החום המהביל בקיץ האינסופי של ישראל נותן אותותיו בקרב אנשים הסובלים ממחלות כרוניות. בהתקרב גל חום נוהג משרד הבריאות להתריע מפניו בציבור הרחב ובפרט בפני חולים כרוניים, וממליץ להימנע ככל האפשר מחשיפה לחום השמש, לוותר על מאמץ גופני לא הכרחי, להרבות בשתיית מים ולהימצא ככל האפשר בחללים ממוזגים. כיצד משפיע חום יוקד על המחלות הכרוניות ועל הטיפולים הניתנים כנגדן? מדריך "כמוני" מספק את הראיות העדכניות בתחום.

באפריל 2012 פרסמו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד מחקר מקיף בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב (PNAS) באשר להשפעות החום על שיעורי התמותה, בהתבסס על נתוני תמותה מ-135 ערים ברחבי ארה"ב. הממצאים העלו כי כל עלייה של מעלת צלזיוס אחת בעונות הקיץ תורמת לעלייה של 5% בשיעורי התמותה מהתקפי לב, ומעלה את שיעורי התמותה בקרב חולים כרוניים שונים: בקרב חולי סוכרת עלו שיעורי התמותה ב-5%, בקרב חולים כרוניים ב-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) ב-4% ובקרב חולי אי ספיקת לב ב-3%. בשיאם של גלי חום עלו שיעורי התמותה עוד יותר, ועליה של מעלת צלזיוס אחת הובילה לעלייה של 7% בשיעורי התמותה מסוכרת ושל 6% בשיעורי התמותה מאי ספיקת לב ו-COPD. לדברי החוקרים, הממצאים אף מתריעים מפני עלייה בשיעורי התמותה ממחלות כרוניות על רקע מגמת התחממות כדור הארץ.

לחץ דם

גלי חום משפיעים על טמפרטורת הגוף, ומכאן גם על לחץ הדם. מחקר שהתפרסם ביולי 2012 בכתב העת Environmental Health and Toxicology והתבסס על מדידות בגל חום ששרר בסיאול שבדרום קוריאה בקיץ 2010, העלה כי כל עלייה של מעלת צלזיוס הובילה לעלייה של טמפרטורת הגוף ב-0.21 מעלות צלזיוס, לירידה של 2.05 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי ולירידה של 1.75 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי. השפעת אחוזי הלחות על לחץ הדם נמצאה לא מובהקת סטטיסטית.

עבודות נוספות הראו כי בקיץ לחץ הדם נוטה להיות נמוך יותר בהשוואה לחורף, וההסבר המדעי נתון בהתרחבות הוורידים בשכבת העור החיצונית בימי הקיץ החמים, הנעשית במטרה לצנן את טמפרטורת הגוף בתגובה לחום חיצוני. השינויים בלחץ הדם בתגובה לחום בולטים יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 65 ורזים. לירידה בלחץ הדם בעת חום יש השלכות, מאחר ולחץ דם נמוך הוא גורם סיכון לתמותה בקרב אנשים במצב של היפרתרמיה שבו הגוף נחשף לחום יתר, וסופג כמות של חום הגבוהה מזו שהוא מסוגל לשחרר.

מחלות לב

חום גבוה אינו מבשר טובות לחולי לב. באוגוסט 2012 פרסמו חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי בית ישראל דיקונס שבבוסטון בכתב העת Environmental Health Perspective על סמך בדיקת 100 חולי לב, כי החום משפיע לרעה באופן ישיר על שני מדדים של תחלואה לבבית, וגורם לעלייה ברמות חלבון CRP הקשור בעלייה בדלקתיות ובסיכון לאירועי לב, וכן לעלייה ברמות הנוירו-הורמון BNP המופרש מחדרי הלב וקשור בהחמרה במצב האי ספיקה הלבבי.

אמנם שיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב כרוניות גבוהים באופן משמעותי בחודשי החורף, בהשוואה לקיץ, כפי שהעלו עבודות רבות, אולם חשיפה לגל של חום קיצוני מגדילה את הסיכון לתחלואה לתמותה ממחלות לב. מחקר מאוסטרליה שהתפרסם בדצמבר 2013 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health ובוצע בקרב מדגם של 499 חולים כרוניים ובהם חולי לב, העלה כי התסמינים העיקריים בימים של חום קיצוני כוללים סחרחורות וחוסר יציבות (12.9%), קוצר נשימה (12.3%), לחץ (12%), כאבי ראש (11.4%), חרדה (5.3%), דופק לב מואץ (4.5%) ונפילות (3.1%).

