דיכאון הוא הפרעה במצב הרוח – אחת ההפרעות הפסיכיאטריות השכיחות באוכלוסייה, אשר מלווה בתחושה קבועה ומתמשכת של עצבות ואובדן עניין בחיים.

תסמינים של דיכאון כוללים בין השאר תחושות של חוסר אונים, אשמה, חוסר הנאה, נטייה לעצבנות ובכי ואובדן מוטיבציה. התסמינים עלולים להופיע לאורך זמן או לפרקים, ופוגעים בהדרגה ביכולת התפקוד היומיומית בבית, בחיים החברתיים, בעבודה ו/או בלימודים.

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-5% מאוכלוסיית העולם חיים עם דיכאון, נשים יותר מאשר גברים. בעולם כולו מוערך כי תופעת הדיכאון הפכה שכיחה יותר על רקע מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים. בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך בשלהי התפרצות הקורונה בנובמבר 2020 בקרב בוגרים בגילי 21 ומעלה, דיווחו 30% כי מצבם הבריאותי החמיר ו-19% דיווחו על תסמיני דיכאון. בישראל ההערכות כי הדיכאון הפך נפוץ במיוחד בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". בסקר שנערך בקרב בוגרים בקופת חולים מכבי בסוף 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה, כמחצית מהישראלים דיווחו על שינוי לרעה במצבם הנפשי, וקרוב לחמישית (18%) הרגישו צורך בסיוע נפשי מאנשי מקצוע.

על רקע אירועי הקורונה והמלחמה, וכן כתוצאה ממגמת הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים, מתמודדת לאחרונה ישראל עם מחסור במטפלים בבריאות הנפש ברפואה הציבורית המתבטא בתורים מתארכים לקבלת שירות במרפאות הציבוריות, בין השאר לטיפול בדיכאון. במצב זה, כשהמעקבים השוטפים אחר אנשים עם דיכאון מתבצעים על ידי הרופאים הראשוניים – חשוב למתמודדים עם תסמיני דיכאון להתמצא במצבים שבהם מומלץ לפנות לפסיכיאטר.

מי המומחים המטפלים בדיכאון בישראל?

הטיפולים המקובלים למי שאובחנו עם דיכאון כוללים טיפולים תרופתיים בנוגדי דיכאון וטיפולים בשיחות. חשוב לציין כי הטיפול בדיכאון אינו חייב להתמקד בתרופות, ולאחרונה התבססו הראיות על יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הן כטיפול לדיכאון והן למניעת הישנות של דיכאון.

בעשור האחרון, מאז עבר הטיפול בהפרעות נפשיות לאחריות קופות החולים, הטיפול בדיכאון ניתן בעיקרו על ידי רופאי משפחה וכן על ידי פסיכיאטרים, כאשר הטיפול בשיחות ניתן באמצעות אנשי מקצועות בריאות הנפש ובהם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים וכן מטפלים נוספים במקצועות הבריאות, בהם מטפלים בריפוי בעיסוק, מטפלים באמנות ומטפלים בהבעה ויצירה.

לדברי ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה במרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית, "לרוב, הפנייה הראשונית לעזרה נפשית מתבצעת אצל רופאי המשפחה, והם שמפנים את המטופלים לפי הצורך לפסיכיאטרים להתאמת טיפול תרופתי ולקביעת תוכנית טיפול. בהמשך מופנים המטופלים למרפאות לבריאות הנפש של הקופות ושל משרד הבריאות להתאמת טיפולי פסיכותרפיה לפי הצורך". מספר הטיפולים בפסיכותרפיה מותאם אישית לכל מטופל/ת בהתאם למצבם הרפואי.

במסלול חלופי, מבוטחי הקופות יכולים לזמן תור ישירות לפסיכיאטרים מומחים, ללא צורך בהפניה מרופא ראשוני, במידה והם מבקשים להיוועץ בהם ישירות וללא הפנייה מרופאי משפחה.

