השתלת כליה היא ההשתלה הוותיקה והנפוצה ביותר. בישראל החל עידן ההשתלות בשנת 1964, עם ההשתלות ההיסטוריות - שתי כליות תוך יומיים. הראשונה, מתורם שנפטר במרכז הרפואי רמב"ם והשנייה השתלה מן החי במרכז הרפואי בילינסון - מאם לבנה. כיום מתבצעות בעולם עשרות אלפי השתלות בשנה ובישראל מבוצעות בכל שנה מאות השתלות שכאלה. 

השתלת כליה, בניגוד להשתלות איברים אחרים, אמנם משפרת את תוחלת החיים, אך בעיקר מיטיבה עם איכות החיים, ואינה נחשבת לטיפול מציל חיים מידי, מאחר שקיים טיפול חלופי לאנשים ללא כליה מתפקדת הניתן באמצעות דיאליזה.

עם זאת, מחקרים רבים הוכיחו כי למרות הסיכונים לטווח הקצר, ההישרדות לאורך זמן של חולה עם אי ספירת כליות סופנית גבוהה יותר לאחר השתלת כליה בהשוואה לחולה שמטופל בדיאליזה.

נוסף על כך, לטיפול בדיאליזה משמעויות רפואיות בלתי מבוטלות. כך למשל, בקרב ילדים – בזמן טיפול בדיאליזה עלול להיפגע קצב הגדילה, בגיל הפוריות עלולה להתפתח ירידה קשה בפוריות נשים, עד כדי כך שהיריון תקין נחשב לאירוע חריג, וכן חלה פגיעה בפוריות הגבר.

למרות העלייה בשנים האחרונות בתרומות כליה מן החי, עדיין קיים מחסור באיברים, ולכן האתגר המרכזי של מומחי השתלות כיום הוא להגדיל את שרידות השתלים ולהפחית את הסיכון להשתלה חוזרת, בין השאר על ידי הקפדה על משטר הטיפול התרופתי וצמצום הסיכון לסיבוכים. 

ככלל, השתלות איברים בישראל כלולות כמובן בסל הבריאות הממלכתי, עם זאת, על רקע ההמתנה הממושכת לאיברים עולה לעתים הצורך לבדוק את האפשרות לעבור השתלת איברים בחו"ל, והוצאות עבור השתלות אלה מכוסות באופן חלקי-מלא על ידי הביטוחים המשלימים של קופות החולים וביטוחי הבריאות הפרטיים, אם כי כיום קיים ברוב מדינות העולם מחסור באיברים בהשתלה, וכן קיימת אמנה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) עליה חתומה גם ישראל המונעת סחר באיברים, והשתלות איברים בחו"ל ממומנות כיום על ידי הביטוחים המשלימים של קופות החולים רק בכפוף לאישורים שמבהירים כי התורם אינו מקבל תמורה כספית עבור האיבר.

מה צפוי במהלך תקופת ההמתנה להשתלה? 

כמה זמן נמשכת ההמתנה להשתלת כליה? 

ההמתנה להשתלת איברים בישראל עשויה להיות ממושכת. אם לא נמצא תורם במשפחה, ההמתנה הממוצעת להשתלת כליה עומדת על 4.3 שנים, אולם עשויה לארוך שנים ארוכות. בתחילת שנת 2017 המתינו בישראל 847 חולים להשתלת כליות ו-7 להשתלה משותפת של כליה ולבלב. במהלך שנת 2016 בוצעו בישראל 222 השתלות כליה מתורמים חיים ומתורמים מתים בוצעו 109 השתלות כליה, 5 השתלות משולבות של כבד וכליה ו-10 השתלות משולבות של כליה ולבלב. 

