השתלת איברים היא אירוע משמעותי ומרגש שמאפשר חיים חדשים לאנשים שסבלו מאי ספיקה של איבר חיוני והיו נתונים בסכנת חיים. עם זאת, החיים לאחר השתלת איברים דורשים התמודדות מתמשכת עם אתגרים רבים.

מושתלי איברים הופכים לאחר ההשתלה מחולים שהמתינו לאיבר להצלת חייהם, לחולים כרוניים שנדרשים ליטולתרופות מונעות דחיית שתל  (אימונוסופרסנטים) לשארית חייהם – תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית ומעלות את הסיכון לזיהומים וסיבוכים רפואיים שונים.

מחקר מבריטניה שכלל ראיונות עומק עם 25 מושתלי כליה, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2014 בכתב העת Chronic Illness, מצא כי לאחר ההשתלה, מושתלי האיברים נדרשים לאתגרים, ומדווחים על מאמצים רבים בניסיון להשיג 'נורמאליות' ואיזון בחיים.

לדברי ד"ר רוני ברוך, מנהל מרפאת השתלות כליה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומומחה לרפואה פנימית, נפרולוגיה ויתר לחץ דם, "ההתמודדויות של מושתלי איברים קשה במיוחד בחודשים הראשונים שלאחר ניתוח ההשתלה, כשקיים סיכון גבוה לדחייה אקוטית של השתל ושיעור תופעות הלוואי של הטיפולים התרופתיים גבוה, אך האתגרים נותרים גם בהמשך, כשהטיפולים מלווים בתופעות לוואי וסיבוכים ותחלואה נלווית". בין השאר, מושתלי איברים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים כלייתיים, להפרעות בפרופיל השומנים בדם, ללחץ דם גבוה, למחלות לב וכלי דם וגם לגידולים סרטניים שונים, למשל סרטן העור.

ריכזנו מספר פעולות שלמושתלי איברים מומלץ להימנע מהן, כדי להפחית את הסיכון לדחיית השתל, לצד צמצום הסיכון לסיבוכים.

1. לא לדלג על תרופות

מושתלי איברים נדרשים לטיפול בתרופות ממשפחת האימונוסופרסנטים, בהתאמה אישית, למניעת דחיית השתל, לשארית חייהם. מטרת התרופות לדכא את המערכת החיסונית של הגוף ולמנוע ממנה לתקוף את האיבר המושתל. הטיפול מחליש את המערכת החיסונית וחושף את המושתלים לסיכון גבוה יותר להידבקות בזיהומים. לעתים חולפים מספר חודשים עד למציאת האיזון התרופתי המועיל עבור כל מושתל. היענות לטיפול התרופתי בקרב מושתלי איברים מהווה אתגר מרכזי בחייהם. 

לאחר התאמת הטיפול התרופתי למושתל האיברים – חשוב להתמיד בו חרף תופעות הלוואי האפשריות. מחקרים מצביעים על קשר בין דילוג חוזר על תרופות ופספוס תרופות לבין עלייה בסיכון לדחייה אקוטית של האיבר המושתל, נזק כרוני לאיבר ואף כשל של האיבר. לפי מחקר מבלגיה שפורסם ביוני 2013 בכתב העת Liver Transplantation, במעקב שנמשך חמש שנים – אי היענות לטיפול התרופתי במלואו בקרב מושתלי כבד העלתה פי 4.95 את הסיכון לדחיית השתל. במחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2019 בכתב העת BMC Nephrology, אי היענות לטיפול התרופתי בקרב מושתלי כליה העלתה פי 2.64 את הסיכון לדחיית הכליה המושתלת בששת החודשים הראשונים לאחר ההשתלה.

"לצד ההמלצה הכללית להקפיד על היענות גבוהה לטיפול התרופתי, חשוב לדעת כי דילוג או פספוס אקראי של תרופה באופן חד פעמי אינו צפוי להוביל לסיבוכים רפואיים כלשהם", מדגיש ד"ר ברוך.