יש לציין כי לפי מדיניות משרד הבריאות בשנתיים האחרונות, המיושמת כבר בחלק מקופות החולים, המידע על אבחנות וטיפולים בבריאות הנפש של המבוטחים מופיע גם בתיק הרפואי הממוחשב הנגיש לרופאי המשפחה, בכפוף למגבלות בטיחות וסודיות, כדי לאפשר לרופאי המשפחה מתן טיפול הוליסטי במטופליהם תוך הבטחת רצף טיפולי והתייחסות לאדם כמכלול ולהיבטים גופניים ונפשיים גם יחד.

פסיכיאטרים הם אנשי המקצוע המומחים בטיפול בהפרעות נפשיות ובהן דיכאון, אך מספרם מצומצם בהרבה בהשוואה למספר רופאי המשפח והנגישות להם ברפואה הציבורית נמוכה יותר. לפי השוואות בינלאומיות, בישראל מספר נמוך של פסיכיאטרים לכל מאה אלף תושבים (10.3), בהשוואה למדינות אירופה כגון שוויץ (47.5), צרפת (23.6), בריטניה (13.8), אוסטרליה (13.4) וגרמניה (13.2). לפי דו"ח של מבקר המדינה מנובמבר 2024 שבחן את הנגישות לרופאים מומחים ברפואה הציבורית בארץ, תורי ההמתנה לפסיכיאטרים עומדים על בין 30 יום למעל ל-50 יום בקופות החולים השונות. שיעור נמוך במיוחד מתועד לרופאים מומחים לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר שמטפלים במתבגרים המתמודדים עם תסמיני דיכאון – תופעה שמצויה אף היא במגמת עלייה מאז מגפת הקורונה. לפי תחזיות משרד הבריאות שהוצגו בדו"ח המכון הלאומי למדיניות בריאות, בשנת 2030 צפויים בארץ 1,155 פסיכיאטרים מומחים עד גיל 67 ו-423 מומחים לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר.

טיפולים נפשיים ניתנים בישראל גם במסגרת פרטית על ידי פסיכיאטרים ואנשי מקצועות בריאות הנפש. לפי דו"ח של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות בריאות מיוני 2024, קיימים פערים משמעותיים במחיר הטיפולים בין רפואה ציבורית ופרטית בהיקף של מאות שקלים.

ביחס לתרופות נגד דיכאון, הרי שכיום יש לרופאי המשפחה בקופות החולים סמכות לרשום למטופלים נוגדי דיכאון קלים, אולם היכולת לרשום נוגדי דיכאון חזקים יותר וכן טיפולים מתקדמים למצבים של דיכאון עמיד (כפי שמוסבר בהמשך הכתבה) עדיין נתונה בידי פסיכיאטרים בלבד, ולכן במצבים מסוימים מומלץ לפנות לפסיכיאטריים להתאמת טיפול הולם. לפי מחקר בינלאומי שפורסם במארס 2022 בכתב העת Lancet Regional Health Europe, בישראל נמצא במדגם של 646 אנשים שאובחנו עם דיכאון, כי לכרבע (27.9%) מהמאובחנים בגילי 65-50 הותאם טיפול בנוגדי דיכאון, וכך גם למעל לשני שליש (72.1%) מהמאובחנים בגילי 65 ומעלה.

לפי נתוני סקר שנערך בקרב בוגרים מטעם מכון ברוקדייל בשנת 2013, עוד טרם הרפורמה בבריאות הנפש, כמחצית (52%) מאלו שפנו לעזרה מקצועית על רקע מצוקה נפשית דיווחו כי המטפל/ת העיקרי/ת שלהם היה/תה פסיכולוג/ית או פסיכותרפיסט/ית, רבע (25%) טופלו בעיקר על ידי רופאי משפחה, וקרוב לרבע (23%) טופלו בעיקר על ידי פסיכיאטרים. כרבע מהמשיבים (27%) ציינו כי טופלו למצוקתם הנפשית על ידי יותר ממטפל אחד.

יוזמות עתידיות למטפלים בדיכאון

במספר מדינות בעולם שמו בשנים האחרונות דגש על הכשרת רופאי משפחה בבריאות הנפש – כדי שאלו יהוו "תחנה ראשונה" לאבחון וטיפול ראשוניים במצוקות נפשיות בקהילה כדוגמת דיכאון. כך, למשל, בנורבגיה פועלת תוכנית להכשרת רופאי משפחה ויועצות חינוכיות בבתי ספר במתן מענה נפשי לאוכלוסייה. בישראל נידונות לאחרונה יוזמות דומות להכשרה של רופאי משפחה וילדים למתן מענה למצוקות נפשיות ראשוניות ולמתמודדים עם תסמינים קלים של דכאון וחרדה לצורך הפחתת העומס.

