השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
הדיאטות שעלולות להיות מסוכנות
הדיאטה הקטגונית, דיאטת פליאו, דיאטת HCG וגם דיאטות כרוב והתה הטיבטי – מהן הדיאטות שעשויות להיות מסוכנות לבריאות?
למרות מאמצים רבים מקרב חוקרים ומדענים מסביב לגלובוס, לא התגלתה נוסחת פלא לירידה גדולה ומהירה במשקל. אומנם קיים מגוון גדול של דיאטות קיצוניות שמבטיחות תוצאות מהירות, אך לרוב הן כרוכות בשינויים קיצוניים במאזן אבות המזון ורכיבים תזונתיים נוספים, ולא רק שיעילותן מוטלת בספק והמשקל שירד במהירות נוטה לשוב ולעתים ביתר שאת, אלא שהן גם עלולות להפר את האיזונים במערכות הגוף ולהוביל לסיבוכים תפקודיים וסיכונים קשים שעלולים להימשך לעתים אף לצמיתות.
ככלל, בבואכם לבצע התאמה תזונתית להורדה במשקל – חשוב לבחור בדיאטה מאוזנת ככל האפשר. לפי המלצות האיגוד האמריקאי לאנדוקרינולוגיה קלינית מאביב 2013, אורח חיים בריא להורדה במשקל צריך לשלב הורדה של 500 עד 1,000 קלוריות ליום, בכפוף לירידה מדורגת במשקל תחת פיקוח ותוך הקפדה על שילוב כלל רכיבי המזון החיוניים. בין הדיאטות המומלצות למטרה זו – דיאטות קלאסיות המופחתות בשומן רווי, הדיאטה הים תיכונית או דיאטת DASH וזאת תוך הקפדה על פעילות גופנית אירובית לפחות 150 דקות בשבוע ופעילות אנארובית לפחות 3-2 פעמים בשבוע.
ההמלצה המרכזית של האיגודים האמריקאים ובהם האיגוד הקרדיולוגי והחברה האמריקאית ללחץ דם היא לקבוע בחצי השנה הראשונה יעד מתון- ירידה של 5% עד 10% במשקל.
דיאטות מומלץ ביותר ללוות בייעוץ מקצועי עם תזונאים או דיאטנים, כדי לבחון את השפעותיהן הספציפיות על המטופל ולשמר את תועלותיהן לתקופה ממושכת ככל שניתן. כיום אפשר גם לשלב עם הדיאטה תרופות להרזיה שעשויות להוביל לשיפור התוצאות.
לדברי פרופ' ניבה שפירא, דיאטנית קלינית וראשת החוג למדעי התזונה בבית הספר למדעי הבריאות במכללה האקדמית אשקלון, "חשוב לדעת כי כל דיאטה קיצונית להורדה במשקל יכולה להיות טובה לכמה אנשים ורעה לאחרים, וכדי להעריך את השפעתה חשוב לדעת מי עושה אותה. מזון טוב לאדם אחד עלול להיות מזיק לאדם אחר. אני תמיד שמחה לשמוע על אנשים שהשתפרו במצבם הרפואי בעקבות דיאטה מסוימת, אבל בעצם קשה לקבוע בוודאות ובאופן שטחי מה הרכיבים בתזונה שמשפיעים לטובה על אנשים שונים, וייחוס כוללני של תופעות לדיאטה מסוימת עשוי להיות פשטני. לדוגמה – מטופל שעובר לצרוך מזון 'דל גלוטן' חווה לרוב הורדה משמעותית של פחמימות, ולא תמיד מבחינים בין הגורמים השונים בהשפעה על בריאותו".
במדריך זה נפרט על הסיכונים שעשויים להתלוות לדיאטות הבאות:
דיאטות דלות פחמימות ועתירות חלבונים (ובהן אטקינס, זון, דוקאן, ברנשטיין)
דיאטות דלות פחמימות ועתירות שומנים (ובהן הדיאטה הקטוגנית, דיאטת פליאו, Whole30)
דיאטות דלות קלוריות (ובהן דיאטת HCG, דיאטות המבוססות על מזון אחד)
דיאטות דלות פחמימות ועתירות חלבונים
אטקינס, דוקאן, ברנשטיין, זון
מזה כמה עשורים זוכות לפופולאריות רבה דיאטות דלות פחמימות ועתירות חלבונים. חלבונים הינם ציר מרכזי בין שלושת אבות המזון (לצד פחמימות ושומנים), ומהווים רכיב תזונתי חיוני ביותר לתפקוד תאי הגוף המעורבים בתהליכים ביולוגיים רבים. חלבונים חשובים בין השאר לתהליכי גדילה והתפתחות ולריפוי רקמות, וכן משמרים מסת שריר לאורך זמן עם העלייה בגיל. עם השנים התברר כי חלבונים גם מסייעים לשיפור תהליכים מטבוליים של שריפת שומנים וירידה במסת שומן וכך תורמים לירידה יעילה במשקל.
בין הדיאטות עתירות החלבונים המלוות בירידה משמעותית בצריכת הפחמימות, 'דיאטת אטקינס' (Atkins Diet) שפותחה על ידי הקרדיולוג האמריקאי ד"ר רוברט אטקינס, הובילה למהפכה בעולם הדיאטות, ואף זיכתה את ממציאה בכרטיס כניסה לרשימת עשרת המשפיעים של מגזין טיימס בשנת 2002.
