליות לפה.
• נרמיג ניתנת בטבליות לפה.

טריפטנים בסל הבריאות

התרופות שמכילות את החומרים הפעילים אלטריפטן, ריזטריפטן, סומטריפטן וזומיג כלולות בסל הבריאות הממלכתי לטיפול בכאבי ראש מסוג מיגרנות עם או ללא אאורה, כתרופות בחירה באותה קבוצה טיפולית (Class Effect). משמעות הדבר כי קופת החולים רשאית לספק למבוטחים תרופה אחת מתוך הקבוצה, לרבות משיקולים מסחריים, אם כי כשקיימת אינדיקציה רפואית המחייבת מתן תרופה ספציפית או שקיימת מניעה לאחת החלופות (או למשל במצבים שבהם המטופל אינו מגיב לטריפטן מסוים ועליו לנסות את התגובה לטריפטן אחר), על הקופה לספק את החלופה המתאימה למצב המטופל. כמו כן ניתן להחליף תרופה באחרת עקב אי תגובה מספקת.

סומיטרידקס רשומה בנוסף כטיפול ספציפי למיגרנות בקרב נשים אצלן המיגרנות קשורות למועד הווסת.

נרמיג רשומה בארץ, אך איננה כלולה בסל הבריאות, אם כי נמכרת בהנחות בביטוחים המשלימים בחלק מקופות החולים.

תופעות לוואי של טריפטנים

תופעות הלוואי האופייניות לטריפטנים כוללות בין היתר בחילות, סחרחורות, לחצים בחזה וחולשת שרירים, עייפות מוגברת וכן צריבות והפרעות בתחושת הריח והטעם בשימוש בתרסיס לאף ואדמומיות במקום הזרקה במקרה של הזרקות תת עוריות.

טריפטנים נקשרו למספר סיבוכים קשים בשיעורים נמוכים, לרבות מחלות לב וכלי דם, תסמונת סרוטונין – המלווה בעלייה בחום גוף, רעד, הזעה ושלשולים כתוצאה מהצטברות סרוטונין בגוף, כאבי בטן חדים, כאבים בצוואר, בחזה ובלסת, חולשה ונימול פתאומיים, עלייה בלחץ הדם ותגובות עוריות.

לאנשים עם מיגרנות עם אאורה מומלץ כאמור ליטול טריפטנים רק בשלב כאב הראש ולא בשלב האאורה.

ככלל, עקב תכונתם בכיווץ כלי הדם, טריפטנים אינם מומלצים לאנשים בסיכון למחלות לב ושבץ מוחי, למשל מטופלים שכבר חוו אירוע לבבי או אירוע מוחי בעבר.

טיפול משולב

לעתים יומלץ על טיפול משולב בתרופות מקבוצת משככי הכאבים הלא סטרואידיאלים NSAIDs וטריפטנים יחד, ויש ראיות ממחקרים כי שילוב זה עשוי להועיל יותר לטיפול בהתקפי המיגרנה מאשר נטילת תרופה מקבוצה אחת בלבד.

בשנים האחרונות אף אושרו בעולם תרופות מרשם המכילות שילובים של משכך כאבים לא סטרואידי וטריפטן, אם כי תרופות אלה עדיין אינן משווקות בישראל. כך, למשל, בשנת 2008 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את התרופה טרקסימט (Treximet) המכילה שילוב של סומטריפטן ונפרוקסן (משכך כאבים מקבוצת NSAIDs).

לדברי ד"ר הרינג-חנית, "יש מטופלים שמומלץ להם ליטול טריפטן בשילוב משכך כאבים כדי למנוע חזרה של הכאב, בייחוד במצבים בהם הכאב במיגרנה חולף וכעבור מספר שעות חוזר מחדש".

גפנטים

תרופות חדשות ומתקדמות לטיפול במיגרנה אקוטית אושרו בשנים האחרונות מקבוצה המכונה 'גפנטים' (Gepants). תרופות אלה פועלות במסלול של חסימה/ עיכוב של קולטנים לחלבון-נוירופפטיד CGRP (קיצור של Calcitonin Gene-Related Peptide) שיש לו חלק בהעברת אותות כאב במערכת העצבים ובהתרחבות כלי הדם המאפיינים מיגרנות.

חלבון זה מהווה מוליך עצבי סנסורי שמופרש מקצות העצבים הטריגמינלים (של העצב המשולש בגולגולת) ומעודד פעילות דלקתית ממקור עצבי סביב כלי דם בקרומי המוח במהלך מיגרנות ומסייע במסלולים להעברת אותות כאב.

קישור בין החלבון CGRP לקולטן שלו גורם לשחרורם של מתווכי דלקת על ידי תאים מסוג 'מאסט', הרחבת כלי דם וזרימת דם מוגברת ולמעשה מוביל לתגובה דלקתית נוירוגנית. במחקרים התברר עוד כי חלבון זה גם משפעל מוליכים עצביים נוספים ובכך מסייע לפעילותם של מתווכי כאב נוספים.  

רמות גבוהות של החלבון CGRP התגלו במחקרים לא רק בקרב מאובחנים עם מיגרנות, אלא גם במצבים רפואיים נוספים, לרבות תסמונת המפרק הטמפומנדיבולרי (TMJ), יתר לחץ דם, אי ספיקת לב וזיהומים בדם (ספסיס).

בהבדל מתרופות ביולוגיות הפועלות על חלבון זה, שהוכיחו כיעילות למניעת מיגרנות, אשר פועלות במנגנון של נוגדנים חד שבטיים ומרביתן ניתנות בהזרקה (למעט קיוליפטה ונורטק ODT, ראו בהמשך הכתבה), הגפנטים הם מולקולות קטנות שמכילות חומרים המעכבים את החיבור של החלבון CGRP לקולטן שלו, והם אינם מוגדרים כתרופות ביולוגיות. בנוסף, בהבדל מהתרופות הביולוגיות למניעת מיגרנות שפועלות במנגנון זה, שמשוחררות מהגוף בחלוף חודשים ארוכים, גפנטים לרוב מופרשים מהגוף כעבור ימים ספורים.

הגפנטים למעשה נותנים מענה למגבלות הרבות בשימוש בטריפטנים לטיפול במיגרנות, שכן ההקלה שמספקים הטריפטנים לעתים אינה עקבית, ובמקרים רבים חווית המטופלים כאבי ראש חוזרים, תופעות לוואי ספציפיות וכן מצבים קרדיו וסקולאריים שאינם מאפשרים נטילת טריפטנים – כמו יתר לחץ דם שאינו נשלט ואירועי לב קודמים – כולל התקפי לב ושבץ מוחי.

בנייר עמדה של הפדרציה האירופית לטיפול בכאבי ראש (EHF), שפורסם באוקטובר 2022 בכתב העת Journal of Headache and Pain, נקראים רופאים לכוון מטופלים שאינם יכולים לקבל טריפטנים לטיפולים החדשים בהתקפים אקוטיים של מיגרנה, כדוגמת גפנטים.

הגפנטים ניתנים בכדור בבליעה או כדור המתמוסס בפה, ומיועדות לנטילה בעת תחילתו של התקף מיגרנה להקלה בתסמינים, לרבות כאבי הראש, רגישות לאור, בחילות והקאות. 

בישראל מאושרים לשיווק שני גפנטים לטיפול במיגרנות: נורטקODT  ואוברלבי. תרופות אלה אינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי ונמכרות בהנחה בביטוחים המשלימים של חלק מקופות החולים. גפנט נוסף בשם קיוליפטה משווק בישראל בהתוויה למניעת מיגרנות (ראו בהמשך).

נורטק ODT

התרופה נורטק ODT (Nurtec ODT) המכילה את החומר הפעיל רימגפנט (Rimegepant) הינה "מולקולה קטנה", אנטגוניסט לקולטן CGRP, שמעכבת הגעת גורמי דלקת לאזור המיגרנה ובכך מונעת תגובה דלקתית שמובילה לכאבים.

התרופה אושרה בפברואר 2020 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול להפסקת התקפי מיגרנה אקוטיים בבוגרים, בהתקפים עם או ללא אאורה. במאי 2021 אושרה התרופה גם למניעה של התקפי מיגרנה אפיזודיים. 

