פסוריאזיס (Psoriasis) ובעברית 'ספחת' היא מחלת עור דלקתית כרונית, שמתבטאת בנגעים מגרדים אופייניים, ופורצת בדפוס של התלקחויות וביניהן הפוגות. נכון להיום אין טיפול שמרפא פסוריאזיס, אולם קיימים טיפולים רבים שביכולתם להקל בתסמיני המחלה - אפילו עד עור נקי מנגעים, ולשפר את איכות חייהם של המאובחנים, לרבות טיפולים מקומיים במשחות, טיפולים סיסטמיים (מערכתיים) וטיפולים בתרופות ביולוגיות מתקדמות.

לצד הטיפול התרופתי, גם שינויים באורח החיים יכולים להשפיע על התבטאות מחלת העור, על הסיכון לסיבוכי המחלה ועל איכות החיים של המטופלים. 

היענות לטיפולים

פסוריאזיס מתבטאת בהתלקחויות והפוגות, וחשוב לצד שגרת החיים להמשיך ולטפל בה גם בתקופות של רוגע. לדברי פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית, "יש לדעת כי ללא טיפול המאובחן יסבול מנגעים, ואילו הטיפולים במחלה מאפשרים במקרים רבים להגיע למצב של עור נקי. כל זה תלוי במטופל עצמו וביכולת ההתמדה שלו בטיפולים".

סקירה של מחקרים מאירופה שפורסמה בנובמבר 2016 בכתב העת Patient Preference and Adherence מצביעה על שיעורי היענות משתנים שבין 20% ל-70% לטיפולים התרופתיים לפסוריאזיס שניתנים על ידי רופאי עור.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו בדצמבר 2018 בכתב העת JAAD של האקדמיה האמריקאית לרפואת עור על היענות גבוהה יותר בקרב מאובחנים עם פסוריאזיס לתרופות הביולוגיות בהשוואה לטיפול סיסטמי בתרופה מטוטרקסט, ייתכן שעל רקע תופעות הלוואי שנלוות לטיפול הסיסטמי.

בדיקות מעקב

באופן כללי, אין משטר מקובל לתכיפות בדיקות מעקב לאנשים עם פסוריאזיס, אך לדברי פרופ' כהן, "ההמלצה לכל אדם בוגר היא להיבדק אחת לשנה על ידי רופא עור לבדיקת שטח העור, כולל שימוש בדרמסקופ, לאיתור נגעים חשודים כממאירים על העור ולאבחון מוקדם של סרטן העור". המלצה זו חשובה על אחת כמה וכמה למאובחנים עם פסוריאזיס המטופלים בפוטותרפיה – טיפול שמעלה את הסיכון להתפתחות של סרטן העור.

כמו כן נדרש מעקב לבחינת יעילות הטיפול, להתאמת מינונים של תרופות או החלפת טיפולים במקרה של התפתחות נוגדנים בחלק מהתרופות הביולוגיות למחלה. 

מעבר למעקב אחר העור, חשוב לזכור כי פסוריאזיס אינה רק מחלת עור, אלא מחלה מערכתית הכרוכה בסיכון מוגבר למחלות כרוניות נוספות שמלוות בדלקתיות מוגברת, לרבות מחלות לב וכלי דם וסוכרת. מחקר מארה"ב מצא בשנת 2017 כי הסיכון לסוכרת מחמיר ככל שמחלת הפסוריאזיס קשה יותר, כאשר לאנשים עם מדד BSA גבוה מ-10% תועד סיכון גבוה ב-64% לפתח סוכרת סוג 2. חוקרים מדנמרק דיווחו בדצמבר 2013 בכתב העת JAAD על סמך מטה אנליזה כי לאנשים עם פסוריאזיס סיכון גבוה ב-40% לפתח מחלות קרדיו וסקולאריות שונות. 

לחולי פסוריאזיס מומלצת הקפדה יתרה על ההמלצות הנהוגות לאוכלוסייה הכללית לביצוע בדיקות שגרתיות לרמות שומנים בדם. כמו כן, מומלץ על בדיקות שגרתיות נוספות לפי ההמלצות המקובלות בישראל לקידום בריאות ורפואה מונעת, ובכלל זאת מדידות קבועות ללחץ דם בגילי 29-20 לפחות פעם בחמש שנים, בגילי 39-30 לפחות פעם בשלוש שנים, בגילי 64-40 לפחות פעם בשנתיים (ופעם בשנה אם לחץ הדם גבוה מ-80/120), ומגיל 65 ומעלה אחת לשנה עד שנתיים; בדיקת ראייה אחת לפחות בגילי 64-40; ובדיקת צפיפות עצם לנשים מגיל 65. אין בישראל הנחיות לבדיקות סקר קבועות לרמות הסוכר בדם לאיתור מוקדם של סוכרת, למעט למי שאובחנו עם יתר לחץ דם, אך מומלץ לעבור אחת למספר שנים בדיקות דם שגרתיות דרך רופא המשפחה.