בין ההמלצות לטיפול תרופתי תקין למושתלי איברים וללא דילוג על תרופות מומלץ:

·      שמושתל האיברים יבין את ההכרח בכל תרופה ותרופה.

·      שתהיה למושתל אפשרות לדיווח לרופא המטפל של דאגות וחששות מפני תופעות לוואי והשלכות של הטיפול.

·      שימוש בתזכורות לנטילת התרופות בטלפון הנייד או במכשיר אחר.

·      הסתייעות במשפחה וחברים ובמערכות תומכות נוספות כדי להתמודד עם הטיפולים התרופתיים. 

·       

עוד על הטיפול התרופתי לאחר השתלת איברים

2. לא להשתמש בתוספי תזונה ללא בקרה

הטיפול התרופתי המותאם למושתלי איברים בתרופות האימונוסופרסנטים למניעת דחיית השתל עלול במקרים רבים להיות מושפע מאינטראקציות בשילוב עם תוספי תזונה וצמחי מרפא. לכן, ככלל, לא מומלץ למושתלים ליטול תוספי תזונה ללא היוועצות מקדימה עם המטפל.

אמנם מושתלים עשויים לסבול מירידה בספיגת ויטמינים ומינרלים מסוימים, ולעתים נדרשת התאמת תוספים, אולם אין ליטול תוסף ללא בדיקה מקדימה עם הרופא. תוסף תזונה שנלקח ללא בקרה עלול להשפיע על רמות התרופות נוגדות דחיית השתל בדם ולפגוע ביעילותן. לדברי ד"ר ברוך, "אם נוטלים כדור כלשהו שמתפרק בכבד, היכן שמתפרקות תרופות למניעת דחיית השתל כמו למשל טרקולימוס, עשויה להתפתח תחרות על פירוק התרופות, אשר עלולה להוביל לרמות גבוהות מדי של התרופות להשתלות בדם ולעלייה בסיכויים לתופעות לוואי".

גם עישון קנאביס רפואי עלול להשפיע על עיכוב בהפרשת שיירי התרופות למושתלים מחוץ לגוף ולהוביל לעלייה במינון התרופות באופן שמגדיל את הסיכון לזיהומים ועלול להשפיע לרעה על הבריאות הכללית.

ככלל, מומלץ למושתלי איברים גם להימנע מאכילת מזונות שעשויים להשפיע לרעה על ספיגת התרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים באופן שעשוי לפגוע ביעילותן, למשל אשכולית, פומלה, רימון, תפוז אדום וליקוריץ. מזונות אלה עשויים להקשות על פירוק התרופות בכבד, ובכך להעלות את מינון התרופות בגוף ולהחמיר את הסיכון להידבקות בזיהומים ולהתפתחות סיבוכים. אף שימוש בתבלינים מסוימים עשוי להשפיע במינונים גבוהים על רמות התרופות בגוף, ולכן מומלץ להימנע משימוש במינונים גבוהים של ג'ינג'ר וכורכום.

בין השאר, מחקרים מתעדים השפעות של צמחי מרפא ומזונות שונים על תהליך ספיגת התרופות למניעת דחיית שתל בקרב מושתלי איברים, לרבות השפעה בנטילה משולבת עם רוזמרין, ויטמין C, אכיניצאה, קדד/ אסטרגלוס, ג'ינסנג, ליקריץ (שוש קירח), נבטי אלפאלפא, אשכוליות, רימונים ותה צמחים. חשוב לציין כי עקב ההשפעות השונות בשילובים בין תרופות ספציפיות לבין תוספי תזונה ומזונות שונים, מומלץ בכל מקרה להיוועץ ברופא המטפל.

בתיאור מקרה חדש ועדכני במיוחד, שפורסם באפריל 2021 בכתב העת Therapeutic Advances in Drug Safety, נמצא כי אכילת פטרוזיליה עשויה להשפיע על עלייה רמות בדם של התרופה טקרולימוס הניתנים למושתלים – לרבות מושתלי כליה, וזאת באופן שמעלה את הסיכון לסיבוכים ואת הנטייה להידבקות בזיהומים.

