אי ספיקת לב היא מחלה כרונית אשר מתבטאת בפגיעה מתקדמת בתפקוד הלב, באופן שפוגע ביכולתו להזרים דם וחמצן בכמות מספקת לאברי הגוף במאמץ, ובשלבים מתקדמים גם במנוחה. במצבים אלה הלב מתקשה לספק את צרכי הגוף, ועלולים להצטבר עודף נוזלים בגוף ולגרום לבצקות וקוצר נשימה.

החיים עם אי ספיקת לב עשויים להיות מאתגרים, כאשר התלקחויות של תסמיני המחלה עשויות לחייב פנייה למוקדים רפואיים וחדרי מיון, ורבים מהחולים נזקקים בשלבים שונים לאשפוזים במוסדות רפואיים.

לדברי ד״ר אבישי גרופר, מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל, "מעקב הדוק ומתמשך אחר המאובחנים עם אי ספיקת לב נדרש לאורך זמן לשיפור האיזון התרופתי והיענות המטופל לתרופות, וביכולתו להקל ביכולת התפקודית ולמנוע אשפוזים חוזרים ותמותה".

תוחלת החיים של אנשים עם אי ספיקת לב עלתה בשנים האחרונות, בין השאר גם בעקבות שיפור ביעילות התרופות והטכנולוגיות הרפואיות לטיפול באי ספיקת לב – גם במצבים קשים, ובין השאר גם בזכות השיפור בטכנולוגיות הלב המלאכותי. לפי מחקר מבריטניה שבחן 55,959 מאובחנים באי ספיקת לב, אשר פורסם בפברואר 2019 בכתב העת British Medical Journal, שיעורי ההישרדות לאחר אבחון באי ספיקת לב עלו בשנים האחרונות, כשההישרדות שנה מהאבחנה עלתה ב-6.6% משנת 2000 (74.2%) לשנת 2016 (80.8%) ושיעורי ההישרדות עשר שנים מהאבחנה עלו בשיעור דומה.

מעבר לניסיון לעכב את הידרדרות המחלה ולהאריך את תוחלת החיים, אחת ממטרותיו המרכזיות של הטיפול הרפואי באי ספיקת לב היא שיפור באיכות חיי המטופלים.

לדברי ד"ר גרופר, "אורח חיים בריא שכולל שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה והפסקת עישון, עשוי לשפר משמעותית את מהלך חייהם של אנשים עם אי ספיקת לב עוד יותר מכל אחת מהתרופות שניתנות לטיפול במחלה, ולכן יש לכך חשיבות מרבית".

מעקב בבית

לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ להיות ערניים לשינויים במצבם הגופני, אשר עשויים להעיד על החמרה, ולבצע בדיקות עצמיות קבועות בבית לזהות מוקדם סיבוכים שעלולים להתפתח:

בדיקה לנפיחויות/בצקות

למאובחנים עם אי ספיקת לב יש צורך לבדוק על בסיס שגרתי מדי יום בביתם את משקל הגוף, וזאת כדי להעריך האם התפתחו בגופם נפיחויות/בצקות המעידות על הצטברות נוזלים, בתחילה בכפות הרגליים ובהמשך גם בשוקיים ואפילו מעל לברכיים. לשם כך, למטופלים מומלץ להצטייד במשקל ביתי.

לפי ההנחיות המקובלות – עלייה של מעל ל-1 ק"ג במשקל ביום או עלייה שמעל ל-2 ק"ג בשבוע – מחייבת פנייה לרופא לבירור הסיכון להצטברות נוזלים.

ניטור לחץ הדם

לאנשים עם אי ספיקת לב שאינם מאוזנים מבחינת לחץ הדם מומלץ לבצע מדידות קבועות של לחץ דם ובמקרה של התפתחות עלייה בלחץ הדם – לפנות לרופא, וזאת למניעת סיבוכים על רקע יתר לחץ דם שעלולים לפגוע משמעותית במצב הרפואי של החולה. לשם כך, לחולים אלה מומלץ להיות מצוידים במכשיר ביתי למדידת לחץ דם.

הקפדה על בדיקות מעקב במרפאה

מאובחנים עם אי ספיקת לב נדרשים לבצע בדיקות מעקב תקופתיות, כשברוב המקרים נהוג מעקב קבוע אצל הרופא המטפל – רופא משפחה/ פנימאי וכן ביקורים אצל הקרדיולוג המייעץ, תחילה אחת למספר שבועות עד חודשים ספורים לצורך התאמת הטיפול התרופתי, לרבות נטילה מדורגת של תרופות חדשות לצורך שילוב התרופות המומלץ והעלאה במינון התרופות עד למינון המטרה.