משקל

פסוריאזיס והשמנה הן תופעות רפואיות שנקשרו אחת לשנייה במחקרים רבים, ומתברר כי הורדה במשקל העודף מקלה על התסמינים ומשפרת משמעותית את איכות החיים. מטה אנליזה בנושא של חוקרים משירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה (NHS) שפורסמה בנובמבר 2019 בכתב העת British Journal of Dermatology מעלה כי הורדה במשקל ככלל מלווה בשיפור של 2.59 במדד PASI האומד את חומרת הפסוריאזיס, כשבאחד המחקרים בסקירה נמצא כי חולים שהפחיתו ממשקלם העודף היו בסיכויים גבוהים פי 4.2 למחלה עם פעילות מינימאלית.

תזונה

תזונה בריאה עשויה אף היא לשפר את מצבם של אנשים עם פסוריאזיס. בין השאר נמצא במחקרים כי חל שיפור באיכות חיי המטופלים תחת דיאטה היפו-קלורית (1,400-800 קלוריות ליום), דיאטה נטולת גלוטן וכן תוספי סלניום, אומגה 3 וסיבים תזונתיים – בכפוף לייעוץ תזונתי.

מחקרים חדשים אף רומזים לקשר בין הרכב החיידקים הטובים במעי – המיקרוביום – לבין פסוריאזיס ולתועלת של טיפול בתוספים פרוביוטיים שונים ובטיפולי השתלת מיקרוביום/ צואה לאנשים עם פסוריאזיס לצורך הקלה בתסמינים – אם כי נושאים אלה מצויים עדיין תחת מחקר.

עוד על תזונה נכונה עם פסוריאזיס

פעילות גופנית

פעילות גופנית חשובה אף היא לשיפור מצבם של אנשים עם פסוריאזיס, כפי שמומלצת לכלל האוכלוסייה: לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע שמבוצעות ברוב ימי השבוע, או לחילופין לפחות 75 דקות של פעילות גופנית מאומצת בשבוע – ברוב ימי השבוע.

מחקרים מצביעים על קשיים של אנשים עם פסוריאזיס להקפיד על פעילות גופנית סדירה – מה שעשוי להיות קשור לסיכון הגבוה יותר להתפתחות השמנה ומחלות לב וכלי דם. יחד עם זאת, ממצאי מחקר המעקב "מחקר האחיות" מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שפורסמו באוגוסט 2012 בכתב העת Archives of Dermatology מצביעים על ירידה בסיכון לפתח פסוריאזיס בקרב אנשים פעילים גופנית, כשאלו שהם הפעילים ביותר (בחמישון העליון) היו בסיכון נמוך ב-28% למחלה. כמו כן, מחקר מאיטליה שפורסם במארס 2014 בכתב העת British Journal of Dermatology הדגים כיצד קבוצה של אנשים עם פסוריאזיס והשמנה שהותאמה להם תוכנית תזונתית ופעילות גופנית סדירה חוו ירידה של 48% בחומרת המחלה בחלוף 20 שבועות, בהשוואה לקבוצת חולים שניתן להם מידע בלבד ללא תוכנית מוסדרת לתזונה ופעילות גופנית שחוו ירידה של 25.5% בחומרת התסמינים.

גמילה מעישון

מחקרים מצאו כי עישון סיגריות עשוי להוביל להתלקחות המחלה ולהחמרתה. במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד המבוסס על נתוני מחקרי מעקב גדולים – מחקר האחיות בקרב נשים ומחקר אנשי מקצועות הבריאות בקרב גברים, שממצאיו דווחו במארס 2012 בכתב העת American Journal of Epidemiology, עישון סיגריות זוהה כגורם סיכון עצמאי להתפתחות פסוריאזיס, כשעישון בהווה מעלה ב-94% את הסיכון למחלה ועישון בעבר מעלה ב-39% את הסיכון, וככל שכמות הסיגריות ליום עולה – כך גם הסיכון למחלה.