בשנים האחרונות נעשים מאמצים לקצר את זמן ההמתנה להשתלת כליות באמצעות 'השתלות צולבות' – שבהן לשני חולים הזקוקים לכליה נמצאים תורמים מתאימים בשתי המשפחות, או באמצעות "שרשראות" של תורמי כליה חיים ממשפחות של חולים התורמים כל אחד לחולה אחר, ויוצרים באופן הזה שרשרת של השתלות. ביוני 2017 חתם משרד הבריאות על הסכם חילופי כליות עם קפריסין, המאפשר לייצר שרשראות של תרומות כליה מן החי בשיתוף חולים תושבי קפריסין.

איך נקבעת רשימת ההמתנה להשתלת כליה?

רשימת ההמתנה להשתלת איברים בישראל מנוהלת על ידי המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות, כשהקצאת האיבר נקבעת על פי קריטריונים רפואיים של חומרת המחלה ועל פי ותק ברשימת ההמתנה.

בהשתלת כליות נקבעת חומרת אי ספיקת הכליות ממנה סובל החולה על פי מדדים רפואיים וכן משוקללים מחלות נלוות וסיבוכים רפואיים מהם סובל החולה.

בהמשך, בהתאמת כליה מן המת יש חשיבות בעיקר להתאמת סוג הדם בין החולה לתורם. לדברי ד"ר רוני ברוך, מנהל מרפאת ההשתלות (כליה וכבד) במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), "ניתן לבצע תרומת כליה מתורם חי גם כנגד סוג דם שונה, אך רק לאחר פעולת הכנה של הוצאת הנוגדנים כנגד סוג הדם, ומדובר בפעולה מתוכננת שנמשכת מספר ימים, ואפשרית רק כשאין לחולה נוגדנים לסוג הדם של התורם בכמות גבוהה".

במארס 2016 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס כי השתלת כליה מתורם לא מתאים, בסיוע של טיפולי דה-סנסיטיזציה מיוחדים להפחתת הרגישות החיסונית – הפחיתו את הסיכון שמערכת החיסון תתקוף את האיבר המושתל, ועשויים להוות אפשרות בשביל מטופלים שזקוקים להשתלה וקשה למצוא להם התאמה.

בהמשך נדרשת בדיקת נוגדנים מסוג PRA והתאמת דמיון גנטי הקרויה HLA (קיצור של Human Leukocyte Antigen) בין החולה המועמד להשתלה לבין התורם. חולים שיש להם נוגדנים לקרובי המשפחה שלהם יתקשו למצוא תורם במשפחה ומועברים לרשימת ההמתנות בחיפוש אחר תורם מתאים. "נוגדנים אלה מתפתחים לרוב כתוצאה ממנות דם שקיבלו החולים בעבר או השתלות קודמות, כשהגוף נחשף לאנטיגנים לא מוכרים ופיתח נוגדנים כנגדם", מסביר ד"ר ברוך.

מעבר לכך, מבוצעת בדיקת התאמה לסיווג רקמות בין החולה לבין התורם הפוטנציאלי, וככל שסיווג הרקמות של השניים קרוב יותר – תוצאות ההשתלה צפויות להיות טובות יותר, אם כי ניתן להתגבר על השתלות כשאין התאמה גבוהה של סיווג רקמות באמצעות התרופות הנוגדות את דחיית השתל.

לפני שנתיים בוטלה מגבלת הגיל כקריטריון בולם להשתלת איבר, וכיום גילו של החולה אינו מהווה עוד קריטריון לקידום ברשימת ההמתנה, אם כי כשתורם האיברים הוא ילד עד גיל 18 – ילדים חולים ברשימת ההמתנה יהיו בעדיפות ראשונה לקבל את איבריו. כמו כן, בהשתלות כליה – כשהתורם הוא מעל גיל 60 – הכליה תועבר לחולה מעל גיל 60.

המיקום ברשימה משתנה באופן ממוחשב כל העת בהתאם לשינויים בנתונים, לרבות החמרה במצבו הרפואי של הממתין, גריעה או תוספת של ממתינים.

החוק בישראל מאפשר כיום קדימות ברשימת ההמתנה לאיברים לאנשים שחתומים על כרטיס תורם איברים אדי, החל משלוש שנים לאחר מועד החתימה על הכרטיס.

