אורטיקריה כרונית היא מחלת עור שמלווה בתפרחת עורית מגרדת שנותרת למשך יותר משישה שבועות, ונוטה לחזור בהמשך לפרק זמן ממושך של חודשים ולעתים אף שנים. לפי הידוע כיום, מדובר בתופעה אימונית, שמתפתחת על רקע פעילות יתר של מערכת החיסון מסיבה שאינה ברורה.

החיים עם אורטיקריה כרונית רצופים באתגרים רבים הדורשים מצד המאובחנים התמודדות רצןפה. בישראל מוערך כי עשרות אלפים מתמודדים עם תסמינים של אורטיקריה כרונית, שעשויים לכלול נגעי עור, גרד ונפיחות בצקתית (אנגיואדמה), המלווים בתחושות בערה בעור, עקצוצים ולעתים כאבים. לעתים מתפתחת נפיחות בפנים. תסמינים אלה משפיעים משמעותית על חיי היומיום.

לפי מחקרים, אנשים עם אורטיקריה כרונית מדווחים על איכות חיים נמוכה יותר מהמקובל באוכלוסייה הכללית ונזקקים להתאמות שונות. במחקר לאומי בארה"ב, שפורסם באוקטובר 2015 בכתב העת Annals of Allergy, Asthma & Immunology, נמצא כי אנשים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית, שהגורם להתפתחותה אינו ידוע, מדרגים עצמם ב-5.7 נקודות נמוך יותר בתפקוד נפשי וב-6.5 נקודות נמוך יותר בתפקוד הפיזי, בהשוואה לאחרים, וכן מדווחים על שיעורים גבוהים יותר של דיכאון, חרדה והפרעות שינה.

סיבוכים של אורטיקריה כרונית

אורטיקריה כרונית מלווה בסיבוכים שעשויים לפגוע בחיי היומיום של המטופלים. יחד עם זאת, לדברי פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור בשירותי בריאות כללית ומרצה באוניברסיטת בן גוריון. "חשוב לזכור כי בחלוף הזמן – כעבור שבועות, חודשים או שנים ספורות מהאבחנה, המחלה צפויה לחלוף, כאשר במהלכה – טיפול הולם המותאם לתסמינים ולתופעות הנלוות עשוי לשפר משמעותית את איכות החיים של המתמודדים".

הפרעות שינה

אורטיקריה כרונית עשויה להוביל לשינה ירודה והפרעות שינה כתוצאה מהגרד העז של התפרחת העורית והכאבים שמלווים את הנפיחות העורית. במחקר מספרד שפורסם בפברואר 2023 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health, במדגם של עשרות מטופלים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית, 79% דיווחו על איכות שינה ירודה – בעיקר אלה עם מחלה קשה יותר, ונבדקים אלו גם היו בסיכון גבוה ב-62% לתסמיני חרדה ובסיכון גבוה פי 3.93 לתסמיני דיכאון. מחקר לאומי נרחב בטאיוואן שפורסם בדצמבר 2019 בכתב העת Medicine מצא כי בקרב אחיות שמתמודדות עם נדודי שינה (אינסומניה) יש סיכוי גבוה ב-67% להתמודד גם עם אורטיקריה, בהשוואה לסיכון למחלה באוכלוסייה הכללית.

מתח נפשי מוגבר

אורטיקריה נוטה להגביר את הלחץ הנפשי ועשויה להשפיע על הופעת תסמיני מצוקה נפשית. במחקר מצומצם ממצרים, שפורסם באפריל 2024 בכתב העת Journal of Public Health Research, בקרב עשרות מטופלים עם אורטיקריה זוהו שיעורים גבוהים של התמודדות עם מתח נפשי, כאשר 72% אובחנו עם תסמיני דיכאון ו-92% עם תסמיני חרדה. במחקר מתורכיה שפורסם ביולי 2007 בכתב העת Annals of Allergy, Asthma & Immunology, נמצא בקרב 84 נבדקים עם אורטיקריה כרונית ללא סיבה ידועה (אידיופטית) כי 81% מייחסים את המחלה למתח נפשי גבוה בחיים ו-40% מדווחים על תסמיני דיכאון.