בעקבותיה פותחו דיאטות נוספות ששמות דגש על צריכה מרובה של חלבונים וצמצום בפחמימות, ובכללן 'דיאטת ברנשטיין' (Bernstein Diet) אשר פותחה על ידי הרופא הקנדי ד"ר סטאנלי ברנשטיין במקור עבור סוכרתיים, והומלצה בהמשך גם לאנשים ללא סוכרת וכן 'דיאטת דוקאן' (Dukan Diet) שפיתח התזונאי הצרפתי ד"ר פייר דוקאן שמבוססת בעיקרה על חלבונים, ונחלקת לארבעה שלבים, כשבשלב הראשון מתאפשר לאכול חלבונים טהורים בלבד, בשלב השני ניתן להוסיף ירקות בימים ספציפיים ורק בשני השלבים הבאים ניתן לשלב בהדרגה מזונות נוספים כדי לשוב לתזונה מאוזנת. ברשימת הדיאטות עתירות החלבונים יש הכוללים גם 'דיאטת זון' (Zone Diet), ששמה דגש על אכילה לפרקים וצריכת חלבונים רבים.
מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על יתרונה של דיאטה דלת פחמימות שמבוססת על צריכת כמות גבוהה של חלבונים על פני דיאטות דלות שומן. במחקר קנדי נרחב שבחן את יעילותן של דיאטות שונות להורדה במשקל במדגם של מאות אלפי נבדקים, שממצאיו פורסמו באביב 2020, נמצא כי כעבור חצי שנה, דיאטות עתירות חלבונים הובילו לירידה גדולה יותר במשקל: דיאטת אטקינס הובילה לירידה של 5.46 ק"ג בממוצע במשקל ואילו דיאטה דלת שומנים קלאסית לירידה של 4.87 ק"ג. עם זאת, כעבור שנה, כשנצפתה נטייה להעלות חלק מהמשקל האובד חזרה, היתרון נעלם.
בנוסף, נמצא בעבודות כי דיאטות עתירות חלבונים כמו דיאטת אטקינס משפרות את רמות הטריגליצרידים והכולסטרול בדם במשך שישה חודשים יותר מאשר דיאטות קלאסיות דלות שומן.
כמו כן, מחקרים מצאו כי בהבדל מדיאטות דלות שומן – בדיאטות דלות פחמימות שעשירות בחלבונים אנשים נוטים לדווח על שביעות רצון רבה יותר, אשר משפרת את יעילותה של הדיאטה.
אך יחד עם זאת, דיאטות שכוללות הפרה קיצונית מדי במאזן בין חלבונים לאבות המזון ורכיבים תזונתיים אחרים, כפי שמתברר עם הזמן – גם עשויות להיות מסוכנות.
צריכה גבוהה מדי של חלבונים מעלה את הסיכון לסיבוכים כלייתיים ובעיקר לאבנים בכליות. לכן, מומחים מתריעים כי דיאטות עתירות חלבונים אינן מומלצות לאנשים עם תפקוד כלייתי לקוי. ומעבר לכך, תזונה עתירת חלבונים עשויה לעודד על הדרך אכילה מרובה של בשר שכולל גם שומנים רוויים אשר מעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסרטן המעי הגס.
בין הראיות שמצטברות בשנים האחרונות על נזקי דיאטות קיצוניות מופחתות בפחמימות ועשירות בחלבונים: בקיץ 2010 נמצא כי לנשים לאחר גיל המעבר דיאטות עתירות חלבונים כדוגמת דיאטת אטקינס מעלות את הסיכון לדלדול עצמות ואוסטאופורוזיס. מחקר אמריקאי משנת 2010 שבוצע בעכברים מצא כי דיאטה עתירת חלבונים עלולה להגביר עמידות לאינסולין במצב של השמנת יתר ובכך מעלה את הסיכון הקיים ממילא למטופלים עם השמנה להתפתחות סוכרת סוג 2. ושני מחקרים שפורסמו בחורף 2019 מהולנד ודרום קוריאה מצאו כי דיאטה המבוססת על חלבונים עלולה להזיק לבריאות הכליות, וזאת גם בקרב מטופלים בריאים עם שתי כליות מתפקדות. הסיכון גבוה במיוחד לאוכלוסיות שבסיכון לפתח מחלת כליות, לרבות אנשים עם השמנה וסוכרתיים - שרבים מהם כבר סובלים מפגיעה כלייתית שהם אינם מודעים לה.
יש עדויות כי דיאטות עתירות חלבונים ודלות בפחמימות עלולות להוביל לחסרים ברכיבים חיוניים כגון סיבים תזונתיים – מה שמעלה את הסיכון לסיבוכים בעיכול המזון ולעצירות, בחילות והקאות, כאבי ראש ועייפות.
בנוסף, מחקר שהוצג במארס 2019 בכנס השנתי של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה והתבסס על נתוני סקר של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב מהשנים 2016-1985 העלה כי דיאטות דלות בפחמימות ועתירות חלבונים מעלות את הסיכון להתפתחות הפרעות בקצב הלב.
דיאטות דלות פחמימות ועתירות שומנים
הדיאטה הקטוגנית
אחת הדיאטות שצוברת אהדה בציבור בשנים האחרונות היא 'הדיאטה הקטוגנית' (Ketogenic Diet) המבוססת על 'קטוזיס' (Ketosis) – המנגנון הביולוגי שמוביל לכך שכשמאגרי הפחמימות בגוף מתרוקנים, רקמות הגוף ישרפו מולקולות שומן במקום גלוקוז (סוכר), וישחררו לדם קטונים/ גופי קטו שישמשו מקור אנרגיה לתאים ויובילו לדלדול מסת השומן בגוף ולירידה המיוחלת במשקל.