הנחיות המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) קוראות לחולי לב להימנע מחשיפה לחום קיצוני; לחפש עזרה רפואית במקרה של התפתחות כאבים והתכווצות שרירים מהחום (heat cramps); ובמידה והחשיפה לחום מערבת עלייה בקצב ו/או בעוצמת דופק הלב, יש להפסיק מיד כל פעילות, להיכנס למקום ממוזג או מוצל, לנוח ולשתות הרבה מים, מחשש להתייבשות.

שבץ מוחי

מספר עבודות מצביעות על סיכון מוגבר לשבץ מוחי במהלך גלי חום. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פלורידה מדווחים ביולי 2014 בכתב העת International Archives of Occupational and Environmental Health כי על סמך נתונים שנאספו בשנים 2000-1994, גלי חום הובילו לעלייה של 12% באשפוזים עקב שבץ מוחי, עלייה שנמשכה יומיים לאחר חלוף גל החום. הסיכון לשבץ מוחי על רקע גל חום היה גבוה יותר בקרב גברים וקשישים מגיל 80 ומעלה.

חוקרים מיפן, מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי של טוקיו, דיווחו באוגוסט 1999 על מנגנון הגורם לעלייה בסיכון לשבץ מוחי במהלך התייבשות שבעקבות גל חום, זאת לאור תיאורי מקרה על חמישה מבוגרים בגילי 73 עד 89. החוקרים מצאו כי מנגנון ההתייבשות, הבא לידי ביטוי בפה יבש, מסכן את הגוף בשחרור חומרים העלולים להוביל להתפתחות שבץ מוחי. על סמך הממצאים, החוקרים קוראים לאנשים ובייחוד למבוגרים מעל גיל 65 להקפיד על שתייה בעת גלי חום כדי למנוע את התפתחות המנגנון הגופני העלול להוביל לשבץ מוחי, בייחוד בשעות הבוקר.

סוכרת

בעוד שההשפעה ישירה של החום על רמות הסוכר (גלוקוז) בדם עדיין שנויה במחלוקת מחקרית, חשיפה לחום מזיקה לטיפולים התרופתיים הניתנים לחולי סוכרת, ובייחוד לאינסולין, השפעה שעלולה להוביל מצדה לחוסר איזון ברמות הסוכר.

בספטמבר 2010 פרסמו בכתב העת Journal of Diabetes Science and Technology חוקרים אמריקאים מ"מאיו קליניק" כי חולי סוכרת סוג 2 תושבי מדינת אריזונה המדברית עלולים להימצא בסיכון לחוסר איזון במהלך גלי חום. מדגם של 152 נבדקים העלה כי בעוד שמרבית הנבדקים דאגו לקחת עמם תרופות ואינסולין למשך היום במהלך גלי חום ולהגן עליהם במתקני צינון (coolers), כשליש (37%) נטו להשאיר את התרופות בבית וכך סיכנו עצמם בכניסה למצב של חוסר איזון. חמישית מהנבדקים (20%) המתינו רק עד טמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס לפני שהחלו לשמור על עצמם מפני השמש, וכרבע (23%) החלו לשתות נוזלים בעת גלי חום רק כשהיו צמאים, ובכך העמידו עצמם בסכנת התייבשות.

בנוסף, חוקרים אמריקאים התריעו בגיליון מאי-יוני 2010 בכתב העת Endocrine Practice מפני הסכנות של חולי סוכרת לפתח מצבי סיכון כתוצאה מגלי חום גבוה, לרבות עלייה בפניות למיון, עלייה בסיכון לאשפוזים במחלקות לטיפול נמרץ, עלייה בסיכון להתייבשות ועלייה בשיעורי התמותה. כמו כן, החוקרים מתריעים כי לחום עשויה להיות השפעה על קריאות של מכשירים לניטור רמות הסוכר בדם (גלוקומטר) הנמצאים בשימוש חולי סוכרת, ועל החולים להיות מודעים להשפעה זו.

המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ממליץ לחולי סוכרת להתחיל בפעולות למניעת נזקים בגלי חום, החל מטמפרטורה של 26.6 מעלות צלזיוס ו-40% לחות, ובין השאר: לשתות הרבה נוזלים ולמרוח קרם הגנה, להימנע מהשארת אביזרים למדידת סוכר בתנאי חום - ברכב סגור או בסמוך לים או לבריכה, להשתמש במכשירים/סטיקים לניטור רמות הסוכר בהתאם להנחיות היצרן הנוגעות לימים עם עודף חום/לחות, להימצא במקומות ממוזגים ולבצע פעילות גופנית רק במקומות ממוזגים, ולהגן על תרופות מפני החום - אם כי אין לשים תרופות ישירות על קרח או על גבי כרית ג'ל לקירור.

