בעשורים האחרונים מתחדדת ההבנה בדבר יתרונותיהם של ירקות ופירות במניעת השמנה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת ואפילו במניעת גידולים סרטניים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ כחלק מאורח חיים בריא על צריכת לפחות 400 גרם של פירות וירקות ביום למניעת תחלואה כרונית וארגוני בריאות בעולם ממליצים על צריכת לפחות חמש מנות פירות וירקות ליום (כשכל מנה מהווה כ-80 גרם).

אך בעוד שהירקות מככבים בהמלצות התזונתיות למניעת תחלואה שמאפיינת מדינות מערביות ובכללן ישראל, פירות שמכילים סוכר טבעי בכמויות גבוהות יותר פחות הודגשו בחשיבותם למניעת מחלות. עתה נמצא במחקר חדש מאוסטרליה כי גם צריכה גבוהה של פירות מסייעת למנוע תחלואה ואף תורמת למניעת סוכרת סוג 2 – מחלה שמאופיינת ברמות גבוהות של סוכר בדם ועשויה להתבטא בסיבוכים קשים.

החוקרים מהמכון לחקר התזונה באוניברסיטת אדית קואן (ECU) בעיר פרת' שבמערב אוסטרליה, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות נוספות במדינה, ניתחו נתונים שנאספו בקרב 7,675 בוגרים אוסטרלים בגילי 25 ומעלה שהשתתפו במחקר מעקב הקשור לאורח חיים בריא (Australian Diabetes, Obesity and Lifestyle Study – ובקיצור AusDiab), במטרה להעריך את הקשר בין צריכת פירות ומיצי פירות להתפתחות סוכרת לאורך 12 שנים, החל מהשנים 2000-1999. הנבדקים היו בגיל ממוצע 54, כמחציתם (45%) גברים. 4,674 נבדקים השלימו תקופת מעקב של חמש שנים ו-3,518 השלימו מעקב של 12 שנים. הנבדקים עברו במהלך המחקר בדיקות תקופתיות לרמות הסוכר בדם בצום ולאחר העמסת סוכר ולרמות הורמון האינסולין בדם, וכן בוצעה עבור כל נבדק הערכה חישובית לתפקוד תאי הבטא בלבלב (במדד HOMA2-%β) במטרה להעריך את תפקוד האינסולין בגוף. בתחילת המחקר גויסו נבדקים שאינם סוכרתיים, ואילו כעבור חמש שנות מעקב 179 אובחנו כסוכרתיים ובחלוף 12 שנים 247 חלו בסוכרת.

תפוחים ובננות 

החוקרים מצאו כי מי שצרכו לפחות שתי מנות פרי ליום היו בסיכויים גבוהים יותר להתפתחות רגישות להורמון האינסולין – מנגנון מרכזי ביכולתו של הגוף להשתמש בסוכר לצורכי אנרגיה, ומשכך היו בסיכון נמוך יותר לפתח תנגודת לאינסולין, שמהווה שלב מקדים להתפתחות סוכרת סוג 2.

בהשוואה לנבדקים ברבעון הנמוך ביותר בצריכת פירות, משתתפים עם צריכה מתונה של שתי מנות פרי ביום – ברבעון השלישי של צריכת הפירות במחקר – היו בסיכון נמוך ב-36% לפתח סוכרת כעבור חמש שנות מעקב. עם זאת, הממצאים על הסיכון להתפתחות סוכרת במעקב ממושך יותר של 12 שנים לא הניבו תוצאה מובהקת סטטיסטית.

במחקר נמצא למעשה כי אלו שהקפידו על צריכת פירות גבוהה נטו לייצר בלבלב כמויות נמוכות יותר של אינסולין כדי להפחית את רמות הסוכר בדם. במחקרים רבים הוכח כי רמות גבוהות של אינסולין בדם (היפראינסולינמיה) פוגעות בתפקוד כלי הדם, ולא רק מעלות את הסיכון לסוכרת, אלא גם קשורות לעלייה בסיכון ליתר לחץ דם, השמנה ומחלות לב וכלי דם.

הפירות שנאכלו על ידי הנבדקים בכמות הגבוהה ביותר היו תפוחים, שהיוו 23% מסך צריכת הפירות המחקר, ואחריהם בננות (כ-20%), תפוזים ופירות הדר (כ-18%), ואילו שאר הפירות היוו כל אחד פחות מ-8% מסך צריכת הפירות במחקר.