פגיעה בדימוי הגוף

מחקרים מעידים על פגיעה בדימוי גוף אצל המתמודדים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית. במחקר מתורכיה, שפורסם ביולי 2007, הרוב (76%) דיווחו על דימוי גוף נמוך כתוצאה מהמחלה. מסיבה זו, רבים מהמאובחנים גם נמנעים מהגעה סדירה לעבודה וללימודים, ורבים מעידים בעבודות על ירידה בתפוקה בעבודה.

במחקר שבוצע במספר מדינות שכלל 673 בוגרים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2017 בכתב העת Allergy, דיווחו מעל לרבע מהמאובחנים (27%) על ירידה בתפוקה בעבודה כתוצאה מהמחלה, וחמישית (20%) העידו כי הם מפסידים לפחות שעה אחת של עבודה בשבוע בגלל המחלה ותסמיניה. כצפוי, הפגיעה הייתה משמעותית בעיקר בקרב מאובחנים עם מחלה פעילה יותר.

נגעי אורטיקריה – פגיעה בדימוי גוף עשויה לפגוע בתפקוד בעבודה ובלימודים (צילום: Shutterstock)

כאבים

מתמודדים עם אורטיקריה מדווחים על שכיחות גבוהה של מחלות ומצבים רפואיים המלווים בכאבים כרוניים, לרבות כאב נוירופטי ממקור עצבי.

מחקר מתורכיה, שפורסם במאי 2023, מצא בקרב המאובחנים עם מחלת העור גם עלייה בדיווחים על כאב נוירופטי. הקשר מוסבר בין השאר בהשפעות ביולוגיות של תאי מאסט ותאי פיטום על אלרגיות וגרד וכן על כאבים ומערכת העצבים.

קשר זה מלווה בקשרים נוספים בין מחלות עור לכאבים ממקור עצבי. לדוגמא, במחקר מאיטליה שפורסם בשנת 2020 ומצא סיכון גבוה לכאבים עצביים אצל המאובחנים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, ומחקר נוסף מאיטליה מאותה השנה שזיהה שכיחות גבוהה של כאבים עצביים אצל המאובחנים עם מחלת עור דלקתית מסוג הידרדניטיס סופורטיבה.

מחקרים מזהים גם שכיחות גבוהה אצל המאובחנים עם אורטיקריה לכאבי ראש מתחיים ופיברומיאלגיה. עבודה מאיטליה עוד משנת 1999 מצאה מדגם של אנשים עם אורטיקריה כרונית כי מעל ל-70% דיווחו על תסמיני פיברומיאלגיה, בהשוואה ל-16% בקבוצת ביקורת ול-2.2% באוכלוסייה הכללית במדינה. החוקרים מעריכים כי סיבים עצביים אצל אנשים עם פיברומיאלגיה עשויים לשחרר נוירופפטידים זעירים אשר מעודדים תהליכים דלקתיים בכלי דם בעור. כמו כן, יתכן כי נוירופפטידים מסוימים מגרים את 'תאי המאסט' של המערכת החיסונית וכן את קצות סיבי העצבים, ובכך מעודדים אבחנה משולבת באורטיקריה ופיברומיאלגיה.

מחלות מקבוצת דלקת סוג 2

אורטיקריה כרונית נקשרת לקבוצת המחלות שמאופיינת במסלול דלקתי ייחודי שזכה לשם 'דלקת סוג 2', המתבטא בפעילות יתר של תאי T מסייעים מסוג 2 (Th2) של המערכת החיסונית. כך, לעתים ניתן לזהות אצל המאובחנים עם נגעי אורטיקריה גם מחלות נוספות מקבוצה זו, בהן אסתמה המאופיינת בריבוי אאוזנופילים בדם, נזלת אלרגית ואלרגיות למזון, סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף, דלקת ושט אאוזנופילית, ואף מחלת עור נוספת מסוג אטופיק דרמטיטיס.

במחקר שנערך במדינות סקנדינביה ופורסם ביוני 2017, הקרוי מחקר AWARE, נמצא במדגם של 158 בוגרים שאובחנו עם אורטיקריה כרונית, כי חמישית (19.6%) אובחנו במקביל עם אסתמה, 16.5% עם נזלת אלרגית, וקרוב לעשירית (8.2%) עם אלרגיות למזון. בסקירת מחקרים של חוקרים מדנמרק, שפורסמה בינואר 2023 בכתב העת Dermatology, נמצא כי בקרב אנשים שפיתחו אורטיקריה כרונית ניתן לזהות כחמישית (22%) עם נזלת אלרגית, כעשירית (12%) עם אסתמה ו-7% עם אטופיק דרמטיטיס. אבחון באורטיקריה כרונית העלה במחקר זה ב-87% את הסיכון לאסתמה, פי 2.75 את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס, ופי 2.94 את הסיכון לנזלת אלרגית.