על רקע הדרישה הגוברת לטיפולים פסיכיאטריים בקהילה פותחה בשנים האחרונות התמחות על לאחיות מומחיות בפסיכיאטריה. הקורס הראשון בנושא נפתח בשנת 2024 בהשתתפות 32 אחיות.

בעוד שרופאים הם אלה המורשים בישראל לתת מרשמים ראשוניים לתרופות פסיכיאטריות למטופלים עם דיכאון, הסמכויות של אחיות מומחיות לפסיכיאטריה, כפי שהוגדרו במשרד הבריאות, כוללות בדיקת מטופלים והערכת מצב ביחס למחלות פסיכיאטריות, הפנייה לבדיקות אבחון ומעקב, קביעת תוכנית טיפולית, איזון טיפול תרופתי, איזון תסמינים, זיהוי סיבוכים, מתן טיפול ראשוני במצבי חירום, קידום בריאות וניהול רשומה רפואית. עם זאת, מקצוע זה מצוי עדיין בחיתוליו וקשה לחזות את השפעתו העתידית על הטיפול במצבי דיכאון – הניתן ברובו בקהילה ולא בבתי חולים.

בעתיד הרחוק עוד יותר – יש הצופים כי גם תוכנות אלגוריתמים מבוססות בינה מלאכותית (AI) יוכלו לסייע לרופאים ולאנשי מקצועות הבריאות באיתור דיכאון והתאמת תוכניות טיפולים. צוות חוקרים ישראלים שהתייחסו לכך בינואר 2024 בכתב העת Family Medicine and Community Health ציינו כי נכון להיום, תוכנות שיח מבוססות בינה מלאכותית כדוגמת ChatGPT עדיין אינן מיומנות במתן עזרה לאנשי מקצוע באבחון וטיפול בדיכאון, אולם פיתוח ושכלול של המודלים יוכל להוביל לכך בעתיד.

מצבים בהם מומלץ לפנות לפסיכיאטרים

במספר צמתים בטיפול בדיכאון מומלץ לשקול לפנות באופן יזום לפסיכיאטריים, לרבות באבחון ראשוני של דיכאון – לצורך התאמת מסגרת הטיפול המומלצת; וכן בהתמודדות עם מצבים שבהם המחלה אינה מגיבה לטיפולים התרופתיים המותאמים למטופלים.

1. אבחון ראשוני של דיכאון

כשמופיעים לראשונה תסמינים שמעידים על דיכאון – חשוב לייעץ למתמודד לפנות לפסיכיאטר לביצוע הערכה מקצועית מקיפה.

התסמינים שמצריכים תשומת לב הם בעיקר כאלו שמלווים בפגיעה בחיי היומיום – בתפקוד בבית, בחברה, בעבודה ו/או בלימודים, מבין התסמינים הבאים:

• תחושות עצבות, ריקנות וחוסר אונים.
• התפרצויות זעם, חוסר סבלנות ותסכול, גם כתוצאה מעניינים פעוטים.
• אובדן עניין/ הנאה ברוב הפעילויות הנורמאליות, לרבות תחביבים, ספורט וסקס.
• תחושה כללית של אומללות וחוסר שמחה שקשה להסבירה.
• הפרעות שינה, לרבות נדודי שינה או לחילופין שינה ממושכת מדי.
• תשישות ועייפות קיצונית, לאות וחוסר אנרגיה, גם בעת ביצוע משימות קטנות.
• חוסר תיאבון ואובדן משקל או לחילופין תשוקה מוגברת למזונות ועלייה במשקל.
• חששות וחרדה.
• תחושת חוסר שקט.
• איטיות במחשבה, בדיבור או בתנועות הגוף.
• תחושות מועצמות של אשמה, האשמה עצמית, התמקדות בכישלונות עבר וחוסר ערך.
• קשיי ריכוז וחשיבה, קשיים ביכולת קבלת החלטות ובזיכרון.
• מחשבות תכופות וחוזרות על מוות ואובדנות, נטייה אובדנית וניסיונות אובדנות.
• הפרעות פיזיות לא מוסברות, לרבות כאבי גב וכאבי ראש.