עוד טיפים להתמודדות עם סוכרת בקיץ>>

כליות

לגלי חום השפעה קשה על תפקודי הכליות, ומכאן גם על הסובלים מאי ספיקת כליות. מחקר שהתפרסם בספטמבר 2013 בכתב העת Central European Journal of Public Health העלה כי במהלך גל חום שפקד את סרביה ביולי 2007, דווח על עלייה פי 2 בשיעורי התמותה מאי ספיקת כליות. חוקרים באוסטרליה מצאו בשנת 2008 בכתב העת International Journal of Epidemiology כי לאורך 12 שנים, גלי חום העלו ב-14% את שיעורי האשפוז מאי ספיקת כליות חריפה בעיר אדלייד שבדרום אוסטרליה בגילי 15 ומעלה. עם זאת, שיעור ביצוע הדיאליזות לא השתנה בהתאם לגלי החום באופן מובהק סטטיסטית.

חוקרים ממשרד הבריאות בתאילנד דיווחו בשנת 2012 בכתב העת Journal of Epidemiology כי גם חשיפה מוגברת לחום במקום העבודה (חשיפה תעסוקתית) מגדילה משמעותית את הסיכון לאי ספיקת כליות. הסיכון היה גבוה במיוחד – פי 5.5 – בקרב גברים בגילי 35 ומעלה: 2.2% מקרב אלו שנחשפו לחום גבוה במקום העבודה פיתחו אי ספיקת כליות בהשוואה ל-0.4% בלבד בקבוצת הביקורת.

סרטן

טיפול בחום (Heat therapy הקרוי גם 'היפרתרמיה') המבוצע באמצעות חשיפה מבוקרת של אזורים בגוף לחום או הזרקת חומרים הגורמים לחום מכוון של הגוף (למשל DNP), הוא אחד הטיפולים המוצעים למאבק בגידולים סרטניים, ולפי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), מחקרים ראשונים על היפרתרמיה בשילוב כימותרפיה והקרנות כבר הצליחו להוכיח יעילות בהפחתת גודלם של גידולים סרטניים במחקרים על חולים עם גדולים בכבד, תוספתן, רחם, שד, שלפוחית השתן, ושט, ריאות וראש-צוואר.

עם זאת, חום הקיץ עדיין אינו מוכח כסגולה מרפאת לחולי סרטן, ואף עלול להשפיע לרעה על תופעות הלוואי הנלוות למחלה ולטיפולים המקובלים בה, ובייחוד על גלי חום המאפיינים את הטיפולים התרופתיים לסרטן השד. השמש בקיץ מזיקה עוד יותר, ומוכרת כגורם הסיכון המרכזי לסרטן העור.

במרכז הרפואי האמריקאי "מאיו קליניק" מתריעים כי חולי סרטן ומחלימים המטופלים בתרופות למחלה נמצאים בסיכון מוגבר להתייבשות וכוויות, על רקע תופעות הלוואי של הטיפולים, לרבות הטיפולים התרופתיים החדשים המותאמים לחולים לפי המבנה הגנטי. לכן מומלץ לחולים להקפיד הקפדה יתרה על הימנעות מהשמש ככל האפשר ושהיה במתחמים ממוזגים, לבישת בגדים ארוכים וכובע רחב שוליים ומשקפי שמש, מריחת קרם הגנה בעל מקדם 30 ומעלה, שתייה מרובה של מים ואכילת פירות קיציים לצינון הגוף.

טרשת נפוצה

גלי חום ידועים כמשפיעים לרעה על מצבם של חולי טרשת נפוצה ונוטים להחמיר את תסמיני המחלה, לרבות הפרעות ראיה, חולשה ועייפות. אחת הדרכים ששימשו בעבר לאבחון טרשת נפוצה, 'מבחן האמבטיה החמה' (hot bath test), כלל את הכנסתם של אנשים שיש חשד כי הם סובלים מטרשת נפוצה לאמבטיה מלאה במים חמים, כשהתפתחות תסמינים נוירולוגיים העידה על קיומה של המחלה.

במחקר שהתפרסם במארס 2014 בכתב העת Brain Imaging and Behavior נמצא על סמך סריקות MRI בקרב 28 חולי טרשת נפוצה שסבלו מהחמרה בתסמינים בקיץ, כי קיימת פעילות מוחית חריגה בהשפעת עלייה בתנאי החום באזורים האחראים על התמודדות עם משימות מורכבות, ממצא שעשוי להעיד על השפעה של החום גם על תפקודי חשיבה בקרב המתמודדים עם טרשת נפוצה.

