מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אטופיק דרמטיטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דני בן אמתי
פרופ' דני בן אמתי
בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים (1979). בוגר התמחות ברפואת ילדים בבי"ח בילינסון, בוגר התמחות ברפואת עור ומין בבי"ח בילינסון (1996) רופא עור בכיר, ומנהל יחידת עור ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים לשעבר. ממייסדי החוג לרפואת עור ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל. ראש החוג לרפואת עור ילדים בהסתדרות הרפואית, ממועד הקמתו ועד 2014. שימש כסגן מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים בשנים .2004-2007 פרופסור חבר קליני, וראש החוג לרפואת עור ומין באוניברסיטת תל אביב.
שולמית בורשטיין MA
שולמית בורשטיין MA
מייסדת ומנהלת מקצועית בעמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, MA בפסיכותרפיה שולמית בורשטיין היא המנהלת המקצועית של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס. שולמית, אם לבת אטופית מזה 23 שנים, וממש לאחרונה גם סבתא לתינוקת אטופית, נסעה במשך השנים לחפש מענה למחלה בכל רחבי העולם. בין השאר בתה טופלה בדאלאס, בלונדון, במינכן, בדאבוס ובאוון. בכל מקום למדה את הידע המקצועי המעודכן ביותר על המחלה ואת הגישות הטיפוליות. תוך כדי למדה פסיכותרפיה והוציאה תואר שני באונברסיטה באנגליה. שולמית ממשיכה ללמוד ולהתעדכן תוך מעקב רציף אחר ספרות מקצועית, והשתתפות בכנסים מקצועיים בינלאומיים.

מובילי קהילה

דבורה וידמן
דבורה וידמן
מידענית וחוקרת בתחום מדעי החברה, מתמקדת בדרך כלל בתחום תעסוקה והכשרות מקצועיות. יוצא מן הכלל תחום עניין מיוחד שחורג ממדעי החברה: עולם המחלות האטופיות (דלקת סוג 2), אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה למזון, אסטמה, נזלת כרונית, דלקת עיניים אביבית וכל השלובים שביניהם. העניין בתחום הרפואי הספציפי הזהו הוא מתוך העניין האישי. כאם לחמישה ילדים שרובם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ברמות שונות, מקל ועד בינוני +. כתבתי את הניוזלטרים המקצועיים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס במשך שנתיים, וכן את אתר העמותה, וצברתי ידע מקיף ומקצועי אודות מחלת עור זו, בנוסף על הידע האישי. ניהלתי במשך שש שנים את קהילות ההורים והמתמודדים של העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, (בווטסאפ), ואשמח לעמוד לרשותכם גם כאן. זכיתי במלגת קרן רומנו לסטודנטים מצטיינים במדעי החברה, בגין עשייה חברתית בקידום בריאות בקרב מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ובני משפחותיהם.
כמוניאטופיק דרמטיטיסחדשותהדור הבא של התרופות לאטופיק דרמטיטיס: מעכבי JAK

הדור הבא של התרופות לאטופיק דרמטיטיס: מעכבי JAK

רשויות הבריאות במדינות המערב אישרו לאחרונה לשיווק תרופות ביולוגיות חדשות לדלקת עור אטופית בדרגה מתונה עד חמורה אשר פועלות במנגנון חדש שמעכב את אנזימי JAK המשתתפים בתגובה הדלקתית. התרופות החדשות מוכיחות יעילות במיוחד בהפחתת תחושות הגרד


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות אושרו במדינות רבות בעולם תרופות ביולוגיות מקבוצת 'מעכבי JAK' המעכבות אנזימים בגוף המכונים Janus kinase (ובקיצור JAK) הפועלים כנגד דלקתיות – כטיפול מתקדם בדלקות מפרקים. תרופות אלה אשר ניתנות בכדורים, אושרו למספר מחלות – לרבות לדלקת מפרקים שגרונתית, ומטרתן לעכב ולבלום תהליכים דלקתיים שנוצרים בגוף בתמיכת אנזימי JAK. בשנים האחרונות גם הוכנסו לסל הבריאות הממלכתי בישראל התרופות קסלג'אנז, אולומיאנט ורינבוק מקבוצה זו לדלקת מפרקים שגרונתית.