עוד על שילובים בעיתיים בין תרופות למושתלי איברים ותוספי תזונה

עוד על מזונות בעייתיים בשילוב עם תרופות

3. לא להיחשף לשמש בצורה לא מבוקרת

מושתלי איברים רגישים יותר מהאוכלוסייה הכללית בנטייה להתפתחות סרטן העור בעקבות חשיפה לשמש. לדברי ד"ר ברוך, "למושתלי איברים סיכון גבוה עד פי 20 לפתח נגעים סרטניים בעור בהשוואה לאוכלוסייה הכללית". לכן ככלל למושתלי איברים מומלץ להפחית בחשיפה בלתי מבוקרת לקרני השמש ולהימנע משיזוף בלתי מבוקר בחוץ בימי הקיץ.

העור הוא האיבר הגדול בגוף האדם, אשר מגן מפני העולם החיצון, והחלשות המערכת החיסונית כתוצאה מהתרופות למניעת דחיית השתל עלולה להוביל לחדירת זיהומים דרך העור, לפגוע ברקמת העור ולהוביל לסיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן העור. במחקר נרחב מארה"ב שממצאיו פורסמו באפריל 2022 בכתב העת JAMA Dermatology, נמצא במדגם של 444,497 מושתלי איברים שעברו מעקב בין השנים 2017-1987, כי 2,380 פיתחו גידולים סרטניים בעור – פי 2.18 בהשוואה לשיעור התחלואה בסרטן העור באוכלוסייה הכללית. גידולי העור השכיחים בקרב המושתלים היו מלנומה (61.7%), ואחריהם סרטן עור נדיר מסוג תאי מרקל (14%) וסרקומה ע"ש קפושי (7.8%).

למושתלי איברים מומלץ להקפיד על שורת צעדים כדי להגן על עצמם מפני נזקי השמש, לרבות מעקב הדוק אחר שומות חריגות בעור; מעקב סדיר במרפאת עור; אימוץ המלצות לחשיפה בטוחה לשמש; ולעתים שינויים בהרכב הטיפול התרופתי באימונוסופרסנטים; טיפול בתרופות מקבוצת הרטינואידים לצורך מניעה; טיפול פוטודינאמי במקרה של זיהוי נגעים טרום סרטניים; וטיפול אגרסיבי בסרטן העור במידה והתפתח. לדברי ד"ר ברוך, "כיום נהוג להפנות מושתלי איברים למרפאות ייעודיות לבריאות העור אחת לשנה, במסגרת בדיקות המעקב למושתלים – מרפאות שבהן מתבצעת בדיקה מקיפה לאיתור שומות חריגות וסימנים מקדימים לסרטן העור".

בשמירה של מושתלי איברים מפני נזקי השמש חשובה המידתיות. זאת מאחר והימנעות מוחלטת מחשיפה לשמש עלולה להוביל אצל מושתלי איברים לחוסרים משמעותיים בוויטמין D – ויטמין שחשיבותו לתפקוד התקין של גוף האדם כלל ושל מושתלי איברים בפרט הולכת ומתבהרת בשנים האחרונות. בישראל מספר מחקרים מזהים בשנים האחרונות חוסרים בוויטמין D בקרב מושתלים. כך, למשל, מחקר בבית חולים הדסה שבוצע על מדגם של 103 מושתלי כליה, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2013 בכתב העת IMAJ, זיהה בקרב 75% מתוכם חוסרים בוויטמין D.

עוד על בריאות העור בקרב מושתלי איברים

4. לא להזניח בדיקות תקופתיות לתפקודי כליות

מושתלי איברים בכללם, ולא רק מושתלי כליה – מצויים בסיכון לסיבוכים בתפקודי הכליות, ולפי מחקרים, עד 95% מהמושתלים מפתחים כשל כלייתי ברמה כלשהי לאורך החיים.