פסיכיאטרים הוכשרו בהתאמת תוכניות טיפולים למתמודדים עם דיכאון, לרבות התאמה של תרופות מתוך מגוון נוגדי הדיכאון הקיימים והתאמה של טיפולי פסיכותרפיה לפי הצורך.

נוגדי הדיכאון הנפוצים ביותר בהם נעשה שימוש כיום לטיפול בתסמיני דיכאון הם בעיקר תרופות המוגדרות "מהדור החדש": תרופות נוגדות דיכאון מקבוצתSSRI  ומקבוצת SNRI וכן החומר הפעיל בופרופיון, אולם לעתים מותאמים גם נוגדי דיכאון נוספים. לעתים מותאם שילוב הכולל מספר תרופות.

התרופות הרווחות לדיכאון מקבוצות SSRI, SNRI, נוגדי דיכאון טריציקליים ובופרופיון – אינן משפיעות מיידית, ויש צורך להמתין מספר שבועות עד להשפעה כלשהי. לאחר התאמת הטיפול התרופתי ניתן להמשיך במעקב אצל רופא המשפחה.

"לרוב במצבים קלים של דיכאון יש צורך בארבעה טיפולי פסיכותרפיה בממוצע, לצד טיפול בנוגדי דיכאון, כאשר קיימת שונות בין המתמודדים בהתאם לחומרת התסמינים", מציין ד"ר טל.

2. תופעות לוואי וסיבוכים בטיפולים תרופתיים

נוגדי דיכאון עשויים להיות מלווים בתופעות לוואי, ובחלק מהמקרים מצריכים כתוצאה מכך החלפה לנוגד דיכאון אחר. במקרים אלה מומלץ לפנות לפסיכיאטרים שיוכלו לתת מענה הולם להחלפה בין נוגדי דיכאון.

מומלץ להיוועץ עם פסיכיאטרים בעיקר לגבי תופעות לוואי שנמשכות לתקופה ארוכה – לרוב מעל לשבועיים, ובמיה והן משבשות את חיי היומיום ולמעשה פוגעות בהצלחת הטיפולים התרופתיים.

במצבים של תופעות לוואי לנוגדי דיכאון, פסיכיאטרים יוכלו לבחון את המצב ולהציע חלופה טיפולית – ובאפשרותם להציע במצבים המתאימים גם טיפולים נוספים שעשויים להועיל לדיכאון, לרבות טיפולים בטכנולוגיות כמו טיפולים בגרייה מגנטית לדיכאון (TMS).

התופעות המרכזיות שנלוות לתרופות בשימוש נרחב מקבוצות SSRI ו-SNRI כוללות:

• תחושת חוסר מנוח מתמשכת
• תחושת מחלה
• עצירות ושלשולים
• אובדן תיאבון
• סחרחורות
• הפרעות שינה, לרבות נדודי שינה ויקיצוה מוקדמת באמצע הלילה
• כאבי ראש
• בעיות בתפקוד ובחשק המיני

תופעות לוואי הרווחות בטיפול בנוגדי דיכאון טריציקליים כוללות:

• יובש בפה
• ראייה מעורפלת
• עצירות
• כאבים במתן שתן
• סחרחורות
• עלייה במשקל
• הזעת יתר
• דופק לב מואץ

כמו כן – יש לפנות לפסיכיאטריים במידה ומתפתחים סיבוכים רפואיים משמעותיים לאחר נטילת תרופות נוגדות דיכאון:

• תסמונת סרוטונין

שילוב של נוגדי דיכאון שונים עלול להוביל לריכוז גבוה מדי של סרוטונין במוח, ובייחוד שילוב של תרופות נגד דיכאון מקבוצותSSRI  ו-SNRI בינן לבין עצמן או עם תרופות אחרות, כמו תרופות נגד פסיכוזה המעלות אף הן את רמות הסרוטונין במוח. מינון יתר של סרוטונין מכונה 'תסמונת סרוטונין' (Serotonin Syndrome) ועלול להיות קטלני אם אינו מאובחן, ובייחוד אם התסמינים מתפרשים אצל הרופא המטפל בטעות ככאלה שמצריכים העלאה במינון התרופות הפסיכיאטריות – מה שעלול להחמיר את המצב. התסמונת מלווה לרוב בתסמיני עצבנות, חוסר שקט, בלבול, הזעה, חום גבוה, שלשול בלתי נשלט, הצהבה של העיניים או העור, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, רעידות ועלייה בקצב הלב, ובמצבים חמורים פרכוסים, הפרעות בקצב הלב ואובדן הכרה.

תסמונת סרוטונין עשויה גם להופיע בעת הפסקה פתאומית בנטילת תרופות לדיכאון, ולכן כשמפסיקים טיפול תרופתי בדיכאון – יש לעשות זאת בליווי רופא ובאופן הדרגתי. לפי מחקרים, תסמונת סרוטונין כתופעה נדירה מתפתחת אצל 7 עד 19 לכל 10,000 שמטופלים בתרופות מקבוצת SSRI ו-SNRI למצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדה.

• חוסר בנתרן – היפונתרמיה

אנשים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI ו-SNRI ובעיקר באוכלוסייה המבוגרת עלולים לפתח ירידה ברמות הנתרן (מלח) בדם – היפונתרמיה. במקרים אלה עלולים להצטבר נוזלים עודפים בתאי הגוף באופן מסכן חיים. התופעה מתרחשת על רקע השפעות של התרופות הללו על חסימת ההורמון ADH שאחראי לוויסות משק הנתרן והנוזלים בגוף, לצד השפעות של הגיל המבוגר על ירידה בהפרשות הורמונים.

היפונתרמיה עשויה להיות מלווה בתחושת מחלה, כאבי ראש, כאבי שרירים, ירידה בתיאבון ובלבול, ובמקרים חמורים בעייפות מוגברת וחוסר אוריינטציה, ובמקרים חמורים במיוחד בתנועות עצבניות (אגיטציה), פסיכוזה, פרכוסים ואף הפסקות נשימה ואובדן הכרה. מטה אנליזה שפורסמה בפברואר 2024 בכתב העת European Psychiatry מצאה כי אירועי היפונתרמיה תועדו בקרב 7.44% מהמטופלים בתרופות מקבוצת SNRI, 5.59% מהמטופלים בתרופות מקבוצת SSRI ו-2.66% מהמטופלים בתרופות מקבוצת נוגדי דיכאון טריציקלים. במצבים אלה נדרש טיפול דחוף במתן עירוי דחוף של נתרן לווריד.

• סוכרת

ישנם מטופלים בתרופות פסיכיאטריות לדיכאון שמפתחים עם הזמן סוכרת. התופעה קשורה ככל הנראה לעלייה במשקל שמאפיינת בעיקר נוגדי דיכאון "ישנים" יותר כמו קבוצות הטריציקלים והטטרציקלים, אולם מופיעה גם אצל המטופלים בתרופות מהדור החדש מקבוצות SSRI ו-SNRI. לפי מטה אנליזה מארה"ב שפורסמה במאי 2013, למטופלים בנוגדי דיכאון סיכון גבוה ב-50% לפתח סוכרת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כשהסיכון היה מובהק בעיקר למטופלים בתרופות מקבוצת SSRI והטריציקלים.

במידה בה התפתחה מחלת סוכרת על רקע טיפול בנוגדי דיכאון – חשוב לפנות לפסיכיאטרים כדי לבחון את הטיפול התרופתי ואת החלפתו או הפסקתו בניסיון לשלוט במחלת הסוכרת.

יש לזכור כי מחלת הסוכרת מורכבת ומסוכנת בעיקר עקב השפעות של סיבוכי המחלה, הכוללים פגיעה בכלי הדם ועלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, מחלות כליה, מחלות רשתית, קטיעות, נוירופתיה סוכרתית ועוד.