כעבור שנה מהאבחנה – חשוב להמשיך ולהקפיד על מעקב רפואי לפחות פעם בכל שישה חודשים עד שנה לבחינת מצב האיזון התרופתי והסיכון להתפתחות סיבוכים.

לדברי ד"ר גרופר, "המעקב הרפואי באי ספיקת לב הכרחי כדי לוודא שהטיפול התרופתי מועיל לחולים, ושההיענות לטיפול גבוהה, ומינוני התרופות מספקים או דורשים התאמות נוספות".

המעקב הרפואי אחר חולים עם אי ספיקת לב כולל:

·      בדיקות מרפאתיות למשקל הגוף – לאיתור עלייה חריגה במשקל הגוף שעשויה להעיד על הצטברות נוזלים ובצקות.

·      בדיקות אקו לב לבירור תקופתי של "מקטע הפליטה" (EF) אשר מאפשר את סיווג אי ספיקת הלב.

·      בדיקות דם, לרבות לתפקודי כליות וכבד ורמת הנתרן והאשלגן בדם.

·      בירור קליני לתופעות לוואי של הטיפול התרופתי.

בהתאם לממצאי הבדיקות, לעתים מומלץ על שינוי בתמהיל הטיפול התרופתי.

העלאת מינונים בתרופות המקובלת באי ספיקת לב במצבים של התלקחות התסמינים – מכונה בעגה הרפואית 'טיטרציה' (Titration), והיא מבוצעת בהדרגה עד להשגת מינון היעד התרופתי, עד למצב שבו המטופל מתחיל לפתח תגובה פיזיולוגית לטיפול – כגון ירידה בלחץ הדם, חולשה או האטה חריגה בדופק. בהמשך, לאחר שמגיעים למינון המרבי, ממשיכים בטיפול במינון זה תוך מעקב אחרי תופעות הלוואי.

במסגרת המעקב הרפואי מומלץ לדווח לרופא המטפל על נטילת כל תרופה נוספת שנדרשת שנרשמה על ידי רופא מומחה אחר מסיבה כלשהי ועל נטילת תוספי תזונה ו/או ויטמינים – כדי לבחון את האפשרות להשפעה שעלולה לנטרל את השפעת הטיפול התרופתי באי ספיקת הלב. לדוגמה, אחד השילובים הבעייתיים הוא אצל חולים שסובלים מערמונית מוגדלת ומטופלים בתרופות שעשויות להוביל בשילוב תרופות נוספות לאי ספיקת לב – לירידה משמעותית מדי בערכי לחץ דם.

בבדיקות המעקב מושם דגש גם על סיבוכים רפואיים שעלולים להוביל להידרדרות במצב הרפואי ובאיכות החיים, ובכללם:

·      אנמיה

·      אי ספיקת (החמרה בתפקוד) כליות

·      הפרעות בקצב הלב

·      שינויים בפעילות בבלוטת התריס: יתר פעילות (היפר תירואידיזם) או פעילות מופחתת (היפו תירואידיזם)

היענות לתרופות

אחת הסכנות שאורבות לאנשים עם אי ספיקת לב היא ירידה בהיענות לטיפול התרופתי הנדרש, אשר כולל לרוב שילובים של תרופות רבות. ירידה בהיענות לתרופות מעלה את הסיכון להחמרה במחלה.

הבעיה קשה עוד יותר, מאחר ורוב המאובחנים הם מבוגרים, שבחלקם מתמודדים עם ירידה ביכולות קוגניטיביות שמקשה עוד יותר שמירה על היענות מיטבית לתרופות.

מחקרים מראים בבירור כי היענות לטיפול התרופתי משפרת את מצבם של אנשים עם אי ספיקת לב ומונעת אשפוזים ותמותה. במטה אנליזה מארה"ב, שפורסמה ביוני 2016 בכתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי, נמצא כי תוכניות התערבות לשיפור ההיענות לטיפול תרופתי באי ספיקת לב מובילות לירידה של 11% בסיכון לאשפוזים ושל 10.6% בסיכון לתמותה.