עוד בספטמבר 2003 פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine ממצאי מחקר אמריקאי מאוניברסיטת מישיגן, בו נמצא במדגם של 69,321 מושתלי איברים שאינם מושתלי כליה – כי 16.5% פיתחו כשל כלייתי כרוני במעקב שנמשך 36 חודשים לאחר ההשתלה, וכרבע מתוכם (28.9%) אף פיתחו אי ספיקת כליות חמורה שדרשה טיפול דיאליזה או הפניה להשתלת כליה.

הסיבות המרכזיות המובילות לכשל כלייתי בקרב מושתלי איברים כוללות נמק חריף של אבוביות הכליה המתפתח באופן משני בעקבות חסימת כלי דם או זיהום; תסמונת כבדית-כלייתית (HSR) הנגרמת ממחסור בדם הזורם לכליה ועודף דם הזורם למערכת העיכול; אי ספיקת כליות כסיבוך של סוכרת, שאף שכיחותה גבוהה יותר בקרב מושתלים; ותופעות לוואי של תרופות למניעת דחיית שתל, לרוב לתרופות ממשפחת 'מעכבי קלצינורין' (CNIs) כמו פרוגרף/ טקרולימוס, ולכן כשמתפתח כשל כלייתי, לרוב מופסק השימוש בתרופות אלה או מופחת למינון מינימאלי.

מסיבות אלה, למושתלי איברים חשוב להקפיד על מעקב רפואי מתמשך אחר תפקודי הכליות בבדיקות דם המבוצעות מסגרת בדיקות המעקב.

עוד על בדיקות המעקב המומלצות למושתלי איברים

5. לא לאכול ביצים, בשר ודגים נאים  

הטיפול באימונוספורסנטים שמדכאות את המערכת החיסונית מעמיד את המושתל בסיכון מוגבר לזיהומים, שאחד המקורות להם עלול להיות אכילת מזונות גולמיים שאינם מבושלים. מסיבה זו, לאחר השתלת איברים חשוב להקפיד על בישול נכון של מזונות גולמיים ולשמור על היגיינה במהלך הבישול.

למושתלי איברים מומלץ להימנע מאכילת מזונות לא מבושלים ובעיקר בשר, עוף ודגים, מזונות חלבוניים, מוצרי חלב וביצים שלא עברו בישול כהלכה. בין השאר, מומלץ להימנע מאכילת סושי וסביצ'ה שמכילים דג נא ורטבים המכילים ביצים לא מבושלות. יש להקפיד על צריכת חלב ומוצריו רק לאחר שעברו תהליך פסטור. אין לאכול מוצרי בשר וחלב שלא נשמרו בקירור באופן מוקפד, ויש להימנע מאכילתם לאחר חשיפה לתנאי חום גבוה, למשל בפיקניק. למושתלי איברים אף מומלץ להימנע משתיית שתיית מים ממקורות מזוהמים/ שאינם עוברים טיהור מסודר – למשל מי מעיינות; וכן מאכילת גלידה רכה/ אמריקאית; גבינות המושרות במי מלח כמו גבינה בולגרית, צפתית או פטה; גבינות הנמכרות במעדניות; נקניקיות שהופשרו פעמיים – מחשש להידבקות בחיידק הליסטריה; דגים מעושנים; סלטים מוכנים וסלטי מעדניה; סלט חומוס קנוי; נבטים לא מבושלים; ומיצים שהוכנו במסעדות או בדוכנים.

עקרונית, למושתלי איברים מומלץ להימנע מאכילה לא מבוקרת בבופה בבתי מלון ומסעדות, כשלא ידוע מהו המזון המוגש או מהו תהליך הבישול שעבר. יש להקפיד לבדוק היטב את מידת הבישול של האוכל בעת אכילה במסעדות ובתי קפה.

מומלץ להימנע משימוש בקרש חיתוך מעץ, להקפיד על משטחי חיתוך נפרדים לחיתוך בשר ולחיתוך ירקות ופירות, ולשטוף היטב ירקות ופירות לפני אכילתם.