נורטק ODT אושרה לטיפול בהפסקת התקפי מיגרנות על סמך מחקרים שהצביעו על שיעור גבוה של מטופלים בה לאחר התקפי מיגרנה אקוטיים אשר לא סבלו מכאבי ראש כשעתיים לאחר נטילתה, בהשוואה למטופלים שנטלו תרופת דמה. כמו כן, מטופלים רבים העידו על העדר תסמינים שמאפיינים מיגרנות, לרבות בחילות ורגישות לאור ולקול שעתיים לאחר נטילת התרופה, בהשוואה למטופלים בתרופת דמה.

אופן נטילה: נורטק ODT ניתנת בכדור מתמוסס מעל/מתחת ללשון, כאשר למניעת מיגרנה הכדור ניטל לסירוגין - יום כן-יום לא. 

סל הבריאות: התרופה רשומה בישראל להפסקת התקפי מיגרנה ולמניעת מיגרנה אפיזודית, אך אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, וניתנת בביטוחים המשלימים בחלק מקופות החולים בהתוויות ייעודיות, ובעיקר למטופלים שלא הצליחו לשפר את הכאבים לאחר התנסות בשלושה טריפטנים או שחוו תופעות לוואי כתוצאה מהטריפטנים או שאינם יכולים ליטול טריפטנים.

תופעות לוואי: תופעת הלוואי השכיחה ביותר של התרופה בטיפול אקוטי בהתקפי מיגרנה היא בחילה, ותופעות הלוואי השכיחות ביותר של התרופה בטיפול מניעתי במיגרנה הן בחילה, כאב בטן וקשיי עיכול. התרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות כגון: תגובות אלרגיות וקשיי נשימה ופריחה, ואלה יכולות להתרחש לאחר נטילת התרופה או ימים לאחר נטילת התרופה.

יש להימנע מנטילת התרופה עם תכשירים המעכבים את ה CYP3A4 כגון איטרקונזול – לטיפול בזיהומים פטרייתים, וכן עם תכשירים המגבירים את פעילות משפחת ה-CYP3A כגון ריפמפיצין – לטיפול בשחפת או עם מעכבי gp-P או BCRP כגון אמיודרון – לטיפול בהפרעות קצב בלב. 

אוברלבי

התרופה אוברלבי (Ubrelvy) המכילה את החומר הפעיל אוברוגפנט (Ubrogepant) היא גם כן מולקולה קטנה לטיפול במיגרנה אקוטית שמבוססת על מנגנון הפעולה של תרופות החוסמות את המסלול העצבי של החלבון CGRP. התרופה מעכבת הגעת גורמי דלקת לאזור המיגרנה ובכך מונעת תגובה דלקתית שמובילה לכאבים.

התרופה אושרה בדצמבר 2019 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול בהתקפי מיגרנה אקוטיים בבוגרים, בהתקפים עם או ללא אאורה. זוהי התרופה הראשונה בקטגוריית התרופות חוסמות CGRP שאושרה רק לטיפול בהתקפי מיגרנה אקוטיים ולא למניעת מיגרנה.

התרופה אושרה על סמך מחקרים שהצביעו על שיעור גבוה של מטופלים עם התקפי מיגרנה אקוטיים שלא סבלו מכאבי ראש שעתיים לאחר נטילתה, בהשוואה למטופלים שנטלו תרופת דמה. כמו כן, מטופלים רבים העידו על העדר תסמינים שמאפיינים מיגרנות, לרבות בחילות ורגישות לאור ולקול שעתיים לאחר נטילת התרופה, בהשוואה למטופלים בתרופת דמה.

אופן נטילה: אוברלבי ניתנת בגלולה (במינון של 50 מ"ג או 100 מ"ג), 2-1 פעמים ליום על פי הצורך (בעת התקף מיגרנה). ניתן ליטול מנה שנייה לפחות שעתיים לאחר נטילת המנה הראשונה – במקרה של התמשכות התסמינים.

סל הבריאות: התרופה רשומה בישראל, אך עדיין אינה משווקת בארץ, ואינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, וניתנת בביטוחים המשלימים בחלק מקופות החולים בהתוויות ייעודיות, ובעיקר למטופלים שלא הצליחו לשפר את הכאבים לאחר התנסות בשלושה טריפטנים או שחוו תופעות לוואי כתוצאה מהטריפטנים או שאינם יכולים ליטול טריפטנים.

 תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של אוברלבי כוללות בחילות, עייפות ויובש בפה. התרופה אסורה לשימוש בשילוב עם תרופות המהוות מעכבים חזקים של האנזים CYP3A4 כמו התרופה איטרקונזול הניתנת נגד זיהומים פטרייתיים.

זבזפרט

במארס 2023 אושרה בארה"ב על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) תרופה נוספת מקבוצת הגפנטים, והראשונה מקבוצה זו הניתנת בתרסיס לאף בשם זבזפרט (Zavzpret) המכילה את החומר הפעיל זבגפנט (Zavegepant), למטופלים בוגרים עם מיגרנה עם או ללא אאורה.

נכון לאפריל 2023 התרופה עדיין אינה רשומה ואינה משווקת בישראל.

דיטנים

לצד הגפנטים, תרופות נוספות מהדור החדש לטיפול אקוטי במיגרנות הן תרופות מקבוצת הדטנים (Ditans).

נכון להיום יש תרופה אחת מקבוצת הדטנים שאושרה באוקטובר 2019 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) – התרופה Reyvow המכילה את החומר הפעיל Lasmiditan ומיועדת לטיפול בבוגרים עם מיגרנה אקוטית עם או ללא אאורה. נכון לאפריל 2023 התרופה עדיין אינה רשומה ואינה זמינה בישראל.

דיטנים דומים בפעולתם לטריפטנים, אולם יותר ספציפיים. למעשה, טריפטנים פועלים על

קולטנים לסרוטונין המסומנים באותיות 5HT, אשר נמצאים בעצבים סנסוריים אולם גם בכלי דם. בגלל שטריפטנים פועלים גם על הקולטנים בכלי דם, הם עלולים לגרום להיצרות וחסימות, ולכן תרופות מקבוצה זו אסורות לאנשים עם מצבים קרדיו וסקולאריים מסוימים. דיטנים פועלים אף הם על אותם הקולטנים כמו טריפטנים – אולם באופן ספציפי רק על קולטנים מסוג 5HT 1F המצויים בעצבים הסנסוריים, מבלי להשפיע על סוג הקולטנים הללו המצוי בכלי הדם. מסיבה זו, דיטנים מיועדים למטופלים עם מיגרנות ועם רקע קרדיו וסקולארי או גורמי סיכון למחלות לב ושבץ מוחי.

דיטנים, כמו גפנטים, ניתנים בכדור בבליעה או המתמוסס בפה, ומיועדים לנטילה בעת תחילתו של התקף מיגרנה להקלה בתסמינים, לרבות כאבי הראש, רגישות לאור, בחילות והקאות. 

תופעות לוואי: המגבלה העיקרית של של דיטנים היא שהם גורמים לדיכוי במערכת העצבים המרכזית שמתבטא בטשטוש ותחושת סחרור, ולכן הנוטלים אותם נדרשים למגבלה של איסור נהיגה ברכב והפעלת מכשור כבד למשך שמונה שעות. מסיבה זו, תרופות בקבוצה זו יתאימו יותר למי שסובלים מהתקפי מיגרנות בשעות הלילה. לכן גם יש להיזהר בנטילה משולבת של דיטנים עם אלכוהול או חומרים מטשטשים אחרים (סדטיבים).

תרופות נוספות לטיפול במיגרנות

סטרואידים: לעתים מומלצות לסובלים ממיגרנות תרופות המכילות סטרואידים ממשפחת הגלוקוקורטיקואידים ,לרבות פרדניזון ודקסמטזון, שעשויות להקל בכאבים, בייחוד בהתקפים קשים.

עם זאת, קיימת מגמה להימנע מהן בשימוש ממושך עקב תופעות הלוואי האופייניות לסטרואידים, לרבות נפיחות בפנים, נשירת שיער, פצעי אקנה והשמנה. "הטיפול בסטרואידים ניתן כשאין תגובה לאף טיפול אחר, או דרך הפה או בזריקות, וזו נחשבת לתרופה רק במקרים של מיגרנה קשה ועמידה לכל הטיפולים, עקב ריבוי תופעות הלוואי", מסבירה ד"ר הרינג-חנית.