במקרה של התפתחות תופעות לוואי/ סיבוך על רקע הטיפול התרופתי – מומלץ לפנות בהקדם לרופא שיבחן אפשרויות לבצע שינויים בתמהיל הטיפול – בהרכב התרופות או במינונים. תופעות לוואי הן אחת הסיבות המובילות לירידה בהיענות לטיפול ולהידרדרות במצב החולים ובאיכות חייהם.

גמילה מעישון

עישון סיגריות פוגע בכלי הדם, מעלה את לחץ הדם, מפחית את רמות החמצן בדם ומעלה את דופק הלב. לכן לאנשים עם אי ספיקת לב – גמילה מעישון משפרת משמעותית את הבריאות הפיזית והנפשית. חשוב גם להימנע מחשיפה לעישון פסיבי.

הקפדה על פעילות גופנית סדירה

חרף המגבלות שנלוות למחלה. פעילות גופנית קבועה משפרת את הכושר הגופני ומחזקת את מסת השרירים ובכך מונעת הידרדרות רפואית ומשפרת את איכות החיים.

התאמות של תוכניות לפעילות גופנית מצויות במסגרת תוכניות שיקום לב המוצעות במסגרת סל הבריאות הממלכתי למי שאושפזו על רקע אי ספיקת לב על ידי קופות חולים במכונים בהסכם עם הקופות או במסגרות של שיקום בית בהנחיה מרחוק.

לפי הנחיות קליניות של החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) מאוגוסט 2020, למאובחנים עם אי ספיקת לב מומלץ על רקע הראיות הקיימות בספרות הרפואית "להתחיל בפעילות גופנית סדירה ללא דיחוי". למטופלים עם אי ספיקת לב יציבה בדרגות I עד III מומלץ על פעילות גופנית אירובית בעצימות מתונה, 5-3 פעמים בשבוע, למשך 60-20 דקות לכל אימון, בדפוס של אימון מתמשך או אינטרוולי. לחולים בדרגה III מומלץ על עצימות נמוכה בהתאם לתסמינים ולמצב הקליני בשבועיים הראשונים, תוך עלייה מדורגת בעוצמת הפעילות. ניתן לבצע הגברה בעוצמת הפעילות בהתאם לממצאי בדיקות המעקב, לפחות מדי 6-3 חודשים.

כמו כן, מומלץ להוסיף פעילות גופנית אנאירובית שאינה מהווה תחליף לפעילות האירובית, 3-2 ימים בשבוע, כשהאימון המומלץ כולל לפחות סט אחד של 10-8 תרגילים לחיזוק פלג הגוף העליון והתחתון, 15-10 חזרות לכל תרגיל, וזאת בעצימות נמוכה שמותאמת למצב החולה, אשר ניתן להעלותה בהדרגה בהתאם לממצאי בדיקות המעקב, לפחות מדי 6-3 חודשים.

מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי היקף הפעילות הגופנית המומלץ בהתאם לתסמינים, לסיבוכים ולמחלות הנלוות.

לדברי ד"ר גרופר, "ניתן לבצע כל סוג של פעילות גופנית בהתאם ליכולת של המטופל ותוך הקפדה על סרגל מאמצים ותחת פיקוח".

עוד על שיקום לב

תזונה בריאה

היענות להמלצות תזונתיות במצבים של אי ספיקת לב עשויה לשפר ולהיטיב עם איכות חיי החולים. אי היענות להמלצות התזונתיות, לרבות צריכה גבוהה של מלח ושתיית אלכוהול – מהווים לפי מחקרים סיבות מובילות להידרדרות מהירה יותר במצב החולים ולאשפוזים חוזרים בבית חולים.

תזונה בריאה לאנשים עם אי ספיקת לב כוללת:

אכילה בריאה: הקפדה על תזונה עשירה בפירות וירקות, פחמימות מורכבות, חלבונים "רזים" (מוצרי חלב רזים) ומוצרים דלי שומן וצמצום עד למינימום בשומן הרווי ושומן טראנס, אשר מעלים את הסיכון לסיבוכים לבביים – סיכון שהוא חמור במיוחד כשמדובר בחולים עם אי ספיקת לב.