מחלות אימוניות נוספות

מאחר והמנגנון של אורטיקריה כרונית הוא אימוני, מחלת העור עשויה להיות מלווה גם במחלות ומצבים אוטואימוניים נוספים.

מחקר ישראלי שבחן את הנושא בקרב מבוטחי מכבי שירותי בריאות, שממצאיו פורסמו במאי 2012 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, בחן את הסוגייה במדגם של 12,778 מאובחנים עם אורטיקריה כרונית במשך 17 שנה בקופת החולים. נמצא כי למתמודדים עם מחלת העור סיכון גבוה לפעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), ולנשים עם מחלת העור סיכון גבוה לדלקת מפרקים שגרונתית, תסמונת סיוגרן, צליאק, סוכרת סוג 1 וזאבת אדמנתית מערכתית – כולן מחלות אוטואימוניות, שרובן אובחנו תוך עשר שנים מאבחון מחלת העור.

התמודדות עם המחלה

ההתמודדות עם אורטיקריה כרונית ספונטנית עשויה להיות מאתגרת, ולהשפיע באופן משמעותי על איכות החיים.

בהתמודדות עם המחלה יש לשים לב למספר היבטים שביכולתם למנוע הידרדרות ולשפר את איכות החיים, ובהם הקפדה על היענות לטיפול התרופתי שהותאם למטופלים, מעקב רפואי הולם ושמירה על אורח חיים בריא ופעיל.

היענות לטיפול התרופתי

היענות לטיפולים תרופתיים מזוהה בשנים האחרונות כגורם משמעותי המשפיע על איכות חייהם של חולים כרוניים. כך המצב גם ביחס למתמודדים עם אורטיקריה כרונית. מטופלים כרוניים רבים נוטים עם הזמן שלא להקפיד על נטילה קבועה של התרופות להן הם זקוקים – באופן שמשפיע על עלייה בסיכון להתפרצות התסמינים. באורטיקריה כרונית, מחקר מסינגפור שפורסם באוקטובר 2015 בכתב העת Asia Pacific Allergy זיהה במדגם של 103 מטופלים כי הרוב (71.9%) נוטים להיענות נמוכה לטיפולים התרופתיים למחלה, בהם גם מטופלים שנדרשים לטיפול תרופתי יומיומי באנטיהיסטמינים וגם מטופלים שנדרשים לטיפולים במרווחי זמן ארוכים יותר.

חשיבות המעקב הרפואי

כבכל מחלה כרונית, גם באורטיקריה כרונית יש חשיבות רבה למעקב רפואי קבוע אחר המחלה אצל הרופא המטפל – רופא עור או רופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית. המעקב הנדרש משתנה ממטופל למטופל בהתאם לגיל, תסמינים, גורמי סיכון ומחלות נלוות והזמן שחלף מאז שאובחנה המחלה. לדברי פרופ' כהן, "למתמודדים עם אורטיקריה כרונית פעילה חשוב להגיע לרופא העור אחת לשלושה עד ארבעה חודשים כדי לבחון את הנגעים והשפעתם על המטופל/ת".

בדיקת רופא עור. למאובחנים עם אורטיקריה כרונית פעילה חשוב להגיע למעקבים סדירים (צילום: Shutterstock)

שיפור איכות השינה

מאחר ואורטיקריה כרונית עלולה להשפיע על איכות השינה, חשוב למתמודדים עם המחלה לנסות ולשמר ככל שניתן על הרגלי שינה נאותים, ובכלל זה הקפדה על שעות השינה המומלצות וביצוע פעולות נוספות שעשויות להקל על שינה איכותית, כגון מניעת חדירה של תאורה מלאכותית לחדר השינה ומיסוך רעשים בלילה.

מספר מחקרים מדגימים כי הטיפולים התרופתיים לאורטיקריה כרונית עשויים להשפיע אף הם על שיפור איכות השינה. מחקר מגרמניה שפורסם במארס 2022 בכתב העת Biology הדגים כיצד טיפול באנטיהיסטמינים מהדור השני תורם לשיפור איכות השינה של המאובחנים עם אורטיקריה כרונית. במחקר מספרד שפורסם באוגוסט 2016 בכתב העת Clinical and Translational Allergy, נמצא כי המאובחנים במחלה שמטופלים בתרופה הביולוגית אומליזומאב (זולאייר) חווים שיפור באיכות השינה – כבר מהיום הראשון לטיפול, ובעיקר אלו שמטופלים במינון של 300 מ"ג הנחשב למינון המקובל למחלה.