כיצד מתנהלים החיים בהמתנה להשתלת כליה? 

ממתינים להשתלת כליה מן המת מצויים במצב של אי וודאות גם מאחר והם נמצאים כל העת במצב 'היכון' למקרה שיימצא עבורם איבר מתאים. הממתינים להשתלות מקבלים הודעה כשהם נמצאים במעלה רשימת ההמתנה לאיברים, כדי שידעו להימצא בקרבת מרכז רפואי כל העת, ובתקופה זו הם אינם יכולים להתרחק מביתם לנסיעות ארוכות/ חופשות, אלא בהיוועצות עם הרופא המטפל, ועליהם להיות זמינים לקריאה.

בזמן ההמתנה להשתלת הכליות נזקקים החולים לעבור טיפולי דיאליזה. ישנן השתלות כליה ניסיונות המבוצעות בעולם גם לחולים שלא עברו טיפולים מקדימים בדיאליזה (preemptivetransplant), אך אלו אינן נעשות בישראל.

הערכה לקראת השתלת כליות כוללת בירורים שונים בהיבט הרפואי והנפשי:

• האם החולה בריא דיו כדי לעבור השתלה ולהתמודד עם ההשלכות של התרופות מונעות דחיית שתל להן יזדקק לכל חייו?
• האם ישנם מצבים רפואיים שיכולים להשפיע על הצלחת ההשתלה?
• האם החולה מסוגל לקבל תרופות על פי ההנחיות הרפואיות? בירור זה נדרש כדי למנוע מצב של אי הענות לטיפול התרופתי למושתלים, שמהווה סיבה מרכזית לכישלון ההשתלה, דחיית השתל והתפתחות סיבוכים רפואיים לאחר ההשתלה.

כדי להעריך את מצבם הרפואי של הממתינים להשתלה, המהווה גם קריטריון לקידומם של הממתינים ברשימת ההשתלות, מזומנים החולים כל 2-3 חודשים לבדיקות רפואיות תקופתיות. בהיבט הרפואי, ההערכה כוללת:

• בדיקה גופנית מלאה
• בדיקות הדמיה של הכליה
• בדיקות דם
• הערכה פסיכולוגית

כמו כן, ממתינים להשתלות איברים עוברים במהלך בדיקות המעקב חיסונים שונים – לרבות חיסונים לשפעת ולדלקת ריאות מדי שנה, חיסונים לצהבת (הפטיטיס) מסוג A ומסוג B וכן חיסונים נוספים המכילים נגיפים חיים מוחלשים על פי הצורך, מאחר ולאחר השתלת איברים לא יכול מושתל לקבל חיסונים עם נגיפים חיים מוחלשים, אלא חיסונים המכילים נגיפים מומתים בלבד, מחשש להתפתחות זיהומים

מה קורה כשנמצא תורם? 

לפי נהלי משרד הבריאות, למושתלי איברים בישראל האפשרות לבחור באיזה בית חולים להירשם כדי לבצע את ההשתלה - מתוך בתי החולים בהן פועלות תכניות השתלות. כשנמצא תורם איברים, המרכז הלאומי להשתלות מקצה את האיברים לפי הקדימות בתור, ומעביר את האיברים לבתי החולים בהם רשומים החולים. ברוב המקרים, לממתין לאיברים מומלץ להירשם באזור הסמוך למקום מגוריו - מאחר ומציאת תרומת איברים מצריכה התייצבות מהירה בבית החולים לצורך בדיקות רפואיות מקדימות, אך עם זאת, לפי מדיניות משרד הבריאות, למועמדים ניתנת האפשרות לבחור באיזה בית חולים תבוצע ההשתלה.