הפחתה משמעותית במלח: צריכת מלח (נתרן) מובילה אצל אנשים עם אי ספיקת לב לאגירת נוזלים שמצדה מעמיסה על פעילות הלב ומובילה לבצקות ונפיחויות ולקוצר נשימה ולהחמרה במצב הרפואי. ארוחת ערב בודדת עשירה באוכל מלוח מספיקה כדי לגרום לעלייה פתאומית במשקל וקוצר נשימה חריף. לפי הנחיות החברה האמריקאית לאי ספיקת לב, שפורסמו בפברואר 2006 בכתב העת Journal of Cardiac Failure, יש להגביל את צריכת המלח לכמות שבין 2,000 ל-3,000 מ"ג נתרן ליום, ופחות מ-2,000 לחולים עם תסמינים קשים. בעת החישובים לצמצום כמות המלח, יש לקחת בחשבון גם את המלח שמוסף למזונות מתועשים שמשולבים בתפריט היומי. מאחר ורוב המזונות כיום בתפריט הישראלי כבר מומלחים – מומלץ להימנע לחלוטין מהוספת מלח למזון במלחיה.

הימנעות מאלכוהול: לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול, מאחר ואלכוהול עלול לפגוע בפעילות המיטיבה של התרופות לאי ספיקת לב וכן להחליש את שריר הלב ולהעלות את הסיכון להפרעות בקצב הלב

תוספים: למטופלים עם אי ספיקת לב שנוטלים תרופות מקבוצת המשתנים במינונים גבוהים – מומלץ ליטול תוסף ויטמין B1 – תיאמין, כדי להימנע מחוסר בוויטמין בגוף.

עוד המלצות תזונתיות לאי ספיקת לב

תמיכה נפשית

אנשים עם אי ספיקת לב נמצאים בסיכון למצוקה נפשית על רקע מצבם הגופני והגבלות גופניות שונות. מחקרים העלו קשר בין אי ספיקת לב לסיכון מוגבר לפתח דיכאון, חרדה ולחץ נפשי מוגבר.

לפי סקירה של חוקרים אמריקאים שפורסמה בקיץ 2018 בכתב העת Harvard Review of Psychiatry, כחמישית (21.5%) מהאנשים עם אי ספיקת לב מציגים תסמיני דיכאון, כאשר כשליש מדווחים על תסמינים בשאלונים ו-19% נכללים בהגדרה הקלינית של דיכאון – שיעורים הגבוהים פי 3-2 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. וכך גם לגבי חרדה: לפי הסקירה כ-13% מהחולים עם אי ספיקת לב מציגים תסמיני חרדות.

לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ להפחית מקורות ללחץ נפשי, שכן לחץ הוכח כגורם שמעמיס על הפעילות הלבבית, מעלה את קצב הלב ואת לחץ הדם, ועלול להוביל להידרדרות רפואית משמעותית. משכך, מומלץ לחולים עם אי ספיקת לב להקדיש פרקי זמן קבועים מדי יום למנוחה, להפחתת לחצים.

חשוב במצבים של אי ספיקת לב כרונית לדאוג לתמיכה נפשית מהמשפחה ומחברים להפחתת הלחץ הנפשי ובמקרה הצורך לפנות לטיפול נפשי.

כיום לאחר הרפורמה בבריאות הנפש, טיפולים נפשיים מוצעים בישראל לכלל האוכלוסייה דרך קופות החולים, בהפניה דרך הרופא המטפל, וכוללים טיפול בתרופות ובשיחות. הטיפול התרופתי באי ספיקת לב מאפשר שילוב של תרופות לדיכאון – תוך היוועצות עם הרופא המטפל ותחת מעקב רפואי.

שיפור איכות השינה

לחולים עם אי ספיקת לב מומלץ להקפיד על שינה סדירה שמשפרת את איכות החיים. עם זאת, אי ספיקת לב מלווה במקרים רבים בהפרעות שינה, לרבות נדודי שינה (אינסומניה) ודום נשימה בשינה.

לפי מאמר מאיטליה, שפורסם במאי 2016 בכתב העת Nature Reviews Cardiology, קרוב לשליש מהמאובחנים עם אי ספיקת לב סובלים מנדודי שינה, בין השאר על רקע תסמיני המחלה, השפעות של הטיפול התרופתי או מצבים כרוניים נלווים ומתח נפשי. כמו כן, לפי הסקירה קרוב למחצית מהמאובחנים עם אי ספיקת לב סובלים מהפסקות נשימה בשינה שמבטאות למעשה דום נשימה, ועלולות לשבש את ההשפעה החיובית של השינה על בריאות מערכת הלב וכלי הדם.

בין ההמלצות המרכזיות:

·      במצבים של קוצר נשימה, שעלול להחמיר דווקא בלילות, מומלץ להגביה את הראש עם כרית באופן שמקל על השינה.