ארגוטמין: תרופות המכילות את החומר הפעיל ארגוטמין (Ergotamine), לעתים בשילוב עם קפאין, שימשו בעבר לטיפול במיגרנות, ובעיקר להתקפים חריפים שנמשכים מעל ליומיים ברציפות, אולם בישראל הופסק השימוש בהן עקב ריבוי תופעות לוואי. במדינות אחרות תרופות אלה עדיין בשימוש, למשל בארה"ב. תרופות אלה ניתנות בתרסיס לאף, ומאפשרות החדרה של החומר הפעיל לזרם הדם דרך נימי הדם שבמעלה האף. תרופות המכילות את החומר הפעיל דיהידרוארגוטמין, נגזרת של ארגוטמין, משווקות בארה"ב בשמות DHE45 ומיגרנל (Migranal). תרופה חדשה מקבוצה זו שאושרה בספטמבר 2021 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) מכילה את החומר הפעיל 'דיהידרוארגוטמין מסילט בתרסיס לאף ומשווקת בשם טרודהסה (Trudhesa).

תרופות נגד בחילות: מאחר שמיגרנות מלוות ברוב המקרים בבחילות, עם או ללא הקאות, לעתים יומלץ טיפול תרופתי נגד בחילות, לרוב בתרופות המכילות את החומר הפעיל בוקליזין (buclizine), כלורפרומאזין (chlorpromazine), פרוכלורפרומאזין (prochlorperazine) או מתוכלופרמיד (metoclopramide).

כך, למשל, התרופה מיגרלב (Migraleve) הרשומה בישראל לטיפול בהתקפי מיגרנות ובבחילות והקאות הנלווים למיגרנות, שמכילה את החומרים הפעילים בוקליזין (נגד בחילות), קודאין (אופיאט קל) ופרצטמול (משכך כאבים קל).

טכנולוגיות לטיפול במיגרנות

מספר טכנולוגיות אושרו בשנים האחרונות לטיפול במיגרנות, וחלקן גם למניעת מיגרנות, אשר כולן מבוססות על עקרון של גירוי חשמלי מוחי באמצעות 'נוירוסטימולציה' (Neurostimulation) – ובעברית 'אפנון עצבי'.

יתרונן של הטכנולוגיות – שהן מאפשרות שליטה במיגרנות ללא חשיפה לתופעות הלוואי שעלולות להתלוות לטיפולים התרופתיים.

נריביו

נריביו (Nerivio ובשמו המלא Nerivio Migra) הוא מכשיר לא פולשני המשמש לגירוי חשמלי מרחוק ומיועד לטיפול בכאבי ראש מסוג מיגרנות עם או ללא אאורה. המכשיר מולבש כמדבקה על החלק החיצוני העליון של הזרוע בעת הופעת כאב הראש ומעורר באמצעות גירוי חשמלי מנגנונים מוחיים לדיכוי אותות הכאב ובכך מסייע להקלה בתסמיני המיגרנה.

המכשיר נשלט בעזרת טלפון חכם על ידי אפליקציה ייעודית, המאפשרת למטופלים התאמה אישית של עוצמת הגירוי וכן ניהול 'יומן מיגרנות' למעקב אחר תדירות הטיפולים.

נריביו למעשה משתמש בטכנולוגיה ייחודית של 'נוירומודולציה חשמלית מרחוק' – REN (קיצור של Remote Electrical Neuromodulation), כאשר גירוי חשמלי בגובה הנמוך מסף הכאב באזור הזרוע, מוביל לשיגור האותות החשמליים למערכת העצב הטריגמינלי/ המשולש בראש. המכשיר מספק הקלה בכאבי המיגרנות שנמשכת כ-48 שעות לאחר תחילת הטיפול.

המכשיר מאפשר טיפול בגירוי חשמלי למשך 45 דקות, וסוללת המכשיר מאפשרת אספקת 12 טיפולים מסוג זה.

נריביו פותח על ידי החברה הישראלית תרניקה (Theranica), ואושר בנובמבר 2018 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול ביתי לבוגרים מעל גיל 18 עם מיגרנה עם או ללא אאורה. בינואר 2021 קיבל נריביו אישור מהמינהל האמריקאי לראשונה כטכנולוגיה המיועדת גם למתבגרים מגיל 12 ומעלה עם מיגרנות.

במחקר שפורסם בספטמבר 2019 בכתב העת Headache שנערך בקרב 252 בוגרים בישראל וארה״ב שסובלים ממיגרנות, הושוותה יעילות ובטיחות הטיפול בהשוואה לטיפול דמה, ונמצא כי 66.7% מהמטופלים השיגו במחקר הקלה בכאב ולמעלה משליש (37.4%) השתחררו מהכאב לגמרי שעתיים לאחר הטיפול.

מחקר קטן יותר שפורסם במארס 2017 בכתב העת Neurology העלה נתונים דומים: בקרב 71 מטופלים (299 טיפולים), 64% מהנבדקים חוו ירידה של 50% לפחות בעוצמת הכאב ובקרב כמעט שליש (30%) מהנבדקים הכאב נעלם לחלוטין.

סל הבריאות: נריביו אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי, ונמכר דרך אתר החברה, בכפוף למרשם רופא.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של נריביו כוללות תחושת חום, תחושות נימול בזרוע/ ביד במקום לבישת המכשיר, אדמומיות, גרד, עקצוץ, התכווצות שרירים וכאב מקומי בזרוע/ בכתפיים/ בצוואר. תופעות אלה לרוב חולפות תוך 24 שעות ואינן דורשות טיפול.

המכשיר אסור לשימוש למאובחנים באי ספיקת לב או מחלה חמורה בלב או בכלי הדם במוח, אפילפסיה בלתי נשלטת, מטופלים מושתלי התקן רפואי פעיל כגון קוצב לב או שתל שמיעה. טרם בוצעה הערכה לבטיחות המכשיר לנשים הרות וילדים קטנים מתחת לגיל 12.

סיפאלי

סיפאלי (Cefaly) הוא מכשיר לא פולשני המשמש לטיפול במיגרנות באמצעות גירוי חשמלי עצבי. המכשיר מולבש על הראש כמעין כתר (נזר) במרכז המצח ומעל האוזניים, ומעביר דרך העור זרמים חשמליים לרקמות שמתחת לעור במטרה לעורר את קצות העצב הטרגמינלי/המשולש ולהפחית את עוצמת כאבי המיגרנות. המכשיר פועל באמצעות גירוי חשמלי עצבי תת עורי של העצב המשולש בשיטה המכונה e-TNS (קיצור של External Trigeminal Nerve Stimulation).

סיפאלי הוא הטכנולוגיה הראשונה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למיגרנות, תחילה באישור שניתן במארס 2014 למניעת מיגרנות, ובשנת 2017 באישור נרחב לטיפול בקרב בוגרים עם מיגרנות עם או ללא אאורה.

האישור מבוסס על מחקר קליני שהראה יעילות בהפחתת עוצמת כאבי מיגרנות ב-65%, כאשר כשליש מהמטופלים (32%) היו ללא כאבים במשך שעה מהטיפול.

סל הבריאות: סיפאלי אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי, ונמכר דרך אתר החברה, ואינו דורש מרשם רופא.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של סיפאלי כוללות תחושות עקצוץ בעור, ישנוניות בזמן הטיפול, כאבי ראש לאחר הטיפול וגירוי של העור, והן ברובן חולפות ללא צורך בטיפול.

המכשיר אסור לשימוש למטופלים עם מכשירים אלקטרוניים/ מתכתיים מושתלים בראש (כגון קוצבי מוח), במקרה של כאב ראש ממקור לא ברור ולמטופלים עם קוצבי לב ודפיברילטורים – מאחר והוא עלול להפריע לפעילותם. טרם בוצעה הערכה לבטיחות המכשיר לנשים הרות ולקטינים מתחת לגיל 18.