מושתלי איברים מוחרגים כיום מהסדרי הבחירה של קופות החולים גם במעקב לאחר ההשתלה. בשנת 2004 הוציא מנהל רפואה במשרד הבריאות חוזר לקופות החולים, לפיו יש לאפשר למושתלים לבצע את בדיקות המעקב בבתי החולים בהם הושתלו, ובמקרה וההשתלה בוצעה בחו"ל המשך המעקב ייעשה בבית החולים בו טופלו בטרם ההשתלה, אולם נוהל זה אינו נשמר בקפידה בחלק מקופות החולים.

כשמדובר בהשתלה לא מתוכננת מתורם מת, משנמצא איבר מתאים, על החולה להתייצב בבית החולים תוך שעות ספורות ובהשתלות כליות –  4 עד 5 שעות. תהליך ההכנה להשתלה מתחיל עוד בטרם נקצר האיבר מהתורם, ובהמשך לאחר שהתייצב החולה בבית החולים, חולפות לרוב 8-6 בלבד עד לתחילת השתלת האיברים, 4 שעות בלבד ממועד קציר האיברים, ובזמן זה על הרופאים הכירורגים לבצע את קציר האיברים מהמת ולשנע את האיבר לבית החולים בו ממתין המושתל להשתלה. הכליה עצמה מועברת מהתורם למושתל בצידנית בקירור בטמפרטורה של 4 מעלות.

כיצד ניתן להתכונן נפשית להשתלת כליה? 

למרות התמודדות בלתי פוסקת עם מחלתם בזמן ההמתנה להשתלת איבר, מומחים ממליצים לאמץ גישה אופטימית להשתלה, כדי להסתגל לתקופה הממושכת שתידרש להתמודדות עם ההמתנה, ההשתלה המתוכננת והשינויים הצפויים אחריה.

ההכנה הנפשית דורשת שיתוף של המחשבות והצרכים מצד המטופל עם הצוות המטפל בו. יש מספר שאלות שמומלץ לשאול כדי להבין יותר על הצפוי. 

מומלץ לא להסתפק בשיחה רק עם מומחים, אלא להתייעץ גם עם מושתלים שעברו את התהליך בעצמם ויוכלו לספר ולייעץ מניסיונם. לאנשים שעברו השתלת איברים ניתן להגיע בקהילת מושתלים באתר כמוני, בתיווך הצוות המטפל או בפנייה לאחת העמותות שעוסקות בתחום. "גם אם המומחים מסבירים לך למה לצפות, הם לא עברו השתלה בעצמם. לכן מומלץ מאוד להתייעץ גם עם מושתל שיוכל לספר איך זה מרגיש", אומר עמוס כנף, יו"ר העמותה הלאומית הישראלית למושתלי כליה ומטופלי דיאליזה. "יש יתרון גדול בלהכיר מושתל ולשמוע מניסיונו".

כנף הקים את העמותה בשנת 1995, ועבר לפני מספר שנים השתלת כליה. לדבריו, חוסר הוודאות בעת ההמתנה להשתלת איברים הוא הגורם העיקרי הדורש התייחסות. "הסיבה העיקרית להקמת העמותה הייתה החוסר הוודאות שקיים אצל המושתל, מושתלים לא יודעים איך הם ממתינים בתור ומה צפוי להם".

אילו התאמות באורח החיים נדרשות לקראת השתלת כליה? 

המתנה להשתלת איברים דורשת שינויים באורח החיים, ובין השאר הפחתה במשקל, ולעתים אף נדרשת הורדה משמעותית במשקל לחולים עם השמנת יתר קשה. ממתינים להשתלת כליה מונחים לרוב להגיע למדד השמנה BMI של עד 30 יחידות.

כמו כן, כל החולים המעשנים הממתינים להשתלת איברים מונחים להפסיק לעשן סיגריות, מאחר ולפני ניתוחים מורכבים כמו השתלות מומלץ להפסיק לעשן. מחקרים העלו כי עישון בסמוך לניתוחים מעלה את הסיכון לסיבוכים בניתוח ואחריו ואף לתמותה מהניתוח, וככל שנמנעים מעישון זמן רב יותר, כך עולים סיכויי ההצלחה של הניתוח. 

