בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות סרטן השד, הגידול הממאיר הנפוץ ביותר בקרב נשים, וכיום בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, אחת מכל שמונה נשים יהודיות ואחת לכל 22 נשים ערביות בסיכון לפתח את המחלה במהלך החיים.

גורמי סיכון סביבתיים שונים נקשרו לסיכון מוגבר לסרטן השד, ובמרכזם עודף משקל והשמנה, שנקשרים בעבודות למחלות סרטן רבות, וזאת לצד תזונה לא בריאה, העדר פעילות גופנית סדירה, עישון סיגריות, שתייה מופרזת של אלכוהול וטיפול הורמונאלי חלופי, וזאת לצד גורמי סיכון גנטיים.

באשר לסרטן השד, הסברה המדעית כי נשים עם משקל עודף מפרישות כמויות גבוהות יותר של ההורמון הנשי האסטרוגן – הורמון שמוביל לגידול מואץ של תאים בשד שעלולים להפוך עם הזמן לממאירים.

עתה מתברר כי ניתן לטפל בסיכון זה, כשמחקר אמריקאי מצא כי הורדה במשקל שנשמרת לאורך זמן מקטינה את הסיכון לסרטן השד בקרב נשים מעל גיל 50 שאינן נוטלות טיפול הורמונאלי לתסמיני גיל המעבר.

ירידה גדולה יותר במשקל – סיכון נמוך יותר לסרטן השד

החוקרים מהחברה האמריקאית לסרטן (ACS), אוניברסיטאות הרווארד, מינסוטה, ג'ונס הופקינס, NYU, קולומביה וגופי מחקר נוספים ניתחו נתונים שנאספו על 180,885 נשים מגיל 50 ומעלה שנלקחו מתוך עשרה מחקרים שנאספו במסגרת פרויקט שהחל בשנת 1991 - פרויקט המרכז מחקרי מעקב פרוספקטיביים על תזונה וסרטן (DCPP, קיצור של Diet and Cancer Prospective Stidies) שנערכו בארה"ב, אוסטרליה ויפן.

במסגרת המחקרים נמדד משקלן של הנשים בתחילת המחקר, וכעבור ממוצע של 5.2 שנות מעקב נבחן האם ירדו במשקלן. הנשים סווגו לארבע קבוצות: אלו שהשילו בחמש שנים פחות מ-2 ק"ג ממשקלן, אלו שהורידו ממשקלן 4.5-2 ק"ג, אלו שהורידו 9-4.5 ק"ג ואלו שהורידו מהמשקל 9 ק"ג ומעלה.  

בהמשך בוצע מעקב נוסף שארך בממוצע 4 שנים, ונבחן האם הנשים עדיין היו במשקל נמוך יותר בהשוואה לתחילת המחקר, האם הן העלו במשקלן באופן חלקי או האם העלו את כל המשקל שירד בחמש השנים הראשונות.

בהתבסס על הממצאים, החוקרים בחנו את הסיכון להתפתחות סרטן השד בקרב הנשים שנכללו במחקר, לאחר נטרול גורמים מתערבים שעשויים להעלות את הסיכון לסרטן השד, לרבות טיפול הורמונאלי חלופי לגיל המעבר, פעילות גופנית ומדד ההשמנה BMI שנמדד בתחילת המחקר.

בתחילת המחקר עמד מדד ההשמנה הממוצע של הנשים על 25 יחידות – שהוא הגבול העליון של משקל שמוגדר תקין, וכעבור חמש שנים עלה המדד הממוצע ל-25.6 יחידות – נתון המצביע על עלייה בהיקף הנשים עם משקל עודף. כ-20% מהנשים שמרו על משקל יציב לאורך כל תקופת המעקב.

במהלך תקופת המחקר פיתחו 6,930 נשים סרטן השד, 3.8% מכלל אוכלוסיית הנבדקות. ניתוח הממצאים העלה כי ירידה במשקל הובילה להפחתה בסיכון לסרטן השד. נשים שהורידו 4.5-2 ק"ג ממשקלן בחמש השנים הראשונות למחקר ולא העלו משקל זה בחמש השנים הבאות היו בסיכון נמוך ב-13% לפתח סרטן השד, בהשוואה לנשים שמשקלן נותר יציב לאורך כל תקופת המעקב. לנשים שאיבדו 9-4.5 ק"ג ממשקלן ולא שבו להעלות במשקל היה סיכון נמוך ב-16% לסרטן השד, ואילו ירידה של 9 ק"ג ומעלה במשקל בחמש השנים הראשונות שלא לוותה בעלייה במשקל בחמש השנים הבאות כבר הובילה לירידה של 26% בסיכון לפתח סרטן השד.