הדיאטה הקטונית מבוססת על הפחתה דרמטית בכמות הפחמימות בתפריט – עד 50 גרם פחמימות בלבד ליום וזאת ללא הבדל בין פחמימות פשוטות למורכבות – כדי שהגוף ינצל את מלוא מאגר הסוכר בכבד לייצור אנרגיה ויעבור לייצר אנרגיה מתאי שומן. לצד הורדה בכמות הפחמימות – דיאטה זו כוללת בעיקר צריכת מזונות עתירי שומנים וכן כמות מסוימת של חלבונים וירקות.
הדיאטה הקטונית למעשה ותיקה, ושימשה עוד משנות ה-20 של המאה הקודמת כטיפול בחולי אפילפסיה למניעת התקפים והוכחה כיעילה ביותר למטרה זו, בעיקר עבור ילדים. על רקע זאת היו שהעריכו כי הדיאטה הקטונית אף עשויה להועיל לאנשים נוספים עם מחלות שקשורות בפגיעות במערכת העצבים המרכזית, לרבות פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה, אוטיזם ואף סרטן המוח, אולם נכון להיום טרם הושגו ראיות להמליץ על הדיאטה לקבוצות חולים אלה שמתמודדים עם משקל עודף.
מספר מחקרים הצביעו על יתרון לדיאטה הקטונית בהורדה יעילה במשקל בחודשים הראשונים וכן בשיפור בפרופיל השומנים בדם. כך, במחקר מכוויית שפורסם בסתיו 2004 בכתב העת Experimental and Clinical Cardiology נמצא כי דיאטה קטוגנית במשך 24 חודשי מעקב הובילה לירידה משמעותית במשקלם של אנשים עם השמנה חולנית וכן לירידה בטריגליצרידים ובכולסטרול הרע LDL לצד עלייה בכולסטרול הטוב HDL, וזאת ללא השפעות שליליות משמעותיות. דיאטה קטונית אף הוכחה כיעילה במחקרים באיזון רמות הסוכר לאנשים עם סוכרת סוג 2, לפחות בטווח הקצר. כמו כן, נמצא כי היא עשויה לשפר ביצועים ספורטיביים.
עם זאת, בעבודות נרחבות לאורך זמן לא נמצא כי דיאטה זו יעילה יותר לירידה במשקל בהשוואה לדיאטות אחרות, ועבודות אף מעלות כי קשה להתמיד בה לזמן רב.
כיום השפעות הדיאטה הקטונית על הסיכון למחלות לב וכלי דם שנויות במחלוקת בקהילת המדענים והתזונאים. בעוד שישנן כאמור עבודות שמצביעות על שיפור בפרופיל השומנים בדם אצל המתמידים בדיאטה הקטונית, וככל הנראה ההימנעות מפחמימות היא שמובילה לירידה בייצור כולסטרול מזיק על ידי הגוף, מחקרים אחרים מצביעים על כך שהיא דווקא עלולה להיות כרוכה בהרעה בפרופיל השומנים, וככל הנראה השפעותיה בתחום זה מורכבות ואינדיבידואליות יותר.
מחקר שפורסם עוד באוגוסט 2003 בכתב העת JAMA, שנערך על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, העלה כי תוך חצי שנה בלבד דיאטה קטוגנית הובילה לעלייה ברמות השומנים המסוכנים בדם. מחקר נרחב שבחן את השפעותיהן של דיאטות דלות בפחמימות ובייחוד הדיאטה הקטונית על הסיכון לתמותה שכלל 462,934 נבדקים שהשתתפו במחקרי מעקב שונים וממצאיו פורסמו בספטמבר 2019 בכתב העת European Heart Journal, העלה כי דיאטות דלות פחמימות בכללן מעלות ב-22% את הסיכון הכולל לתמותה, ב-13% את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם ואף מגדילות ב-8% את הסיכון לתמותה מסרטן.
מחקר אמריקאי בעכברים שבוצע באוניברסיטת ייל ופורסם בינואר 2020 בכתב העת Nature Metabolism, העלה כי דיאטה קטונית עשויה להשפיע על המטבוליזם ותפקוד המערכת החיסונית באופן שמוביל להשפעה מיטיבה בשלב הראשון במניעת דלקתיות והורדת רמות הסוכר בדם, אך עלול להזיק בהמשך. החוקרים מצאו כי הדיאטה מומלצת למקטעי זמן קצרים, מאחר וגופי הקטו יעילים לשיפור הבריאות במינונים קטנים בלבד, ואצל העכברים שנחקרו – כעבור שבוע ריכוזים גבוהים של קטונים הובילו לשינוי מגמה ועלייה בסיכון לסוכרת והשמנה.
מעבר לכך, דיאטה קטונית גם נקשרה למספר תופעות רפואיות בעייתיות, לרבות עייפות וחולשה בתחילתה וריח חריף מהפה, בעקבות העלייה בחומציות הדם עם שחרור קטונים לזרם הדם – תופעה שזכתה בשם 'נשימת קטו', וכן עשויה להוביל לסיבוכים בעיכול המזון – לרבות עצירות, בחילות והקאות ולהפרעות שינה. צריכת חלבונים מוגברת במסגרת הדיאטה הקטונית גם נקשרה להתפתחות אבנים בכליות.
הדיאטה הקטונית אינה מומלצת לאנשים עם תפקוד כלייתי לקוי ונשים הרות. לפי תיאורי מקרה בספרות הרפואית, דיאטה קטוגנית עלולה להיות מסוכנת לסוכרתיים המטופלים בתרופות מהדור החדש מקבוצת מעכבי SGLT-2' ולהוביל אצלם להתפתחות קטואצידוזיס.