מאחר וההמתנה להשתלת כליה עשויה להיות ממושכת, חשוב להקפיד על אורח חיים בריא ופעיל בזמן ההמתנה. ככל שהחולה ממשיך לעבוד ולנהל שגרת חיים בריאה, כך גדלים הסיכויים שיהיה מוכן בבוא העת, כשתמצא עבור תרומת כליה מתאימה להשתלה. אורח חיים בריא גם מזרז את זמן ההתאוששות לאחר ניתוח ההשתלה. אורח חיים בריא כולל:

• היענות לטיפול התרופתי כפי שנרשם.
• שמירה על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה.
• הגעה לכל הפגישות המתוכננות עם צוותים רפואיים בתקופת ההמתנה.
• הקפדה על מעורבות פעילה בחיי חברה ומשפחה.
• שמירה על פעילויות בריאות בחיי היומיום.

מה צפוי בניתוח השתלת כליה?

השתלות כליה מבוצעות כיום בהרדמה כללית והניתוח אורך לרוב כ-4 שעות. בניתוח מבצע המנתח חתך בבטן התחתונה ומציב בתוכה כליה חדשה. הכליה הישנה שאינה פועלת לרוב מושארת במקומה, אלא אם היא גורמת לסיבוכים שונים – כגון לחץ דם גבוה, אבנים בכליות, כאבים או נפיחות – ובמקרים אלה היא מוצאת מהגוף במהלך הניתוח. בהמשך, כלי דם של הכליה החדשה מחוברים לכלי הדם בבטן התחתונה, מעל לאחת הרגליים. לבסוף מחוברת צינורית השתן (האורטר) מהכליה החדשה לשלפוחית השתן.

ההשתלה עצמה מבוצעת לרוב על ידי כירורגים ומרדימים וצוותי סיעוד בלבד, ואילו הרופא המומחה לכליות – נפרולוג – מטפל בחולה לרוב בהכנה להשתלה וכן לאחר ההשתלה. 

בהשתלות כליה כיום כבר לא נהוג להעביר את החולה לאחר ההשתלה ליחידה לטיפול נמרץ וחולים שמראים בניתוח תגובה חיובית לשתל (ירידה ברמות קריאטינין) מועברים ישירות להתאוששות במחלקת השתלות.

מה צפוי לאחר השתלת הכליה? 

מה משך האשפוז הצפוי לאחר השתלת כליה? 

האשפוז הנדרש למעקב אחר הכליה החדשה בגוף אורך לרוב מספר ימים עד שבוע. במסגרת המעקב נבדקות יכולות הכליה החדשה בסינון הדם וביצירת שתן. בדיקות אלה מתחילות לרוב כבר למחרת ההשתלה, ולעתים כעבור מספר ימים של התאוששות.

מהו משך ההתאוששות הצפוי ומהן המגבלות לאחר השתלת כליה? 

לאחר השתלת כליה לא ניתן להרים משאות או לבצע פעילות גופנית מעבר להליכה עד שהפצע הניתוחי מגליד, לרוב כ-6 שבועות לאחר ההשתלה.

ברוב המקרים, מושתל כליה יכול לשוב לעבודה ולשגרת חייו תוך 3 עד 8 שבועות לאחר ההשתלה. 

מהם שיעורי ההצלחה של השתלות כליה? 

לאחר השתלת כליה, אחוז המושתלים שהכליה החדשה שבגופם שורדת לפחות שנה גבוה – ומדווח על 4% כליות מנפטרים שנדחות בשנה הראשונה בלבד. עם זאת, כעבור חמש שנים, כחמישית מהכליות מנפטרים שהושתלו נדחות על ידי המושתלים (21%), שנאלצים לשוב לטיפולי דיאליזה ולהמתין להשתלת כליה חוזרת, ככל שמצבם הרפואי מאפשר זאת.