רליביון MG

רליביון MG (Relivion MG system) הוא מכשיר נוסף המאושר לטיפול במיגרנות. מכשיר זה מולבש כרצועה סביב הראש מאזור המצח, מעל האוזניים ועד לאחורי הקרקפת, כשמהטבעת יוצאים שני חיישנים המוצמדים לחלקו העליון של האף משני צדדיו. המכשיר ומשגר אותות חשמליים לקצות עצבי הגולגולת – במטרה לשכך את כאבי המיגרנות. המכשיר מגרה למעשה שישה ענפים עצביים המשתייכים לעצב הטריגמינלי/המשולש והעצב האוציפיטאלי.

מכשיר זה מחובר אף הוא לאפליקציה בטלפון חכם המאפשרת לאסוף מידע על היסטוריית הטיפולים.

רליביון פותח על ידי החברה הישראלית נוירוליף (Neurolief), ואושר במארס 2021 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול במיגרנות בקרב בוגרים מגיל 18 ומעלה – באישור ראשון לטכנולוגיה לטיפול במיגרנות הפועלת בגירוי חשמלי של מספר עצבים.

המכשיר אושר לאחר שהדגים במחקר קליני כי 75% מהמטופלים בו חוו העלמות של תסמיני המיגרנה למשך שעתיים מהטיפול בהשוואה ל-46.7% בקבוצת הביקורת.

סל הבריאות: רליביון אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי, ומוצע למכירה ברשת האינטרנט.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של רליביון כוללות חוסר תחושה בגולגולת, גרד, גירוי ואדמומיות של העור במהלך הטיפול, והן ברובן חולפות ללא צורך בטיפול.

המכשיר אינו מיועד לשימוש למטופלים עם מכשירים אלקטרוניים/ מתכתיים מושתלים בראש (כגון קוצבי מוח), מטופלים שחוו בשלושת החודשים האחרונים פגיעת טראומה בפנים/ בראש/ במוח, מטופלים עם פצעים/ חתכים פתוחים בפנים/ בקרקפת, וכן למטופלים עם קוצבי לב ודפיברילטורים – מאחר והמכשיר עלול להפריע לפעילותם.. טרם בוצעה הערכה לבטיחות המכשיר לנשים הרות ולקטינים מתחת לגיל 18.

גמאקור

גמאקור (GammaCore nVNS) הוא מכשיר לא פולשני המיועד לטיפול ומניעה של מיגרנות. המכשיר הוא בגודל של שלט טלוויזיה, ופועל כמעין 'שוקר' שמוצמד לצוואר, ומספק גירוי חשמלי חיצוני ועדין לעצב הוואגלי שיש לו תפקיד בהעברת אותות כאב, וזאת במטרה להפחית את עוצמת כאבי המיגרנות.

המכשיר אושר בשנת 2015 לטיפול בכאב ראש מקבצי ובהמשך אושר למניעת מיגרנות. בינואר 2018 אושר המכשיר לטיפול בהתקפי מיגרנות לבוגרים מגיל 18 ומעלה, ובפברואר 2021 אושר גם לטיפול ומניעה עבור מתבגרים מגיל 12 ומעלה הסובלים ממיגרנות.

האישורים ניתנו בהתבסס על מחקרים קליניים, לרבות מחקר שהצביע על תועלת בטיפול במכשיר בהפחתת כאבי מיגרנות כעבור חצי שעה, שעה ושעתיים מהטיפול.

סל הבריאות: גמאקור אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי, ומוצע למכירה ברשת האינטרנט.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של גמאקור כוללות תחושות חוסר נוחות, אדמומיות ועקצוץ באזור מתן הגירוי וסחרחורות בעת הטיפול, והן ברובן חולפות ללא צורך בטיפול.

המכשיר אסור לשימוש למטופלים עם שתלים אלקטרוניים בגוף, לרבות שתלי שמיעה וקוצבים, קוצבי לב ודפיברילטורים – מאחר והוא עלול להפריע לפעילותם, למטופלים עם שתלים מתכתיים בצוואר ולמטופלים עם עור רטוב או פצעים/חתכים פתוחים בצוואר. טרם בוצעה הערכה לבטיחות המכשיר לנשים הרות ולילדים קטנים מתחת לגיל 12.

טיפולים למניעת התקפי מיגרנות

לסובלים מהתקפי מיגרנות חוזרים יותאם במקרים רבים גם טיפול תרופתי למניעת מיגרנות – המכונה 'טיפול פרופילקטי'. לדברי ד"ר הרינג-חנית, "יש להדגיש שטיפול זה לא בהכרח יעלים לחלוטין את המיגרנות, ומטרתו להפחית את תדירותן".

הטיפול המניעתי במיגרנות מיועד לפי רוב הקווים המנחים של האיגודים הרפואיים המקצועיים לסובלים מארבעה ומעלה התקפי מיגרנות בחודש (מיגרנה אפיזודית או כרונית), או במקרים בהם המטופל אינו יכול לקבל טריפטנים, למשל בסוגים מסוימים של מיגרנה עם אאורה ממושכת ומחלות לב וכלי דם.

התרופות המונעות מיגרנות מפחיתות את תכיפות ההתקפים, את חומרתם ואת משכם, ואף עשויות במצבים מסוימים להגביר את יעילותו של הטיפול התרופתי בהפסקת התקפי מיגרנה במידה והתפתחה.

את התרופות המונעות מיגרנות ניתן ליטול באופן יומיומי או רק במועדים שבהם קיים סיכון מוגבר להתקפי מיגרנה, למשל סביב מועד הווסת אצל נשים הסובלות ממיגרנות הקשורות למחזור החודשי.

הטיפולים התרופתיים למניעת מיגרנות כוללים טיפולים שנחשבים לחדשים יותר, לרבות התרופות מקבוצת מעכבי/חוסמי CGRP והזרקות של בוטוליניום טוקסין/ לידוקאין, וכן טיפולים ותיקים שנחשבים על פי חלק מהרופאים לקווי טיפול מוקדמים יותר בתרופות להורדת לחץ דם, נוגדי דיכאון ותרופות נוגדות פרכוסים.

תרופות חדשות מקבוצת מעכבי/ חוסמי CGRP

בשנים האחרונות פותחו תרופות ביולוגיות חדשות למניעת מיגרנות – נוגדנים חד שבטיים שפועלים אף הם במנגנון החוסם את פעילותו של החלבון-נוירופפטיד CGRP, בדומה לתרופות מקבוצת הגפנטים הניתנות לטיפול במיגרנה אקוטית.

בהבדל מהגפנטים, תרופות אלה אינן מולקולות קטנות, אלא נוגדנים חד שבטיים שמכוונים כנגד הפפטיד במטרה לחסום את פעילותו בהולכת הכאב שמאפיין מיגרנות. תרופות אלה ניתנות ברובן זריקה (למעט קיופילטה, ובהבדל מגפנטים הניתנים בנטילה דרך הפה ולאחרונה בתרופה חדשה במיוחד בתרסיס לאף), והן נותרות בגוף למשך חודשים (בהבדל מגפנטים שמופרשים מהגוף לאחר מספר ימים).

ארבע תרופות מקבוצה זו רשומות כיום בישראל: אג'ובי, אימוביג, אמגילטי ו-ואייפטי. הן אינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי, ונמכרות כיום בהנחות בביטוחים המשלימים של חלק מקופות החולים. לצידן, תרופה אחת מקבוצת המולקולות הקטנות שחוסמות את פעילות החלבון CGRP בשם קויליפטה – הוכחה כיעילה למניעת מיגרנות ואושרה להתוויה זו, והיא כיום התרופה היחידה החדשה למניעת מיגרנות הפועלת במנגנון של חסימת CGRP אשר ניתנת דרך הפה.

אג'ובי

התרופה אג'ובי (Ajovy) המכילה את החומר הפעיל פרמנזומאב (Fremanezumab) היא נוגדן חד שבטי שנקשר לחלבון CGRP ומעכב את פעילותו. בכך התרופה מונעת הרחבה של כלי הדם ומעכבת הגעה של גורמי דלקת לאזור המיגרנה ומונעת התפתחות מיגרנות.

התרופה אושרה בספטמבר 2018 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למניעת מיגרנות בבוגרים, על סמך מחקרים שהצביעו על ירידה בכמות התקפי המיגרנות בחלוף שלושה חודשי טיפול לסובלים ממיגרנה כרונית ומיגרנה אפיזודית, בהשוואה למטופלים שקיבלו הזרקות של תרופת דמה.

