כליות ודיאליזה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
הטיפול ב-Membranoproliferative Glomerulonephritis
איך מטפלים במחלת הכליות הכרונית (Membranoproliferative Glomerulonephritis (MPGN
(Membranoproliferative Glomerulonephritis (MPGN היא מחלת כליה גלומרולרית (מחלה הקשורה לגלומרולים - פקעיות הכליה), המאופיינת בשגשוג (התרבות) מפושט של התאים בגלומרולים והרחבה של כלי הדם הגלומרולריים.
סוג הטיפול תלוי בקיום של מחלה ראשונית או זיהוי סיבות משניות להתפתחותה. כאשר קיימת סיבה משנית המובילה להתפתחות המחלה, הטיפול יהיה ספציפי יותר לסיבה המשנית יחד עם טיפול תומך, שמטרתו לאזן את לחץ הדם ולהפחית הפרשת החלבון בשתן.
MPGN ראשוני בילדים
הטיפול מבוסס על מתן של סטרואידים. ההחלטה על סוג הטיפול תלויה בין היתר ברמת החלבון בשתן ובתפקוד הכלייתי.
• בילדים עם פרוטאינוריה (הפרשת חלבון בשתן) קלה ותפקוד כלייתי תקין ניתן לעקוב מדי 3 חודשים ורק אם יש החמרה לטפל באופן ספציפי לדיכוי המערכת החיסונית.
• בילדים עם פרוטאינוריה בינונית ו/או ירידה בתפקוד הכלייתי מטפלים בסטרואיד פרדניזון דרך הפה למשך שנתיים. אם אחרי תקופה זו הפרוטאינוריה יורדת ו/או יש שיפור בתפקוד הכלייתי, יורדים במינון הפרדניזון למינון נמוך יותר וממשיכים לטפל למשך עוד 3-10 שנים.
טיפול זה מוביל להפחתת ההמטוריה (דם בשתן) בכ-80% מהמקרים, עם ירידה חלקית או מלאה בהפרשת החלבון בשתן בכ-25-40% מהחולים, ושימור טוב יותר של התפקוד הכלייתי. הישרדות הכליות כעבור שנה מוערכת בכ-80% מהמטופלים (לעומת 50% ללא טיפול).
אם אחרי שנה של טיפול אין שום תגובה או שיפור, מפסיקים את הטיפול בהדרגה ונותנים טיפול תומך בלבד לאיזון לחץ הדם והפחתת החלבון בשתן. לא הוכח בילדים יתרון של טיפולים נוספים לדיכוי של המערכת החיסונית.
MPGN ראשוני במבוגרים
גם במבוגרים הטיפול תלוי בחומרת הפרוטאינוריה (הפרשת החלבון בשתן) ובתפקוד הכלייתי.
• כאשר הפרוטאינוריה קלה והתפקוד הכלייתי תקין, לא דרוש בדרך כלל טיפול ספציפי לדיכוי המערכת החיסונית ויש לעקוב מדי 3-4 חודשים.
• בחולים עם תסמונת נפרוטית ו/או ירידה בתפקוד הכלייתי, מנסים טיפול בסטרואידים למשך 3-6 חודשים. מטפלים בפרדניזון דרך הפה במינון גבוה. במידה ויש תגובה וכמות החלבון יורדת, או שיש שיפור בתפקוד הכלייתי, ממשיכים במינון הנמוך ביותר היעיל להשלמת 6 חודשי טיפול.
• בחולים אצלם אין תגובה כעבור 3 חודשי טיפול, ניתן לנסות טיפול בתרופות נוספות לדיכוי המערכת החיסונית, כמו ציקלוספורין, טקרולימוס, סלספט או ציקלופוספמיד.
• כאשר מתפתחת אי ספיקת כליות דוהרת המתקדמת מהר, יש לנסות טיפול אגרסיבי בסטרואידים ותרופות לדיכוי מערכת החיסון, כמו ציקלופוספמיד.
MPGN משני לזיהום בהפטיטיס C
• במקרים שבהם מחלת הכליה קשה, יש לתת טיפול בסטרואידים ותרופות לדיכוי המערכת החיסונית כפי שתואר לעיל.
• כאשר מורידים את מינון הפרדניזון ומסיימים את הטיפול בציקלופוספמיד, יש לשקול מתן טיפול ספציפי להפטיטיס-C.
• כאשר מחלת הכליה אינה קשה, מתחילים בדרך כלל בטיפול אנטי-וירלי כנגד הפטיטיס C המוביל לעתים גם לשיפור במחלה הכלייתית.