שיעור הכישלונות לאחר השתלות כליה מתורמים חיים נמוך יותר: 3% מהכליות נדחות בשנה הראשונה לאחר ההשתלה ו-14% נדחות כעבור חמש שנים. שרידות השתל ארוכה יותר כשהמושתל צעיר יותר בגילו, ובעיקר מתחת לגיל עשר, וקצרה יותר בקרב מושתלים מבוגרים, בייחוד מעל גיל 60.

בהנחיות למושתלי כליה וכבד, שפורסמו באפריל 2017 בכתב העת Transplantation על ידי צוות בשם COMMIT, שכלל עשרים מומחים מתשע מדינות באירופה, בוצעה סקירת ספרות ולפיה שיעור ההישרדות של כליות בקרב מושתלים עומד על 77% כעבור חמש שנים ו-56% בחלוף עשר שנים מההשתלה.

מהו אורח החיים המומלץ לאחר השתלת כליה? 

לאחר ההשתלה מומלץ לאמץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית סדירה – בין השאר על ידי פעילות אירובית – הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים ושחייה ופעילות אנאירובית לחיזוק השרירים, תזונה בריאה והפסקת עישון.

בין ההמלצות התזונתיות לאחר ההשתלה: אכילת מזונות מועשרים בסיבים, לרבות פירות וירקות טריים; העלאת צריכת הסידן במוצרי חלב רזים (דלי שומן), ירקות עליים ותוספי סידן;  הפחתת המלח, ובעיקר חטיפים ומזונות מעובדים עשירים במלח; צריכת חלבונים – בין השאר מבשר רזה, עוף ללא עור, דגים, ביצים ואגוזים לא מומלחים; הימנעות מטיגון מזונות בשמן ובחירה בחלופות – לרבות בישול במים, אפייה או גריל; ושתייה מרובה של מים – פרט למצבים רפואיים ספציפיים שבהם נדרשת הגבלת שתייה.

המלצות תזונה נוספות לאחר השתלה>>

איזה מעקב רפואי נדרש לאחר השתלת כליה? 

לאחר ההשתלה נדרש המושתל לעבור מעקב הדוק, לרבות בדיקות דם תכופות, וכן בדיקות רפואיות לבחינת התגובה לתרופות השונות. מושתלי כליה לרוב מוזמנים לבדיקות מעקב לאחר ההשתלה אחת לשבוע בשלושת החודשים הראשונים, ולעתים אף פעמיים בשבוע, ובהמשך למעקבים פחות תכופים – עד לתדירות של אחת לשלושה חודשים.

על המעקב הרפואי הנדרש לאחר השתלת איברים 

אילו תרופות יש לקחת לאחר השתלת כליה? 

לאחר ההשתלה המטופל נדרש ליטול תרופות נוגדות דחייה (אימונוסופרסנטים). אחד המרכיבים החשובים בהתמודדות עם השתלה היא בהתמדה בנטילת התרופות כדי למנוע את דחיית השתל ולהפחית את הסיכון לסיבוכים רפואיים. היענות חלקית לטיפול התרופתי המותאם למושתלים מהווה כיום את אחת הסיבות המרכזיות לדחיית שתל. 

היענות חלקית לטיפול תרופתי עשויה להתלוות למצוקה נפשית בקרב מושתלים. לדברי כנף, "בדקנו את הנושא בעמותה שלנו, ומצאנו כמות לא מבוטלת של מושתלי כליה שלא נענים לתרופות. אולי זה בגלל הדחקה. כשמושתל לא הולך לבדיקות, הוא לא יודע אם הוא בסדר או לא, והוא אומר 'אם אני לא אלך, לא יקרה כלום', וזו כמובן מחשבה בעייתית של הדחקת המציאות".