הממצאים היו מובהקים רק לנשים שהוגדרו כבר בתחילת המחקר עם עודף משקל או השמנת יתר, כלומר עם מדד השמנה גבוה מ-25 יחידות. לנשים עם משקל תקין שהורידו במשקלן בתקופת המחקר, במידה והורידו מעל ל-4.5 ק"ג בחמש השנים הראשונות – הדבר לא השפיע על הסיכון לפתח סרטן השד.

ניתוח הנתונים מצא כי ככלל, לנשים שהורידו ממשקלן בחמש השנים הראשונות למחקר ובהמשך העלו במשקל והחזירו באופן חלקי או מלא את הקילוגרמים שאיבדו – הסיכון להתפתחות סרטן השד לא הושפע מהירידה במשקל, והיה דומה לזה של נשים שכלל לא הורידו משקלן בכל תקופת המחקר. אולם יחד עם זאת, נשים שהורידו בחמש השנים הראשונות 9 ק"ג ומעלה ממשקלן, ובחמש השנים הבאות העלו במשקל רק באופן חלקי מבלי לשוב למשקלן בתחילת המחקר – עדיין היו בסיכון נמוך ב-23% לפתח סרטן השד, בהשוואה לנשים שמשקלן היה יציב.

המחקר מומן על ידי הקרן האמריקאית לחקר סרטן השד (BCRF) והמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2019 של כתב העת Journal of the National Cancer Institute (JNCI) של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב.

הורמונים ומתווכי דלקת

בהודעה לתקשורת מטעם החברה האמריקאית לסרטן סיכמו החוקרים כי "ירידה במשקל שנמשכת לאורך זמן נקשרת לירידה בסיכון לסרטן השד לנשים מגיל 50 ומעלה. בגיל 50 עדיין לא מאוחר מדי לשנות את הסיכון לסרטן השד עבור נשים עם משקל עודף". עם זאת, החוקרים מדגישים כי גם הורדה במשקל איננה מעלימה לחלוטין את הסיכון לסרטן השד שתלוי בגורמי סיכון נוספים, לרבות גורמים גנטיים שלעתים באים לידי ביטוי גם בהיסטוריה משפחתית של המחלה.

החוקרים גם מציינים כי מאחר ומדובר במחקר תצפיתי, ייתכנו גורמים נוספים שקשורים לאורח החיים שעשויים להשפיע על הממצאים, שכן במחקר נכללו נבדקות עם דפוסי אורח חיים שונים. כמו כן, בשמונה מתוך עשרה מהמחקרים שנכללו בעבודה נאספו נתוני גובה ומשקל על סמך דיווחים אישיים של הנבדקות שעשויים להיות מוטים או לא מדויקים.

החוקרים מעריכים כי ניתן להסביר את הממצאים בקשר המוכח שבין הפרשת הורמון האסטרוגן לעלייה בסיכון לסרטן השד, שכן עבודות כבר מצאו כי ניתן להשפיע על ירידה בהפרשת ההורמון על ידי הורדה במשקל. כמו כן, ירידה במשקל קשורה בירידה בהפרשת מתווכים דלקתיים שעשויים להוביל לירידה בסיכון לפתח סרטן השד, ובכללם החלבונים CRP, אינטרלוקין 6, TNF אלפא ו-IGF-1 (פקטור גדילה דמוי אינסולין).

המחקר משיק לעבודות נוספות בעבר שהצביעו על קשר בין סרטן השד להשמנה. לפי הקרן הבינלאומית לחקר הסרטן והמכון האמריקאי לחקר הסרטן, אצל נשים לאחר גיל המעבר, השמנה מעלה פי 1.5 עד 2 את הסיכון לסרטן השד. מחקר אמריקאי נרחב משנת 2015 מצא כי לנשים שמנות או בעלות עודף משקל יש סיכון מוגבר לסרטן שד פולשני בהשוואה לנשים שמשקלן תקין, וככל שהנשים שמנות יותר - הסיכון לסרטן עולה, ומחקר משנת 2014 אף מצא כי השמנה עשויה במקרים מסוימים להשפיע לרעה על הסיכוי להישרדות מסרטן השד.

כמו כן, מחקרים רבים מצביעים על כך ששינוי תזונתי שבעיקרו מאופיין בהפחתת מזונות משמינים – מפחית את הסיכון לסרטן השד.

Jounal of the National cancer Institute, DOI: 10.1093/jnci/djz226