לדברי פרופ' שפירא, "אמנם בפועל יש הוכחות להצלחה של הדיאטה הקטוגנית, ויש אנשים שהקפידו עליה והשיגו תוצאות, אבל חשוב להבין שדיאטה שמוציאה מרכיבים משמעותיים מהתפריט עשויה להיות מלווה במחיר בריאותי לאורך זמן. לדוגמה, אם בדיאטה הקטוגנית נמנעים ממזונות פחמימיים, עלולים להפסיד גם סיבים תזונתיים, וזה משפיע גם על אוכלוסיית החיידקים במעי (המיקרוביום) ולכך השלכות מרחיקות לכת על בריאות הגוף והנפש. בדיאטה מהסוג הזה חשוב מעקב מקצועי לאורך זמן של תזונאים/ דיאטנים כדי לוודא שלא נוצרים חוסרים תזונתיים ו/או למנוע שגיאות מטבוליות, למשל עליית כולסטרול, ו/או הצטברות גופי קטו – כבר בתחילת הדרך".
דיאטת פליאו
אחת הדיאטות השנויות במחלוקת ולצד זאת פופולאריות בשנים האחרונות היא דיאטת פליאו (Paleolithic / Paleo Diet) המכונה גם 'דיאטת האדם הקדמון' / 'דיאטת תקופת האבן' – דיאטה עתירת שומנים שמשקפת את התזונה שהייתה רווחת בתקופה הפרה-היסטורית הפליאוליתית, לפני 2.5 מיליון עד 10,000 שנים.
דיאטת פליאו מורכבת ממזונות שניתן היה להשיג בעבר על ידי צייד וליקוט, לרבות פירות, ירקות, דגים, בשר, אגוזים וגרעינים, וממעיטה במזונות שהפכו למקובלים כשהאדם החל לעסוק בחקלאות – ובהם דגנים, קטניות ומוצרי חלב, מלח וכמובן כוללת הימנעות ממזון מעובד/ מתועש.
הנחת המוצא של הדיאטה מבוססת על 'היפותזת הדיסקורדנציה' ולפיה גוף האדם אינו מותאם לתזונה המודרנית המבוססת חקלאות, שהשתנתה במהירות רבה מדי לאורך השנים – וכך רוב האנשים בעידן הנוכחי נוטים לפתח השמנה וסוכרת.
מחקרים שונים מצביעים על יעילותה של דיאטת פליאו בהורדה במשקל אף מעבר לדיאטה הים תיכונית ודיאטות אחרות דלות בפחמימות. במחקר הקנדי הנרחב שהשווה את יעילותן של דיאטות שונות להורדה במשקל וממצאיו פורסמו באביב 2020, בחלוף שנה דיאטת פליאו הובילה לירידה הגדולה ביותר של 6.97 ק"ג במשקל – הרבה מעבר לבאה ברשימה דיאטת אטקינס (3.84 ק"ג).
מחקרים גם מציגים ראיות כי הדיאטה מעודדת סבילות לגלוקוז וכך מפחיתה את הסיכון לסוכרת; משפרת את איזון לחץ הדם; מפחיתה את רמות השומנים מסוג טריגליצרידים בדם; ואף מעודדת תחושת שובע. כך, מחקר משבדיה שפורסם במארס 2014 בכתב העת European Journal of Clinical Nutrition העלה כי בקרב נשים לאחר גיל המעבר, במעקב של שנתיים, הדיאטה הובילה לשיפור טוב יותר במסת השומן וברמות השומנים בדם, בהשוואה לתזונה המקובלת המומלצת במדינה לנשים עם תופעות גיל המעבר.
חשוב לציין כי בדומה לדיאטה הקטוגנית, גם לגבי דיאטת פליאו יש עדויות שמטילות ספק ביכולת להתמיד בה לאורך זמן רב.
בנוסף, עם הזמן מצטברות עדויות כי דיאטת פליאו גם עלולה להיות קיצונית מדי וכרוכה בסיכונים. למרות שדיאטת פליאו כוללת מזונות שהוכחו כבריאים כגון פירות, ירקות, אגוזים ודגים – היא חסרה בדגנים וקטניות שמוכרים כמקורות חיוניים לסיבים, ויטמינים ורכיבים תזונתיים נוספים.
כמו כן, הדיאטה קוראת להימנעות ממוצרי חלב שמהווים כיום מקור טוב לחלבונים וסידן. יש בין תומכי דיאטת הפלאו שטוענים כי חלב עשוי לעודד פעילות דלקתית, אך ממצא זה שנוי במחלוקת, ומחקרים אחרים מראים כי מוצרי חלב דלי שומן מפחיתים סמנים דלקתיים בדם. מספר חוקרים העלו את החשש כי דיאטת פליאו אף עשויה להזיק למבנה העצמות ולעודד אוסטיאופורוזיס – על רקע מחסור בסידן וויטמין D וכן להשפיע לרעה על הסיכון למחלות לב וכלי דם וסרטן – על רקע צריכת נתחי בשר עתירי שומן.
חוקרים אוסטרליים התריעו ביולי 2019 בכתב העת European Journal of Nutrition כי דיאטת פליאו מעלה את הסיכון לשינויים משמעותיים בהרכב חיידקי המעי (המיקרוביום) ולנוכחות של הסמן TMAO בדם המבטא סיכון מוגבר למחלות קרדיו וסקולאריות.
יש אף מומחים שמערערים על ההיפותזה שעומדת בבסיס הדיאטה, וטוענים כי גוף האדם מסתגל באופן מורכב לשינויים חיצוניים באופן שמשפר את יכולת העיבוד של מזונות חקלאיים. ישנם גם תיעודים היסטוריים כי גם בתקופה הפלאוליתית עליה מבוססת הדיאטה נהג האדם הקדמון לאכול דגנים, בשונה מההמלצה למי שמבקשים לאמץ את הרגלי דיאטת פליאו לוותר לחלוטין על דגנים.