חוקרים רבים מתריעים מפני חשיפה של החולים בטרשת נפוצה לגלי חום קיצוני. כך, למשל, בכתב העת Journal of clinical Neuroscience מדווחים בגיליון יולי 2014 חוקרים מיוון כי חשיפה לחום בקרב חולי טרשת נפוצה מובילה לעלייה בדיווחים על עייפות, שמגיעה לשיאה בשבוע האחרון של חודש אוגוסט, על פי נתונים שנאספו בקרב 87 נבדקים. מחקר מאיטליה שפורסם במאי 2013 בכתב העת Journal of Neurology מצא כי לאורך שני עשורים, בין 1980 ל-2010, מדווחת מגמת עלייה באשפוזים בקרב חולי טרשת נפוצה בחודשי האביב והקיץ, עלייה שמתחילה כבר מחודש מארס. וביפן דיווח מחקר שהתפרסם בפברואר 2004 בכתב העת Neurological Sciences על עלייה בהתקפי טרשת נפוצה בחודשים יולי-אוגוסט. עבודה נוספת משנת 200 מכתב העת Annals of Neurology מצאה התפשטות של נגעים מוחיים המאפיינים חולי טרשת נפוצה בעונת הקיץ, על פי סריקות MRI.

עם זאת קיימות עדיין עבודות המעמידות בספק את הקשר בין גלי חום לטרשת נפוצה. עבודה מצרפת שפורסמה ביולי 2006 בכתב העת Neuroepidemiology העלתה כי למרות מגמת העלייה באשפוזים של חולי טרשת נפוצה ביוני ויולי, בשנת 2003 שבה שרר גל חום עז בחודשי הקיץ בצרפת, לא תועדה עלייה באשפוזים בקרב החולים.

האגודה הלאומית לטרשת נפוצה בארה"ב ממליצה לחולים לנקוט בצעדים להגנה מפני חום קיצוני, ובמהלך גלי חום לשהות בחללים ממוזגים, להשתמש בבגדים 'מצננים' (כמו גופיות, וסטים ובנדנות המסייעים בצינון הגוף), שתיית משקאות קרח ואימון גופני בבריכות צוננות. עם זאת, על החולים לזכור כי גם תנאים של קור קיצוני עלולים להחמיר את תסמיני המחלה, ובייחוד ספסטיות (התכווצות יתר של שרירי הגוף).

עוד על חום וטרשת נפוצה >>

ריאות

מחקרים מצביעים על השפעה של חום על מחלות ריאה כרוניות, ובראשן COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית). חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס דיווחו בחודש מאי 2014 בכנס החברה האמריקאית לבית החזה (American Thoracic Society) על ממצאי מחקר, המצביעים על עלייה בתסמיני מחלת COPD בגלי חום קיצוניים, ובייחוד בתסמיני קוצר נשימה.

מחקר שבחן את השפעות גל חום ביולי 2006 בעיר פורטו שבפורטוגל, שהתפרסם בינואר 2013 בכתב העת International Journal of biometeorology, מצא כי גל החום הוביל לעלייה בדיווחים של מוסדות רפואיים באזור על תחלואה במחלות ריאה כרוניות, בעיקר בקרב נשים. על פי הממצאים, כל עלייה של מעלת צלזיוס אחת הובילה לעליה של 1.7% בתחלואה ממחלות ריאה, עליה של 2.2% בתחלואה ממחלות ריאה בקרב נשים, עלייה של 5.4% בתחלואה ממחלת COPD ועלייה של 7.5% בתחלואה מ-COPD בקרב נשים. בקרב נבדקים בגילי 75 ומעלה הסיכון היה גבוה בהרבה, ודווח על עלייה של 9% בתחלואה ב-COPD בקרב נשים כתוצאה מעלייה של מעלת צלזיוס אחת בעת גל החום.

חוקרים מגרמניה מבית הספר לרפואה Charite בברלין דיווחו בשנת 2013 בכתב העת Environmental Health כיצד הצליחו באמצעות טיפולי 'טלה רפואה' (telemedicine) להפחית את נזקי השפעת גלי חום על חולי COPD. במחקר שכלל 62 נבדקים חולי COPD, נמצא כי אלו שקיבלו ייעוץ רפואי לביתם באמצעות מערכת טלה רפואה בימים בהם הטמפרטורות עלו מעבר ל-25 מעלות צלזיוס (32 נבדקים), בקיץ החם של אירופה בשנת 2012, סבלו באופן משמעותי מפחות החמרה במצבם, פחות ביקורי רופא ופחות אשפוזים, בהשוואה לקבוצת ביקורת.

