מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותהורדת לחץ הדם מתחת ל-120/60 עלולה להגביר את תסמיני הדיכאון

הורדת לחץ הדם מתחת ל-120/60 עלולה להגביר את תסמיני הדיכאון

הורדת לחץ הדם מתחת ל-120/60 עלולה להגביר את תסמיני הדיכאון


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

במחקר מבוסס-אוכלוסייה בסין נכללו 2,611 אנשים מגיל 55 ומעלה, מתוכם 1088 חולים עם יל"ד מטופל, 545 חולים עם יל"ד ללא טיפול ו-978 אנשים עם לחץ דם תקין.

 

תסמיני הדיכאון נבדקו ב - Geriatric Depression Scale בן 15 פריטים (אבחנת דיכאון שווה ל – 5 או יותר). לחץ הדם נבדק חד-פעמית פעמיים במרפאה והנבדקים חולקו לאלו עם יל"ד, לחץ דם תקין ולחץ דם נמוך מ – 120 ממ"כ.

 

בוצע תיקנון לגורמים מבלבלים, כולל שימוש בתרופות שמורידות לחץ דם ומשתנים אחרים. נמצא קשר הפוך מובהק בין לחץ הדם (הסיסטולי והדיאסטולי ושניהם גם יחד) וניקוד סולם הדיכאון, ללא כל קשר למשתנים אחרים. הקשר היה חזק במיוחד בחולי יל"ד מטופלים (יחס הסתברות של 2.13) ולחץ דם דיאסטולי נמוך (מתחת ל – 60 ממ"כ) בין חולים ללא טיפול או בקרב נורמוטנסיביים.

Ng TP, Feng L, Niti M, et al. Low blood pressure and depressive symptoms among Chinese older subjects: a population-based study. Am J Med. 2010;123:342-9.

 

במחקר אוכלוסייה זה של מבוגרים סיניים, נמצא שלחצי דם נמוכים, הן סיסטולי והן דיאסטולי, היו קשורים בצורה מובהקת בתסמיני דיכאון וזאת ללא קשר לגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים או גורמי סיכון אחרים לדיכאון. הממצא בולט בעיקר במטופלי יל"ד עם לחץ דם סיסטולי נמוך ובנורמוטנסיביים עם לחץ דם דיאסטולי נמוך.

 

לקשר זה יש מספר הסברים אפשריים. אפשרות אחת קושרת זאת בהפרעה בפיקוח העצבי על המערכת הקרדיו-וסקולרית שקיימת בקשישים, עם שינויים בכלי הדם במוח והפרעות נוירו-דגנרטיביות וכתוצאה – לחץ דם נמוך. לחץ דם נמוך יכול לגרום לדיכאון ע"י ירידה בזילוף הדם במוח.

 

קיימת גם אפשרות הפוכה שתסמיני דיכאון מורידים את לחץ הדם ע"י שינוי בתיפקוד העצבי-אנדוקריני ומכאן, להפרעה בפעילות המונו-אמינית המרכזית שמשפיעה הן על שינויי מצב הרוח והורדת לחץ הדם.

 

יש לציין שהקשר בין לחץ הדם נבדק רק עם תסמיני הדיכאון לפי שאלון ולא עם דיכאון קליני. המסר החשוב מהתוצאות הוא ש"יתר-טיפול" ביל"ד שגורם ללחץ דם נמוך מחמיר את תסמיני הדיכאון ולכן ערכי לחץ הדם האופטימיים בצעירים אינם רלבנטיים לקשישים.

 

ברור גם, שאין להוציא מסקנה שייתכן שאם נעלה את לחץ הדם בחולים עם תסמיני דיכאון נשפר את מצב רוחם. יש לזכור שלחץ דם נמוך ותסמיני דיכאון יכולים לנבוע מפתולוגיה מוחית בקשישים. מכל מקום, תוצאות מחקר זה תומכות בממצאי ACCORD ו – INVEST שהורדת לחץ הדם לערכים נמוכים מלווה בתופעות לוואי רבות.

מתוך אתר החברה הישראלית ליתר לחץ דם

www.ish.org.il/may2010p.asp