Whole30
בתוכנית הדיאטה ל-30 יום (Whole30) שצוברת מאמינים בשנים האחרונות, נמנע המטופל למשך 30 יום מסוכר, אלכוהול, דגנים וקטניות, מוצרי חלב וכמובן ממזון מעובד, לרבות חטיפים וממתקים. המדובר למעשה במעין 'דיאטת פליאו' מוגבלת בזמן, שמבוססת בעיקר על בשר, דגים וביצים, ירקות ופירות, תבלינים ועשבי תיבול ואגוזים למיניהם.
מפתחי הדיאטה טוענים כי היא מועילה לא רק להורדה במשקל, אלא משפרת את תפקוד מערכת העיכול, מועילה לבריאות העור ומפחיתה כאבים כרוניים.
עם זאת, נכון להיום אין ראיות להצלחתה של הדיאטה לאורך זמן, ובתום 30 הימים רוב המטופלים נוטים לשוב להרגלי התזונה הקודמים, ללא שינוי משמעותי במשקלם. מעבר לכך, הדיאטה שוללת לא רק מזונות מעובדים שנקשרו להשמנה אלא גם מזונות מוכחים בתרומתם לבריאות כמו דגנים מלאים, מוצרי חלב וקטניות, ולכן אף היא מעלה את הסיכון להתפתחות סיבוכים על רקע חוסרים תזונתיים.
דיאטות דלות קלוריות
מומחים מתריעים מפני דיאטות שמגבילות את כמות הקלוריות היומית באופן קיצוני ביותר – דיאטות מסוג VLCD (קיצור של Very Low-Calorie Diets), שנוטות להגביל את צריכת הקלוריות היומית למאות קלוריות בלבד ליום ולרוב ממליצות על מעבר ממזונות מוצקים למיצים, מרקים ונוזלים למיניהם.
דיאטות שכוללות צמצום דרמטי בכמות הקלוריות היומית מותאמות לעתים תחת פיקוח רפואי צמוד לאנשים עם השמנה חולנית לפרקי זמן קצרים, במטרה להפחית את סיבוכי ההשמנה כגון יתר לחץ דם. אך ללא פיקוח הולם, דיאטות מסוג זה עלולות לחשוף את המטופל למחסור חמור ברכיבים תזונתיים חיוניים כגון ויטמינים ומינרלים ובעיקר חלבונים.
לפי מחקרים, דיאטות מוגבלות למאות קלוריות בלבד ליום מעלות את הסיכון לאבנים בדרכי המרה, הפרעות בתפקודי השרירים והעצבים על רקע הפרות האיזון האלקטרוליטים בגוף והפרעות בקצב הלב שאף עלולות להיות קטלניות.
רשויות בריאות כדוגמת שירותי הבריאות הממלכתיים בבריטניה (NHS) מתריעות מפני דיאטות אלה, שעלולות להיות מלוות בתסמינים כגון יובש בפה, עצירות, כאבי ראש, התכווצויות ואף אובדן שיער.
מעבר לכך, באשר ליעילותן של דיאטות שכוללות הגבלה משמעותית בכמות הקלוריות להורדה במשקל – מחירן לאורך זמן עשוי להיות גבוה, וגם אם בשלב הראשון הן גורמות לירידה משמעותית במשקל, הרי שלא ניתן לדבוק בהן לתקופה ממושכת, וכשהמטופל שב לאכול כמות קלוריות יומית סבירה – גופו מפצה על אובדן הקלוריות והוא צובר מסת שומן, לפעמים גם בכמות גבוהה יותר מזו שהשיל, כך שהמשקל האובד צפוי להיצבר מחדש ואף לעלות.
במחקר שפורסם בנובמבר 2012 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition נמצא כי דיאטות עם הגבלה משמעותית בקלוריות מובילות לירידה במשקל של 6.8 ק"ג כעבור שנה – יותר מדיאטות רגילות שמצמצמות באופן מתון בצריכת הקלוריות היומית – אך מובילות לשיעורי נשירה גבוהים יותר שנקשרים גם לסיכון מוגבר למצוקה נפשית, לרבות דיכאון ואף התקפים פסיכוטיים.
ככלל, בכל הקשור לדיאטות להרזיה, מומלץ לבחור בדיאטות שמפחיתות באופן מתון ומדורג את כמות הקלוריות היומית, וזאת בכפוף להיוועצות עם הרופא המטפל ו/או דיאטנים/ תזונאים. לפי ההמלצות המקובלות של החברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה קלינית (AACE), יש לצרוך מדי יום כמות מינימאלית של 1,000 קלוריות לאישה ו-1,200 קלוריות לגבר, תוך התאמה אישית לפי גיל, גובה, משקל ורמת הפעילות הגופנית.
יצוין כי בקבוצת הדיאטות עם צריכה קלורית נמוכה ביותר מככבת גם 'הדיאטה הצבאית' (Military Diet) או בשמה הנוסף 'דיאטת שלושת הימים' (3-day Diet), שמבטיחה הורדה יעילה במשקל תוך שלושה ימים בלבד של הגבלה קלורית משמעותית, ואחריהם ארבעה ימים של אכילה רגילה. דיאטה זו מומלצת על ידי חלק מארגוני הבריאות בארה"ב כשהיא מבוצעת תחת פיקוח ובקרה לתפריט המומלץ ולהשפעותיו על המטופל.
דיאטת HCG
אחד הטרנדים בעולם הדיאטות שגרר בשנים האחרונות אזהרות מפורשות מצד רשויות בריאות סובב את 'דיאטת HCG' – דיאטה שמיועדת לנשים, ומבוססת על טיפול בהורמון HCG (קיצור של Human Chorionic Gonadotrophin) שניתן בתרסיס לאף או בזריקות כתוספת לתזונה המוגבלת דרסטית לכמות של 500 ועד 800 קלוריות בלבד ליום.