בחישובים נמצא כי תפוחים לבדם נקשרו בקשר הפוך לרמות האינסולין בדם, ומשכך הפחיתו לבדם את הסיכון לסוכרת. למרות שפירות אחרים לבדם לא נמצאו קשורים סטטיסטית לשינוי כלשהו בסיכון לפתח סוכרת, מספר מדדים בדם רמזו על קשר בין אכילת בננות בכמות גבוהה לבין ירידה בסיכון לסוכרת, אולם ללא קשר מקביל בין צריכתן לבין תפקוד האינסולין (רגישות לאינסולין או לחילופין תנגודת לאינסולין) – ממצא מעניין שדורש לטענת החוקרים העמקה בעתיד.

פירות שלמים

במחקר התברר כי מיצי פירות לא העלו את הרגישות לאינסולין ולא הפחיתו את הסיכון לסוכרת. החוקרים מעריכים כי הסיבה לכך היא שבהבדל מפירות שלמים, התכולה הגבוהה של סוכר במיצי פירות אינה מאוזנת בכמות גבוהה של סיבים תזונתיים.

המחקר נתמך במענקים מטעם המועצה הלאומית האוסטרלית לחקר הבריאות והרפואה (NHMRC) ואגודת הלב הלאומית של אוסטרליה, וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2021 של כתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

בראיון לתקשורת אמרה החוקרת הראשית במחקר, ד"ר ניקולה בונדונו כי על פי ממצאי המחקר, "אורח חיים ותזונה בריאים, אשר כוללים צריכה של פירות שלמים, מהווה אסטרטגיה מצוינת להפחתת הסיכון לפתח סוכרת סוג 2".

המחקר לא בחן את הסיבות התורמות לעלייה ברגישות לאינסולין כתוצאה מצריכת פירות גבוהה, אולם החוקרים מספקים מספר הסברים אפשריים לתופעה. ראשית, פירות מכילים רמות גבוהות של ויטמינים ומינרלים וכן מכילים תרכובות טבעיות מסוג פיטוכימיקלים ובהם נוגדי חימצון שעשויים לתרום למניעת סוכרת, ולצד אלה גם כמות גבוהה של סיבים תזונתיים שמסייעים לווסת את שחרור הסוכר לזרם הדם – מה שמקנה להם גם תחושת שובע גבוהה יותר לאורך זמן.

בנוסף, לרוב הפירות אינדקס גליקמי נמוך – כלומר שהסוכר שמצוי בהם מתעכל ונספג בגוף באיטיות רבה יותר בהשוואה לסוכר פשוט. יש לציין כי בשנים האחרונות הולך ונזנח השימוש במדד האינדקס הגליקמי לצורך מתן המלצות תזונתיות למניעה וטיפול בסוכרת, בייחוד מאז שהוכח במחקרים בעולם ובכללם בישראל כי גם גורמים נוספים הקשורים לתזונה משפיעים על רמות הסוכר בדם ועל הסיכון לסוכרת ובכללם גורמים הקשורים להרכב אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי – המיקרוביום. מספר חברות מסחריות אף מציעות לאחרונה שירותי התאמה אישית של תפריט תזונתי לשיפור רמות הסוכר בדם בהתאמה להרכב המיקרוביום האישי של כל מטופל.

הממצא החדש מחזק ממצאים ממחקרים קודמים שמצביעים על קשר בין צריכת פירות לירידה בסיכון לסוכרת. באפריל 2017 דיווחו חוקרים בריטיים מאוניברסיטת אוקספורד על סמך מחקר מעקב נרחב בסין שכלל כחצי מיליון איש ונמשך שבע שנים, כי נשים שדיווחו על צריכה יומית של פירות טריים היה סיכון נמוך ב-12% לפתח סוכרת בהשוואה לנבדקים שלא צרכו פירות או צרכו פירות לעיתים נדירות. ככל שצריכת הפירות הייתה גבוהה יותר, הסיכון לסוכרת הופחת. באנשים שכבר אובחנו עם סוכרת לפני שהמחקר החל, צריכה של פירות טריים באופן קבוע נקשרה לסיכון נמוך ב-17% למוות מכל סיבה במהלך המעקב ולסיכון נמוך ב-28% לסיבוכים בכלי הדם בקטנים וב-13% לסיבוכים בכלי הדם הגדולים. בהבדל מהממצאים בעבודה הנוכחית, מחקר נוסף מדנמרק, שפורסם בשנת 2013 העלה כי הגבלת הצריכה של פירות בקרב המאובחנים עם סוכרת סוג 2 אינה משפיעה על רמות הסוכר בדם.

Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, doi: 10.1210/clinem/dgab335