המלצות לשינה איכותית יותר

תמיכה נפשית

מאחר ואורטיקריה כרונית עשויה להשפיע לרעה על המצב הנפשי וכן לפגוע בדימוי הגוף, חשוב למתמודדים עם המחלה שנזקקים לכך – לפנות לתמיכה נפשית מקצועית, בין השאר באמצעות טיפולים נפשיים (פסיכותרפיה) והתאמת נוגדי דיכאון ותרופות לחרדה במידת הצורך על ידי פסיכיאטרים ורופאי משפחה.

יש דיווחים פרטניים בספרות הרפואית על מקרים מסוימים שבהם הקשר בין העור לנפש הדוק עד כדי כך שטיפול נפשי הולם מסייע אף להגביר את השפעתו של הטיפול התרופתי לאורטיקריה ומעודד החלמה. לדברי פרופ' כהן, "חשוב לזכור כי אורטיקריה גם עשויה להוביל כשלעצמה למתח נפשי, עד כדי טראומה משנית, אם כי תופעה זו צפויה לחלוף כשמחלת העור מטופלת ביעילות".

גמילה מעישון

גמילה מעישון סיגריות היא המלצה משמעותית המהווה חלק משמירה על אורח חיים בריא כולל, ויש לה חשיבות גם למתמודדים עם אורטיקריה כרונית. זאת על רקע מחקרים שמצביעים על קשר בין עישון סיגריות למחלה.

כך, מחקר מתורכיה שבוצע בקרב 171 חולים ופורסם במאי 2022, מצא כי לחולים סיכויים גבוהים פי 5.03 להיות מעשני סיגריות, כאשר עישון מעלה פי 2.2 את הסיכון לאשפוזים כתוצאה מהמחלה, והוא גם מעלה את הסיכוי לתגובה ירודה לטיפול תרופתי.

טיפים לגמילה מעישון

תזונה

תזונה בריאה מהווה אף היא חלק מההמלצות הכלליות לאורח חיים בריא ופעיל, ומספר מחקרים מדגימים את השפעותיה המיטיבות על איכות חייהם של המאובחנים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית.

יש מזונות שעלולים להוות טריגרים אצל חלק מהחולים להתלקחות תסמיני המחלה. ככלל, למאובחנים במחלה מומלץ להימנע ממזונות שנקשרים להפרשה מוגברת של היסטמינים לדם. דיאטה שמבוססת על מזונות עם השפעה פחותה על הפרשת היסטמינים לדם כוללת בין השאר ביצים, אורז, בשר בקר, ירקות כמו חסה ומלפפון, דגים, חלב וסויה.

מזונות שמעוררים הפרשה מוגברת של היסטמינים, שיש הממליצים להפחית בצריכתם, כוללים ירקות מסוימים: עגבניות, חצילים, תרד ואבוקדו. כמו כן, מחקרים ממליצים על הפחתת צריכת מזונות עם חומרי טעם וריח, צבעי מאכל וחומרים משמרים לשיפור התסמינים.

בין המזונות שנקשרו להתלקחויות של אורטיקריה אצל חלק מהמאובחנים במחלה נכללים עגבניות, תותים, פירות הדר, פפאיה, אננס, אגוזים מסוימים, עשבי תיבול, יין לבן ושוקולד. יש מחקרים שמזהים גם חסרים תזונתיים בוויטמינים ומינרלים אצל חלק מהמאובחנים במחלה, ובעיקר חוסרים בוויטמין D. חשוב לציין כי נכון להיום, המחקרים שקושרים בין תזונה להשפעות על איכות חיי המאובחנים עם אורטיקריה עדיין מצומצמים בהיקפם ואינם מאפשרים להסיק מסקנות נרחבות.