 

בחודשים האחרונים מעניקות רשויות בריאות בעולם אישורים פורצי דרך לתרופות הביולוגיות מקבוצת 'מעכבי JAK' במטרה לטפל באטופיק דרמטיטיס – מחלת עור דלקתית כרונית שמשלבת בין הפרעה עורית, הפרעה אוטואימונית של מערכת החיסון וגורמים סביבתיים, ומתבטאת בהתקפי דלקתיות בעור, יובש, נגעים אופייניים וגרד עז. האישורים החדשים לטיפול באטופיק דרמטיטיס ניתנים על רקע הצלחה בטיפול בתרופות אלה שהודגמה במחקרים שונים, בעיקר בהפחתת תחושות הגרד שמלוות את החולים.

 

סיבינקו

 

ב-9 בספטמבר העניקה הסוכנות הרגולטורית לאישור תרופות ומוצרי בריאות בבריטניה (MHRA) לראשונה בעולם אישור לתרופה סיבינקו (Cibinqo) של חברת התרופות פייזר, המכילה את החומר הפעיל אברוסיטיניב (Abrocitinib), הניתנת בכדור אחת ליום, לטיפול במתבגרים ובוגרים מעל גיל 12 שאובחנו עם דלקת עור אטופית מתונה עד חמורה ונדרשים לטיפול סיסטמי, לאחר כישלון טיפול במשחות מקומיות.

 

התרופה מורכבת ממולקולה קטנה שמעכבת את האנזים JAK1, שנמצא בעבודות כי יש לו השפעה על ויסות ציטוקינים מסוימים שאחראים לתגובה הדלקתית שמאפיינת אטופיק דרמטיטיס, לרבות הציטוקינים מקבוצת האינטרלוקינים 4 (IL-4), 13 (IL-13), 22 (IL-22), 31 (IL-31) והציטוקין TSLP (קיצור של Thymic Stromal LymphoPoietin). התרופה נחשבת לדור ההמשך של התרופה קסלג'אנז של אותה החברה – המאושרת לטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית, דלקת מפרקים פסוריאטית וקוליטיס כיבית. ב-30 בספטמבר העניק גם משרד הבריאות, העבודה והרווחה של יפן (MHLW) אישור לשיווק התרופה, באותה ההתוויה.

 

במחקר קליני שבוצע לצורך פיתוח סיבינקו לאטופיק דרמטיטיס טופלו בתרופה 3,128 חולים שאובחנו עם אטופיק דרמטיטיס מתונה עד חמורה, מהם 994 מטופלים שטופלו בה לתקופה ממושכת קרוב לשנה (48 שבועות). במחקר התרופה הוכיחה יעילות בטיפול שניתן לארבעה חודשים על פני תרופת דמה (פלסבו).

 

תופעות הלוואי של התרופה, שאובחנו בקרב פחות מ-2% מהמשתמשים בה, כללו בחילות, כאבי ראש, אקנה, סיכון מוגבר לזיהומים לרבות זיהום מסוג הרפס סימפלקס, עלייה ברמות האנזים קראטין פוספוקינאז (CPK) בדם שעשויה להעיד על נזק מסוים לשריר הלב, הקאות, סחרחורות וכאבים בבטן העליונה.

 

מחקר השוואתי חדש על יעילות התרופה, שהוצג בכנס השנתי של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין (EADV) שנערך בתחילת החודש באוסטריה, המכונה מחקרJADE DARE , הדגים כי סיבינקו גם יעילה יותר בהפחתת הגרד באטופיק דרמטיטיס בהשוואה לתרופה דופילומאב (דופיקסנט) – תרופה ביולוגית שפועלת במנגנון שונה כנוגדן חד שבטי תוך חסימה סלקטיבית של הציטוקינים אינטרלוקין 4 (IL-4) ואינטרלוקין 13 (IL-13). במחקר נמצא כי סיבינקו אף פועלת במהירות רבה יותר לשיכוך תחושת הגרד בהשוואה לדופילומאב.

 

