למרות ששיעור התמותה בקרב הסובלים מפיברומיאלגיה אינו גבוה מזה המתואר באכלוסייה הכללית, אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר למוות כתוצאה מנסיונות אובדניים ותאונות. כך עולה מתוצאות מחקר שהוצג בכנס השנתי של הקולג' האמריקאי , לריאומטולוגיה- ופורסם בעיתון חדשות כאב –Pain Medicin News מרץ-2011.

לדברי מציג הנתונים, ד"ר מיצ'אאד, עוזר פרופסור מבית הספר לרפואה בנברסקה, ושותף בניהול המאגר הלאומי למחלות שגרוניות, מדובר על מחקר שני מסוגו, שבדק את שיעור התמותה בקרב מטופלים הסובלים מפיברומיאלגיה - עד שנת 2010 שיעור התמותה בקרב מטופלים אלה לא היה ידוע.

לדברי ד"ר מיצ'אאד, ממצאים אלה תואמים ממצאי מחקר קודם שבוצע בקרב נשים דניות הסובלות מפיברומיאלגיה. בדומה למחקר הנוכחי, ממצאי המחקר הראו כי אחוז התמותה בקרב חולי פיברומיאלגיה אינו גבוה מזה שבאוכלוסיה הכללית, אולם נמצאה עליה במקרי מוות כתוצאה מניסיונות אובדניים, שחמת כבד ומחלות לב וכלי דם.

אוכלוסיית המחקר: המחקר הנוכחי בוצע בארה"ב וכלל 8186 נבדקים הסובלים מפיברומיאלגיה. הנבדקים נמצאו במעקב במהלך 35 שנים בשלוש מסגרות: 1115 בקליניקה, 3482 במחקר אורך מטעם בית ספר לרפואה בנברסקה, ו- 3589 שלא נטלו חלק פעיל במחקר.

ממצאים: באופן כללי , שיעור  הפטירות שדווחו בכלל המדגם היה 539 . החוקרים חישבו את שיעור התמותה המתוקנן (SMRs) בהתאמה לגיל ומין באוכלוסיה הכללית. חישובים אלה הראו ששיעור התמותה באוכלוסיית המחקר דומה לזו שבאוכלוסייה הכללית : בכלל קבוצת המחקר, ובקרב אלה שהיו במעקב בקליניקה, בקרב אלה שנרשמו למחקר ובקרב הנבדקים שלא נטלו חלק פעיל במחקר.

יותר מ- 93% מהנבדקים היו נשים וכמעט כולן ממוצא לבן. ממוצע ציון שאלון אומדן בריאות היה 1.1 ( מטווח ציונים של 0-3). ממוצע ציון הכאב היה 6.4 ( מטווח 0-10), וממוצע ציון חומרת המחלה היה 5.5 ( מטווח 0-10). במחקר זה, בקרב 67.4% מהמטופלים הפיברומיאלגיה אובחנה בהתאם לקריטריונים -ACR , ו- 81% מנבדקים דווחו על כאב.

בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בארה"ב, הנבדקים  היו מעורבים יותר בתאונות שהסתיימו במוות ( 7.1% לעומת 5% בהתאמה), כך גם לגבי אחוז הפטירה מדלקת ריאות כתוצאה מאינפלואנזה (5% לעומת 2.3% בהתאמה), כך גם  לגבי מוות כתוצאה מזיהום (4.1% לעומת 1.4% בהתאמה), וכך גם לגבי מוות כתוצאה מניסיונות אובדניים (4.4% לעומת 1.4% בהתאמה). אינדקס  – BMI   היה גבוה מ-29  - מדד זה מהווה את אחד ממנבאי התחלואה - תמותה., כך גם לגבי ציוני חומרת בריאות ועוצמת כאב שנמצאו גבוהים יותר.

לרוב, מטופלים הסובלים מכאב כרוני מראים נטיית אובדנות גבוהה יותר, כך גם לגבי ניסיונות אובדניים שצלחו. הגורמים שלהם תרומה לנטיית אובדנות כוללים מצבי דיכאון ומצבי לחץ פסיכוגניים כמו: כעס, תסכול או חרדה הקשורים במקרים רבים גם להיעדר איבחון.

לדברי ד"ר מיצ'אאד, נשים הסובלות מפיברומיאלגיה נמצאות בסיכון אובדנות גבוה יותר, מאחר והן משתמשות יותר במשככי כאבים ובתרופות אנטי דיכאוניות. בנוסף, נשים סובלות יותר מתסמינים גופניים (סומטיים) ומדיכאון.

יש לציין כי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, מטופלי פיברומיאלגיה מדווחים על פעילות פיסית נמוכה יותר, מצב התורם לירידה במצב הבריאות, מצב רוח ירוד והשמנה.

ממצאי שני המחקרים המתוארים, מהווים דגל אדום עבור המטפלים, בכך שעליהם להקפיד על אומדן כוללני ומקיף  בכלל התחומים המתוארים  בקרב מטופלי פיברומיאלגיה.
 

http://www.painmedicinenews.com/ViewArticle.aspx?d_id=82&a_id=16740&ses=ogst
..