עישון מהווה גם גורם סיכון עצמאי למחלות נלוות לפסוריאזיס, ובייחוד למחלות לב וכלי דם. מאמר של חוקרים אמריקאים שפורסם בדצמבר 2011 בכתב העת British Journal of Dermatology מספק עדויות כיצד עישון מייצר אצל חולי פסוריאזיס עקה חמצונית ומפר את האיזון בין רכיבים מחמצנים ונוגדי חימצון וכך מוביל להחמרת המחלה.

על כן, למאובחנים עם פסוריאזיס מומלץ לבחון שיטות שונות לגמילה מעישון כאמצעי להקלה במחלה ולשיפור איכות החיים.

שינה

פסוריאזיס עשויה להיות מלווה גם בהפרעות שינה שעלולות לפגוע באיכות החיים. מחקר מדנמרק שהופיע בדצמבר 2018 בכתב העת British Journal of Dermatology מצא במדגם של 179 אנשים עם פסוריאזיס כי 25% מדווחים על נדודי שינה (אינסומניה), בהשוואה ל-10.5% בקבוצת ביקורת מהאוכלוסייה הכללית, וכן כמחצית (53.6%) מדווחים על איכות שינה ירודה, בהשוואה לקרוב לרבע (21.9%) בקבוצת הביקורת.

סקירה מקנדה שפורסמה באוקטובר 2016 בכתב העת Sleep Medicine Reviews מצביעה על שיעורים גבוהים יותר בקרב אנשים עם פסוריאזיס גם לדום נשימה בשינה (36% עד 81.8%) בהשוואה ל-2% עד 4% באוכלוסייה הכללית – תופעה שעשויה להתלוות לקשר בין פסוריאזיס להשמנה, וכן על שיעורים גבוהים יותר של תסמונת רגליים חסרות מנוחה שמתועדת בקרב 15.1% עד 18% מהחולים בהשוואה ל-5% עד 10% באוכלוסייה הכללית.

הקפדה על איכות שינה טובה תוך שמירה על היגיינת שינה וטיפול הולם בהפרעות שינה, במידה והתפתחו, צפויה לשפר את איכות חיי המטופלים.

עוד על שעות השינה המומלצות בכל גיל

כל מה שאפשר לעשות כדי לישון טוב יותר

בריאות הנפש

פסוריאזיס עשויה להשפיע באופן משמעותי על הבריאות הנפשית עד כדי מצוקה נפשית והתפתחות דיכאון וחרדה. במחקר מעקב אמריקאי נרחב שכלל מאות אלפי חולי פסוריאזיס מאוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב, שממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2010 של כתב העת Archives of Dematology, נמצא כי לאנשים עם פסוריאזיס סיכון גבוה ב-39% לדיכאון, סיכון גבוה ב-31% לחרדה וסיכון גבוה ב-44% לנטייה אובדנית.

מאמר סקירה של חוקרים אמריקאים שפורסם באוגוסט 2020 בכתב העת Cureus מזהה קשר דו כיווני בין פסוריאזיס לדיכאון, כאשר לא רק פסוריאזיס עשוי להוביל לדיכאון, אלא אף להפך: מנגנונים אימונולוגים וביוכימיים שונים עשויים להסביר כיצד אנשים עם דיכאון עשויים לפתח פסוריאזיס. כמו כן, קיים קשר גנטי בין שתי המחלות שמתבטא בביטויים ספציפיים של הגן 5-HT האחראי על פעילות המוליך העצבי סרוטונין.

בנוסף, ידוע כי לחץ מוגבר הוא גורם סיכון להתלקחות של פסוריאזיס. מחקר מהולנד שפורסם בנובמבר 2010 בכתב העת British Journal of Dermatology הדגים כיצד רמות גבוהות של הורמון הלחץ קורטיזול בקרב אנשים עם פסוריאזיס מנבאות החמרה במחלה כחודש לאחר מכן.

מחקרים מראים כי פנייה לעזרה נפשית עשויה לסייע בהתמודדות עם המחלה, ומעבר לכך - מתח נפשי גם מהווה גורם להתלקחות של פסוריאזיס, כך שטיפולים במצוקה נפשית גם מפחיתים את הסיכון להתלקחויות ועשויים למנוע החמרה במחלה וסיבוכים.