במחקר נכללו 727 מטופלים בוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה מתונה עד חמורה שלא הגיבו לטיפול במשחות מקומיות, עם נגעים אופייניים שמכסים לפחות 10% משטח הגוף וחומרת נגעים של לפחות 16 נקודות בסולם מדידה מקובל (סולם EASI). המטופלים חולקו לשתי קבוצות – באחת ניתן טיפול בתרופה החדשה סיבינקו ככדור מדי יום ובשנייה ניתנה זריקה תת עורית אחת לשבועיים של דופילומאב. בחלוף שבועיים של טיפול, חל שיפור בתחושת הגרד (שנמדדה בסולם מדידה בשם PP-NRS) בקרב 46.2% מהמטופלים בסיבינקו בהשוואה ל-25.5% מהמטופלים בדופילומאב, ואילו שיפור משמעותי במצב המחלה (שנמדד בסולם EASI) נצפה כעבור חודש של טיפולים בקרב 28.5% מהמטופלים בסיבינקו בהשוואה ל-14.6% מהמטופלים בדופילומאב. השיפור בגרד נמשך גם כעבור חודש ומעלה, אם כי הפערים בין התרופות הצטמצמו עם הזמן, ובחלוף חודשיים דווח על שיפור בתחושות הגרד בקרב 65.8% מהמטופלים בסיבינקו בהשוואה ל-52.7% מהמטופלים בדופילומאב. בשיפור הכולל במחלה זוהו פערים לטובת סיבינקו גם בחלוף ארבעה חודשי טיפול עם שיפור במחלה בקרב 54.3% מהמטופלים בתרופה, בהשוואה ל-41.9% מהמטופלים בדופילומאב. הפערים נותרו גם בחלוף 26 שבועות מעקב, אם כי צומצמו, ובחלוף פרק זמן זה דווח על שיפור בקרב 54.6% מהמטופלים בסיבינקו בהשוואה ל-47.6% מהמטופלים בדופילומאב. החוקרים ציינו כי היתרון של סיבינקו למעשה משמעותי במיוחד, מאחר והמטופלים שהשתתפו במחקר נטלו בעבר סטרואידים לאטופיק דרמטיטיס, באופן שמוביל לקושי רב יותר בזיהוי יתרון עבור תרופה כלשהי. 3% מהמטופלים בכל אחת מהתרופות נשרו מהמחקר עקב התפתחות תופעות לוואי. יש לציין כי שכיחות תופעות הלוואי הקלות הייתה גבוהה יותר בקרב המטופלים בסיבינקו לרבות בחילות (19% בהשוואה ל-2% מהמטופלים בדופילומאב), אקנה (13.5% לעומת 2%) וכאבי ראש (13% לעומת 7.5%). עם זאת, דלקת הלחמית בעין (קוניוקטיביטיס) הייתה שכיחה יותר בקרב המטופלים בדופילומאב (10% לעומת 2% מהמטופלים בסיבינקו). שני מטופלים בסיבינקו נפטרו במהלך המחקר, האחד לאחר שנדבק בקורונה והשני ממחלה לבבית, כשהתברר כי היה עם גורמי סיכון קרדיו וסקואלריים.

 

בעקבות הדיווח על ממצאי המחקרים, חוקרים מציינים כי יתכן ולקבוצת התרופות 'מעכבי JAK' עשוי להיות יתרון רב במיוחד בטיפול בגרד שמלווה אטופיק דרמטיטיס. במחלה זו אף תואר 'מעגל גרד-גרוד' ( Itch-Scratch Cycle) – מצב שבו תחושת הגרד גורמת להתגרד, ואילו הגירוד בפועל מוביל לפציעת העור ומעצים את תחושת הגרד, וחוזר חלילה. גרד מתמשך באטופיק דרמטיטיס מחמיר את מצב הנגעים, ועלול לגרום לסיבוכים, ובעיקר לזיהומים עוריים וכן לשינויים במרקם העור ולעתים לצלקות. גירוד בלילה עלול להוביל להפרעות שינה והפרעות בתפקוד במשך היום ולהתפתחות מחלות ומצבים כרוניים, לרבות השמנה ודיכאון. מעגל גרד-גירוד עשוי גם להוביל להעצמת התנהגויות סיכוניות כגון עישון סיגריות והתמכרות לאלכוהול/ לסמים, וכן לדפוסים לקויים של אכילה כגון זלילת יתר, ובעקבות זאת לצבירת משקל עודף.

 

אולומיאנט

 

אולומיאנט (Olumiant) של חברת התרופות אלי לילי, המכילה את החומר הפעיל בריקיטיניב (Baricitinib) היא התרופה הראשונה מקבוצת 'מעכבי JAK' שאושרה לטיפול באטופיק דרמטיטיס בדרגה מתונה עד חמורה על ידי סוכנות התרופות האירופית (EMA) עוד בספטמבר 2020, ובהמשך אושרה במדינות נוספות. התרופה מאושרת לטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית ואף כלולה בישראל בסל הבריאות הממלכתי למחלה זו.

