סוכרת סוג-2
מנהלי קהילה
הגירה לישראל בילדות עלולה להוביל לסוכרת בגיל הנעורים
לעבודות הקושרות בין לחץ להתפתחות סוכרת מצטרף מחקר ישראלי חדש שמצא כי מתבגרים שעלו ארצה בילדות המוקדמת נמצאים בסיכון מוגבר למחלה
מחקרים רבים קשרו בשנים האחרונות בין לחץ לבין התפתחות סוכרת על סוגיה השונים. למשל, מחקר משבדיה שפורסם בפברואר 2013 ועקב אחר מדגם של אלפי גברים לאורך 35 שנים, מצא כי מתח נפשי קבוע עלול להגביר את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 ומהווה גורם סיכון עצמאי למחלה. מחקר נוסף מגרמניה שממצאיו פורסמו באוגוסט 2014 העלה כי לחץ בעבודה מהווה גורם סיכון משמעותי לסוכרת סוג 2 ומעלה ב-45% את הסיכון למחלה. מחקר ישראלי שפורסם בתחילת 2016 ובוצע בקרב חיילים מצא כי אלו שחווים מצוקה נפשית מצויים גם בסיכון גבוה ב-53% לסוכרת סוג 2.
גם באשר לסוכרת סוג 1 – סוכרת נעורים - פורסמו עבודות שזיהו קשר דומה. מחקר ישראלי מיוני 2012 מצא כי ילדים שסבלו מטראומה בעקבות חשיפה לירי טילים במלחמת לבנון השנייה היו בסיכון לפתח סוכרת סוג 1, וכמו כן אישרו בתי משפט בישראל תביעות שונות של חיילים שביקשו פיצויים על הכרה בלחץ במהלך השירות הצבאי כגורם סיכון להתפרצות סוכרת סוג 1.
לכל אלה מתווסף כעת מחקר ישראלי נוסף שהעלה כי גם לחץ בשנות הילדות עם העלייה לישראל עלול להוות גורם סיכון להתפתחות סוכרת.
איבדו את ההגנה מסוכרת
צוות החוקרים מחיל הרפואה בצה"ל, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, המרכז הרפואי שיבא, משרד הבריאות, המרכז הרפואי שערי צדק והאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, ניתח נתונים אודות מעל ל-2.7 מיליון מתבגרים יהודיים שהיו לקראת גיוס לצה"ל בין השנים 1967 ל-2014 (2,721,767 מתבגרים), על סמך הבדיקות הרפואיות שנערכות בלשכות הגיוס.
בקבוצת הנבדקים נמנו 430,176 מתבגרים שעלו בילדותם לישראל מרוסיה ומדינות חבר העמים, אתיופיה, המזרח התיכון, צפון אפריקה ומדינות מערביות. בהמשך נבדקה שכיחות מחלת הסוכרת – סוכרת סוג 1 שהיא השכיחה ביותר בקרב מתבגרים וכן סוכרת סוג 2 – בקבוצת העולים (710 סוכרתיים), לפי חלוקה לקבוצות גיל ובקרב ילידי הארץ (4,023 סוכרתיים).
מהממצאים עלה כי בעוד שהעולים בילדתם לארץ נחשפים פחות לאורח חיים מערבי, ואמורים היו לקבל הגנה כלשהי בסיכון לסוכרת בהתאם למדינות שמהן באו, הסיכון להתפתחות סוכרת היה דומה בין הקבוצות, ובנוסף, ככל שגיל העלייה לישראל היה גבוה יותר – כך ירד הסיכון לפתח סוכרת, מה שמעיד על כך שגורם הלחץ בעלייה לארץ עשוי להסביר את התופעה.
בהשוואה לאלו שעלו עד גיל 5, הסיכון לפתח סוכרת בקרב מתבגרים שעלו בגיל 6 עד 11 היה נמוך ב-18%, והסיכון לפתח סוכרת בקרב מתבגרים שעלו בגילי 12 עד 19 היה נמוך ב-35%. חישוב נוסף, כל עלייה של שנה בגיל העלייה בארץ הפחיתה ב-3% את הסיכון של הילד העולה לפתח סוכרת.
בבדיקת קבוצות העולים השונות, נמצא כי הסיכון היה גבוה במיוחד בקרב מתבגרים שעלו מאתיופיה, כשמתוכם – אלו שעלו לישראל לפני גיל 5 היו בסיכון גבוה עד פי 6 לפתח סוכרת בהשוואה לאלו שעלו ארצה מגיל 5 ואילך.
במחקר השתתפו ד"ר אלון פלד, ד"ר ברק גורדון, ד"ר גלעד טוויג, ד"ר ספי מנדלוביץ', ד"ר אסטלה דרייזן, ד"ר מיכל ליסנינסקי, פרופ' איתמר רז ופרופ' ארנון אפק, וממצאיו מדווחים בגיליון 2017 של כתב העת Diabetologia.