בין הטיפולים הנפשיים שהוכחו כיעילים בפסוריאזיס, מעבר לתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון היעילות בהפחתת תסמינים דיכאוניים, מחקר מסין מצא כי טיפול התנהגותי-קוגניטיבי עשוי להיות מועיל בהפחתת פיזור הנגעים וחומרת המחלה. מחקר אמריקאי שפורסם במאי 2019 בכתב העת JAAD מצא כי לאנשים עם פסוריאזיס המטופלים בתרופות ביולוגיות יש סיכוי נמוך ב-48% לפתח הפרעה נפשית, וגם עבודות נוספות מזהות תועלת זו.

סקירה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קליפורניה שפורסמה בשנת 2016 בכתב העת Skin Pharmacology and Physiology מזהה קשר בין פסוריאזיס לשינויים ברמות הורמון השינה מלטונין, ומזהה כי טיפולי פוטותרפיה לפסוריאזיס עשויים לסייע לוויסות תקין של מלטונין וכך להפחית תסמיני דיכאון.

רחצה

כדי להימנע מהחמרה בנגעים, חשוב לאנשים עם פסוריאזיס להשתמש בסבונים עדינים שאינם ברמת חומציות גבוהה ולהימנע מסבונים קשים בעלי מבנה גס.

מומלץ להימנע מרכישת סבונים ושמפו המכילים רכיבים אלכוהוליים ואת החומר הפעיל 'מתילאיזותיאלוזינון' – רכיב אלרגני שנקשר לגירוי עורי נרחב ואף עשוי להוביל לעתים לנגעים דמויי פסוריאזיס.

פסוריאזיס: 5 דברים לא לעשות לעור

שימון העור

לאנשים עם פסוריאזיס מומלץ לשמן את העור בקביעות, במיוחד אחרי האמבטיה/ מקלחת – כדי למנוע עור יבש שעלול להחמיר את מצב הנגעים.

לבוש

מומלץ להימנע מלבישת בגדים שעשויים לגרות את העור, למשל בגדי צמר, ולהעדיף בגדים מבדים עדינים ובייחוד 100% כותנה. לדברי פרופ' כהן, "המלצה זו נכונה לכל מחלות העור, אם כי בפסוריאזיס היא פחות משמעותית בהשוואה למחלות כמו אטופיק דרמטיטיס".

כמו כן, מומלץ להימנע מלבישת בגדים צמודים ונעליים צמודות שעלולים להוביל לזיעה שמגרה את העור ועשויה להחמיר את מצב הנגעים.

ים ושמש

חשיפה לקרני השמש ולמים מלוחים עשויה להיטיב עם חולי פסוריאזיס ולהוביל להפוגה משמעותית וממושכת בנגעים, כפי שמדגימים עשרות מחקרים על התועלת בטיפולי פוטותרפיה וטיפולי קלימטותרפיה בים המלח המומלצים לחולים.

למשל מחקר של חוקרים אירופיים על 18 מטופלים עם פסוריאזיס ששהו בעין גדי בים המלח במשך חודש, שממצאיו פורסמו במארס 2020 בכתב העת Frontiers in Medicine שהצביע על תועלת מיידית של חשיפה לים המלח על המחלה, כפי שהתבטא בירידה של 88% באזורי הגוף הנגועים והפחתה של 76.7% בחומרת המחלה. מחקר מגרמניה שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Dermatology הדגים כי טבילה במים מלוחים משפרת את קליטת קרני השמש UVA ו-UVB ובכך תורמת לריפוי הנגעים, וכיום יש הנוהגים לבצע טבילה במים מלוחים לפני טיפולי פוטותרפיה למחלה. מסיבה זו יש הממליצים לחולי פסוריאזיס להרבות באופן כללי בהליכה לים ולרחוץ במים מלוחים.

יש לזכור כי לחשיפה לשמש עלולות להיות גם השלכות שליליות – ובעיקר סיכון מוגבר לסרטן העור ולהופעת פגעי עור נוספים כגון קמטים. "לכן, בעת חשיפה לשמש בחוץ, למשל ביציאה לחוף הים, יש להגן על העור ולמרוח קרם הגנה על אזורי העור שאינם מעורבים בפסוריאזיס במהלך הטיפול ובכך להפחית את הסיכון לנזקים למבנה העור", מבהיר פרופ' כהן.

טיולים לחו״ל

לפני נסיעה לטיול ממושך בחו"ל, לאנשים עם פסוריאזיס מומלץ:

1.    לבקר את רופא העור ולהיוועץ עמו מראש על מסלול הטיול/ יעד הטיול.

2.    לבדוק את מזג האוויר באזור היעד ולהימנע משהות ממושכת באזורים קרים/ יבשים.