בין המזונות שנקשרו להתלקחויות של אורטיקריה – תותים ואגוזים (צילום: Shutterstock)

פעילות גופנית

לצד מחקרים נדירים של אורטיקריה כרונית שנגרמת כתוצאה מפעילות גופנית מוגברת, התחממות הגוף וזיעה מרובה – עבור מרבית המאובחנים באורטיקריה כרונית, כמו גם חולים כרוניים רבים נוספים, פעילות גופנית תורמת לשיפור איכות החיים. במחקר מדנמרק, שפורסם באפריל 2023 בכתב העת JEADV Clinical Practice של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין, נמצא כי פעילות גופנית תרמה לשיפור איכות חייהם של מאובחנים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית, לרבות הפחתה בתסמיני דיכאון וחרדה ונדודי שינה, וזאת בכל רמה של פעילות (למרות שלא תועדה השפעה של פעילות גופנית על חומרת המחלה).

טיפולים משלימים

בספרות הרפואית יש תיאורי מקרה של השפעות מיטיבות של טיפולים מהרפואה המשלימה והאלטרנטיבית על אורטיקריה כרונית, אם כי חשוב לציין כי אין מחקרים מבוססים ברפואה על יעילותם של טיפולים אלה.

במאי 2021 דיווחו חוקרים מאירלנד על השפעות מיטיבות של אימוני קשב (attention-based training) על שיפור איכות חיי המאובחנים עם אורטיקריה כרונית בעיקר בהתמודדות עם סיבוכים כמו הפרעות שינה ולחץ נפשי. בשנת 2020 תיארו חוקרים מאירלנד שיפור באיכות חיי המטופלים שהתנסו בתרגולי מדיטציה עם מנטרה. בישראל תואר בכתב העת של ההסתדרות הרפואית IMAJ במארס 2014 על ידי רופא מקופת חולים לאומית מקרה של אישה בת 44 עם אורטיקריה קשה שהייתה עמידה לטיפול תרופתי והגיבה לטיפול קבוע באמצעות סאונת אדים פינית, ככל הנראה כתוצאה מהשפעות של החום הגבוה על מערכות הגוף. 

טיפים להתמודדות עם אורטיקריה בחיי היומיום

כדי להקל בהתמודדות היומיומית עם אורטיקריה כרונית ספונטנית – מומלץ להקפיד על ההנחיות הבאות:

• לעקוב אחר התסמינים: למאובחנים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית מומלץ לפחות בחודשים הראשונים לאחר אבחון המחלה לנהל יומן מעקב אחר התסמינים והפעולות היומיומיות – כדי לנסות ולזהות טריגרים שעלולים להוביל להתלקחות התסמינים.

• להימנע מטריגרים: למאובחנים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית מומלץ להימנע מטריגרים שזוהו על ידם ככאלה שמובילים להתלקחות התסמינים העוריים שמאפיינים את המחלה. לדברי פרופ' כהן, "יש לזכור כי בהרבה אנשים לא ניתן לזהות גורם ספציפי שמוביל להתפתחות הנגעים העוריים".  

• לצנן את העור: צינון אזורי העור הרגישים ומגרדים בעזרת מגבת טבולה במים צוננים או באמצעות קוביות קרח עטופות במגבת מסייעים להרגעת העור.

• מקלחת/ אמבטיה במים פושרים: לחלק מהמתמודדים עם אורטיקריה כרונית, מים חמים עשויים להוביל לגירוי והחמרת הנגעים, ולכן מומלץ להתקלח במים פושרים.

• שמירה על עור נושם: מומלץ שלא למרוח על נגעים עוריים של אורטיקריה כרונית מוצרי איפור שעלולים לגרות את העור. "חשוב להדגיש כי משחות וקרם לחות אינם מסייעים לטיפול בנגעי המחלה", מבהיר פרופ' כהן.

• בחירת בגדים: למתמודדים עם אורטיקריה כרונית ספונטנית מומלץ להימנע מבגדים מחוספסים או צמודים מדי שעלולים לגרות את העור.

• הגנה על העור מהשמש: על רקע הסיכון אצל חלק מהמתמודדים להתלקחות תסמינים של אורטיקריה כרונית בחשיפה ישירה לשמש, וכחלק מהמלצות כלליות להגנה מפני נזקי השמש, מומלץ למרוח קרם הגנה מפני קרינה מייננת מהשמש בעת חשיפה ישירה לשמש ולנסות לצמצם חשיפה באמצעות הליכה/ ישיבה בצל וחבישת כובע.

יעוץ מקצועי: פרופ' ארנון כהן הוא מומחה לרפואת עור בשירותי בריאות כללית ומרצה באוניברסיטת בן גוריון

עדכון אחרון: יולי 2024