אופן נטילה: התרופה ניתנת בהזרקה תת עורית במינון של 225 מ"ג אחת לחודש או 675 מ"ג אחת לשלושה חודשים, באמצעות עט הזרקה.

בינואר 2020 אישר המינהל האמריקאי את השימוש ב'מזרק אוטומטי' של אג'ובי. המזרק החדש כולל מנגנון של לחיצה מטה ללא כפתור; צלילים שמאפשרים להעריך את התקדמות מתן התרופה; וחלון בקרה למינון התרופה שניתן למטופל.

סל הבריאות: התרופה רשומה בישראל ואינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, ונמכרת בהנחה בביטוחים משלימים של חלק מקופות החולים.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות ביותר של התרופה כוללות רגישות במקום ההזרקה, לרבות כאב, התקשות, אדמומיות, גירוד או פריחה במקום ההזרקה.

אימוביג

התרופה אימוביג (Aimovig) המכילה את החומר הפעיל ארנומאב (Erenumab) היא נוגדן חד שבטי המכוון לחסום את הקולטנים לחלבון CGRP, וקשירתו לקולטן מעכבת את החיבור בין הקולטן לחלבון ואת פעילות החלבון ותהליך ההתפתחות של מיגרנות.

אימוביג היא התרופה הראשונה בקבוצת התרופות שחוסמות את החלבון CGRP שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למניעת מיגרנות בבוגרים במאי 2018, וזאת על סמך מחקרים שהצביעו על יעילותה במשך עד שישה חודשים בהתפתחות תדירות המיגרנות החודשית, בהשוואה למטופלים שקיבלו הזרקות של תרופת דמה.

אופן נטילה: התרופה ניתנת בהזרקה תת עורית במינון של 70 מ"ג ועד 140 מ"ג אחת לחודש, באמצעות עט הזרקה.

סל הבריאות: התרופה רשומה בישראל ואינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, ונמכרת בהנחה בביטוחים משלימים של חלק מקופות החולים.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות רגישות במקום ההזרקה (כאב, אודם, נפיחות), תגובות אלרגיות (פריחה, נפיחות, אורטיקריה, קשיי נשימה), עצירות, גרד והתכווצות שרירים.

אמגליטי

התרופה אמגילטי (Emgality) המכילה את החומר הפעיל גלקנזומאב (Galcanezumab) היא נוגדן חד שבטי שנקשר לחלבון CGRP ומעכב את פעילותו. בכך התרופה מונעת הרחבה של כלי הדם ומעכבת הגעה של גורמי דלקת לאזור המיגרנה ומונעת התפתחות מיגרנות.

התרופה אושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בספטמבר 2018 כטיפול למניעת מיגרנות בבוגרים, על סמך מחקרים שהצביעו על יעילותה במשך עד שישה חודשים בהתפתחות תדירות המיגרנות החודשית, בהשוואה למטופלים שקיבלו הזרקות של תרופת דמה.

אופן נטילה: התרופה ניתנת בהזרקה תת עורית, תחילה במנת העמסה ראשונית במינון של 240 מ"ג ובהמשך במינונים של 120 מ"ג אחת לחודש.

סל הבריאות: התרופה רשומה בישראל ואינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, אך נמכרת בהנחה בביטוחים משלימים של חלק מקופות החולים.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות ביותר של התרופה כוללות כאב ותגובות במקום ההזרקה (כגון עור אדום, גרד, חבורות ונפיחות), ותופעות לוואי שכיחות נוספות כוללות סחרחורות, עצירות, גרד ופריחה.

ואייפטי

תרופה ביולוגית נוספת מקבוצה זו היא ואייפטי (Vyepti) המכילה את החומר הפעיל Eptinezumab-jjmr. התרופה אושרה בפברואר 2020 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כתרופה למניעת מיגרנות לבוגרים שיש להם לפחות ארבעה התקפי מיגרנות בחודש. 

ואייפטי – בדומה לאג'ובי ואמגליטי – היא נוגדן חד שבטי המכוון מטרה לחסימה של החלבון CGRP (בהבדל מאימוביג שמכוונת לחסום את הקולטן לחלבון זה) וכל מונעת את היקשרותו לקולטן שלו.

אופן נטילה: בהבדל משלוש התרופות האחרות שקיימות בארץ – ואייפטי אינה ניתנת בהזרקה עצמית אלא בעירוי לווריד במתקן רפואי, במינון של 100 ועד 300 מ"ג, אחת לשלושה חודשים.

סל הבריאות: התרופה רשומה בישראל ואינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, ונמכרת בהנחה בביטוחים משלימים של חלק מקופות החולים.

תופעות לוואי: תופעות לוואי שכיחות שנקשרו לתרופה הם גודש באף, צריבה בגרון ותגובות אלרגיות.

גפנטים למניעת מיגרנות

לאחרונה גפנטים המהווים מולקולות קטנות וניתנים דרך הפה, בהבדל מהתרופות הביולוגיות הניתנות בהזרקה – מוכיחים יעילות גם כטיפולים מניעתיים למיגרנות. עד כה שני גפנטים הרשומים בישראל הוכחו כיעילים למניעת מיגרנות – קיוליפטה ונורטק ODT.

קיוליפטה

התרופה קיוליפטה (Qulipta) המכילה את החומר הפעיל אטוגפנט (Atogepant) היא מולקולה קטנה שמבוססת על מנגנון הפעולה של תרופות החוסמות את המסלול העצבי של החלבון CGRP. התרופה חוסמת את הקולטן לחלבון, ומעכבת הגעת גורמי דלקת לאזור המיגרנה ובכך מונעת תגובה דלקתית שמובילה לכאבים.

התרופה אמנם משתייכת פורמלית לקבוצת הגפנטים, המשמשים לטיפול במיגרנה אקוטית, אך בהבדל משאר התרופות בקבוצה זו – היא פותחה במסלול כתרופה מניעתית והוכיחה יעילות ואושרה לטיפול במניעת מיגרנות.

התרופה אושרה בספטמבר 2021 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול מניעתי במיגרנה אפיזודית לבוגרים. באפריל 2023 אושרה התרופה גם כטיפול מניעתי לבוגרים עם מיגרנה כרונית.

אופן נטילה: קיוליפטה היא למעשה התרופה הראשונה מקבוצת הגפנטים שניתנת דרך הפה ופותחה למניעת מיגרנות ולא לטיפול במיגרנות אקוטיות. התרופה ניתנת בטבליות לנטילה יומיומית במינון של 10 מ"ג, 30 מ"ג ו-60 מ"ג.

סל הבריאות: התרופה רשומה בישראל, אך עדיין אינה משווקת בארץ, ואינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, וניתנת בביטוחים המשלימים בחלק מקופות החולים בהתוויות ייעודיות, ובעיקר למטופלים שלא הצליחו לשפר את הכאבים לאחר התנסות בשלושה טריפטנים או שחוו תופעות לוואי כתוצאה מהטריפטנים או שאינם יכולים ליטול טריפטנים.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של קיוליפטה כוללות בחילות, עצירות, עייפות/ ישנוניות ותיאבון מופחת.

נורטק ODT

התרופה נורטק ODT המכילה את החומר הפעיל רימגפנט (Rimegepant), אשר מהווה מולקולה קטנה והוכחה כיעילה לטיפול אקוטי במיגרנות – אושרה במאי 2021 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) גם לטיפול במיגרנה אפיזודית, ובכך הפכה לתרופה הראשונה שמאושרת בהתוויה הן לטיפול אקוטי במיגרנה והן למניעת מיגרנה.

הזרקות חומרים למיגרנות

הזרקת חומרים לשרירים לצורך חסימת אותות הכאב העצביים הוכחה במחקרים רבים כמועילה למניעת התקפי מיגרנות. הטיפול הבולט בקבוצה זו הוא בהזרקת 'בוטוליניום טוקסין' במצבים של מיגרנה כרונית, וטיפול נוסף בהזרקת 'לידוקאין' המיועד גם למצבים של מיגרנה אקוטית.