 

בארה"ב, אגב, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) הודיע במהלך 2021 כי הוא מעכב את אישורי התרופות סיבינקו ואולומיאנט (Olumiant) כטיפולים ביולוגיים לאטופיק דרמטיטיס, וביקש הבהרות מהחברות המפתחות את התרופות בנוגע לבטיחותן. עם זאת, בנובמבר 2020 אישר המינהל האמריקאי התוויה חדשה לאולומיאנט ויחד עם תרופה נוספת בשם רמדסיביר (Remdesivir) כטיפול תרופתי משולב בחולי קורונה.

 

אולומיאנט פועלת על ידי חסימה של אנזימי JAK ובעיקר האנזים JAK1 וביעילות נמוכה יותר גם אנזימי JAK2 ו-JAK3.

 

תופעות הלוואי השכיחות של אולומיאנט כוללות עלייה ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם, זיהומים בדרכי הנשמה העליונות וכאבי ראש.

 

אופלזורה

 

בספטמבר האחרון אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לראשונה טיפול ביולוגי במעכבי JAK לאטופיק דרמטיטיס – במשחה אופזלורה (Opzelura) של חברת 'אינסייט' (Incyte) המכילה את החומר הפעיל רוסקוליטיניב (Ruxolitinib). לפי האישור, הטיפול מיועד למאובחנים באטופיק דרמטיטיס מתונה עד חמורה שלא מגיבים לטיפול במשחות מקומיות אחרות. אופליזורה מעכבת באופן סלקטיבי אנזימים מסוג JAK1 ו-JAK2.

 

אישורה של אופליזורה בארה"ב נסמך על שני מחקרים קליניים, שבהם השתתפו מעל ל-1,200 מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס מתונה עד חמורה. כעבור שמונה שבועות של טיפול בתרופה פעמיים ביום במריחה על הנגעים, 15.1% מהמטופלים בה השיגו הטבה בנגעים בהשוואה ל-7.6% מהנבדקים בקבוצת הביקורת שטופלו בקרם דמה (שאינו מכיל חומרים רפואיים פעילים). כמו כן, מעל למחצית מהמטופלים במשחה הביולוגית השגו ירידה בתחושות הגרד, בהשוואה ל-15%-16% מהמטופלים בקבוצת הביקורת.

 

תופעות הלוואי השכיחות שנקשרות לטיפול באופליזורה כוללות דלקתיות באף, נזלת, שלשולים, ברונכיטיס, זיהומים באוזניים, ערכים גבוהים בבדיקת אאזוניפולים בדם, מחלת עור מסוג אורטיקריה (סרפדת), דלקת זיהומית של זקיקי השיער (פוליקוליטיס) ודלקת שקדים.

 

רינבוק

 

באוגוסט אישרו רשויות הבריאות באיחוד האירופי (EMA) את הטיפול בתרופה רינבוק (Rinvoq) מקבוצת 'מעכבי JAK' של חברת אבווי (Abbvie), המכילה את החומר הפעיל אופדקטיניב (Upadacatinib). התרופה אושרה למאובחנים מתבגרים ובוגרים מגיל 12 ומעלה עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה מתונה עד חמורה.

 

רינבוק מעכבת באופן סלקטיבי אנזימים מסוג JAK1 ו-JAK3. התרופה הניתנת ככדור אחת ליום מאושרת כבר לטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית ואף נכנסה בפברואר 2020 לסל הבריאות הממלכתי.

 

האישור האירופי ניתן על סמך מחקרים קליניים בהשתתפות מעל ל-2,500 מטופלים, שהצביעו על צמצום ממוצע של 75% בשטח הנגעים המאפיינים את המחלה בקרב אלו שטופלו בתרופה, לצד ירידה בתחושות הגרד, כבר החל מהשבוע הראשון לנטילתה. התועלת התרופתית נותרה משמעותית גם בחלוף כשנה (52 שבועות של טיפול).

 

תופעות הלוואי השכיחות שנקשרו לרינבוק במסגרת המחקרים כוללות דלקות בדרכי הנשימה העליונות, אקנה, זיהום מסוג הרפס סימפלקס, כאבי ראש ורמות גבוהות של האנזים קראטין פוספוקינאז (CPK) בדם.

 

ומה בישראל?

 

בישראל עדיין אין שימוש שוטף בתרופות מקבוצת 'מעכבי JAK' לאטופיק דרמטיטיס, אולם נכון לאוקטובר 2021, שתי תרופות מקבוצה זו מועמדות לסל הבריאות הממלכתי – אולומיאנט ורינבוק.