מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותהופעת מחלת קוליטיס כיבית בגיל מבוגר ותוצאות טיפול

הופעת מחלת קוליטיס כיבית בגיל מבוגר ותוצאות טיפול

על פי מחקר שפורסם מבוגרים המאובחנים כחולים במחלת קוליטיס כיבית לאחר גיל 50 בעלי סיכויי גבוה יותר להשגת הפוגה במאפייני המחלה בהשוואה לחולים המאובחנים כחולים בגיל צעיר למרות קבלת טיפול דומה.


(צילום: אתר סטוק פוטוז)
(צילום: אתר סטוק פוטוז)

המחקר שבוצע באוניברסיטת וונשינגטון בסנט לואיס בדק חולים במחלת קוליטיס כיבית אשר טופלו בתרופות מודרניות, החל מתרופות קלות ממשפחת ASA 5 ועד לתרופות המשפיעות על מערכת החיסון כגון כמו סטרואידים ו infliximab אשר מוכוונות לחלבון ספציפי במערכת החיסונית של הגוף בכדי לשלוט בדלקתיות.

 

בארה"ב קרוב ל 1 מיליון מבוגרים חולים במחלת קוליטיס כיבית. בעת המחלה סובלים החולים בדרך כלל משלשול, דימום בצואה, ירידה במשקל וחום. במקרים קשים יותר, חלק מהחולים זקוקים לניתוח להסרת המעי הגס.

 

"בתחילת המחקר חולים מקבוצת הגיל הבוגרת והצעירה היו שווים מבחינת חומרת הסימפטומים שלהם" על פי החוקר מתיו א. סיורבה, MD, מרצה לרפואה באוניברסיטת וושינגטון. "עם זאת, לאחר שנה של טיפול, מי שפיתח קוליטיס כיבית בשלב מאוחר יותר בחיים היה בעל תוצאות טובות יותר. רבים מהם היו במצב של הפוגה קליני בתום שנה, לעומת אלו שאובחנו כחולים בצעירותם".

 

המחקר כלל 295 אנשים שטופלו במרפאה למחלות מעי דלקתיות בבית הספר לרפואה על פני תקופה של שבע שנים בין השנים 2001-2008. לאחר טיפול, 64% מהחולים שאובחנו לאחר גיל 50 היו במצב של הפוגה, לעומת 49% מהחולים שאובחנו בגילאים צעירים יותר. לחולים במצב של הפוגה כבר אין סימפטומים קליניים של מחלת קוליטיס כיבית, אך לרבים עדיין יש דלקת וייתכן כי יצטרכו להמשיך את הטיפול ב ASA 5 אך יוכלו להפסיק את הטיפול בסטרואידים.

 

סירובה מציין שהחולים שאובחנו בשלב מוקדם יותר בחיים נטו להיות בני משפחה של חולים במחלות מעיים דלקתיות וכי ההשפעות הגנטיות עשויים להוות תפקיד גדול יותר על המחלה שלהם. יותר מלאחד מכל חמישה מטופלים מתחת לגיל 30 יש היסטוריה משפחתית של מחלות מעי דלקתיות.

 

"הגיל שבו המטופלים מאובחנים כחולים נוטה לשני גלים ספציפיים" אומר סיורבה. "בקליניקה, אנו רואים חולים אשר מקבלים את המחלה בסוף שנות העשרה- באמצע שנות ה -20 שלהם וישנו השיא השני של חולים אשר חולים במחלה לאחר גיל 50".

 

צוות המחקר חושד כי הופעת המחלה בגיל מאוחר יותר קשורה לשינויים במערכת החיסונית, הזדקנות והשפעות סביבתיות, כגון עישון. 52% בקבוצת הגיל המאוחרת היו מעשנים/ מעשנים לשעבר, לעומת 13.5% בלבד של חולים צעירים. עישון הוא גורם סיכון ידוע של מחלות מעי דלקתיות.

 

"אנו יודעים ממחקרים אחרים, כי לאנשים בגיל מבוגר המערכת החיסונית שלהם נוטה להירגע, ותוצאות המחקר שלנו עלולות לשקף זאת" סיורבה אומר. "מחלת קוליטיס כיבית מונעת על ידי תגובה של מערכת החיסון על פעילות במעיים, כך שזה הגיוני, כי אנשים שהמערכת החיסונית שלהם פחות פעילה אולי ישיגו תוצאות טובות יותר. לעומת זאת, חולים צעירים נוטים לקבל תגובות דלקתיות חזקות יותר, ולכן למחלה שלהם קשה יותר להירגע".

 

שתי קבוצות הטיפול, צעירים ומבוגרים קיבלו טיפול זהה, בעיקר תכשיר 5 ASA וסטרואידים. כ 63% מהחולים בגיל מוקדם ו 68% מהחולים בגיל מאוחר קיבלו סטרואידים דרך הפה או בעירוי במהלך השנה הראשונה של הטיפול.
"סטרואידים משמשים לטיפול במחלה זמן ממושך, אך הם "חרב פיפיות במקרים רבים. הם משפרים את הסימפטומים של המחלה אך לא בטוח שהם באמת מקדמים ריפוי הדלקת במעי הגס. החדשות הטובות הן כי עבור חולים רבים, ללא קשר לגיל שלהם בתחילת המחלה, טיפול מוקדם אגרסיבי עלול להוביל לשיעורי הפוגה גבוהים יחסית".

 

 

צוות המחקר מציין כי יש צורך במחקר נוסף הבוחן גורמים סביבתיים וגנטיים שמבדילים בין המחלה בגיל צעיר אל מול גיל מאוחר.
גילוי זו יוכל לעזור לקבוע אם חולים מבוגרים או צעירים עשויים להגיב טוב יותר לשילובים הטיפוליים השונים או לשיטות טיפול חדשניות.

 

 

http://www.sciencedaily.com/releases/2010/08/100802173715.htm

 

תרגום ועריכה על ידי: אתי חסקלוביץ'