בוטוליניום טוקסין

הטיפול ברעלן בוטוליניום טוקסין A, המשווק בישראל בתרופות בוטוקס ודיספורט, הוכח כיעיל למניעת התקפי מיגרנות בקרב מבוגרים. במהלך הטיפול מוזרק החומר לאזור העורף, והוכח כי טיפול זה מפחית את הסיכון להתפתחות מיגרנות ואת חומרתן.

בוטוליניום טוקסין הוא למעשה רעלן שהוכח כמונע מעבר אותות עצביים ואותות בין עצב לשריר. לאחר הזרקת הרעלן לשריר, הוא נותר לא פעיל עד לגדילת סיבים חדשים מהעצב היוצרים צמתי מגע חדשים בדופן תא השריר.

הטיפול בבוטוליניום טוקסין למניעת מיגרנות נחקר לאחר דיווחים של מטופלות שעברו הזרקות בוטוקס בפנים לשיפור המראה דיווחו על ירידה בהתקפי מיגרנות. המנגנון באמצעותו מקל החומר על מיגרנות אינו מוכר עדיין, וידוע רק כי משתק באופן מקומי וזמני אותות עצביים באופן שמקל על התקפי מיגרנות, לרוב לתקופה ממושכת של מספר חודשים.

אופן נטילה: הטיפול ניתן על ידי נוירולוגים בהזרקה לאזור הקרקפת, המצח, אזור העורף והכתפיים מדי 12 שבועות (כל שלושה חודשים). ההזרקה ניתנת ב-31 אתרים מדויקים בשבעה שרירים.

סל הבריאות: טיפולים בהזרקת 'בוטוליניום טוקסין' למניעת מיגרנות אינם כלולים בסל הבריאות הממלכתי, אך ניתנים בהנחה בביטוחים המשלימים בחלק מקופות החולים למאובחנים עם מיגרנה כרונית. יש המציעים בביטוח המשלים פרוטוקול של טיפול בהזרקות בוטוקס בשילוב עם הזרקת התרופות הביולוגיות למניעת מיגרנות, אשר הוכח כיעיל במספר מחקרים.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של הזרקות בוטוליניום טוקסין למיגרנות כוללות תגובות במקום ההזרקות (אדמומיות, צריבה, נפיחות), עייפות, יובש בפה ונוקשות בצוואר. לאורך זמן עלולים להתפתח תסמינים של חולשת שרירים וצניחת עפעפיים – אשר לרוב חולפים עם הזמן.

לידוקאין

לידוקאין (Lidocaine) הוא חומר מאלחש שניתן לטפל בו למניעת מיגרנות בהזרקות לעצב האוקסיפיטלי המצוי באזור העורף, בקו התפר בין הראש לצוואר, לעתים בשילוב עם סטרואידים.

הלידוקאין בהזרקה לעצבים חוסם פעילות של אותות עצביים שמובילים לזרימת מתווכי דלקת בכלי הדם והתפתחות התקפי מיגרנות.

מספר מחקרים מצביעים בשנים האחרונות על יעילות הטיפול בהזרקת לידוקאין למניעת מיגרנות, לרבות מחקר שפורסם באביב 2018 בכתב העת של הצוות האמריקאי לרפואת משפחה JABFM על ידי צוות חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי 'מאי קליניק' במינסוטה, אשר הוכיח יעילות לטיפול בהזרקות לעצב העורפי למניעת התקפי מיגרנה אקוטיים.

אופן נטילה: התרופה ניתנת בהזרקות המבוצעות על ידי נוירולוגים לעצב האוקסיפיטלי בעורף, מדי 12 שבועות.

סל הבריאות: לידוקאין הוא חומר מאלחש זול ולכן כלול בסל הבריאות הממלכתי בהתוויה כללית.

תופעות לוואי: תופעות לוואי של הזרקות עורפיות של לידוקאין כוללות בעיקר רגישות במקום ההזרקה, זיהומים, תגובה אלרגית, סחרחורות, נמלול וסיכון נמוך לפגיעה עצבית.

תרופות להורדת לחץ דם

תרופות להורדת לחץ דם הפועלות במנגנונים שונים הוכחו כיעילות גם במניעת מיגרנות והפחתת תדירות ההתקפים, לרבות תרופות מקבוצות 'חוסמי בטא' ו'משפעלי אלפא 2', 'חוסמי תעלות סידן' ו'מעכבי אנזים המהפך ACE' – כאשר נטילת תרופות אלה מובילה למעשה להרחבה של כלי הדם באופן שמונע התקפי מיגרנות.

למטופלים בתרופות להורדת לחץ דם לצורך מניעת מיגרנות מומלץ שלא להפסיק את הטיפול בפתאומיות מחשש לעלייה קיצונית בלחץ דם.

חוסמי בטא

תרופות ממשפחת 'חוסמי בטא' (Beta Blockers) המשמשות כטיפול מקובל בלחץ דם גבוה ומחלות לב שונות, הוכחו כיעילות בהפחתת תכיפות וחומרה של התקפי מיגרנות.

חוסמי הבטא שנמצאו יעילים במיוחד כנגד מיגרנות הם אלו המכילים את החומרים הפעילים פרופרנולול (Propranolol) המצוי בתרופות דרלין ופרולול; מטופרולול טרטרייט (Metoprolol Tartrate) המצוי בתרופות נאובלוק ולופרסור; טימולול (Timolol) המצוי בתרופות קומביגן, קוסופט ודורזולאמיד; ואטנולול (Atenolol) המצוי בתרופות נורמיטן ונורמלול.

לפי הקווים המנחים של החברה האמריקאית למטפלים בכאבי ראש (AHS), שפורסמו ביוני 2021, למניעת מיגרנות הוכחה בעיקר יעילותן של התרופות מטפרולול, פרופרנולול וטימולול מקבוצה זו.

תרופות אלו פועלות על ידי חסימת פעולתם של המוליכים העצביים אדרנלין ונוראדרנלין במערכת העצבים. מטה אנליזה שפורסמה במארס 2019 בכתב העת PLoS ONE מצביעה על תועלת של תרופות מקבוצה זו בהפחתת תדירות התקפי מיגרנות, בעיקר לתרופה פרופרנולול. 

אופן נטילה: התרופות מקבוצת חוסמי בטא ניתנות בטבליות לפה.

סל הבריאות: התרופה פרופרנולול כלולה בסל הבריאות הממלכתי להתוויה של טיפול מניעתי במיגרנות. שאר התרופות כלולות בסל הבריאות הממלכתי להתוויה של הורדת לחץ דם, אך ניתנות בחלקן בקופות חולים מסוימות דרך הסל הפנימי גם למניעת מיגרנות.

תופעות לוואי: תופעות לוואי אפשריות שמאפיינות חוסמי בטא כוללות כיווץ של דרכי הנשימה, בעיקר בקרב חולים עם מחלות כרוניות בדרכי הנשימה כמו אסתמה ו-COPD; האטת דופק; התכווצות שריר הלב בקרב חולי אי ספיקת לב; הרחבה של כלי הדם בקרב חולים עם פגיעות בכלי דם היקפיים; החמרת תנגודת לאינסולין בקרב חולי סוכרת; וכן תופעות כלליות לרבות עייפות, הפרעות שינה ודיכאון, בחילות, תופעות עוריות ועלייה בערכי אשלגן בקרב חולים עם אי ספיקת כליות.

תרופות אלה לרוב לא יומלצו כטיפול לצעירים. לדברי ד"ר הרינג-חנית, "התרופות מקבוצת חוסמי בטא עלולות מעבר להורדת לחץ הדם גם להאט את הדופק, ולכן לא מתאימות לצעירים עם מיגרנות שעוסקים בפעילות גופנית מאומצת, למשל חיילים".

משפעלי אלפא 2

תרופות ממשפחת 'משפעלי אלפא 2' (Alpha 2 Agonists), לרבות מתילדופה (Methyldopa) וקלונידין (Clonidine) הוכחו אף הן כטיפולים מועילים למניעת מיגרנות.

תרופות אלה פועלות על ידי גירוי קולטני 'אלפא 2' המעכב שחרור של מתווכים סימפטטיים מקצות העצבים. בתרופות אלה, ירידת לחץ דם מושגת בשני מנגנונים – הן על ידי ירידה בתפוקת הלב והן על ידי ירידה בהתכווצות כלי הדם ההיקפיים והרחבתם. מספר מחקרים מצביעים על יעילותן של תרופות אלה גם במניעת התקפי מיגרנות.