חשוב לציין כי הקפדה על המגבלות התזונתיות קשה למושתלי איברים. במחקר משוויץ שפורסם במאי 2020 בכתב העת American Journal of Transplantation, נמצא כי במדגם של 197 מושתלי איברים, פחות מחמישית (17.7%) הקפידו על כלל המגבלות התזונתיות שמומלצות לאחר השתלת איברים ו-22% בלבד נמנעו מכל המזונות שמעלים את הסיכון לזיהומים, אם כי הרוב (67.9%) הקפידו על היגיינה בעת טיפול במזונות ובישול במטבח. לפי המחקר, הסיכויים להקפיד על המגבלות בטיפול במזון גבוהים יותר פי 4.67 בקרב נשים מושתלות איברים בהשוואה לגברים מושתלים, וכן גבוהים פי 5.42 בשנה הראשונה לאחר השתלת האיברים.

עוד המלצות תזונתיות לאחר השתלת איברים

6. לא לעשן

לדברי ד"ר ברוך, "עישון סיגריות נקשר לשורה ארוכה של סיבוכים רפואיים ומחלות, ובקרב מושתלים עשוי להאיץ תהליכים פתולוגיים שונים עד כדי דחייה של השתל ואף מעלה את הסיכון לסרטן הריאות".

בפברואר 2017 דיווח צוות חוקרים בינלאומי בכתב העת Frontiers in Immunology כי עישון סיגריות עשוי להאיץ דיכוי מתמשך של המערכת החיסונית ובמנגנונים ביולוגיים שונים להוביל לסיבוכים שעשויים להביא לדחייה של השתל. סקירה שפרסמה בנובמבר 2016 בכתב העת Transplantation מציגה עדויות לכך שמעשני סיגריות נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים לאחר ההשתלה ולהתפתחות סרטן, וזאת כאשר מושתלים ככלל מצויים בסיכון גבוה יותר לממאירויות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בהשוואה למושתלים שאינם מעשנים, למעשני סיגריות היה סיכון גבוה ב-41% לפתח סיבוכים קרדיו וסקולאריים, סיכון גבוה פי 2.58 לפתח סרטן שאינו בעור וכן סיכון גבוה ב-74% לתמותה עם תוחלת חיים קצרה ב-41% יותר מאשר בקרב מושתלים לא מעשנים. מספר עבודות גם מזהות נזקים למושתלי איברים גם כתוצאה מחשיפה לעישון פסיבי, לרבות סיכון גבוה יותר לכשל באיבר המושתל.

מסיבות אלה, למושתלי איברים מומלץ ביותר להפסיק לעשן סיגריות. כיום כלל החולים המעשנים שממתינים להשתלת איברים מונחים להפסיק לעשן סיגריות עוד בשלב ההכנה להשתלה, מאחר ולפני ניתוחים מורכבים כמו השתלות מומלץ להפסיק לעשן. לממתינים להשתלת ריאות – הפסקת עישון מהווה בישראל תנאי יסודי לכניסה לרשימת ההמתנה לאיבר, ובתנאים הנוכחיים של מצוקה מתמשכת באיברים להשתלות, חולים מעשנים אינם יכולים לעבור בארץ השתלות ריאה.

7. לא להיכנס ללחץ 

לחץ ומתח נפשי מהווים גורמי סיכון מוכרים למחלות וסיבוכים רפואיים רבים, ובייחוד עבור מושתלי איברים שמצויים מראש במצב רפואי רגיש. ככלל, מחקרים מצביעים על סיכון גבוה יותר בקרב מושתלים לסבול ממצוקה נפשית, שמתחילה לרוב עוד בשלבים שלפני ההשתלה כשהם מצויים במצב מסכן חיים, ונמשכת גם לאחר ההשתלה על רקע האתגרים הרבים שמלווים את חייהם, לרבות בחשש מפני דחייה של האיבר המושתל. בין השאר מתועדים מקרים של דיכאון, חרדה ואפילו פוסט טראומה.

