שבת בערב. אני מרגישה ריקנות מאוד גדולה. הרגשה בלתי ניתנת לתיאור. שאף אחד לא אהב אותי, שאין לי משמעות, שאני כישלון, שאני תלושה מהאוויר, שאים לי גב, שני לבד בעולם. שאמא שלי ברגע האמת לא תיהיה שם. שאבא שלי ישים אותי על המוקד. אני רוצה לחזור להיות נזקקת...

אני כל היום זוללת. זללתי עכשיו מכל הבא ליד: סלט, קרמבו, 5 לחמניות גדולות, 3 חזה עוף, 2 כוסות קינואה עם צימוקים, חביתה מ2 ביצים, הרבה טחינה, קצת פסטה, יוגורט ו2 קערות של קורנפלקס עם חלב 3%. מרגישה זוועה! מה לעשות? להקיא? לא להקיא? אני בוכה! החיים...