אופן נטילה: התרופות מקבוצת משפעלי אלפא 2 ניתנות בטבליות לפה.

סל הבריאות: התרופה קלונידין כלולה בסל הבריאות הממלכתי להתוויה של טיפול מניעתי במיגרנות. שאר התרופות כלולות בסל הבריאות הממלכתי להתוויה של הורדת לחץ דם, אך ניתנות בחלקן בקופות חולים מסוימות דרך הסל הפנימי גם למניעת מיגרנות.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של מתילדופה כוללות בעיקר יובש בפה, אי נוחות במערכת העיכול, דלקתיות בבלוטות הרוק, בצקת פריפרית, ישנוניות, כאבי ראש וסחרחורות, חרדה ודיכאון. תופעות הלוואי השכיחות של קלונידין כוללות עצירות, בחילות, הקאות, כאבי ראש וסחרחורות, טשטוש ועייפות, יובש בפה, הפרעות שינה, כאבים בבלוטות הרוק ואין אונות.

חוסמי תעלות סידן

תרופות מקבוצת 'חוסמי תעלות סידן' (Calcium Channel Blockers) המועילות להורדת לחץ דם הוכחו אף הן כיעילות למניעת מיגרנות, ובין השאר התרופות המכילות את החומר הפעיל ורפמיל (Verapamil), לרבות איקקור, איקפרס, ורקור, ורפרס ו-ורפבן. הוכחות משמעותיות הוצגו במחקרים לתרופות מקבוצה זו המכילות את החומר הפעיל פלונריזין (Flunarizine) שאינן משווקות בישראל.

התרופות מקבוצת חוסמי תעלות הסידן מוכרות כמרפות שרירים של כלי דם, וכך מונעות מיגרנות. למעשה, התרופות חוסמות את תעלות הסידן הנמצאות בממברנה (קרום) של התאים, וכך מונעות את כניסת הסידן שנמצא מחוץ לתא – פנימה. מכיוון שהתכווצות התא תלויה בנוכחות סידן, כשלא נכנס סידן לתא – נחסמת האפשרות להתכווצות תאי שרירי כלי הדם וכך למעשה כלי הדם מורחבים. סקירה שפורסמה עוד בשנת 1985 בכתב העת American Journal of Cardiology הצביעה על תועלת בטיפול בתרופות אלה למניעת התקפי מיגרנות.

אופן נטילה: התרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן ניתנות בטבליות לפה.

סל הבריאות: התרופות בקבוצה זו כלולות בסל הבריאות הממלכתי להתוויה של הורדת לחץ דם, אך ניתנות בחלקן בקופות חולים מסוימות דרך הסל הפנימי גם למניעת מיגרנות.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של ורפמיל כוללות כאבי ראש, סחרחורות, עצירות, בחילות, דופק איטי, לחץ דם נמוך, אדמומיות בעור והתנפחות בידיים או ברגליים.

מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין

תרופות מקבוצות מעכבי אנזים המהפך ACE (Ace Inhibitors) וחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 הן תרופות שמסייעות להורדת לחץ הדם באמצעות השפעה על מערכת רנין-אנגיוטנסין.

התרופות מקבוצה זו מעכבות את אנזים המהפך המצוי בעיקר בריאה, וגורמות לעיכוב בייצור של 'אנגיוטנסין 2' המוביל לכיווץ כלי הדם, ובכך מורידות את לחץ הדם ומרחיבות את כלי הדם. כמו כן, התרופות גורמות לעיכוב בפירוק חומרים מרחיבי כלי דם מסוג ברדיקינינים ופרוסטגלנדינים. עיכוב האנזים מוביל לכך שחומרים אלה אינם מפורקים, וכך כלי הדם מורחבים ונמנעים התקפי מיגרנות. תרופות מקבוצת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 חוסמות באופן סלקטיבי את הקולטן לאנגיוטנסין 2 ומונעות את פעילות הציר רנין-אנגיוטנסין מבלי להעלות את רמות הברדיקינינים שככל הנראה גורמים לתופעות הלוואי (בניגוד למעכבי אנזים המהפך).

סקירה שפורסמה בספטמבר 2019 בכתב העת Current Pain and Headache Reports מצביעה על תועלת בתרופות אלה להפחתת תדירות המיגרנות, בעיקר בקרב מטופלים שסובלים במקביל מלחץ דם גבוה.

לפי הקווים המנחים של החברה האמריקאית למטפלים בכאבי ראש (AHS), שפורסמו ביוני 2021 בכתב העת Headache, התרופה קנדסרטן (Candesartan) מקבוצת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 הוכחה ביעילותה למניעת מיגרנות.

אופן נטילה: התרופות מקבוצת מעכבי אנזים המהפך ACE ניתנות בטבליות לפה.

סל הבריאות: התרופות בקבוצה זו כלולות בסל הבריאות הממלכתי להתוויה של הורדת לחץ דם, אך ניתנות בחלקן בקופות חולים מסוימות דרך הסל הפנימי גם למניעת מיגרנות

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופות מקבוצה זו כוללות שיעול, ירידה קיצונית בלחץ הדם, פריחה, בצקות, צהבת, הפרעות בחוש טעם, הפרעה בתפקוד הכליות ועלייה בערכי האשלגן בדם.

נוגדי דיכאון

מספר תרופות לטיפול בדיכאון ("נוגדי דיכאון") הוכיחו יעילות במניעת התקפי מיגרנות, ובעיקר נוגדי דיכאון טריציקליים. מספר מחקרים הצביעו על תועלת אפשרית גם לתרופות הפופולאריות נגד דיכאון מקבוצת SSRI ו-SNRI במניעת מיגרנות, לרבות התרופה ונלפקסין (המשווקת בשמות אפקסור, וונלה, ונלפאקסין טבע ו-ויפיאקס), אך סקירת מחקרים שבוצעה במאגר קוצ'ריין שפורסמה באפריל 2015, מצאה כי ככלל – אין תמיכה כי תרופות אלה מועילות במניעת מיגרנות והפחתת תדירות התקפי כאבי הראש.

נוגדי דיכאון טריציקליים

נוגדי דיכאון טריציקליים (Tricyclic Antidepressants) מורכבים כימית משלוש טבעות של אטומים. מנגנון הפעולה של תרופות אלה לא ברור לחלוטין, אך ההערכה כי הן משפיעות על הפעילות הכימית במוח באמצעות חסימת הספיגה של המוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין/נוראדרנלין, ולצד תועלת בטיפול בדיכאון, הן הוכחו כיעילות גם לכאב נוירופטי ממקור עצבי וכאבי ראש שונים. מטה אנליזה מארה"ב שפורסמה באוקטובר 2010 בכתב העת British Medical Journal מציגה עדויות כי תרופות אלה מסייעות בהפחתת תדירות של מיגרנות, כמו גם כאבי ראש נוספים, וכן בירידה בעוצמתם.

בין התרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון הטריציקליים נמנות תרופות המכילות את החומרים הפעילים אמטיריפטילין, נורטריפטילין, קלומיפראמין, דזיפרמין, אימיפרמין ודוקספין.

אופן נטילה: התרופות ניתנות בכדורים לפה.

סל הבריאות: התרופות בקבוצה זו אינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי להתוויה ייעודית של מניעת מיגרנות, אך ניתנות בחלקן בקופות חולים מסוימות דרך הסל הפנימי גם להתוויה זו.

תופעות לוואי: נוגדי דיכאון טריציקליים הם נוגדי דיכאון "מהדור הישן" שחסרונם בעיקר בכך שהם עלולים להוביל לעלייה במשקל. תופעות לוואי שכיחות נוספות עשויות לכלול סחרחורות, עצירות, יובש בפה, ישנוניות, הפרעות בלב, הפרעות בתפקודי כבד וכן החמרה של גלאוקומה (לחץ תוך עיני מוגבר).