חוקרים מבלגיה דיווחו במאי 2008 בכתב העת American Journal of Kidney Diseases כי מניתוח נתוני הביטוח הרפואי הציבורי האמריקאי לאוכלוסייה המבוגרת 'מדיקר', במדגם של 3,360 מושתלי כליה, שיעורי הדיכאון עלו מ-5.05% בשנה הראשונה לאחר ההשתלה ועד לכעשירית מהמושתלים (9.1%) שלוש שנים לאחר ההשתלה. התברר כי דיכאון העלה פי 2.1 את הסיכון לדחיית הכליה המושתלת, והעלה ב-97% את הסיכון להזדקק מחדש לטיפולי דיאליזה ואף העלה פי 2.24 את הסיכון לתמותה.

סקירה מארה"ב שפורסמה בסתיו 2015 בכתב העת General Hospital Psychiatry מזהה מצבים של פוסט טראומה בקרב 1% עד 16% ממושתלי האיברים.

מצבים נפשיים אלה מעמידים מושתלי איברים בסיכון לפגיעות נפשיות ופיזיות, פגיעה באיכות החיים וכן סיבוכים גופניים, לרבות דחיית השתל ואולי אף סיכון גבוה יותר לתמותה. סקירת מחקרים מארה"ב, שפורסמה במאי 2016 בכתב העת Transplantation ומתייחסת למושתלי כליה, כבד, לב, ריאה ולבלב, מזהה בקרב המושתלים עם דיכאון עלייה של 65% בסיכון לדחיית השתל ולתמותה. עם זאת, חרדה בקרב מושתלים לא זוהתה בעבודה זו כגורם סיכון מובהק לתחלואה פיזית ותמותה עודפת.

בין הגורמים למתח נפשי לאחר השתלת איברים, מעבר לחשש מדחיית האיבר, נמנים גם תופעות לוואי וסיבוכים של ניתוח ההשתלה ותקופת האשפוז שאחריה בבית החולים; תופעות לוואי נפשיות של התרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים שניכרות בעיקר בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה, כשמינוני התרופות גבוהים ולפני התייצבות; שינויים בהערכה העצמית; חשש מפני הידבקות בזיהומים; אשמה הקשורה לתחושות של דיכאון וחרדה לאחר ההשתלה ואי עמידה בציפיות החברה; אשמה בקבלת תרומת האיבר, בעיקר במקרים של תרומה מהמת; ותחושת תלות גבוהה בזולת.

אמנם מתח נפשי אינו תמיד בר שליטה, אך למושתלי איברים מומלץ להקפיד על שורת צעדים להפחתת לחצים:

·      לדאוג לחשיבה מאוזנת, לא לפתח אשמה במותם של תורמי איברים שאינו קשור לנסיבות ההשתלה.

·      לנסות לשמר חוש הומור בחיים, גם ברגעי מצוקה.

·      לקחת אחריות על הבריאות ולהכיר היבטים הקשורים במחלה ולשלוט בידע על מצבכם הרפואי.

·      לנסות שיטות רגיעה שונות ופעילויות מפחיתות לחץ, לרבות תרגילי נשימה והרפיה, קריאת ספרים וביצוע יוגה, מדיטציה ומיינדפולנס. מחקר אמריקאי שפורסם בסתיו 2010 בכתב העת Alternative Therapies in Health and Medicine מזהה תועלת ביישום שיטת המיינדפולנס בהפחתת לחצים בקרב מושתלי איברים.

·      לא לחשוש לבקש עזרה ממשפחה וחברים ולפנות לארגונים או אנשי מקצוע שיכולים להציע תמיכה נפשית וחברתית. 

8. לא להתקהל

במסגרת ההמלצות למושתלי איברים לצמצום הסיכון לחשיפה לזיהומים, מומלץ להימנע מהתקהלויות, ובמיוחד הימנעות משהייה לצד אנשים עם זיהומים בדרכי הנשימה, צינון ושפעת.