הורמון ה-HCG מיוצר באופן טבעי בגוף האישה במהלך ההיריון על ידי השליה במטרה לעודד את גדילת העובר ומשמש כתרופה בהזרקה לנשים שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית. פרוטוקול הדיאטה פורסם לראשונה על ידי הרופא הבריטי אלברט סיימונס בשנת 1954.
בעוד שמספר עבודות בעבר הצביעו על יעילות הדיאטה בהורדה במשקל, חוקרים רבים ערערו על תוקפן ומטה אנליזה שפורסמה בספטמבר 1995 בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology קבעה כי אין ראיות ליעילותה של הדיאטה.
מומחים התריעו ברבות השנים מפני סיכונים אפשריים בדיאטת HCG – לרבות סיכון הנובע מההגבלה הקלורית הקיצונית הנלווית לנטילת ההורמון, אשר חושפת את הגוף לסיכון לרעב ותת תזונה ולחוסרים ברכיבים תזונתיים חיוניים. כמו כן הועלה החשש מסיכון בחשיפה מוגברת להורמון HCG להתפתחות גירוי יתר של השחלות. המתמידים בדיאטת HCG גם חשופים להתפתחות אבנים בכיס המרה, הפרעות בקצב הלב ופגיעות נוירולוגיות על רקע חוסרים תזונתיים.
מאחר והורמון HCG לא הוכח עדיין כיעיל להורדה במשקל במחקרים רבים, והוא אינו רשום כטיפול להתוויה זו – מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) התריע עוד משנות ה-70 מפני נטילת ההורמון לצורך הורדה במשקל והזהיר מפורשות מפני דיאטת HCG. באזהרה הנוכחית של המנהל האמריקאי, שעודכנה ביולי 2020, נקבע כי ההורמון לא הוכח כמועיל לירידה במשקל, וכלל דיאטות קיצוניות שקוראות לצריכה של מאות קלוריות בלבד נחשבות למסוכנות ביותר.
בשנת 2009 התריעה גם החברה האמריקאית לרפואה בריאטרית מפני הדיאטה. ואף בישראל, במארס 2012 פורסמה אזהרה מפני רכישת מוצרי דיאטת HCG ושימוש בהורמון לצורך הורדה במשקל ואף דווח כי משלוחים של מנות ההורמון שהוזמנו באינטרנט הוחרמו.
לדברי פרופ' שפירא, "חשוב לדעת שלהורמונים השפעות רבות ומורכבות בגוף, כולל השפעות מטבוליות מרחיקות לכת על משקל הגוף והרעב".
דיאטות המבוססות על מזון אחד
בין הדיאטות המבוססות על כמות מועטה של קלוריות, מדי כמה שנים עולה במדד הפופולאריות דיאטת בזק שמבקשת למקד את התפריט היומי סביב רכיב מזון אחד משמעותי. המוכרות ביותר בז'אנר הן דיאטת הכרוב, דיאטת אשכולית ודיאטת האורז, ויש גם מי שניסו את דיאטת הפטריות ואפילו דיאטת העוגיות (לא מדובר בעוגיות רגילות, אלא עוגיות מיוחדות ויקרות).
דיאטת הכרוב מבוססת בעיקרה על שתיית מרק כרוב בכמות בלתי מוגבלת, ודיאטת האשכולית על ארוחות דלות קלוריות במיוחד שנפתחות באכילת חצי אשכולית.
לטרנד הדיאטות המבוססות על מזון אחד גם סייעו ידוענים מסוימים שהעידו כי השילו במהירות מהמשקל בזכותן, למשל הזמרת קייטי פרי והשחקנית קלי אוסבורן שסיפרו על הצלחתה של דיאטת הפטריות (M Plan Diet) – שבצורתה המתונה משלבת פטריות בארוחה אחת ביום ובצורתה הקיצונית מגבילה את כמות הקלוריות היומית ומשלבת מזונות דלי קלוריות שמכילים פטריות.
אך חשוב לזכור כי מעבר לירידה במשקל – דיאטות שמבוססות על רכיב אחד עלולות לחשוף את הגוף לחוסרים תזונתיים קשים, וזאת גם אם מדובר ברכיב בריאותי כמו פטריה או אשכולית. חוסרים תזונתיים עלולים לשבש את פעילות מערכות הגוף, ואף לפגוע בהן לתקופה ממושכת.
"נכון שכשאוכלים מזון אחד אז יורד התיאבון ומרזים, אבל דיאטות שכאלה בפירוש לא מאוזנות ומאוד לא מומלצות", מדגישה פרופ' שפירא, "כל מי שמבין בתזונה יודע שהחוק הכי חשוב של תזונה נכונה ובונה הוא גיוון. אם הדיאטה מבוססת רק על רכיב אחד עלולים להתפתח חסרים תזונתיים משמעותיים עד כדי תת תזונה, וזאת במיוחד בעידן המודרני כשאנחנו אוכלים מזון מעובד, הרבה פעמים "מזוקק" ו/או שגדל על אדמות מדוללות ורוסס למניעת מזיקים ואיבד מערכיו התזונתיים. אמנם אשכולית היא בריאה, ועשירה בנוגדי חמצון ובוויטמין C, אבל ממש שגוי להתבסס רק עליה כמזון מרכזי".
מומחים ממליצים לאלו שמתעקשים לנסות דיאטות מהסוג הזה לשלב בהן חלבונים ממקורות רזים (למשל ממוצרי חלב דלי שומן או בשר ללא שומן) ופחמימות בכמות מספקת. כמו כן מומלץ לבצע דיאטות להרזיה מהסוג הזה תחת פיקוח רפואי – כדי לוודא שלא נוצר בגוף מחסור תזונתי חמור.