• מחשבות אובדניות

בעשורים האחרונים גוברת המודעות לתופעות לוואי של נוגדי דיכאון להיות מלוות במחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים. לא ברור האם הסיבה לכך היא בחומרים הפעילים בתרופות, או שמא בסיכון קודם של המתמודדים עם דיכאון עלייה בנטייה לאובדנות, ואופיו של קשר זה עדיין נבחן בקהילה המדעית והרפואית.

עם השנים נוספו בעלוני התרופות לדיכאון אזהרות מפני התופעה. במקרים בהם מטופלים בנוגדי דיכאון מפתחים מחשבה אובדנית או מבצעים ניסיונות אובדניים – חשוב לפנות במהירות לפסיכיאטרים מומחים כדי לבחון את המשך הטיפול התרופתי, החלפתו, הפסקתו, ואולי בחינה של חלופות טיפוליות אפשריות, למשל הטיפול בנזעי חשמל.

3. שילובים בין תרופתיים

במצבים בהם מטופלים עם דיכאון מתמודדים עם מחלות נוספות שמצריכות טיפול תרופתי או שמבקשים ליטול במקביל גם תוספי תזונה צמחי מרפא, מומלץ לפנות לפסיכיאטרים כדי להיוועץ בשילובים שעשויים להיות בעייתיים ולפגוע ביעילות הטיפול התרופתי לדיכאון.

בין השילובים שמומלץ להיוועץ לגביהם עם פסיכיאטריים:

• קנביס רפואי ותרופות לדיכאון: ישנן עדויות כי שילוב של קנביס עם תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI עלול לגרום לירידה בהיענות לטיפולים לדיכאון ובעלייה בסיכון למאניה. עוד על שילובים בין קנביס לתרופות

• נטילה משולבת של תרופות נוגדות דיכאון בשילוב עם תרופות טבעיות המבוססות על צמח ההיפריקום (סנט ג'ונס וורט) או ג'ינקו בילובה עלולה לגרום להחמרה בסיכון לתופעות לוואי ולהתפתחות סיבוכים בתפקודי כבד ולהופעת תסמינים מאניים.

• נטילה משולבת של תרופות טבעיות נוגדות דיכאון המכילות היפריקום וגלולות למניעת היריון עלולות לפגוע בהשפעת הגלולות ומגדילות את הסיכון שהמשתמשת תיכנס להיריון.

• נטילה משולבת של נוגדי דיכאון ותרופות לשיכוך כאבים מקבוצת NSAIDs שחלקן נמכרות ללא מרשם רופא כמו אלו המכילות את החומר הפעיל 'איבופרופן' – עלולה להאיץ את הסיכון לדימומים, לעתים בקיבה ואף במוח. לכן לאלו הנוטלים נוגדי דיכאון ומתמודדים במקביל עם כאבים כרוניים שדורשים טיפול תרופתי – כדאי להיוועץ בפסיכיאטרים באשר לטיפול המומלץ.

 בשילובי תרופות, קנביס רפואי, תוספי תזונה וצמחי מרפא מומלץ להיוועץ עם פסיכיאטרים כדי לברר את ההשפעה על הטיפול לדיכאון (צילום: Shutterstock)

4. התפתחות דיכאון עמיד

דיכאון עמיד הוא דיכאון שאינו מגיב לטיפול התרופתי המקובל למחלה שניתן בנוגדי דיכאון. מדובר למעשה באחד הסוגים של הפרעת דיכאון מז'ורי (MDD), אשר מוגדר רפואית כמצב שבו לא ניתן להוביל להקלה בתסמיני המחלה לאחר לפחות שני טיפולים מקובלים בקו טיפול ראשון לדיכאון. ההגדרה קובעת כי שני טיפולים אלה צריכים להינתן במינון מתאים ובפרק זמן הולם של לפחות שישה עד שמונה שבועות.

דיכאון עמיד אינו תופעה נדירה כלל ועיקר. לפי הערכות עד לשליש מהמאובחנים עם דיכאון מז'ורי מתמודדים עם דיכאון עמיד לטיפול, ומדובר בתופעה שמעמיסה על מערכות בריאות ולא פחות על מטופלים ובני משפחותיהם. מחקרים מצביעים על שכיחויות משתנות של התופעה בקבוצות אוכלוסייה שונות שבין 6% ל-55% מהמאובחנים עם דיכאון. לפי הערכות, כ-50% מגיבים לתרופות לדיכאון באופן מלא וכ-15% נוספים מגיבים באופן חלקי. יש המעריכים כי 5% עד 17% צפויים להתמודד עם התופעה של דיכאון עמיד בשלב מסוים בחיים.