נוגדי פרכוסים

מספר תרופות לטיפול בפרכוסים ("נוגדי פרכוסים") המשמשות בין השאר לטיפול באפילפסיה הוכחו במחקרים שונים כיעילות בהפחתת תדירות התקפי מיגרנות, ולעתים ניתנות למטרה זו, אם כי במינונים גבוהים הן מלוות לעתים בסיכון לתופעות לוואי.

התרופות העיקריות בקבוצה זו המשמשות למניעת מיגרנות הן אלו המכילות את החומרים הפעילים טופירמאט (Topiramate) וחומצה ולפרואית (Valproic Acid), והן הוכחו כיעילות למיגרנות גם לפי לפי הקווים המנחים של החברה האמריקאית למטפלים בכאבי ראש (AHS), שפורסמו ביוני 2021. כמו כן משמשות למטרה זו התרופות עם החומר הפעיל גבאפנטין (Gabapentin). למעשה, טופירמאט היא  אחת התרופות בשימוש הנרחב ביותר בעולם למניעת מיגרנות.

האופן בו משפיעות תרופות נוגדות פרכוסים על מניעת התקפי מיגרנות אינו ברור לאשורו, אך ידוע כי בקרב אנשים עם אפילפסיה ללא טיפול תרופתי יש סיכון גבוה עד פי 2 לפתח התקפי מיגרנות. ההנחה כי חלק מהתרופות בקבוצה זו חוסמות פעילות עצבית מוגברת במוח המכונה בעגה המקצועית 'דיכוי קורטיקלי מתפשט' שיש לה גם השפעה על התפתחות מיגרנות, וכך מווסתות את הפעילות החשמלית המוחית ומייצבות אותה. טופירמאט באופן ייחודי מדכא פעילות עצבית גוברת בקולטני גלוטמאט – במנגנון שככל הנראה יש לו השפעה גם על מניעת מיגרנות. כמו כן, מחקרים הדגימו כי מטופלים בטופירמאט חוו ירידה בתגובות תלויות ברמות החמצן בדם במספר אזורים במוח שאחראים על העברת אותות כאב, וכן שיפור בקישור בין אזורים סומטוסנסוריים במוח ואזור התלמוס.

אופן נטילה: התרופות ניתנות בכמוסות/קפסולות/ טבליות. טופירמאט ניתנת גם בטבליות מסיסות בלשון וחומצה ופלרואית ניתנת גם בסירופ ובתמיסה להזרקה.

סל הבריאות: התרופות בקבוצה זו אינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי להתוויה ייעודית של מניעת מיגרנות, אך ניתנות בחלקן בקופות חולים מסוימות דרך הסל הפנימי גם להתוויה זו.

תופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות של טופירמאט כוללות כאבי ראש, בחילות, נמנום, שלשולים, סחרחורות, זמזום באוזן, תשישות, כאבי בטן, תסמיני דיכאון, עקצוץ, בלבול, חולשה, עצבנות, שינויים במצב הרוח ובעיות בזיכרון. תופעות הלוואי השכיחות ביותר של חומצה ולפרואית כוללות רעד ובחילות, תופעות לוואי בשכיחות גבוהה כוללות ירידה בספירת תאי הדם, עלייה במשקל, הפרעות מוטוריות, ישנוניות, סחרחורת, כאבי ראש, פגיעה בזיכרון, חירשות, תנועות מהירות בעיניים, סיבוכים במערכת העיכול, נשירת שיער, פגיעה כבדית, דימום וכאבים במחזור. תופעות הלוואי העיקריות של גבאפנטין כוללות זיהומים ויראליים, נמנום, סחרחורות, עייפות וחוסר קואורדינציה, וכן זיהומים בדרכי הנשימה ודלקת ריאות, זיהומים בדרכי השתן, דלקות אוזניים, ספירה נמוכה של תאי דם לבנים, תיאבון מוגבר, שינויים במצב הרוח – לרבות חרדה, דיכאון, כעס ובלבול, לחץ דם גבוה, סיבוכים בדרכי העיכול, יובש בפה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים וכאבי גב, עקצוץ, אקנה והתנפחות הפנים ופגיעה בתפקוד המיני בקרב גברים.

עוד על תרופות נוגדות פרכוסים

רפואה משלימה למיגרנות

טיפולים שונים ברפואה משלימה מוצעים לסובלים ממיגרנות ועשויים לשפר את איכות חייהם ולעתים לפי דיווחים שונים גם להביא לירידה בתכיפות ההתקפים ובחומרתם.

שיטות הרפיה 

הטיפולים יעילים בעיקר לאלו שסובלים ממיגרנות המושפעות ממתח נפשי, כששיטות שונות ברפואה משלימה פועלות על מנגנון הרפיה. בין הטיפולים שדווחו כמועילים לסובלים ממיגרנות נכללים טיפולי ביופידבק שיכולים לעודד תגובות מפחיתות לחץ המובילות לירידה בסיכון להתקפים, טיפולים משלימים לשחרור לחץ ומתח כגון יוגה ומדיטציה, דיקור סיני (אקופונקטורה), מסאז'ים מפחיתי לחץ, צמחי מרפא שונים – כשהנחקרים ביותר כנגד מיגרנות הם צמח בן החרצית (feverfew) וצמח "עלי חמאה" וכן התאמה תזונתית.

בספרות הרפואית פורסמו בשנים האחרונות מספר מחקרים מצומצמים המדגימים את התועלת של שיטות הרפואה המשלימה למניעה וטיפול במיגרנות. מחקר קטן מטאיוואן שפורסם בנובמבר 2011 מצא כי דיקור סיני עשוי לסייע במניעת מיגרנות. מחקר אמריקאי קטן שפורסם בספטמבר 2014 מצא כי מדיטציה בשיטה המבוססת על מיינדפולנס (קשב מודע ברמה מוגברת) עשויה להקל על מבוגרים הסובלים ממיגרנות ולקצר את משכן בשלוש שעות בממוצע. מחקר מהודו שפורסם במאי 2020 מצא כי יוגה במתכונת של טיפולים קבוצתיים קבועים מסייעת אף היא למנוע מיגרנות ועשויה להוביל לירידה בתדירות ההתקפים ובעוצמתם.

מגנזיום

יש ראיות מסוימות כי תוסף מגנזיום עשוי להיות מועיל למטופלים שמאובחנים כסובלים ממיגרנות עם אאורה, כאשר על פי ההנחה מגנזיום מונע אותות מוחיים מסוג 'דיכוי קורטיקלי מתפשט', אשר הם ככל הנראה מייצרים את התחושות שמלוות אאורה. כמו כן, מגנזיום משפר את תפקוד טסיות הדם וכן מפחית את השחרור וחוסם פעילות של חומרים כימיים המגבירים תחושות כאב במוח כמו גולטמאט ו-Substance P ואף מונע היצרות בכלי הדם במוח, אשר מאפיינת את שלב האאורה, ונגרמת בין השאר כתוצאה מפעילות המוליך העצבי סרוטונין.

בנוסף, נכון להיום, חוסר מגנזיום זוהה במספר מחקרים כאחד הגורמים שעשויים להשפיע על התפתחות מיגרנות, אם כי אין ראיות מדעיות חד משמעיות שאכן תוספי מגנזיום עשויים להקל על מיגרנות או למנוע אותן.

באפריל 2002 פורסם מחקר אמריקאי מצומצם בכתב העת  Headache שמצא ראיות לכך שבקרב נשים הרות שסובלות ממיגרנות סביב המחזור החודשי – הדבר נובע לרוב ממחסור במגנזיום.

לדברי ד"ר הרינג-חנית, "יש מטופלים עם מיגרנות שאני נוהגת להמליץ להם גם על תוסף מגנזיום כחלק מאורח חיים בריא, ובעיקר נשים עם מיגרנה לא קשה עם אאורה, כשהופעת ההתקפים קשורה למחזור החודשי".

לעתים יוצע במיגרנות גם מתן מגנזיום בעירוי לווריד במסגרת אשפוז/ אשפוז יום.

טיפול בתוסף מגנזיום עשוי להיות מלווה בשלשולים.

עוד על תוספי מגנזיום

ד"ר רחל הרינג-חנית היא נוירולוגית בכירה ומנהלת מרפאות כאבי הראש של קופות החולים מכבי ומאוחדת בכפר סבא

עדכון אחרון: אפריל 2023