מחקר ישראלי של חוקרים מהמרכזים הרפואיים הדסה ושערי צדק, שפורסם באפריל 2005 בכתב העת Pediatrics, העלה כי בקרב 79 מתבגרים שעברו השתלת כליה, שיעור המושתלים עם בעיה בהיענות לטיפול התרופתי היה גבוה יותר בקרב מושתלי כליות מן המת שהיו אחראים בעצמם על נטילת התרופה – ללא סיוע/ התערבות מצד ההורים (45.5%), ואילו בעיות היענות נצפו פחות אצל מושתלי כליה מן החי (28.6%). בקרב 7 מטופלים, אפיזודות חוזרות של הפסקות בנטילת התרופה ("חופשה מהתרופה") הובילו לדחייה אקוטית של הכליה המושתלת כעבור 21.4 חודשים בממוצע מההשתלה. 

המלצות נוספות לאחר השתלת כליה 

למושתלי כליה מומלץ להסדיר את הגדרתם בקופת החולים כחולים כרוניים, הזכאים לתקרת השתתפות עצמית ברכישת תרופות, העומדת על 909 ש"ח לרבעון, נכון לנובמבר 2017.

תמיכה נפשית לאחר ההשתלה

לאחר השתלת איברים נדרשת תמיכה נפשית כדי לסייע למושתל בהסתגלות לאורח החיים החדש, לרבות הצורך בנטילת הכדורים מונעי דחיית שתל. החשש מדחיית הגוף את האיבר המושתל הינו חשש טבעי, ויש לתת לו מקום, אם כי חשוב שלא ישתלט על החיים. בהתמודדות עם ההשתלה, חשוב לקבל גם את מימד האי וודאות. לדברי כנף, "אחרי ההשתלה הציפיות גבוהות מאוד, ואנשים שקיבלו כליה חושבים שהגיעו לגן עדן ונמצאים באופוריה, אך מסתבר שלתרופות שהם לוקחים יש תופעות לוואי ועם השנים מתפתחים סיבוכים".

תחושה נוספת שיש לתת לה לגיטימיות שעלולה לפרוץ לאחר ההשתלה היא תחושת האשם, כשהמושתל חושב על תורם האיברים ומרגיש אשם כשלמעשה הרוויח ממותו של המושתל, כשמדובר בתורם מת. יש מושתלים שחשים במצבים אלה כאילו בזמן שהיו חולים והמתינו לאיבר, למעשה התפללו למותו של אדם, כדי לקבל את איבריו. כשמצבים אלו משתלטים, חשוב להתמקד בהשתלה כאמצעי גם אצל המושתל וגם אצל משפחתו של התורם המת לתת משמעות למותו – מחשבה שעשויה להיות מנחמת. כדי להתמודד עם תחושות אלה, יכול המושתל גם לבקש ליצור קשר עם משפחת התורם ולהעביר להם מכתב תודה, ומפגשים בין תורמי איברים למושתלים מתואמים על ידי המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות.

השתלת איברים, שמגיעה לרוב במפתיע כשאיבר הופך לזמין, וללא הכנה ממושכת, עשויה להוביל לאחר ההשתלה לסערת רגשות בבית. לתנודות רגשיות אף עשויים לתרום המינונים הגבוהים של סטרואידים שנדרשים המושתלים ליטול, בעיקר בשבועות הראשונים לאחר ההשתלה עם החזרה הביתה, שעלולים לגרום למצבי רוח משתנים וקשיי שינה. במצבים אלה, על המושתל ובני משפחתו להיות סבלניים ולהבין שההשתלה דורשת הסתגלות שאורכת זמן.

בהתמודדות לאחר ההשתלה, יש לנסות לשמור על מצב רוח אופטימי, ולא לאמץ מחשבות שליליות מדי, שעלולות להוביל לדיכאון או חרדה. במקרים אלה, מומלץ לפנות לעזרה של איש מקצוע, שעשוי להמליץ על טיפולים נפשיים בשיחות או טיפולים תרופתיים, לרפואה אלטרנטיבית או לקבוצות תמיכה.

סייעו בהכנת הכתבה ד"ר רוני ברוך, מנהל מרפאת ההשתלות (כליה וכבד) במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב); עמוס כנף, יו"ר העמותה הלאומית הישראלית למושתלי כליה ומטופלי דיאליזה ומושתלי כליה

עדכון אחרון: נובמבר 2017