החוקרים מסכמים כי עולים מקבוצות אתניות שונות שהגיעו בגילי הילדות המוקדמת איבדו את ההגנה מפני סוכרת בהשוואה לאלו שעלו ארצה אחרי גיל 5 ובהשוואה לילדי הארץ, השפעה שהיא "ככל הנראה על רקע שינויים סביבתיים ובאורח החיים".
היפותזת הלחץ
החוקרים מציינים כי שני מכניזמים שפועלים בנפרד ובמשותף עשויים להסביר את הממצאים: האחד קשור במגורים לזמן ממושך יותר במדינה מתועשת כישראל, שמשפיעים על שכיחות גבוהה יותר של סוכרת, בדומה ל'היפתוזת הלחץ ותאי בטא' (beta cell stress hypothesis), ולפיה גורמים שונים משפיעים במשולב על עלייה בדרישת הגוף לאינסולין ובתנגודת לאינסולין, לרבות עודף משקל, אורח חיים מערבי, מתח נפשי וצריכת סוכר גבוהה. לפי היפותזה זו, לא רק לחץ, אלא גם עלייה במשקל של מתבגרים, המתועדת בעשורים האחרונים במדינות המערב וכן בישראל – עשויה להשפיע על השכיחות לסוכרת, ואכן מחקרים נוספים מישראל מצאו שיעורים גדלים של הנשמנה ועודף משקל בקרב מתבגרים שעלו ארצה בילדותם ממדינות חבר העמים לשעבר וכן מאתיופיה.
לפי מכניזם נוסף שעשוי לשמש כהסבר אפשרי, מהגרים שמגיעים בגיל צעיר חשופים יותר לגורמים המעוררים סוכרת בסביבתם החדשה בהשוואה לאחרים, לרבות חשיפה למתח נפשי, חלב פרה, רעלים למיניהם וזיהומים ויראליים שמעלים את הסיכון לסוכרת. בהקשר זה, מחקר משבדיה שפורסם בפברואר 2005 בכתב העת Diabetes Care מצא כי לחץ פסיכולוגי הורי וחוויות קשות בשנת החיים הראשונה קשורים עם התפתחות הפרעה אוטואימונית בגיל 12 חודשים, שעשויה להתבטא בהמשך בסוכרת סוג 1, וזאת בנטרול גורמים גנטיים כגון סוכרת במשפחה הגרעינית.
בשנים האחרונות מתועדת עלייה בשכיחות הסוכרת במדינות המערב, לרבות בישראל. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), בעולם חיים 382 מיליון חולי סוכרת, ועד שנת 2035 יאמיר מספרם ל-592 מיליון חולים, כשאחד מכל עשרה תושבים בעולם יתמודד עם המחלה המאופיינת ברמות גבוהות מדי של סוכר בדם. העלייה העולמית בשכיחות המחלה מיוחסת לשינויים סביבתיים ואימוץ אורח חיים מערבי הכולל תזונה עתירה בסוכרים ושומנים, העדר פעילות גופנית ועלייה ברמות הלחץ והמתח הנפשי.
המחקר הנוכחי הוא הראשון שבחן את השפעות ההגירה למדינה זרה בילדות על התפרצות סוכרת בגיל ההתבגרות. מחקר שבוצע בשבדיה ופורסם בינואר 2012 בכתב העת Acta Paediatrica אמנם לא מצא הבדלים בשכיחות הסוכרת בקרב אנשים שעלו למדינה בילדותם לפי גיל העלייה בארץ, אולם מצא עלייה בסיכון לסוכרת בקרב אלו שנולדו בשבדיה להורים מהגרים בהשוואה לאלו שנולדו להורים ילידי שבדיה.
בינתיים ממשיכות להצטבר העדויות המצביעות על קשר בין לחץ לבין סוכרת: מחקר אמריקאי נרחב שפורסם בתחילת 2015 העלה כי לנשים עם פוסט טראומה יש סיכון גבוה פי 2 לפתח סוכרת.
לפי אחד ההסברים לתופעה שניתנו בעבודות אחרות, כשהגוף לחוץ, ההיפותלמוס במוח מאותת למערכת העצבים האוטונומית ובלוטת יותרת המוח ומתחיל תהליך ייצור של הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול, שמפעילים תהליכים שמטרתם לתת לגוף את האנרגיה לרוץ ולברוח מפני סכנה. כשההורמונים משוחררים, הכבד מפיק יותר גלוקוז – סוכר דם שיספק את האנרגיה "להילחם או לברוח" במקרה חירום. אצל רוב האנשים, כשהם לא משתמשים באנרגיה הנוספת הזו, הגוף מסוגל לספוג מחדש את סוכר הדם. אבל אצל חלק מהאנשים, בעיקר אלו הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת סוג 2 - כמו אנשים עם השמנה - רמת הסוכר העודפת הכרונית עלולה להעלות את הסיכון למחלה.