בישראל, במחקר המבוסס על נתוני המבוטחים בקופת חולים מכבי שממצאיו פורסמו באוגוסט 2022 בכתב העת BMC Psychiatry, כרבע מהמאובחנים עם דיכאון מז'ורי (24.4%) פיתחו דיכאון עמיד לטיפול, כאשר גורמי סיכון לתופעה כללו גיל מבוגר ואבחון מקביל בהפרעת אישיות. במחקר נמצא כי תופעת הדיכאון העמיד מלווה בעלייה בצריכת שירותי בריאות, ואצל המתמודדים איתה תועדה עלייה בביקורים אצל רופאי משפחה, פסיכיאטרים וכן ריבוי פניות לחדרי מיון וריבוי אשפוזים בבתי חולים כלליים ופסיכיאטריים.

בשנים האחרונות התגלה במחקרים כי גם במצבים אלה קיימות אפשרויות טיפוליות שמסייעות להקל על המתמודדים, ובהן תרופות חדשות ופורצות דרך – כמו תרופה המבוססת על נגזרת של החומר הפסיכואקטיבי קטמין וטיפולים טכנולוגיים שונים.

במקרה של דיכאון עמיד – חשוב לפנות לרופאים פסיכיאטריים שרק להם את היכולת להתאים חלופות טיפוליות מתקדמות לדיכאון, לרבות התרופות המבוססות על חומרים פסיכואקטיביים, וכן להציע טיפולים טכנולוגיים נוספים לדיכאון עמיד קשה – כמו הטיפול בנזעי חשמל ובגריה מגנטית מוחית.

בהבדל מהתרופות השכיחות לדיכאון, תרופות המבוססות על חומרים פסיכואקטיביים משפיעות לרוב על הפחתת תסמיני דיכאון במהירות – תוך שעות עד ימים ספורים.

עוד על דיכאון עמיד

עוד על הטיפולים לדיכאון עמיד

גריה מגנטית למוח– במקרה של התפתחות עמידות לטיפול התרופתי מומלץ לפנות לפסיכיאטרים לבחון טיפולים ייעודיים (צילום: Shutterstock)

5. הפסקת הטיפול התרופתי

לאלו שנטלו נוגדי דיכאון ומצבם הנפשי השתפר – ההחלטה להפסיק את נטילת התרופות צריכה להתקבל בהיוועצות עם רופא מומחה, ומומלץ להתייעץ בנושא עם פסיכיאטרים. הפסקת נוגדי דיכאון באופן עצמאי ובחדות עלולה להוביל להתפתחות תסמונת סרוטונין שעשויה להיות במצבים הקשים אף מסכנת חיים.

חשוב לפנות לפסיכיאטרים להתאמת תוכנית להפסקה הדרגתית של הטיפול התרופתי לאורך זמן – בתקופה של מספר שבועות עד חודשים, ותחת בקרה ומעקב – כדי לנטר תופעות אפשריות. הפסקת הטיפול בנוגדי דיכאון עשויה להיות מלווה בתסמיני גמילה (withdrawal syndromes), ובהם חוסר מנוחה, הפרעות שינה, חוסר יציבות, הזעה מוגברת, בעיות בקיבה, תחושה של 'שוק חשמלי' במוח, שינויים חדים במצב הרוח ובלבול. התסמינים לרוב מתחילים כחמישה ימים לאחר הפסקת נוגדי דיכאון ונמשכים שבוע עד שבועיים, אך במצבים חריגים עלולים גם להתקבע ולהימשך לתקופה ארוכה של מספר חודשים ומעבר לכך. לפי סקירה שפורסמה בדצמבר 2022 בכתב העת CNS Drugs, על תסמיני גמילה מדווחים בין 27% ל-86% מאלו המפסיקים ליטול תרופות נוגדות דיכאון, ובממוצע כ-55% מתוכם.

ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר מומחה במרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית

עדכון אחרון: ינואר 2025