מחלת קרוהן המאופיינת בדלקתיות של מערכת העיכול, מוגדרת כיום ברפואה כמחלה אוטואימונית שנגרמת על רקע תגובה לא תקינה של מערכת החיסון הטבעית הגורמת לה לתקוף את הגוף במקום להגן עליו – את הקיבה, המעי ופי הטבעת, באופן שמוביל להיווצרותה של דלקת.

עם זאת, תיאוריה חלופית מהפכנית שפיתח עוד בשנת 2009 פרופ' אריה לוין, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים בוולפסון, טוענת כי הדלקתיות שמאפיינת את מחלת הקרוהן נגרמת מכשל מקומי של המערכת החיסונית על רקע שינוי בהרכב החיידקים במעי.

לפי התיאוריה, מתוך כלל מיליארדי החיידקים המצויים במערכת העיכול, חיידקים מסוימים אינם מסוגלים לחדור למעי ואחרים אינם מסוגלים להידבק לדופן המעי ומופרשים החוצה בצואה, וכך שכבת ההגנה של המעי מפני דלקות מוסרת.

שלוש מגמות הובילו להתפתחות התיאוריה החדשה: עלייה בתחלואה במחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס בעולם המערבי, עלייה שמדווחת גם בישראל, שאינה ניתנת להסבר באמצעות גנטיקה בלבד; תיעוד מנגנון הפעילות של גנים שנמצאו קשורים לקרוהן, והתגלו גם כבעלי תפקיד בבקרה של המערכת החיסונית המקומית במעי; וכן תצפיות על כך שילדים עם קרוהן ששותים פורמולות מזון מסוימות משתפרים במצבם מבלי שהיה לקהילה הרפואית הסבר ברור לכך.

"על רקע המגמות הללו, ניסינו לבחון איך מזון יכול לשנות את הרכב החיידקים במעי באופן שהם יוכלו לחדור יותר את המעי ולהידבק לדפנותיו וכך למנוע קרוהן", מסביר פרופ' לוין.

הפוגה בקרב 70% מחולים

ממצאים חדשים מתוך מחקר של פרופ' לוין על דיאטה ייחודית שפיתח העלו כי 70% מבין 48 חולי קרוהן המטופלים בדיאטה השיגו תוך שישה שבועות בלבד הפוגה במחלה, ויש אף כאלו שהשיגו ריפוי של רירית המעי, כפי שמתועד בבדיקת קולונוסקופיה או MRI. ריפוי רירית המעי מהווה מדד של ריפוי מקרוהן במחקרים על תרופות המשמשות לטיפול במחלה. עוד נמצא במחקר כי 60% מהמטופלים שנכשלו בתרופות ביולוגיות מתקדמות לקרוהן הגיבו לדיאטה.

שיעורי ההחלמה מקרוהן שתועדו במחקר היו גבוהים יותר דווקא בקרב ילדים שסרבו לשתות פורמולה המיועדת לטיפול בקרוהן, מה שמצביע על כך שדווקא ללא הפורמולה יעילותה של הדיאטה גוברת. מבין המטופלים במחקר, הרוב היו ילדים ומתבגרים וכן 13 בוגרים בגילי 32-19 ששיעורי ההפוגה אצלם עמדו על 69%, בדומה לשיעור הכללי שנמצא בעבודה.

המחקר מבוצע בשיתוף עם רותם סיגל-בונה, מנהלת המחקר ביחידה לגסטרואנטרולוגיה ב'וולפסון' והחוקרת חן סרבגילי, וממצאיו דווחו החודש בכנס מקצועי על תזונה ומחלות מעי דלקתיות שנערך במרכז הרפואי וולפסון. הסבר על התיאוריה שעומדת בבסיס הדיאטה ניתן במאמר שפורסם ביוני 2014 בכתב העת Diagestive Diseases.

דיאטה סודית 

הדיאטה הייחודית פותחה על בסיס בחינת רכיבים תזונתיים שונים שמשפיעים על פעילות החיידקים במעי. "הדיאטה כוללת רשימה של מזונות מומלצים, כולל מספר מנות שבועיות מומלץ, ורשימת מזונות שיש להימנע מהם. חלק מרכיבי הדיאטה טבעיים וחלקם מהמזון התעשייתי", מתאר פרופ' לוין, "חלק מהרכיבים התזונתיים שנכללים בדיאטה משנים את הרכב החיידקים במעי, וחלקם מאפשרים לחיידקים להידבק לדופן המעי, וחלקם מחלישים את שכבת הריר של המעי המהווה מכשול מפני הידבקות, וחלקם גורמים למעי להיות חדיר יותר לחיידקים".