דיאטות צום לסירוגין
בשנים האחרונות פורחות דיאטות צום לסירוגין (Intermittent Fasting diets) – שם כולל לדיאטות שמבוססות על אכילה מוגבלת בזמנים. בדיאטות אלה נמנע המטופל לפרקי זמן שונים מכל מאכל או משקה, למעט מים ונוזלים שאינם מכילים סוכרים (פחמימות).
מגוון דיאטות הצום לסירוגין רחב, ובין השאר ישנן דיאטות שמוגבלות לארוחה אחת ביום וכן דיאטות שבהן יש להקפיד על אכילה במספר מוגבל של שעות בלבד: דיאטת '8-16' שבה אוכלים חופשי במשך 8 שעות וצמים במשך 16 שעות; דיאטת '12-12'; דיאטת '10-14'; וכן דיאטות שמגבילות את האכילה רק למספר ימים בשבוע כמו 'דיאטת 5:2' – שבה מופחתת כמות הקלוריות ל-500 בלבד למשך יומיים בלבד בשבוע ודיאטת 'יום כן יום לא' (Alternate Day Fasting) הכוללת יום אכילה ויום צום, לתקופה מוגבלת.
בקבוצת דיאטות צום לסירוגין נכללות גם דיאטות קיצוניות במיוחד כגון 'דיאטת 4:20' המכונה 'דיאטת הלוחם (Warrior Diet) שבה ניתן לצרוך קלוריות בחלון זמנים מוגבל של 4 שעות בלבד ביום; וכן דיאטת '23:1' שמגבילה את האכילה לשעה ביום בלבד, הקרויה גם OMAD (קיצור של One Meal a Day diet – דיאטה של ארוחה אחת היום).
האהדה שצברו דיאטות הצום לסירוגין מגובה במחקרים שמצביעים על יעילותן הן בהורדה במשקל והן בשורה של תועלות בריאותיות, אם כי רוב העבודות בוצעו על בעלי חיים.
במחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2005 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition נמצא כי בקרב 16 נבדקים בריאים, דיאטת צום לסירוגין בדפוס של 'יום כן יום לא' הובילה תוך 22 יום לירידה של 2.5% במשקל, לירידה של 4% במסת השומנים ולירידה של 57% ברמות הסוכר בדם בצום.
מחקרים מרמזים כי בפרקי הזמן שבהם מטופל צם לסירוגין – נוצרת תגובה של המערכת החיסונית שמובילה לשינויים מטבוליים מועילים, בין השאר על רקע מניעת כולסטרול מתאי הגוף שמאטה התפתחות מחלות כרוניות. בעבודות מצומצמות, בעיקר בחיות, נמצא כי דיאטה זו עשויה להשפיע לטובה על פרופיל השומנים בדם, לרבות ירידה בטריגליצרידים, ירידה בכולסטרול הרע LDL, ירידה בלחץ הדם, ירידה במסת השומנים, איזון ברמות הסוכר בדם, וכמובן – ירידה במשקל. כמו כן, הדיאטה הוכחה כמשפרת את תחושת השובע ולפי מחקרים בחיות אף עשויה למנוע סרטן ולהאריך חיים.
חשוב לציין כי נכון להיום אין מחקרים נרחבים בבני אדם שבוחנים את יעילותן של דיאטות אלה לאורך זמן. לפי סקירה שפורסמה בדצמבר 2019 בכתב העת New England Journal of Medicine, מספר מחקרים שבוחנים את השפעות דיאטות הצום לסירוגין על סרטן נערכים בימים אלה ברחבי העולם, בין השאר על סרטן השד, סרטן השחלה, סרטן הערמונית, סרטן הרחם, סרטן המעי הגס וגליובלסטומה.
ואולם דיאטת צום לסירוגין עלולה להוביל לסיבוכים סיבוכים רפואיים הקשורים בצום – ובעיקר סיכון להתפתחות חוסרים תזונתיים ברכיבים חיוניים לבריאות. יש להקפיד בזמני האכילה על צריכת מזונות בריאים המכילים רכיבי מזון חיוניים, לרבות פחמימות מורכבות, שומנים בלתי רוויים, חלבונים וכן ויטמינים ומינרלים בכמות לה זקוק הגוף.
כמו כן, מאחר וצום מעלה את הסיכון להתייבשות – חשוב במהלך דיאטות צום לסירוגין להרבות בשתיית נוזלים, לרבות שתיית מים ומשקאות נוספים שאינם מכילים פחמימות המותרים גם בשעות/ימי הצום.
בנוסף, צום שנמשך מעל 18-16 שעות עלול להפחית מתנועתיות כיס המרה ומעלה את הסיכון לאבנים בכיס המרה.
דיאטות צום לסירוגין גם נקשרו במחקרים להתפתחות דפוס של אכילה בולמוסית – כיוון שלאחר הימנעות מוחלטת ממזון עשוי הגוף לבקש לפצות על החוסרים באמצעות זלילה שעלולה להתפתח לכדי הפרעת אכילה. מחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2010 בכתב העת Journal of Abnormal Psychology ובוצע בקרב 596 נערות בחטיבת ביניים, העלה כי אלו שדבקו בדיאטה שכללה צום היו בסיכון גבוה יותר לסגל דפוסים של זלילה, ובמעקב של חמש שנים – צום היווה גורם מנבא חזק להתקפי זלילה חוזרים. קיימים דיווחים תצפיתיים כי דיאטות צום לסירוגין עשויות גם לעודד הפרעת אכילה מסוג אורתורקסיה שמתבטאת באובססיה למזונות בריאים.