המלצה זו התחדדה בשנתיים האחרונות על רקע מגפת הקורונה, בה הומלצה למושתלי איברים הקפדה יתרה על ההמלצות לריחוק חברתי וקבלת חיסונים כנגד קורונה. בפברואר 2022 הוכנס לישראל חיסון פסיבי ייחודי לקורונה המיועד למושתלי איברים הניתן למושתלים וחולים נוספים מדוכאי חיסון כל חצי שנה, ללא תלות בסוג החיסונים הקודמים שקיבלו לקורונה. 

למושתלי איברים מומלץ ככלל להימנע מהתקהלויות בעיקר במקומות סגורים לרבות קניונים, רכבות ואוטובוסים ואזורי המתנה בשדות תעופה. מומלץ ללכת למסעדות שלא בשעות הלחץ ולשהות במקומות סגורים באזורים דלים בצפיפות.

מומלץ להקפיד על הימנעות מהתקהלויות בעיקר בשלושת החודשים הראשונים לאחר ההשתלה, שבהם הסיכון להידבקות בזיהומים גבוה יותר, וכן במצבים של טיפול במינונים גבוהים של סטרואידים (כמו פרדניזון).

כמו כן מומלץ להימנע מעבודות שכוללות חשיפה גבוהה לזיהומים, לרבות עבודה עם ילדים קטנים עד גיל 5, עבודות שכוללות התקהלויות, ועבודות כפיים, לרבות בענפי בנייה, גינון וחקלאות.

9. לא להרות בלי תכנון מוקדם

בעבר לא הומלץ למושתלות איברים כלל להיכנס להיריון, אולם עשרות שנים חלפו מאז המקרה הראשון המתועד בעולם של מושתלת איברים שהרתה. הייתה זו אדית' הלם מארה"ב, מושתלת כליה שילדה תאומים זהים במאי 1956, ובהמשך הביאה לעולם עוד בן ובת. כשמתה בשנת 2011 בגיל 76, היא זכתה בתואר עולמי נוסף, כמושתלת האיברים ששרדה בחיים הכי הרבה שנים.

למרות המקרה המרגש, הריון ספונטאני שאינו מתוכנן אינו מומלץ למושתלות איברים, מאחר והטיפול בתרופות האימונוסופרסנטים שמותאם למניעת דחיית השתל עלול לפגוע בבריאות העובר המתפתח. אמנם בשנים האחרונות נרשמת עלייה בהריונות ולידות של מושתלות כליה ואף בלידות של מושתלות כבד, אולם הריונות אלה דורשים תכנון מראש ומעקב רפואי צמוד למשך כל שלבי ההיריון.

ככלל, לא מומלץ להיכנס להיריון לפחות שנה לאחר ההשתלה, גם אם תפקוד הכליה המושתלת יציב, מאחר ומינוני התרופות למניעת דחיית השתל – האימונוסופרסנטים – שניתנים בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה גבוהים מדי ועלולים להזיק לעובר המתפתח. בהמשך מופחתים המינונים וניתן להרות  מושתלות כליה שמבקשות להיכנס להיריון חייבות להפסיק את הטיפול בחומצה מיקופנולית – בתרופות מיפורטיק/ סלספט/ מיקופנולט-טבע – כשלושה חודשים לפני תחילת הניסיונות להרות, מאחר ותרופות אלה רעילות לעובר (טרטוגניות). לקראת ההיריון, מושתלות כליה ככלל הנשים מתבקשות ליטול חומצה פולית, שהוכחה כיעילה למניעת מומים פתוחים בתעלת העצבים.

למושתלות איברים מומלץ להשתמש בגלולות למניעת הריון ובאמצעי מניעה נוספים כדי למנוע הריונות ספונטאניים. 

עוד על הריונות לאחר השתלת כליה

ד"ר רוני ברוך, מנהל מרפאת השתלות כליה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומומחה לרפואה פנימית, נפרולוגיה ויתר לחץ דם

עדכון אחרון: יוני 2022