מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהאקרים יכולים לפרוץ שתלים רפואיים

האקרים יכולים לפרוץ שתלים רפואיים

מומחים מזהירים: הצלחנו לפרוץ למכשור רפואי מושתל ולשבש את פעילותו באופן שעלול לסכן חיים


החשש: האקרים יכבו דפיברילטורים וישבשו פעילות משאבות אינסולין (צילום: Shutterstock)
החשש: האקרים יכבו דפיברילטורים וישבשו פעילות משאבות אינסולין (צילום: Shutterstock)

 

שתלים רפואיים רבים פגיעים למתקפות של האקרים העלולות לסכן את חיי המשתמשים בהם. כך מזהירים מומחים לבטיחות שבדקו את הנושא. בינתיים לא ידוע על מקרים של מתקפות האקרים ששיבשו מכשור רפואי.

 

אנשים רבים עם בעיות רפואיות כרוניות זוכים לחיים פעילים בזכות שתל רפואי שמנטר את מצבם ומתערב במידת הצורך, כמו קוצב לב שמווסת את קצב הלב או משאבה המספקת אינסולין במידת הצורך לחולי סוכרת.

 

חוקר אבטחה בשם ג'ק ברנבי מחברת McAfee גילה לאחרונה כי הקשרים האלחוטיים המשמשים להעברת מידע מהמכשירים האלה מותירים אותם חשופים למתקפות.

 

תוך שבועיים של עבודה, ברנבי מצא דרך לסרוק ולהפריע לתקשורת האלחוטית של משאבות אינסולין. סוכרתיים מזריקים אינסולין כדי לווסת את רמות הסוכר בדם. אבל יותר מידי אינסולין עלול להיות מסוכן. משאבות אינסולין אמורות לספק את הכמות הדרושה בהתאם למצב. בראיון ל- BBC אמר ברנבי כי כעת הוא יכול להשפיע על כל משאבת אינסולין בטווח של 91 מטר. הוא יכול לגרום למשאבה הזאת להעביר את כל האינסולין שקיים במחסנית שלה בבת אחת למטופל, מה שעלול לגרום לבעיות קשות.

 

לפני כמה שנים, בעבודה דומה, פרופ' קווין פ'ו, מדען מחשב מאוניברסיטת Massachusetts Amherst, גילה כי ניתן ללכוד אות אלחוטי ששולט בפעילות הדפיברילטור - קוצב לב המורכב מאלקטרודות המוחדרות לתוך הלב. הדפיברילטור יודע לזהות הפרעות קצב בעלות פוטנציאל קטלני ומעביר שוק חשמלי מתוך הלב עצמו בהתאם. באמצעות שידור האות שהצליחו ללכוד ניתן לכבות את הדפיברילטורים הסמוכים.

 

עד היום לא ידוע על מקרים של מתקפות האקרים ששיבשו מכשור רפואי, אך לדברי המומחים, מוטב להשקיע בתיקון פרצות אלה, כדי למנוע את המקרה הראשון. לדבריהם, יש עוד עבודה בהגנה על שתלים מפני התקפות זדוניות, במיוחד כשהם מתפתחים יותר ויותר ונסמכים יותר על אותות אלחוטיים ועל רשת האינטרנט.

 

אלה-הר-נוי
11/04/12 11:52

 אכן תרחיש מפחיד, אבל הפרסומים האלה עושים המון רעש והתקווה היא שבניגוד לדברים אחרים - ימצאו דרך לתקן את זה וליצור אבטחה מתאימה לפני שמשהו רע קורה.
חברות התרופות והטכנולוגיות התחילו לעבוד על זה במרץ עקב הפרסומים.
עוד משהו מרגיע ששמתי לב אליו - הפוגע צריך להיות בסביבת האדם בו מושתל המכשיר. בינתיים, טפו טפו, זה לא משהו שאפשר להפעיל ולפגוע באנשים בצורה המונית. 
אם יקרה מקרה של שימוש בטכנולוגיות הללו לרעה, אין לי ספק שינסו להלחם על אישום כבד מאוד, כמו רצח בכוונת תחילה. 
אבל אנחנו עוד לא שם...אני מקווה לפחות

yogibear
11/04/12 11:01

מדאיג מאוד. אבל אם יהא עונש חמור ביותר  על נסיונות שיבוש כאלו  של מכשירים תומכי חיים , והמחוקק יתייחס לנסיונות אלו כמשהו בסגנון נסיון רצח בכוונה תחילה עם 30 שנים  לפחות מאחורי סורג ובריח , אני מניח שאנשים יחשבו פעמיים אם לעשות את זה או לא.

ס"ה, מה ההבדל בין זה לבין רצח ? מבחינתי אין כל הבדל. ברגע שבמקום להזריק 10 יח"ד אינסולין  האקר יזריק במזיד ובכוונה תחילה  100-150 יח"ד ,קיימת  סבירות  מסויימת שיהרוג את מי שמחובר למשאבה או יגרום לו נזק קשה . כנ"ל לגבי קוצבי לב ודומיהם.