על רקע הסיכונים מומלץ לבצע דיאטות צום לסירוגין בהיוועצות ותחת פיקוח של דיאטנים/ תזונאים או הרופא המטפל. לחולים כרוניים, לרבות אנשים עם סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד, מעבר לצורך בנטילה קבועה של תרופות, חשוב להיוועץ עם מומחה בהחלטה על דיאטות צום לסירוגין וללוות את התהליך בבדיקות דם ושתן תקופתיות – בעיקר כדי למנוע חסרים ברכיבים תזונתיים חיוניים והתפתחות סיבוכים.
דיאטות צום לסירוגין אינן מומלצות לספורטאים שמרבים בפעילות גופנית אינטנסיבית, אנשים שנוטלים תרופות שדורשות אכילת מזון, נשים בהיריון ונשים מניקות, אנשים עם הפרעות אכילה, ילדים ומתבגרים ואנשים בתת משקל.
משלשלים
שימוש במשלשלים כטיפול להורדה במשקל לא רק שאינו יעיל, אלא אף מסוכן ביותר. שלשולים מעודדים התייבשות ומובילים בעיקר לאובדן נוזלים ואלקטרוליטים שחיוניים למאזן האנרגטי של הגוף והפרה במאזן המלחים בגוף – ואלו עשויים להתבטא במקרים קלים בהתכווצויות שרירים ובמקרים קשים בדום לב קטלני. בתחילת 2014 התריע מנהל המזון והתרופות האמריקאי כי חומרים משלשלים הנמכרים ללא מרשם רופא עלולים לגרום למוות.
גם באשר ליעילות להורדה במשקל – אמנם שלשולים עשויים להוביל לירידה מהירה במשקל, אך מדובר באובדן נוזלים חיוניים לתפקוד התקין של מערכות הגוף ולא באובדן של מסת שומן.
לדברי פרופ' שפירא, "הרעיון ששלשול מרזה לאורך זמן הוא אשליה מסוכנת. כשמשלשלים מאבדים נוזלים חיוניים לתפקוד הגוף, 'מתייבשים' ונכנסים לחוסר איזון. שלשול כשלעצמו אינו מוביל לשריפת שומנים, אלא אם גורם להרעבה לא מכוונת. אולי זה 'טריק' שעוזר ליום אחד כדי להיכנס לשמלה, אבל אחוזי השומן בגוף לא משתנים. מעבר לכך, שלשול גם פוגע בציפוי המעי ולאורך זמן עלול להוביל להתפתחות נזקים רציניים לבריאות המעי ואוכלוסיית החיידקים שלנו".
תוספי תזונה מסוכנים
רשויות בריאות במדינות רבות מתריעות חדשות לפרקים מפני תוספי תזונה להרזיה שנמכרים ללא פיקוח תחת הבטחות שווא, וזאת במקרה הטוב ללא הוכחה ליעילותם ובמקרה הרע כשהם עלולים להכיל רכיבים מסוכנים לבריאות.
כך, באוקטובר 2019 דווח בבריטניה על סטודנטית בת 20 שמתה לאחר שצרכה תוסף תזונה לצורך הורדה במשקל שנועד לדיכוי התיאבון ותכולתו אינה ידועה. בפברואר 2020 דווח על בריטית בת 20 שמתה לאחר שנטלה גלולות להורדה במשקל המכילות את החומר הפעיל דיניתרופנול – חומר ששימש בשנות ה-30 כתרופה להרזיה מאחר והוא מאיץ את קצב חילוף החומרים בגוף, אך במקביל הוביל לעלייה משמעותית בחום הגוף ולמקרי מוות, ונאסר לשימוש בארה"ב בשנת 1938.
בישראל, ביחידה למאבק בפשע פרמצבטי במשרד הבריאות תפסו בשנים האחרונות בשיתוף המשטרה, כדורי הרזיה שנמכרו ללא היתר כתוספי תזונה, המכילים מינון גבוה מהחומר התרופתי הפעיל 'סיבוטרמין' שנקשר במחקרים בעולם להפרעות פסיכיאטריות. בשנת 2010 דווח על צעירה בשנות העשרים לחייה שאושפזה בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה לאחר שנטלה כדורי הרזיה מזויפים ועל נער בן 16 שאושפז בבית החולים אסף הרופא לאחר נטילת הכדורים עם סיבוכים בכליות. כמו כן דווח בשנת 2013 על צעירה שטופלה בחדר מיון בבית חולים "העמק" לאחר שנטלה כדורי הרזיה שנמכרו כתוסף תזונה ופיתחה הפרעה בקצב הלב מסוג טכיקרדיה.
ביולי 2017 הפיץ משרד הבריאות התרעה מפני כדורי הרזיה מזויפים הנמכרים בשמות AML slim, Less Weight ו-Herbs Diet העלולים להכיל חומרים פעילים שעשויים לסכן את הבריאות. כדורים נוספים שנתפסו בפשיטות בישראל הכילו את החומר הפעיל 'יוהימבין' שנחשב גם הוא למסוכן עם תופעות לוואי פיזיולוגיות ונפשיות.
בארה"ב, ה-FDA מזהיר באופן עקבי מפני חומרים המצויים במוצרים אלה העלולים להוביל בין השאר ליתר לחץ דם, הפרעות בקצב הלב, שבץ מוחי, פרכוסים ואף תמותה.
* פרופ' ניבה שפירא היא דיאטנית קלינית וראשת החוג למדעי התזונה בבית הספר למדעי הבריאות במכללה האקדמית אשקלון
עדכון אחרון: אוגוסט 2020
אוטודידקט
תודה על הסקירה החשובה והמקיפה בנושא.