השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
הגדרות חדשות לתסמונת מטבולית
שלושה מתוך חמישה סימנים הנחוצים לאבחנת תסמונת מטבולית
הצהרה משותפת של מספר ארגונים מקצועיים מגדירה קריטריונים ספציפיים חדשים לאבחנה הקלינית של התסמונת המטבולית ומצמצמת את ההגדרה ביחס להגדרות הקודמות שנבדלו בין ארגון אחד למשנהו.
ההגדרות החדשות מפשטות נושאים כגון ערך הסף להשמנה בטנית שנבדל בצורה ניכרת בין הגירסאות השונות בעד 8 ס"מ, וההגדרות החדשות קובעות ערכי סף בהתאם לאוכלוסיה הספציפית, לאור העובדה כי היקף המותניים משתנה מאזור לאזור מבחינת הקשר שלו לסיכון מוגבר לסוכרת ולמחלות לב.
בנוסף, בניגוד להגדרות ה-IDF שהחשיבו את היקף המותניים בקריטריון הכרחי באבחנת תסמונת מטבולית, לפי ההגדרות החדשות קריטריון זה הוא אחד מחמישה קריטריונים היכולים לשמש לצורך האבחנה, ששלושה מהם נחוצים לאבחנת תסמונת מטבולית:
• היקף מותניים גדול (בהתאם להגדרות תלויות אוכלוסיה ומדינה)
• רמת טריגליצרידים ≥ 150 מ"ג%
• רמת HDL < 40 מ"ג% בגברים ו<50 מ"ג בנשים
• לחץ דם
סיסטולי ≥ 130 מ"מ כספית
ו/או
דיסטולי ≥ 85 מ"מ כספית
• רמת גלוקוז בצום ≥ 100 מ"ג%
מבין הארגונים השותפים בהצעה זו בולטת בהעדרה האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA), שלא הצטרפה להצעה עקב חילוקי דעות מדעיים בינה לבין ארגונים אחרים, כולל איגוד הלב האמריקאי (AHA), בנושא התסמונת המטבולית, וזאת בטענה כי אין צורך לאבחן חולה כסובל מתסמונת זו כיוון שיש לשים דגש על איזון גורמי סיכון אלה בפני עצמם. ב-2005 קראו ה-ADA והאגודה האירופאית לחקר הסוכרת (EASD) לבחינה ביקורתית של התסמונת המטבולית, הגדרה כתסמונת וערכה הקליני.
מחברי ההגדרה החדשה טוענים כי התסמונת המטובלית אינה מחלה בפני עצמה אלא אוסף גורמי סיכון ושהמטרה המקורית בזיהוי התסמונת הוא מעולם לא היה לניבוי הסיכון למחלת לב או סוכרת אלא למשוך את תשומת לב הרופאים והציבור לחשיבות אורח חיים בריא.
Circulation. 2009, 120(16), 1640-1645