3.    לדאוג לביטוח רפואי. יש חברות שמציעות ביטוח נסיעות לחו"ל לאנשים עם פסוריאזיס, הכוללות כיסויים למצבים של החמרה במצב הבריאותי, צורך בשירותי אמבולנס, אשפוזי בית, רכישת תרופות והקדמת הטיסה לישראל.

4.    לדאוג לכמות מספקת של תרופות לתקופת השהות בחו"ל.

5.    להקפיד על היענות לטיפול והגנה על העור במהלך הטיול ועל הפחתת גורמי לחץ שעלולים להחמיר את המחלה.

6.    להקפיד על חשיפה מבוקרת לשמש בימי השהות בטיול – שעשויה להועיל להפחתת חומרת המחלה.

חיסונים

לאנשים עם פסוריאזיס המטופלים בתרופות סיסטמיות ובתרופות ביולוגיות אסור לקבל חיסונים המכילים מחוללי זיהומים חיים מוחלשים מחשש שהמטופל יפתח מחלה עקב חשיפה למחוללים. גם תחת טיפול סיסטמי בסטרואידים (לא במשחות) מומלץ להימנע מקבלת חיסונים חיים מוחלשים.

למאובחנים עם פסוריאזיס לפני תחילת טיפול סיסטמי או ביולוגי מומלץ להיוועץ עם הרופא לגבי חיסונים נדרשים ולקבל חיסונים חיים מוחלשים לפחות שישה שבועות לפני תחילת הטיפול. ההמלצה רלוונטית בעיקר ביחס לחיסון לשלבקת חוגרת המומלץ מגיל 50 ומעלה וכלול בסל הבריאות הממלכתי בהשתתפות עצמית של 45% מהמחיר. חיסונים מוחלשים נוספים כוללים את החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת; החיסון לאבעבועות רוח; החיסון לשפעת הניתן בתרסיס לאף; החיסון לנגיף הרוטה; והחיסון לפוליו המכיל נגיפים מוחלשים וניתן בטיפות לפה.

פוריות והיריון

פסוריאזיס אינה משפיעה על יכולת הפוריות, ונשים עם פסוריאזיס יכולות להוליד ילדים בריאים לאחר הריונות תקינים. בספרות הרפואית יש ממצאים סותרים באשר להשפעת הריון על מהלך המחלה, כאשר ישנן עבודות שמצביעות על נטייה להטבה במחלה במהלך ההיריון ואילו עבודות אחרות מזהות מצבים של התלקחות והחמרה בנגעים בהיריון, ואף נטייה מוגברת ליתר לחץ דם בהיריון וללידת תינוקות במשקל גוף נמוך.

מחקר מעקב שפורסם בפברואר 2021 בכתב העת JAMA Dermatology מצביע על שיעור דומה של סיבוכים מיילדותיים בקרב נשים הרות עם פסוריאזיס הדומים לשיעורים המקובלים באוכלוסייה הכללית וכן על היעדר סיכון עודף לסיבוכים תחת טיפולים למחלה סיסטמיים או ביולוגיים. 

לנשים עם פסוריאזיס המבקשות להרות מומלץ להיוועץ ברופא העור המטפל במחלה לפני ההיריון כדי לבחון את הצורך בהתאמות בטיפולים התרופתיים ולבחון תנאים שונים לשמירה על מחלה נשלטת כדי למנוע החמרה במחלה שעשויה להשפיע על מהלך ההיריון. בהקשר לטיפול התרופתי, ההמלצה היחידה המקובלת כיום היא לנשים תחת טיפול סיסטמי בכדורי ניאוטיגסון (Neotigason) מקבוצת הרטינואידים להימנע מכניסה להיריון למשך שלוש שנים לאחר תום הטיפול בתרופה, ועל כן תרופה זו אינה ניתנת לנשים בגילי הפוריות.

זכויות ועמותות

למטופלים עם פסוריאזיס מומלץ לבחון את הזכויות להן הם זכאים, לרבות הנחות ברכישת תרופות, הטבות והחזרים על טיפולי פוטותרפיה וטיפולים בים המלח וכן קצבאות והטבות נוספות.

ניתן לפנות לעמותות המסייעות לאנשים עם פסוריאזיס במיצוי זכויות, לרבות העמותה הוותיקה הפועלת בתחום בישראל – 'אגודת הפסוריאזיס הישראלית' ועמותות נוספות, ובהן קבוצת הפסוריאזיס החרדית ועמותות חולים נוספות, כמו האגודה לזכויות החולה.

פרופ' ארנון כהן הוא מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: אוגוסט 2021