·      במקרה של נחירות מומלץ לפנות לרופא כדי לברר האם התפתח מצב של דום נשימה בשינה שדורש טיפול רפואי אשר ניתן כיום ברוב המקרים בצורה של התאמת מסכת CPAP.

·      מומלץ להקפיד על שעות שינה מספקות בלילה ועל שיפור איכות השינה.

·      צעדים להורדה במשקל עודף וגמילה מעישון, בשילוב הקפדה על ההמלצות לשיפור איכות השינה – עשויים להקל בהפרעות שינה. במקרים מסוימים יומלץ על התאמת כדורי שינה – בתיאום עם הרופא המטפל ותחת מעקב רפואי.

המלצות לשיפור איכות השינה

הימנעות מזיהומים וחיסונים

זיהומים חיידקים ונגיפיים גורמים לחום גבוה ולהעלאת קצב פעילות הגוף, משפיעים לרעה על תפקוד שריר הלב, ויכולים להחמיר את התסמינים הקיימים של אי ספיקת לב ולהוביל לצורך באשפוז. דלקת ריאות היא הזיהום הנפוץ ביותר בקרב חולי אי ספיקת לב ועלולה להחמיר את קוצר הנשימה הקיים. 

לכן, לחולים עם אי ספיקת לב מומלץ לנקוט בפעולות למניעה ו/או הפחתת הסיכון להידבקות בזיהומים כגון שפעת ודלקת ריאות, וזאת באמצעות:

חיסון לשפעת: הקפדה על החיסון העונתי לשפעת מדי שנה לקראת החורף.

חיסונים לדלקת ריאות: הקפדה על החיסונים לדלקת ריאות תוך שילוב שני סוגי החיסונים כנגד זני חיידק הפנוימוקוק מחולל המחלה: החיסון פרבנר המגן מפני 13 זני החיידק והחיסון PPV-23 שמגן מפני 23 זני החיידק. ההמלצה היא לקבל את שני החיסונים, כאשר חיסון אחד אינו מחליף את השני, והם מספקים יחד הגנה משלימה כנגד זני חיידק הפנוימוקוק.

חיסון לקורונה: למאובחנים עם אי ספיקת לב מומלץ להקפיד גם על קבלת כלל המנות המומלצות מהחיסון לקורונה.

זהירות: הקפדה על היגיינה והימנעות משהיה במחיצתם של חולים המאובחנים במחלה זיהומית או כאלה החשודים כחולים, בעיקר בעונת החורף שבהם יש פעילות יתר של נגיף השפעת.

זהירות עם נטילת תרופות ותוספי תזונה

מאחר ומספר תרופות מהוות גורמי סיכון להתפתחות אי ספיקת לב, ובהן אף תרופות פופולאריות כדוגמת משככי כאבים מקבוצת NSAIDs שנמכרים בחלקם אף ללא מרשם רופא – חשוב למאובחנים עם אי ספיקת לב בתחילתו של כל טיפול חדש בתרופה/ תוסף תזונה להיוועץ עם רופא כדי למנוע הידרדרות במחלה.

הפרעות בתפקוד המיני

רבים מהמתמודדים עם אי ספיקת לב סובלים מהפרעות בתפקוד ובחשק המיני. הפרעות אלה מתפתחות הן על רקע תסמינים של אי ספיקת לב והן כתוצאה ממחלות רקע נוספות וכתופעת לוואי של טיפולים תרופתיים.

לגברים שמאובחנים עם אי ספיקת לב ואיסכמיה במאמץ מומלץ לעתים ליטול ניטרוגליצרין – תרופה מקבוצת הניטרטים, לפני פעילות מינית.

השימוש בכדורים מקבוצת מעכבי PDE-5 המשמשים לשיפור התפקוד המיני אצל גברים, לרבות ויאגרה וסיאליס, אינו מיועד לחולי לב ובכללם מאובחנים עם אי ספיקת לב, בין השאר על רקע השפעתם על הפחתת הלחץ הריאתי. השימוש בתרופות אלה מבוצע רק במקרים פרטניים ובכפוף להערכת יכולת המאמץ של המטופל וללא שילוב עם ניטרטים.

עוד על יחסי מין ומחלות לב

סייע בהכנת הכתבה ד"ר אבישי גרופר, מומחה לקרדיולוגיה ומנהל מרפאת מושתלי מכשירי העזר הלבביים ואשפוז חולי אי-ספיקת לב חריפה במרכז הרפואי שיבא, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל

עדכון אחרון: נובמבר 2022