חולים שהשיגו הפוגה בעקבות הדיאטה מתבקשים להמשיך ולהקפיד על הרכב התזונה היומיומי, אם כי הדיאטה אינה קבועה ומותאמת לשלבים שונים לאורך הזמן.

הדיאטה של פרופ' לוין מוגדרת כיום כסודית, וזאת לדברי פרופ' לוין על רקע הצורך להוכיחה מדעית, מאחר שהיא מבוססת על תיאוריה חלופית לתיאוריה המרכזית שנפוצה כיום ביחס למקורה של מחלת קרוהן. "העולם הרפואי מתקשה להאמין שקרוהן היא מחלה שנגרמת על ידי תזונה, וקשה לשנות תפיסה של מדענים ורופאים", אומר פרופ' לוין, "כדי לשכנע ולהוכיח את המנגנון יש צורך במחקרים מבוקרים, מול קבוצת ביקורת. לחברות תרופות אין עניין לקדם את הנושא, כי מדובר בדיאטה שמשלבת רכיבי מזון פשוטים ולא מוצר מסוים, ואין כאן אינטרס כלכלי".

מעבר לכך, אם מרכיבי הדיאטה יהיו זמינים לכל דורש, זה יקשה על ביצוע מחקרים עם קבוצת ביקורת שאמורה לצרוך תזונה אחרת, מאחר שנבדקים ידעו אם הם מקבלים את הטיפול האמיתי האמור לסייע להם (הדיאטה המיוחדת) או טיפול פלצבו (תזונה אחרת) לו לא אמורה להיות השפעה.

המחלה עשויה להראות אחרת

במחקר על הדיאטה נאספו עד כה נתונים אודות מטופלים בדיאטה במשך חמש שנים, והפעילות המחקרית על הדיאטה מתוכננת להימשך עוד כשלוש שנים נוספות. עד כה נחקרה הדיאטה על היבטיה בישראל ובארה"ב, ובקיץ הקרוב מתוכננים להתחיל מחקרים נוספים בספרד, איטליה ואוסטרליה.

לדברי פרופ' לוין, "כל מחקר בוחן אספקט אחר בנוגע לדיאטה, למשל שאלות על מהי הדיאטה האופטימאלית ביותר ומיהם החולים שיוכלו להגיב לדיאטה בצורה הטובה ביותר". בין השאר נבחנת בימים אלה יעילות הדיאטה לתקופה ממושכת יותר, למשך 24 שבועות.

באחד המחקרים שמבוצע בארה"ב כבר מתועדים חולי קרוהן שהודות לדיאטה ניתן היה להפסיק להם את התרופות הביולוגיות לקרוהן. "אנו מקווים שהמחקרים יובילו לשינוי משמעותי במשטר הטיפול בקרוהן, ותוך ארבע שנים המחלה תראה אחרת", אומר פרופ' לוין.

בשנה החולפת החלו בוולפסון לחקור גם תיאוריה חלופית הנוגעת למחלת קוליטיס כיבית, ובימים אלה מבוצע מחקר בשיתוף עם מרכזים רפואיים בארה"ב וקנדה כדי לבחון האם דיאטה יכולה להשרות הפוגה גם בקרב חולי קוליטיס. "התיאוריה לגבי קוליטיס שונה וקשורה במנגנון אחר מזה שמתואר בקרוהן. קוליטיס כיבית היא מחלה מאתגרת יותר, בעיקר בילדים שעלולים לסבול מסיבוכים מורכבים בעקבותיה", מבהיר פרופ' לוין.

התיאוריה החדשה שנחקרת על ידי פרופ' לוין משיקה למגמת התחזקותה של תיאוריה כללית ולפיה ישנה מעורבות של חיידקים ספציפיים במחלת קרוהן. באוקוטבר 2012 קיבלה גישה תיאורטית זו חיזוק, כשחוקרים אוסטרלים דיווחו כי בקרב ילדים שאובחנו עם מחלת המעי הדלקתית קרוהן יש רמות שונות באופן משמעותי של סוגים שונים של חיידקים במעי, בהשוואה לילדים בריאים בני אותו גיל. במחקר אחר שממצאיו פורסמו בכתב העת Cell Host & Microbe בשנת 2014, חוקרים מצאו יותר זנים מזיקים ופחות זנים טובים של חיידקים באנשים עם קרוהן. 

ככלל, בשנים האחרונות גוברים המחקרים אודות חיידקי המעי, לרבות בכיוון מחקרי שמאפשר שימוש בחיידקים אלה ככלי מסייע לאבחון מחלות.