קרוהן וקוליטיס

חוקרים משוויץ, מהמחלקה לרפואה פנימית בבית החולים האוניברסיטאי בעיר ציריך, דיווחו בספטמבר 2013 בכתב העת American Journal of Gastroenterology כי גלי חום מעלים את הסיכון להתלקחויות בקרב הסובלים ממחלות מעי דלקתיות. המחקר העלה עלייה של 4% עד 6% בסיכון לאשפוזים בקרב הסובלים ממחלות מעי דלקתיות כדוגמת קרוהן וקוליטיס בכל יום נוסף של גל חום, וכן עלייה של 4% עד 7% בסיכון להתפתחות זיהום במערכת העיכול בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות בכל יום נוסף של גל חום. המחקר נסמך על נתונים אודות 738 חולים במחלות מעי דלקתיות בשוויץ לאורך השנים 2005-2001 בהi נמנו 17 גלי חום במדינה. החוקרים מעריכים כי החום מוביל ללחץ על מערכת העיכול ולירידה ביכולת ההגנה שלה מפני זיהומים. החוקרים קוראים לסובלים ממחלות מעי דלקתיות ליצור קשר ולהיוועץ ברופאי גסטרו בעת גלי חום במקרים של התפתחות כאבי בטן ועלייה בתדירות מתן צואה.

דיכאון וחרדה

למרות הקשר המוכר בין ימי הקור ועונת החורף לבין דיכאון ומצוקות נפשיות בכללן, ולצד ההערכות כי 2% עד 4% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון חורף, תופעה מעניינת שהמחקר הרפואי מאיר עליה בשנים האחרונות מתייחסת להתפרצות של דיכאון דווקא בקיץ, תופעה שעשויה להיות קשורה לחשיפה מוגברת לחום.

לדיכאון קיץ עשויים להיות מספר הסברים, לרבות הקושי בהתמודדות עם טמפרטורות גבוהות, בעיות בדימוי גוף המתעצמות לנוכח זיעה מוגברת והשימוש בבגדים קצרים, וקשיים פיננסיים העלולים לצוץ סביב עונת הקיץ המלווה לרוב בחופש גדול ועלייה בהוצאות.

ראיה משמעותית לקיומו של דיכאון קיץ ניתנת מתוך נתוני ההתאבדויות הנאספים במדינות המערב ומצביעים על שיא של התאבדויות בסוף האביב ותחילת הקיץ. גם בישראל מצביע דוח האובדנות של משרד הבריאות מאפריל 2014 על מגמת עלייה בהתאבדויות מחודש מאי עד ספטמבר, בהשוואה לחודשי החורף. באיסוף הנתונים לפי לוח השנה העברי, נכון לשנת תשע"א, שיא ההתאבדויות נרשם בחודש סיון, המאופיין לרוב גם בגלי חום.

מתיאורים קליניים בספרות הרפואית, דיכאון קיץ מתחיל כבר בבוא האביב, וגובר עם העלייה בכמות השעות המוארות ביממה, עד ל-21 ביוני, היום הארוך ביותר בשנה בחצי הצפוני של כדור הארץ. מחקר על סטודנטים, שפורסם בתחילת 2000 על ידי חוקרי המכון האמריקאי הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) במרילנד, מצא כי דכדוך קיץ שכיח בקרב 7.5% לעומת דכדוך חורף, שהיה שכיח בקרב 5.6% מהסטודנטים בלבד. החוקרים טוענים, כי הנתון נותר קבוע גם לאחר שנוטרלה השפעת תקופת המבחנים המלחיצה סטודנטים רבים עם בוא הקיץ.

לאחרונה אף מצטברות ראיות על קיומה של 'חרדת קיץ' המתאפיינת בהתקפי חרדה מתעצמים בחודשי הקיץ על רקע אותן הסיבות העלולות לגרום לדיכאון קיץ. חופשות הקיץ הממושכות מהוות גורם סיכון משמעותי להתפתחות חרדה, בדומה לסיכון העודף הידוע להתקפי חרדה במהלך סופי שבוע. כמו כן, בעונת הקיץ, החשיפה הגוברת לחרקים ומכרסמים למיניהם עלולה אף היא להוביל להתפרצויות התקפי חרדה בלתי נשלטת.